נמל התעופה הבינלאומי של אינצ'ון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נמל התעופה הבינלאומי של אינצ'ון
인천국제공항
Incheon Logo.svg
Incheon International Airport.jpg
טרמינל 1 בנמל התעופה
נתוני השדה
קוד IATA
‏‏ICN‏
קוד ICAO
‏‏RKSI‏
סוג השדה ציבורי
מפעיל IIAC
בעלים ממשלת קוריאה הדרומית
עיר סמוכה מחוז יונג, אינצ'ון
משרת את אזור סיאול קפיטל
בסיס לחברות
קואורדינטות 37°27′48″N 126°26′24″E / 37.46333°N 126.44000°E / 37.46333; 126.44000קואורדינטות: 37°27′48″N 126°26′24″E / 37.46333°N 126.44000°E / 37.46333; 126.44000
גובה מעל פני הים 7 מטר (23 רגל)
www.airport.kr
מסלולי טיסה
כיוון
מגנטי
אורך סוג
מסלול
רגל מטר
15R/33L 12,303 3,750 אספלט
15L/33R 12,303 3,750 אספלט
16/34 13,123 4,000 אספלט
מפת הנמל
סטטיסטיקה (2016)
נוסעים 57,765,397
תנועות מטוסים 339,673
מטען 2,714,341

נמל התעופה הבינלאומי של אינצ'וןקוריאנית: 인천국제공항) הוא נמל התעופה הגדול בקוריאה הדרומית, והשדה העיקרי המשרת את מטרופולין סיאול.

בשנת 2012 עברו בנמל 38,970,864 נוסעים, ב-254,037 תנועות מטוסים. נכון לשנת 2011 מדורג נמל התעופה במקום התשיעי בעולם במספר הנוסעים שעברו בו, ובמקום הרביעי לפי טונות המטענים שטופלו בו[1]. במשך שבע שנים רצופות (2005-2012), דירגה המועצה הבינלאומית לשדות תעופה (ACI) את אינצ'ון כנמל התעופה הטוב ביותר בעולם[2]. בנמל יש מגרש גולף, ספא, חדרי שינה פרטיים, מתחם החלקה על הקרח, קזינו, גנים, ומוזיאון התרבות הקוריאנית[3].

נמל התעופה ידוע כיעיל מאד, הזמן הממוצע מהכניסה לנמל עד העלייה למטוס עומד על 12 דקות לעומת 45 דקות בממוצע העולמי. היציאה מהירה גם היא ועומדת על 19 דקות בממוצע, לעומת הממוצע העולמי העומד על 60 דקות[4]. במשאל שנערך בקרב אנשי עסקים, דורג קניון הדיוטי פרי בין השנים 2010-2012, כטוב בעולם. אחוז הטיפול הכושל בכבודה נמוך מאוד, ועומד על 0.0001 אחוזים[4].

נמל התעופה ממוקם כ-30 קילומטרים מערבית לסיאול, על אי מלאכותי שהוקם למטרה זו, במחוז יונג שבאינצ'ון. הנמל משמש כבסיס לחברות התעופה: אסיאנה איירליינס, איסטר ג'ט, ג'ג'ו אייר, פולר אייר קרגו, וקוריאן אייר.

נמל התעופה נפתח לתנועה בתחילת שנת 2001, והוא החליף את נמל התעופה הבינלאומי של גימפו, המשמש כיום ליעדים פנימיים וקרובים כסין, יפן וטאיוואן. בשנת 2017 זכה במקום הרביעי בדירוג "שדה התעופה הטוב בעולם" של מגזין Travel + Leisure[5].

סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום נמל התעופה בין האיים יוניז'ג'אנגדו ויונז'יאו
גשר אינצ'ון
מראה בטרמינל
מרכז התחבורה

נמל התעופה ממוקם במערב העיר אינצ'ון, על אי מלאכותי שנוצר עקב ייבוש מיצר הים שהפריד בין האיים יוניז'ג'אנגדו (Yeongjongdo) ויונז'יאו (Yongyu).

