תהילים י"ט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
א לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד.
ב הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ.

א לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד.
ב הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ.
ג יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת.
ד אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם.
ה בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם
לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם.
ו וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח.
ז מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ.
ח תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי.
ט פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב מִצְוַת ה' בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם.
י יִרְאַת ה' טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו.
יא הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים.
יב גַּם עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב.
יג שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי.
יד גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ אַל יִמְשְׁלוּ בִי אָז אֵיתָם
וְנִקֵּיתִי מִפֶּשַׁע רָב.
טו יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ:
ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי.

תהילים י"ט הוא המזמור התשעה עשר בתהילים (מזמור י"ח בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה). המזמור חתום בידי דוד, והוא עוסק בשני נושאים: עוצמת הבורא כפי שהיא משתקפת מהבריאה, והרצון לדבוק בתורה. בלטינית ידוע מזמור זה בשם: "Caeli enarrant gloriam Dei" (הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל).

מבנה המזמור ותוכנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסוקים ב-ז: תהילה לה' על הבריאה.

פסוקים ח-יא: תיאור יופיה של התורה.

פסוקים יב-טו: בקשת המשורר להצליח לדבוק בתורה ולהימנע מעבירות, ושתפילותיו יתקבלו.

מאחר שאין זיקה ישירה בין חלקו הראשון של המזמור לחלקו השני, יש שסברו כי המזמור זה מורכב משני מזמורים מקוריים שאוחדו מאוחר יותר. חלקו הראשון הוא המנון הודיה לה' אשר השמים מספרים את כבודו, ובחלקו השני משבח המשורר את תורת ישראל ואף שומר על מצוותיה.

חלקו הראשון מחורז. שני הפסוקים הראשונים בנויים מארבע צלעות (ב'-ג' ; ד'-ה') שני הפסוקים הבאים בנויים משלוש צלעות ( ו', ז'). המילה שמיים משמשת כמסגרת לחלק זה של המזמור. חלקו השני של המזמור (ח'-ט"ו), בנוי משני בתים מקבילים (פסוקים ח'-י', י"א-י"ד) ולחרוז החותם את השירה (פסוק ט"ו). כל בית בחלק זה של המזמור הוא בעל שלושה חרוזים הבנויים מארבע צלעות ואילו החרוז המסיים את השירה הוא חרוז הבנוי משלוש צלעות.[1]

ההמנון הבבלי לאל שמש ומזמור י"ט[עריכת קוד מקור | עריכה]

השירה הבבלית מהללת את אל השמש.שירה זו מתארת באריכות את תפקידו של האל בעולם ואת כבודו הרב. עוד מתארת השירה את שליטתו בעולם החי, את מסירותו גלפי האדם השורה במצוקה ואת הצדק שהוא משליט בעולמו. היו שמצאו מוטיבים משותפים, רעיוניים ולשוניים, לשירה הבבלית עם מזמור י"ט:[2]

"שמש המאיר ... שמים / ומבהיר החשך ... ממעל ומתחת / קרניך כרשת מכסות / ... קרניך חודרות למקומות ...הארץ / תולה בשמים את חוג הארץ / מדי יום תעבור את הארץ הרחבה, גאות הים, ההרים, ארץ ושמים. יומם לא תחלש ולא יכהו פניך - בלילה תאיר ותלהט, למרחקים אשר לא ידעום ומידות אורך אשר לא יספרום ...

המזמור בליטורגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזמור בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירות רבות חוברו בהשראת המזמור, ביניהן הפרק הראשון "השמיים מספרים כבוד אל" מתוך הבריאה, אורטוריה מאת יוזף היידן. פרנץ ליסט חיבר את היצירה "תהילים י"ט". Die Himmel erzählen die Ehre Gottes, רי"ב 76 היא קנטטה מאת יוהאן סבסטיאן באך נכתבה בהשראת המזמור.


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלחנן סמט, עיונים במזמורי תהילים תל אביב, ידיעות אחרונות, 2012, עמ' 72-41.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תהילים י"ט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יצחק אבישור, עולם התנ"ך: תהלים א', תל אביב, דודזון עתי, 1996, עמ' 85-84
  2. ^ יצחק אבישור, עולם התנ"ך: תהלים א', תל אביב, דודזון עתי, 1996, עמ' 85-84
  3. ^ מעשה רב, הלכות פסח, סי' קצו.