משתמש:OvedC/1 טיוטא
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
 |
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
| שיחה | |
 סמל רשות השירות הלאומי-אזרחי | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| משרד ראשי | עם ועולמו 3, ירושלים, בניין בית יעד[1] |
| מנכ"ל | ראובן פינסקי[2] |
| תקופת הפעילות | ינואר 2008 – הווה (כ־16 שנים) |
 אתר האינטרנט הרשמי של רשות השירות הלאומי-אזרחי | |
רשות השירות הלאומי-אזרחי היא הגוף הממשלתי המרכז תחתיו את כלל הטיפול בנושא השירות הלאומי-אזרחי בישראל. על הרשות אחראית אורית סטרוק, שרת המשימות הלאומיות וממונה על השירות הלאומי-אזרחי[3].
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שירות לאומי כמסלול חלופי לצבא עבור צעירות, שקיבלו פטור על רקע דתי, החל כבר בעשורים הראשונים לאחר קום המדינה. את השירות ריכזו וליוו עמותות חברתיות, שגייסו, מיינו וליוו את מתנדבות השירות הלאומי. ממשלת ישראל העבירה את החלטת הממשלה מספר 2295 מיום 19.8.2007 להקמת מנהלת שירות לאומי, שתוקם במשרד ראש הממשלה ותרכז תחתיה את כלל המענים לשירות הלאומי באופן ממלכתי, לרבות הסדרה חקיקתית, פיקוח ובקרה, רגולציה ועוד.
בשנת 2014, הפכה המנהלת לרשות השירות הלאומי-אזרחי, המטפלת הן בשירות הלאומי הוותיק, והן ב"שירות הלאומי-אזרחי" לתלמידי ישיבות[4].
נכון לשנת 2023, שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות, אורית מלכה סטרוק, היא הממונה על רשות השירות הלאומי-אזרחי.
הרשות פועלת על פי חוק שירות לאומי-אזרחי תשע"ד 2014 [5], חוק שירות אזרחי התשע"ז-2017 וחוק קליטת חיילים משוחררים התשנ"ד-1994.
אחריות ופעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרשות אחראית על פעילותם של מעל 18 אלף מתנדבי השירות הלאומי-אזרחי (2023). בשירות הלאומי-אזרחי מתנדבים יהודים ובני מיעוטים; דתיים, חילונים וחרדים; בנות ובנים; נוער בסיכון ובעלי מוגבלויות[6].
במסגרת השירות הלאומי-אזרחי, מתנדבים צעירים וצעירות שקיבלו פטור מהצבא מטעמים שונים, או צעירים וצעירות שלא נקראו לשירות צבאי כלל (בני המיעוטים)[7].
השירות האזרחי כולל גם תלמידי ישיבות שקיבלו דחיית שירות במעמד 'תורתו אומנותו', שבחרו לצאת להתנדב בקהילה. משרתים אלו מקבלים את הפטור משירות צבאי רק לאחר סיום השירות האזרחי.
הרשות משמשת כגוף רגולטורי המסדיר את הנהלים של השירות הלאומי-אזרחי. לרשות מערך פיקוח ובקרה על כלל פעילות העמותות המפעילות והגופים הקולטים את המתנדבים והמתנדבות. כמו כן, מפעילה הרשות בעת חירום את מתנדבי השירות הלאומי-אזרחי כמערך תומך לגופי השלטון המקומי.
נושא מרכזי שמקדמת הרשות הוא שילובם של מתנדבים ממגזרים חדשים במסגרת השירות הלאומי-אזרחי. בין היתר באמצעות יצירת מסגרות מתאימות לקהלים אלה, וכן קידום מעמדם, זכויותיהם ותנאי שירותם של המתנדבים.
הגופים המוכרים של השירות הלאומי אזרחי הם גופים, שקיבלו הכרה חוקית על ידי השר הממונה, להפנות מתנדבים בשירות לאומי לגופים מפעילים (מקומות השירות, כמו בתי חולים, בתי ספר, משרדי ממשלה וכו'). נכון לשנת 2023, הגופים המוכרים הינם: האגודה להתנדבות, בת עמי, שלומית, ש"ל-שילה, עמינדב, אופק, עמותת שוויון חברתי וחיבור חדש.
הגוף המתפעל שאחראי על הפניה של מתנדבים מהחברה החרדית נבחר על ידי מכרז פומבי, ונכון לשנת 2023 הינו עמותת "רחשי לב-חברים".
החל מ-2019, מנכ"ל הרשות הוא ראובן פינסקי[8].
