לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "המוציא מחברו עליו הראיה"

מ
ויקיזציה
(כדאי לבסס את הערך על דברי הפרשנים השונים, אנציקלופדיה תלמודית וקובץ יסודות הם התחלה מצויינת)
תגית: הוספת תבנית לשינויים בערך
מ (ויקיזציה)
{{לשכתב|תחת הכותרת "מקור" מובאות דוגמאות שאינן מקור אלא ביטוי לדין; כמו כן ישנם אי-דיוקים רבים לאורך הערך|נושא=יהדות}}
״המוציא'''המוציא מחברו - עליו הראיה״הראיה''' הוא כלל [[דיני הראיות|ראייתי]] בדיניב[[דיני ממונות]] במשפטב[[משפט עברי|משפט העברי]]. כלל זה הינו אחד מכללים רבים אשר נועדו להתמודד עם מצב של ספק ממוני . הכלל מטיל על אדם, שתובע ממון המצוי בידו של חברו, את החובה להביא ראיה שאכן יש צדק בתביעתו. <ref>הרב ברוך קהת '''המוציא מחברו עליו הראיה בספרות חז״ל''' עמוד 1 (חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת בר-אילן- המחלקה לתלמוד, התשע"א).</ref> כלל זה מופיע פעמים רבות בספרותב[[ספרות חז"ל]]. לפי הגמראה[[תלמוד בבלי|גמרא]] מקור הכלל בתורה כלל זה תואר על-ידי שמואל {{ציטוטון|כ"כלל גדול בתורה}}" <ref>{{בבלי, |בבא קמא מ"ו ע"|מו|א.}}</ref>ומקורו בתורה.
 
==מקור הכלל==
על פי ההלכה "התובע דבר, שהוא בחזקת הנתבע צריך להביא הוכחה לדבריו",<ref>אנציקלופדיה תלמודית, ערך 'המוציא מחברו עליו הראיה'.</ref>, כלומר חובת ההוכחה היא על התובע דבר שבחזקת אחר. ה[[תנאים]] לומדים כלל זה מן המקרא "ושפטתם צדק, צדק בצדקו תובע ומביא ראיות"<ref>ספרי על דברים א טז.</ref>. ה[[תוספתא]] מביאה מקרה הממחיש את הכלל:
 
'''התנאים''' לומדים כלל זה מן המקרא "ושפטתם צדק, צדק בצדקו תובע ומביא ראיות".<ref>ספרי על דברים א טז.</ref> התוספתא מביאה מקרה הממחיש את הכלל:<blockquote>—
{{ציטוט|תוכן=שנים אוחזין בטלית, זה נוטל עד מקום שתפוס וזה נוטל עד מקום שתפוס. במה דברים אמורים בזמן שהיו שניהם תפוסין בה, אבל אם היתה בידו של אחד מהן המוציא מחבירו עליו הראיה|מקור=תוספתא, בבא מציעא פ"א, ה"א (מהדורת ליברמן)}}</blockquote>מדובר במקרה בו אדם מחזיק בטלית, ואדם אחר טוען כי אותה טלית שלו היא. האחרון הוא זה שצריך להביא הוכחה כי אותה טלית שייכת לו.<ref>אנציקלופדיה תלמודית, ערך 'המוציא מחברו עליו הראיה'.</ref>
 
ברישא של התוספתא מדובר במקרה שבשעה ששני הצדדים באים לפני בית הדין שניהם אוחזים בטלית, ובסיפא מתייחסת התוספתא למקרה שבאותה שעה הטלית נמצאת בידו של אחד מהם.<ref>הרב ברוך קהת '''המוציא מחברו עליו הראיה בספרות חז״ל''' עמוד 14 (חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת בר-אילן- המחלקה לתלמוד, התשע"א).</ref>