הכביש המהיר 130, מחבר בין נמל התעופה ליבשה ולנמל התעופה גימפו. הכביש עובר על גשר יוניז'ג'אנגדו, גשר תלוי באורך 4,420 מטרים. גשר אינצ'ון שנפתח בשנת 2009, ושאורכו 21.38 ק"מ, מחבר את נמל התעופה לעיר המתוכננת סונגדו. העיר ושדה התעופה מהווים מודל של אירוטרופוליס[6].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר אולימפיאדת סיאול שהתקיימה בשנת 1988, החלה תנועה בינלאומית גוברת לקוריאה. בשנת 1990, כשהתברר כי נמל התעופה גימפו לא יוכל להתמודד עם הגידול בתנועה, הוחלט לבנות נמל תעופה חלופי. בנייתו של שדה התעופה החלה בנובמבר 1992, והוא נפתח לתנועה שמונה שנים לאחר מכן, במרץ 2001.

בתחילת הפעילות היו בנמל תקלות רבות, רובן במערכת הטיפול בכבודה האוטומטית למחצה. רוב התקלות נפתרו בתוך חודש, ונמל התעופה החל לפעול כרגיל.

בתחילת שנת 2002 התברר כי בשנת 2006 לא יוכל הנמל להתמודד עם נפח התנועה שגדל בצורה ניכרת, ולכן החלו בבניית השלב השני. בתחילה תוכננה הבנייה להסתיים בדצמבר 2008, בשל האולימפיאדה בבייג'ינג הסמוכה, אך בסופו של דבר הושלמה בניית השלב השני ביולי 2008.

ב-15 בנובמבר 2006, נחת לראשונה האיירבוס A380 בנמל, על מנת לבחון את יכולת מערכות נמל התעופה להתמודד עם מטוס בסדר גודל שכזה.

ב-10 בינואר 2008, החל תאגיד האנג'ין (Hanjin) חברת האם של קוריאן איירליינס, בבניית בית חולים ענק בסמוך לנמל התעופה. המרכז הרפואי יוניז'ג'אונג שנפתח בשנת 2011, משרת את תושבי הערים הסמוכות, וכ-30,000 תיירים רפואיים בשנה.

שלבי הבנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילה תוכנן נמל התעופה להיבנות בשלושה שלבים, ובהדרגה להגדיל את קיבולת המטוסים. אולם לאחר שנפתח הנמל, התוסף שלב רביעי.

שלב 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלב הראשון קיבולת הנוסעים בנמל הייתה 30 מיליון בשנה, וקיבולת מטען 1.7 מיליון טון. בשלב זה, גודל שטח הרצפה בטרמינל הנוסעים, היה 496,000 מ"ר. בשלב זה היו שני מסלולים מקבילים, מגדל פיקוח, מבנה מנהלה, מרכז תחבורה משולב עם מרכז פעילות (שתוכנן על ידי האדריכל הבריטי טרי פארל), שלושה מסופי מטען, מרכז עסקים בינלאומי, ובניין משרדי הממשלה.

שלב 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניית השלב השני החלה ב-2002[7], והיא תוכננה להסתיים בדצמבר 2008. עם זאת, בניסיון להכין את נמל התעופה להתמודדות עם הנוסעים הרבים שתכננו להגיע לאולימפיאדת בייג'ינג דרך קוריאה הדרומית, הושלם שלב זה ב-20 ביוני 2008. בשלב זה נבנה המסלול השלישי באורך 4,000 מטרים, נוספו 13 דונם לטרמינל המטענים, ונבנה הקונקורס (Concourse); הרחבה של הטרמינל, המחוברת לטרמינל הראשי באמצעות מסיעון[8].

עם השלמת שלב זה הוגדלה קיבולת הטיסות השנתית ל-410,000, קיבולת הנוסעים ל-44 מיליון, וקיבולת המטענים ל-4.5 מיליון טון בשנה. חברות תעופה רבות ממדינות רחוקות עברו לטרמינל החדש, קוריאן איירליינס ואסיאנה איירליינס ממשיכות להשתמש בטרמינל הקיים.

בנוסף, בשלב זו הותקנו מערכות בטיחות רבות. בכללן, מערכת ASDE-X משודרגת עם מכ"ם רב עצמה, ומערכת מעקב אוטומטית (ADS-B) עם אפשרות RIMCAS, לניטור המטוסים על הקרקע. כמו כן הותקנו ארבע קבוצות אנטנות של מערכת ASDE-X, המסייעות לטייסים בטיסה בגשמים כבדים.

שלב 3[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד לשנת 2017, מתכננת ממשלת קוריאה הדרומית להשקיע 4 טריליון וון, כדי להרחיב את נמל התעופה. בתוכנית, ייבנה טרמינל נוסעים חדש בקצה הצפוני של נמל התעופה, ויורחב טרמינל המטענים. הטרמינלים יחוברו ביניהם באמצעות המסיעון "סטאר ליין" (Starline), שמקשר כיום בין הטרמינל הראשי והקונקורס בלבד.