גופים מומחי אוכלוסייה (גופי מעטפת ציבורית)[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעטפת השירות הלאומי היא תוכנית ליווי, תמיכה והעשרה אשר נועדה למקסם את חוויית השירות של המתנדבים מהאוכלוסיות המיוחדות (צעירים עם מוגבלות, נוער בסיכון, נערות במצוקה, וצעירים ערבים) ולאפשר להן להתקרב למימוש עצמי, מעורבות חברתית, להשכלה ולתעסוקה. במסגרת המעטפת זוכים המתנדבים לליווי אישי, לתוכנית קבוצתית המתמקדת בהכנה לתעסוקה במגוון מתודות.
את התוכניות מעבירות עמותות המתמחות בכך (כדוגמת עמותת אלווין ישראל, עמותת גוונים והחברה למתנ"סים) במימון רשות השירות הלאומי-אזרחי וקרן הזדמנות.
שירות לאומי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – שירות לאומי
השירות הלאומי בישראל (שנקרא גם שירות אזרחי) מהווה שירות תחליפי לשירות בצה"ל, והוא מוסדר באמצעות חוק שירות אזרחי, תשע"ז-2017. העוסק בכל אזרח או אזרחית ישראלים שקיבלו פטור משירות בצה"ל, למעט בחורי ישיבות.
על פי החוק בישראל, רשאי להתנדב לשירות לאומי כל אזרח ישראלי או תושב קבע, בגילאי 18–24 (או עד 27 אם למד במוסד לחינוך מיוחד), שקיבל פטור משירות צבאי או שלא נקרא לשירות סדיר[9]. נכון לשנת 2023 בישראל מתנדבים כ-18,000 צעירים וצעירות בשירות לאומי. אוכלוסיית המתנדבים כוללת נשים וגברים, ביניהם יהודים, ערבים ופטורי גיוס מסיבות שונות, כגון מסיבות רפואיות או דתיות[10]. כמחצית ממתנדבי השירות הלאומי בישראל הן בנות דתיות לאומיות ששוחררו מחובת השירות בצה"ל מטעמי דת[11], כרבע מהם חילונים, כרבע מהם מגיעים מהחברה הערבית, כ-8 אחוזים שייכים לקבוצות אוכלוסייה מיוחדות (מתנדבים עם מוגבלות, נוער בסיכון ונערות במצוקה).
ניהול השירות הלאומי בישראל מבוצע על ידי שמונה עמותות (גופים מוכרים): האגודה להתנדבות, בת עמי, העמותה לשוויון חברתי ושירות לאומי, עמינדב, ש"ל, שלומית, אופק וחיבור חדש. עמותות השירות הלאומי אחראיות על איתור המועמדים, שיבוצם במקומות שירות וליווי המתנדבים במהלך השירות. המדינה מפעילה סמכויות פיקוח ותכנון אסטרטגי מקיף לכל נושא השירות, באמצעות רשות השירות האזרחי-לאומי.
מסלול נוסף וייחודי של שירות לאומי, נועד לבחורי ישיבות המצהירים כי "תורתם אומנותם". שירות זה מעוגן בחוק נפרד, חוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014 שנועד ליצור מסלול לשירות לאומי-אזרחי לבחורי ישיבות מעל גיל 21, כתחליף לשירות בצה"ל.
תנאי המתנדב בשירות הלאומי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
תנאי השירות למתנדבי השירות הלאומי מוסדרים בחוק שירות אזרחי תשע"ז 2017 ובתקנות שהותקנו מכוחו.
משך השירות הלאומי יכול להיות שנה אחת או שנתיים, וניתן להפסיקו בכל עת. עם זאת, על מנת לקבל את מלוא תנאי השחרור (כגון מענק שחרור), יש לשרת שנה אחת מלאה.
במהלך השירות הלאומי מקבל המתנדב דמי כלכלה בסך כמה מאות שקלים. מתנדבי השירות הלאומי זכאים לנסיעות בתחבורה ציבורית במהלך השירות. השירות הלאומי מספק לכל מתנדב, אשר מתגורר במרחק רב ממקום השירות, דירה בה יוכל לגור במהלך השירות.
עם תום השירות הלאומי זכאי המתנדב להטבות על-פי חוק קליטת חיילים משוחררים, בדומה להטבות הניתנות למי ששירת בצה"ל במשך אותו זמן.
שירות לאומי-אזרחי לבני ישיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – חוק שירות לאומי-אזרחי
במקביל לשירות לאומי ובנפרד ממנו, מתקיים בשנים האחרונות מסלול של "שירות לאומי-אזרחי" (שכונה בעבר "שירות אזרחי"). חוק טל איפשר לבני ישיבה להתגייס לשירות אזרחי כתחליף לשירות הצבאי, וכיום מוסדר השירות הלאומי-אזרחי בחוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014[12], שחוקק יחד עם תיקון לחוק שירות ביטחון שהחליף את חוק טל.
