פילוסופיה קונטיננטלית – הבדלי גרסאות
מאין תקציר עריכה |
|||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''פילוסופיה קונטיננטלית''' הנה מונח שניתן במקורו על ידי [[פילוסוף|פילוסופים]] מהעולם דובר ה[[אנגלית]], בעיקר אלו שעסקו ב[[פילוסופיה אנליטית]], כדי לתאר מגוון מסורות פילוסופיות שמקורן ב[[אירופה]] היבשתית (כלומר, שאינה כוללת את [[בריטניה]]). מקורן של רוב מסורות אלו הוא ב[[גרמניה]] וב[[צרפת]]. |
'''פילוסופיה קונטיננטלית''' הנה מונח שניתן במקורו על ידי [[פילוסוף|פילוסופים]] מהעולם דובר ה[[אנגלית]], בעיקר אלו שעסקו ב[[פילוסופיה אנליטית]], כדי לתאר מגוון מסורות פילוסופיות שמקורן ב[[אירופה]] היבשתית (כלומר, שאינה כוללת את [[בריטניה]]). מקורן של רוב מסורות אלו הוא ב[[גרמניה]] וב[[צרפת]]. |
||
המונח |
המונח כללי ומעורפל למדי, והוא כולל למעשה את רוב זרמי המחשבה ה[[פילוסופיה|פילוסופית]] מ[[המאה ה-20]] שאינם חלק מהפילוסופיה האנליטית. בין השאר, המונח כולל את זרמי המחשבה הבאים: |
||
* [[פנומנולוגיה]] של [[אדמונד הוסרל]] ו[[מוריס מרלו-פונטי]] |
* [[פנומנולוגיה]] של [[אדמונד הוסרל]] ו[[מוריס מרלו-פונטי]] |
||
* [[אונטולוגיה]] [[פונדמנטליזם|פונדמנטאלית]] של [[מרטין היידגר]] |
* [[אונטולוגיה]] [[פונדמנטליזם|פונדמנטאלית]] של [[מרטין היידגר]] |
גרסה מ־21:14, 17 ביולי 2019
פילוסופיה קונטיננטלית הנה מונח שניתן במקורו על ידי פילוסופים מהעולם דובר האנגלית, בעיקר אלו שעסקו בפילוסופיה אנליטית, כדי לתאר מגוון מסורות פילוסופיות שמקורן באירופה היבשתית (כלומר, שאינה כוללת את בריטניה). מקורן של רוב מסורות אלו הוא בגרמניה ובצרפת. המונח כללי ומעורפל למדי, והוא כולל למעשה את רוב זרמי המחשבה הפילוסופית מהמאה ה-20 שאינם חלק מהפילוסופיה האנליטית. בין השאר, המונח כולל את זרמי המחשבה הבאים:
- פנומנולוגיה של אדמונד הוסרל ומוריס מרלו-פונטי
- אונטולוגיה פונדמנטאלית של מרטין היידגר
- ביקורת גנאלוגית של פרידריך ניטשה ומישל פוקו
- פסיכואנליזה של זיגמונד פרויד וז'אק לאקאן
- אקזיסטנציאליזם של מרטין היידגר, אלבר קאמי וז'אן פול סארטר
- הזרמים השונים של המרקסיזם (קרל מרקס, לואי אלתוסר, אסכולת פרנקפורט, יורגן הברמס)
- הסטרוקטורליזם של מדעי החברה שפתחו קלוד לוי-שטראוס, לואי אלתוסר, פייר בורדייה, ז'ורז' דומזיל ומישל סר
- ביטויים שונים של הגות פוסט-מודרניסטית (ז'אן-פרנסואה ליוטר, מישל פוקו, ז'אק דרידה)
- פוסט-סטרוקטורליזם (ז'יל דלז, ז'אק דרידה, מישל פוקו, עמנואל לוינס, ג'וליה קריסטבה)
- הסוציולוגיה של פייר בורדייה
- הרמנויטיקה מבית מדרשם של האנס גאורג גדמר ופול ריקר
- דקונסטרוקציה של ז'אק דרידה ובעקבותיו פול דה מאן
- סמיולוגיה וסמיוטיקה שפתחו פרדינן דה סוסיר ואחריו רולאן בארת
- ביקורת הספרות
- ביקורת תרבות
- תאוריות פמיניסטיות
המונח נמצא בשימוש בעיקר אצל פילוסופים לא-אירופאים או במחלקות ללימודים הומאניים לשם תיאור פעילות הנבדלת מהפילוסופיה האנליטית, ומההגות אשר עוסקת במדעים מדויקים, כגון מדעי-האדם, מדעי החברה,אסתטיקה, ספרות, או בתאוריות באדריכלות, קולנוע ותקשורת.
הבחנה "אנליטי/קונטיננטלי" מקורה יותר בהבדל סוציו-תרבותי בין היבשת האירופאית והארצות דוברות האנגלית, ולאו דווקא בהבדלים במסורת הפילוסופיות, שהרי פילוסופים חשובים רבים מהמסורת האנליטית היו אירופאים דוברי גרמנית (איתם ניתן למנות את לודוויג ויטגנשטיין, קארל פופר, הנס רייכנבך, קארל המפל וכן את מי שנחשב למייסד הזרם האנליטי, גוטלוב פרגה).
באופן כללי, הפילוסופים הקונטיננטליים טוענים נגד הפילוסופים האנליטיים כי הם מקבלים ומשתמשים באופן נאיבי בנקודת מבט מדעית ופורמליסטית, מבלי לחקור בצורה מספקת את הנחותיה המקדימות. הפילוסופים האנליטיים מאשימים את הפילוסופים הקונטיננטליים בעיסוק בפרשנות במקום בהבהרת בעיות פילוסופיות.