בסיום העבודות, תגדל קיבולת הנוסעים ל-62 מיליון בשנה, ונפח המטענים ל-5.8 מיליון טון. השלמת בניית שלב זה, שהחלה ב-2011 מתוכננת לשנת 2017. בנוסף מתוכנן להאריך את קו הרכבת, כך שיגיע עד למרכז סיאול[9].

שלב 4[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלב זה הוא השלב האחרון, הערכה שבנייתו תושלם בשנת 2020. בסיום הבנייה, יהיו בנמל התעופה שני טרמינלים, ארבע שלוחות, 128 שערי עלייה למטוס, וחמישה מסלולי טיסה מקבילים (אחד מהם יופעל בלעדית עבור טיסות מטען).

יחד עם שלב זה, תורחב קיבולת הנוסעים השנתית ל-100 מיליון, וקיבולת המטען ל-7 מיליון טון בשנה. נמל התעופה אינצ'ון, צפוי לשמור על מעמדו בעשירייה הראשונה של שדות התעופה העמוסים בעולם בשנת 2020.

מתקני הנמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מראה הטרמינל ומגדל הפיקוח

מגדל הפיקוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגדל הפיקוח ממוקם במרכז נמל התעופה, גובהו 100.4 מטרים, והוא מואר 24 שעות ביממה. בקומה העליונה, מותקנת אנטנה פרבולית המשמשת לגילוי וזיהוי כלי הטיס בטווח 3.1 ק"מ מהמגדל.

הקומות העליונות משמשות את הבקרים, והקומות התחתונות משמשות לתמיכה בתקשורת ועוד. המגדל ששטחו 179 מטרים רבועים[10], מדורג במקום השלישי בעולם.

מסלולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מראה נמל התעופה והמסלולים

בנמל התעופה שלושה מסלולים מקבילים הסלולים אספלט: 15R/33L ו-15L/33R הם המסלולים הראשונים שנבנו, אורכם 3,750 מטרים, ורוחבם 60 מטרים. 16/34 הוא המסלול הארוך ביותר, שהחל לפעול בחודש יוני 2008.

בטרם נבנה המסלול השלישי, שימש 15R/33L בעיקר להמראות, ו-15L/33R לנחיתות. הדבר ניכר בשאריות הגומי על מסלול הנחיתות. כיום, מרבית תנועות המטוסים נעשות על 16/34 ו-15R/33L, מסלול 15L/33R משמש בעיקר טיסות מטען, עקב קרבתו לקומפלקס המטענים. לאחר שיושלם שלב 4, יהיה בנמל מסלול נוסף באורך 4,000 מטרים.

כל המסלולים מצוידים משני צידיהם במערכת נחיתת מכשירים, המאפשרים טיסה בתנאי ראות נמוכים מחמישים מטרים. נכון לשנת 2013, אינצ'ון הוא נמל התעופה היחיד באסיה המחזיק בקטגוריה III B, המאפשר נחיתה בראות מינימלית של 15 מטרים, והמראה ב-75 מטרים.

התאורה במסלולי הטיסה והסעה נשלטת ממגדל הפיקוח, זאת על מנת לאפשר לטייסים הכוונה לשער או לעמדת החניה המיועדים להם.

טרמינל הנוסעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בואינג 777 של יונייטד איירליינס מחובר לשרוולי עלייה למטוס בטרמינל A. כלל השרוולים בנמל זהים לזה שבתמונה, ומכילים שני גשרים מקבילים, המתחברים לדלתות שונות במטוס על מנת לזרז את כניסת ויציאת הנוסעים.

הטרמינל הראשי שגודלו 594,000 מטר מרובע, הוא הגדול ביותר בקוריאה הדרומית. הטרמינל תוכנן על ידי האדריכל האמריקאי קרטיס וו. פנטרס. אורכו 1060 מטרים, רוחבו 149 מטרים וגובהו 33 מטרים. עלות בנייתו הסתכמה ב-1.3816 טריליון וון דרום קוריאני.

בטרמינל 44 שרוולי עלייה למטוס, כולם יכולים להכיל את האיירבוס A380. בנוסף, בטרמינל 50 עמדות פיקוח מכס, שני חדרי בידוד ביולוגיים, 120 דלפקי ביקורת דרכוני יוצאים, 120 דלפקי ביקורת דרכוני נכנסים, ו-252 דלפקי רישום לטיסה.