השירות הלאומי-אזרחי, החל מיום 1 ביולי 2014, מוצע לבני ישיבות מעל גיל 21, השירות הוא במסלול של 30 שעות שבועיות בממוצע במשך שנתיים, או 20 שעות שבועיות בממוצע במשך שלוש שנים. מוצע גם מסלול של "שירות אזרחי-ביטחוני" בו משרתים 36 שעות שבועיות בממוצע במשך שנתיים.
נכון לשנת 2023 משרתים כ-1300 גברים חרדים במסלולי השירות השונים[13].
תחומי השירות הלאומי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
השירות הלאומי בישראל פועל במגוון תחומים, בין השאר:
- תגבור כוח ההוראה והסיוע בבתי ספר ובגני הילדים.
- סניפי תנועות נוער
- סיוע בבתי חולים ובמרפאות.
- טיפול באנשים עם מוגבלויות (במסגרת ארגונים כגון קו לחיים, שמחה לילד, חברים לרפואה, עמותת על"ה, עמותת אלווין ישראל ועוד).
- סיוע חברתי לאזרחים ותיקים במסגרת פרויקט "והדרת פני זקן"
- שירות בארגוני חילוץ והצלה כגון מגן דוד אדום, איחוד הצלה, כבאות והצלה לישראל ועוד.
- שירות בגופי ביטחון כגון המוסד, משטרת ישראל ושב"כ.
- שירות ב'גופים הירוקים' (רט"ג, קק"ל, החברה להגנת הטבע ונאות קדומים) בהדרכה, חינוך ופיקוח בנושאי טבע וסביבה.
- הדרכת טיולים.
- שירות לאומי בתפוצות.
- מרכזי זהות יהודית[14]
השירות הלאומי מתפתח עם השנים, ובכל שנה ניתן למצוא עוד ועוד תקנים חדשים ומגוונים בשלל תחומי החיים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של רשות השירות הלאומי-אזרחי
רשות השירות הלאומי-אזרחי, ברשת החברתית פייסבוק
סרטונים בערוץ של רשות השירות הלאומי-אזרחי, באתר יוטיוב
חוק שירות אזרחי, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט- חוק שירות לאומי-אזרחי, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- אודות רשות השירות הלאומי-אזרחי, באתר פרס ירושלים לאחדות ישראל
- מהפכת השירות הלאומי-אזרחי, כתבה בערוץ הראשון
אריאלה שטרנבך, יהודה שוחט, קומבינת השירות האזרחי, באתר "ידיעות אחרונות", 10 במרץ 2018
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מעבר הרשות למשכן חדש, אתר הממשלה, 21.02.2023
- ^ כתב מקור ראשון, הוארכה כהונת מנכ"ל רשות השירות הלאומי, ראובן פינסקי, בעיתון מקור ראשון, 25 במאי 2022
- ^ עטרה גרמן, שישה אגפים ממשרדים שונים: כך ייראה המשרד החדש של אורית סטרוק, בעיתון מקור ראשון, 8 בדצמבר 2022
- ^ גילי כהן, מי יהיה אחראי על השירות הלאומי? השר לאזרחים ותיקים, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2013
- ^ חוק שירות לאומי-אזרחי התשע"ד-2014, באתר הרשות
- ^ הנשיא העניק אות ל-31 מצטייני השירות הלאומי, באתר "סרוגים", 5 ביוני 2023
- ^ אורלי הררי, ראובן פינסקי חשף: 1,000 בנות שירות לאומי דתיות מתנדבות בגופים הביטחוניים של ישראל, באתר ערוץ 7, 1 בפברואר 2023
- ^ ראיון עם ראובן פינסקי, מנכ"ל רשות השירות הלאומי-אזרחי, באתר הממשלה
- ^ חוק שירות אזרחי, תשע"ז-2017
- ^ רשות השירות הלאומי-אזרחי, באתר GOV.IL
- ^ אחמד חטיב ואילן ביטון, בפברואר 2011.pdf השרות האזרחי-לאומי בישראל, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת
- ^ ספר החוקים 2442, התשע"ד, 19.3.2014, עמ' 380
- ^ הודעה בדבר מספר המשרתים בשירות לאומי-אזרחי לפי חוק שירות הביטחון, י"פ 7195 מ-28 בינואר 2016
- ^ למה כדאי לשרת במרכז? | שירות לאומי | איגוד המרכזים להעמקת הזהות היהודית
רשות השירות הלאומי-אזרחי משרד ההתיישבות קטגוריה:שירות לאומי קטגוריה:שירות לאומי קטגוריה:גיוס לצה"ל קטגוריה:צבא: מגדר ונטייה מינית