הקונקורס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקונקורס (Concourse) הוא הרחבה של הטרמינל הראשי, בנייתו הושלמה בסוף מאי 2008. החל מ-10 ביוני 2008, כלל חברות התעופה הזרות פועלות בטרמינל זה. הקונקורס מחובר לטרמינל הראשי, על ידי שני מעברים תת-קרקעיים מקבילים באורך 870 מטרים כל אחד, בהם פועלת מערכת מסיעונים קריסטל מובר (Crystal Mover), מתוצרת מיצובישי תעשיות כבדות.

בקונקורס שלושים גשרי עלייה למטוס, וחמישה טרקלינים: טרקלין אסיאנה של אסיאנה איירליינס החברה בברית סטאר אלייאנס, טרקלין KAL של קוריאן איירליינס החברה ב-SkyTeam, טרקלין G16 של קת'אי פסיפיק החברה ב-Oneworld, טרקלין Diamond Premier של ג'פאן איירליינס החברה ב-Oneworld, וטרקלין של צ'יינה איסטרן איירליינס החברה ב-SkyTeam.

חברות תעופה ויעדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לאוגוסט 2013 טסות מעל לתשעים חברות תעופה לאינצ'ון. החברות המפעילות את מספר הטיסות הרב ביותר, הן קוריאן אייר ואסיאנה איירליינס. שדות התעופה אליהם יוצאות מספר הטיסות הרב ביותר הם נמל התעופה הבינלאומי של הונג קונג[11] ונמל התעופה טוקיו נריטה[12].

נמל התעופה משמש כנקודת חיבור מרכזית בין סין, וצפון אמריקה. נכון ליולי 2013, מפעילה קוריאן טיסות מאינצ'ון ל-22 ערים, ואסיאנה ל-21 ערים בסין.

יעדי נמל התעופה. לפתיחה לחצו על "הצגה" משמאל.
חברת תעופה יעדים טרמינל
אירופלוט מוסקבה-שרמטייבו A
אירופלוט
מופעלים על ידי
ולדיווסטוק אייר
חברובסק, ולדיווסטוק A
אייר אסטנה אלמטי A
אייר בישקק בישקק A
אייר קנדה ונקובר, טורונטו-פירסון A
אייר צ'יינה בייג'ינג-קפיטל, האנגג'ואו, היפיי, צ'ינגדאו, שנגחאי, טיינג'ין, יאנג'י A
אייר פראנס פריז-שארל דה גול A
אייר אינדיה דלהי, הונג קונג A
אייר מקאו מקאו A
אייר אסיה יפן טוקיו-נריטה, צ'ובו A
אייר אסיה X קואלה לומפור A
איירקאלין נומאה A
אול ניפון איירווייז קנסאי, צ'ובו A
אמריקן איירליינס דאלאס/פורט וורת' A
אסיאנה איירליינס אלמטי, בנגקוק-סוברנהומי, בייג'ינג-קפיטל, פוסן, מקטן סאבו, צ'נגצ'ון, צ'אנגשה, צ'נגדו, שיקגו-או'הייר, צ'ונגצ'ינג, דאליין, פאמפאנגה, דננג, דלהי, באלי, פרנקפורט, פוקואוקה, גואנגדונג, גווילין, האנגג'ואו, האנוי, חרבין, הירושימה, הו צ'י מין סיטי, הונג קונג, הונולולו, הואנגשאן סיטי, איסטנבול-אטאטורק, ג'קרטה, ג'ג'ו, חברובסק, קורור, קוטה קינבאלו, קומאמוטו, לונדון-הית'רו, לוס אנג'לס, מנילה, מטסויאמה, מיאזאקי, צ'ובו, נהה, נאנצ'אנג, נאנג'ינג, ניו יורק-JFK, קנסאי, פריז-שארל דה גול, פנום פן, פוקט, צ'ינגדאו, סאיפאן, סן פרנסיסקו, סיאטל-טקומה, סנדאי, שאנגחאי, שנג'ן, שיזואקה, סיאם ריפ, סינגפור-צ'נגי, סינדי, טייפה-טאיוואן, טקמאטסו, טשקנט, טוקיו-האנדה, טוקיו-נריטה, טויאמה, ולדיווסטוק, ואיחאי, שיאן, יאנגון, יאנג'י, יאנטאי, יונאגו, יוז'נו-סחלינסק
עונתי: אשאהיקאווה
קוד-שייר: האייקו, ג'והור באהרו, ליג'יאנג, יאנצ'נג
ראשי
בריטיש איירווייז לונדון-הית'רו A
ביזנס אייר בנגקוק-סוברנהומי, צ'יאנג מאי, פוקט, האד-יאי A
קת'אי פסיפיק הונג קונג, טייפה-טאיוואן A
סאבו פסיפיק סבו, מנילה, קאליבו A
צ'יינה איירליינס טייפה-טאיוואן A
צ'יינה איסטרן איירליינס צ'אנגשה, קונמינג, נאנג'ינג, צ'ינגדאו, שאנגחאי, טאי-יואן, ואיחאי, שיאן, יאנצ'נג, יאנטאי A
צ'יינה סאות'רן איירליינס בייג'ינג-קפיטל, צ'נגצ'ון, דאליין, גואנגג'ואו, חרבין, מודנג'יאנג, שאנגחאי, שן-יאנג, יאנג'י, ז'נגז'ו A
צ'ק איירליינס פראג-רוזינה A
דלתא איירליינס דטרויט, סיאטל-טקומה (החל מיוני 2014) A
איסטר ג'ט בנגקוק-סוברנהומי, קוטה קינאבאלו, קנסאי, פוקט, טוקיו-נריטה ראשי/A
אמירטס נמל התעופה הבינלאומי דובאי A
אתיופיאן איירליינס אדיס אבבה-בולה A
איתיחאד איירווייז אבו דאבי A
אווה אייר טייפה-טאיוואן, גאושיונג A
פינאייר הלסינקי-ונטה A
גארודה אינדונזיה באלי, ג'קרטה A
הוויאן איירליינס הונולולו A
ג'פאן איירליינס טוקיו-נריטה A
ג'ג'ו אייר בנגקוק-סוברנהומי, סבו, פוקואוקה, גואם, הונג קונג, מנילה, קנסאי, צ'ובו, צ'ינגדאו, טוקיו-נריטה ראשי/A
ג'ין אייר בנגקוק-סוברנהומי, סבו, מנילה, פוז'ו, גואם, הונג קונג, מקאו, נגסאקי, צ'יטוס, ויינטיאן, יאנטאי
עונתי: נהה
ראשי/A
KLM אמסטרדם-סכיפהול A
קוריאן אייר אקיטה, אמסטרדם-סכיפהול, אאומורי (עיר), אטלנטה, אוקלנד, בנגקוק-סוברנהומי, בייג'ינג-קפיטל, בריזביין, פוסן, מקטן סאבו, צ'אנגשה, צ'יאנג מאי, שיקגו-או'הייר, קולומבו, טגו, דאליין, דאלאס/פורט וורת', באלי, דובאי, פרנקפורט, גואם, פוקואוקה, גואנגג'ואו, האקונדאטה, האנוי, הו צ'י מין סיטי, הונג קונג, הונולולו, חואנגשאן, אירקוטסק, איסטנבול-אטאטורק, ג'קרטה, ג'דה, ג'ג'ו, ג'ינאן, קירישימה, קטמנדו, קומטסו, קוטה קינאבאלו, קורור, קואלה לומפור, קונמינג, לאס וגאס-מק'קארן, לונדון-הית'רו, לוס אנג'לס, מדריד-בראחס, מאלה, מנילה, מילאנו-מלפנסה, מוסקבה-שרמטייבו, מומבאי, נאדי, נגסאקי, צ'ובו, ניירובי-ג'ומו קניאטה, ניו יורק-JFK, ניאיגטה, אויטה, אוקאימה, קנסאי, פריז-שארל דה גול, פוקט, פנום פן, פראג-רוזינה, צ'ינגדאו, ריאד, לאונרדו דה וינצי-פיומיצ'ינו, סן פרנססיקו, סאו פאולו, צ'יטוס, סיאטל-טקומה, שאנגחאי, שן-יאנג, שנג'ן, שיזואקה, סיאם ריפ, סינגפור-צ'נגי, סנקט פטרבורג-פולקובו, סידני, טייפה-טאיוואן, טשקנט, נמל התעופה בן-גוריון, טיינג'ין, טוקיו-האנדה, טוקיו-נריטה, טורונטו-פירסון, אולן בטור, ונקובר, וינה-שווכאט, ולדיווסטוק, וושינגטון-דאלס, ואיחאי, ווהאן, שיאן, שיאמן, יאנגון, יאנג'י, ז'נגז'ו, ציריך-קלוטן
עונתי קהיר, לונדון-גטוויק
קוד-שייר: אנקורג', קלגרי, אוסלו-גרדרמואן, אורומצ'י, זאגרב
ראשי
לאו איירליינס ויינטיאן A
לופטהנזה פרנקפורט, מינכן A
מלזיה איירליינס קואלה לומפור A
מנדרין איירליינס גאושיונג A
מונגוליה איירליינס אולן בטור A
פיץ' אוויאיישן קנסאי A
פיליפין איירליינס סבו, קאליבו, מנילה A
קטאר איירווייז דוחא A
SAT איירליינס יוז'נו-סחלינסק A
Scoot טייפה-טאיוואן, סינגפור-צ'נגי A
שאנדונג איירליינס ג'ינאן, צ'ינגדאו, יאנטאי A
שנגחאי איירליינס שנגחאי A
שנג'ן איירליינס שנג'ן A
סצ'ואן איירליינס צ'נגדו A
סינגפור איירליינס סן פרנסיסקו, סינגפור-צ'נגי A
סקאי ווינגס אסיה איירליינס סיאם ריפ A
סטאר פלייר עונתי: קיטאקיושו A
תאי איירווייז אינטרנשיונל בנגקוק-סוברנהומי, הונג קונג, לוס אנג'לס, פוקט, טייפה-טאיוואן A
טיינג'ין איירליינס טיינג'ין A
טורקיש איירליינס איסטנבול-אטאטורק A
T'way איירליינס בנגקוק-סוברנהומי, פוקואוקה
קוד-שייר: סאן-יה, שה-ג'יאג'וואנג
ראשי/A
U איירליינס בנגקוק-סוברנהומי A
יונייטד איירליינס שיקגו-או'הייר, סן פרנסיסקו, טוקיו-נריטה A
אוזבקיסטן איירווייז טשקנט A
וייטנאם איירליינס דה נאנג, הו צ'י מין סיטי, האנוי A
שיאמן איירליינס פוג'ואו, שיאמן A
יקוטיה איירליינס יקוטסק A
ז'סט איירווייז מקטן סאבו, קאליבו, מנילה A

קומפלקס המטענים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קומפלקס המטענים כולל שישה טרמינלים, חמישה מחסנים נפרדים, 36 רחבות חניה ומשרדים.

בתחילה נועד הקומפלקס לעבד 1.7 מיליון טונות בשנה, אולם בשל הדרישות הגוברות, הרחיבו חברות המטענים את הטרמינלים. לאחר שהסתיימה בניית השלב השני, הוגדלה קיבולת המטענים ל-4.5 מיליון טון בשנה. הקומפלקס פועל 24/7 ללא הפסקה. בנוסף, בשל המערכות האוטומטיות המשודרגות לטיפול במטען, הנמל מסוגל לטפל בשתי מיליון טונות נוספות.

טרמינל A[עריכת קוד מקור | עריכה]

שורת מטוסי קוריאן אייר קרגו בטרמינל המטענים A

טרמינל A מופעל על ידי קוריאן אייר קרגו. טרמינל זה הוא הגדול ביותר בשדה התעופה, ומסוגל לקלוט מטענים מיוחדים כבעלי חיים, מטענים בקירור ועוד. לאחר ההרחבה שנערכה בטרמינל, שהסתיימה במרץ 2005, הקיבולת השנתית של הטרמינל היא 1.35 מיליון טון, ושטחו הוא 60,000 מ"ר.

טרמינל B[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרמינל B מופעל על ידי אסיאנה קרגו. טרמינל זה הוא השלישי בגודלו בשדה, שטחו 40,000 מ"ר, והוא מסוגל לעבד 750,000 טון בשנה. בתחילה תוכננה הרחבה גדולה בטרמינל, אולם שביתת טייסי אסיאנה שנערכה 25 יום באוגוסט 2005[13], גרמה לירידה באמינות אסיאנה, וכתוצאה מכך לירידה בביקוש לשירותיה.

טרמינל C[עריכת קוד מקור | עריכה]

היציאה מטרמינל AACT

טרמינל זה הוא השני בגודלו בנמל, מופעל על ידי הרשות המנהלת את נמל התעופה, והוא משמש את מרבית החברות הזרות. בשל מיקומו, לא ניתן להרחיבו מבלי לפגוע בתוכניות ההרחבה הקיימות. כיום נבנה טרמינל חדש שיופעל אף הוא על ידי רשות נמל התעופה, בסיום הבנייה צפויות לעבור אליו החברות פדקס אקספרס ו-UPS, ואילו שאר החברות צפויות להישאר בטרמינל הקיים.

אורכו של הטרמינל 420 מ', רוחבו 120 מ', וגובהו 19.65 מ'. שטח הקומה הראשונה המשמשת למחסנים 54,203.32 מ"ר, ושל שאר הקומות 12,708.88 מ"ר. קיבולת הטרמינל 600,000 טון בשנה, ופועלות בו -51 חברות שונות.

טרמינל AACT[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרמינל זה מופעל על ידי חברה משותפת בשם AACT, שמניותיה מחולקות בין אטלס אייר ושארפ. בין החברות המשתמשות בטרמינל: פולאר אייר, קוואנטס קרגו, פינאייר קרגו ועוד.

DHL אינצ'ון גטווי[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרמינל זה בבעלות חברת DHL, המשתמשת בטרמינל כשער ראשי לקוריאה, יפן, והמזרח הרחוק הרוסי. בטרמינל זה ארבע קומות.

סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסעים לפי שנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מספר הנוסעים שינוי לעומת
השנה הקודמת
תנועות מטוסים מטען (בטונות)
2001 14,542,290 86,807 1,186,015
2002 20,924,171 Increase43.9% 126,094 1,705,928
2003 19,789,874 Decrease5.4% 130,185 1,843,055
2004 24,084,072 Increase21.7% 149,776 2,133,444
2005 26,051,466 Increase8.2% 160,843 2,150,139
2006 28,191,116 Increase8.2% 182,007 2,336,571
2007 31,227,897 Increase10.8% 211,404 2,555,580
2008 29,973,522 Decrease4.0% 211,102 2,423,717
2009 28,549,770 Decrease4.8% 198,918 2,313,002
2010 33,478,925 Increase17.3% 214,835 2,684,499
2011 35,062,366 Increase4.7% 229,580 2,539,222
2012 38,970,864 Increase11.1% 254,037 2,456,724
מקור: אתר נמל התעופה[14]

החברות המובילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2012, חברות התעופה הגדולות בנמל הן:
חברת תעופה נוסעים
בטיסות פנימיות
נוסעים
בטיסות בינלאומיות
סה"כ פעילות
באחוזים
1 קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאן אייר 419,929 14,058,318 14,478,247 37.15%
2 קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית אסיאנה איירליינס 191,024 9,602,680 9,793,704 25.13%
3 סיןסין צ'יינה סאות'רן איירליינס 1,158,424 1,158,424 2.97%
4 הונג קונגהונג קונג קת'אי פסיפיק 1,046,374 1,046,374 2.69%
5 סיןסין צ'יינה איסטרן איירליינס 977,691 977,691 2.51%
6 תאילנדתאילנד תאי איירווייז אינטרנשיונל 855,970 855,970 2.20%
7 קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית ג'ג'ו אייר 1,996 790,976 792,972 2.03%
8 סיןסין אייר צ'יינה 753,201 753,201 1.93%
9 קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית ג'ין אייר 117 654,555 654,672 1.68%
10 סינגפורסינגפור סינגפור איירליינס 598,304 598,304 1.54%
מקור: אתר נמל התעופה[14]

תחבורה לנמל וממנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוטובוס מתוצרת חברת יונדאי בתחנה בנמל התעופה

אוטובוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנמל התעופה מגיעים אוטובוסים רגילים, היוצאים מנמל התעופה גימפו וממרכז העיר סיאול. עלות הנסיעה בקווים אלו היא בין 5,000-10,000 וון. בנוסף, פועלים באינצ'ון אוטובוסי אקספרס המבצעים איסוף נוסעים ברוב חלקי סיאול. עלות הנסיעה בהם בין 7,000-15,000 ₩[15].

רכבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת הרכבות AREX, מפעילה רכבות מהירות מתחנת הרכבת הממוקמת במרכז התחבורה הסמוך לטרמינל הראשי, לסיאול וגימפו. תחנות רבות לאורך קו זה מצטלבות יחד עם תחנות הרכבת התחתית של סיאול, והרכבת התחתית של מטרופולין אינצ'ון.

רכבת זו נוסעת במהירות של 120 קמ"ש, והיא פועלת בשני קווים. האחד יוצא כל חצי שעה, נוסע במהירות גבוהה ומגיע לסיאול תוך 43 דקות. השני; יוצא כל שש דקות, אך עוצר במרבית התחנות שבדרך, משך הנסיעה בקו זה 53 דקות.

מגלב[עריכת קוד מקור | עריכה]

קו רכבת ריחוף מגנטי זה הוא קו מעגלי, נמצא בבנייה ופתיחתו מתוכננת ל-30 בספטמבר 2014. תחילה ייפתח המקטע הראשון שאורכו 6.1 קילומטרים, לכיוון דרום האי. בשלב השני יוארך הקו ב-9.7 קילומטרים לכיוון צפון-מערב, ובשלב השלישי ייתוספו 37.4 קילומטרים נוספים לעבר תחנת המוצא.

תאונות ותקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הריסות טיסה 214 של אסיאנה

ב-16 ביוני 2011, ירו חיילים דרום קוריאנים לעבר מטוס איירבוס A321-200, שהיה בטיסה HL7763 של אסיאנה איירליינס מצ'נגדו לנמל התעופה. באותה התקופה הייתה מתיחות רבה בחצי האי הקוריאני, בעקבות תקיפת של קוריאה הצפונית את האי יונפיונג (Yeonpyeong). החיילים ביצעו את הירי לאחר שחשבו בטעות את המטוס לכלי טיס צפון קוריאני, המטוס נחת בשלום ללא נזקים[16].

ב-28 ביולי 2011, התרסקה מול חופי האי ג'ג'ו, טיסה 991 של אסיאנה קרגו. המטוס מדגם בואינג 747-48EF, היה בדרכו מאינצ'ון לשנגחאי. שני הטייסים נהרגו[17].

ב-6 ביולי 2013, התרסקה בעת הנחיתה בסן פרנסיסקו טיסה 214 של אסיאנה איירליינס שיצאה מנמל התעופה. בהתרסקות נהרגו שלושה, ונפצעו 182.[18].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Camera-photo.svg מדיה וקבצים בנושא נמל התעופה הבינלאומי של אינצ'ון באתר Airliners.net

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ACI releases World Airport Traffic Report 2010 ‏1 באוגוסט 2011
  2. ^ שדה התעופה של דר' קוריאה - הטוב בעולם, באתר ynet, 9 ביוני 2009
  3. ^ רונית דומקה, נמל התעופה הטוב בעולם: בריכת שחייה, קולנוע וגן פרפרים, באתר TheMarker‏, 6 במאי 2013
  4. ^ 4.0 4.1 Why the Airport Itself is Awesome‏ 12 ביולי 2012
  5. ^ שייע קליין, מאמינים? נתב"ג נבחר לאחד מ-10 נמלי התעופה הטובים בעולם ב-2017, באתר חרדים10, 12 ביולי 2017
  6. ^ DiNardo, Kelly (15 בינואר 2013). "South Korea's aerotropolis blueprint is no flight of fancy" [סקירה על האירוטרופוליס של סונגדו בקוריאה הדרומית]. הגרדיאן (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-28 ביולי 2017. 
  7. ^ רון פז, ‏נמל התעופה אינצ'ון בקוריאה יורחב בהשקעה של 4 מיליארד דולר, באתר גלובס
  8. ^ Incheon Airport to Open New Concourse באתר Koreatimes.co.kr, ‏29 במאי 2008
  9. ^ Incheon Airport to Have New Terminal by 2017 באתר קוריאה הראלד, 29 ביוני 2009
  10. ^ http://www.airport-technology.com/projects/incheon-international-airport/
  11. ^ Why Nearly Half of Asiana Passengers Were Chinese באתר Wall Street Journal‏, 7 ביולי 2013
  12. ^ Japanese Travelers' Seoul Train באתר Wall Street Journal‏, 18 בינואר 2010
  13. ^ קוריאה: שביתת הטייסים פגעה ביצוא והממשלה הורתה להם לחזור לעבודה, באתר גלובס, 11 בדצמבר 2005
  14. ^ 14.0 14.1 Traffic by calendar year באתר נמל התעופה
  15. ^ From Incheon Airport to Seoul
  16. ^ Incident: Asiana A321 near Seoul on Jun 17th 2011, aircraft under fire‏ 18 ביוני 2011 באתר The Aviation Herald
  17. ^ קוריאה הדרומית: 2 הרוגים בהתרסקות מטוס מטען, באתר ynet, 28 ביולי 2011
  18. ^ יצחק בן חורין, שני הרוגים בהתרסקות מטוס בסן פרנסיסקו, באתר ynet, 7 ביולי 2013