פורטל:קומיקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
WikedpediaRKB.jpg

קוֹמִיקְסאנגלית: Comics; בעברית: עֲלִילוֹן) היא מדיה גרפית וסוג אומנות בה דמויות המצוירות ברצף קטעים המצטרפים מתמונה לתמונה לכדי עלילה. מקור המונח "קומיקס" הוא ברצועות הקומיקס המוקדמות שהופיעו בעיתונות והיו בעלות תכנים קומיים, אך בהמשך הפך למונח המתאר את כל סוגי התכנים המופיעים במדיום זה, כולל אלו הרחוקים מלהיות משעשעים. פעמים רבות מכונה הקומיקס "האומנות התשיעית".

רוב הקומיקסים משלבים מילים עם תמונות, ומה שהדמויות אומרות נכתב לרוב בבועת דיבור (או "בלון" בעגת הקומיקס) המצוירת בקרבתן ומיוחסת אליהן על ידי מתיחת קטע קטן מהבועה לעבר פיה של הדמות הדוברת. עם השנים התפתחו פורמטים שונים של קומיקס, ובין היתר נוצרו מסגרות התמונה ("חלונות"), שצורתן, רוחבן או אורכן וכן מיקומן, יוצרים רושם מסוים התורם לעלילה. לדוגמה: רצף צפוף של תמונות קצרות נועד ליצור תחושה תזזיתית ואווירת חיפזון.

הקומיקס מופץ בכתבי עת, עיתונים, חוברות ובעת האחרונה אף באינטרנט. הקומיקס בא בסוגות שונות: החל מעלילות וסיפורים ארוכים שמתמשכים בסדרות ארוכות של ספרים וחוברות וכלה ברצועת קומיקס קצרה ומצחיקה עם שורת מחץ בסופה.

הנושאים בעלילות הקומיקס רבים ומגוונים, בהם סיפורי הרפתקאות, מתח, הומור, פעולה, גיבורי-על ונבלי-על, פנטזיה, מדע בדיוני ואפילו מין. גיבורי קומיקס רבים אף זכו לעיבוד קולנועי ולסדרות טלוויזיה משלהם, הבולטים שבהם הם אלה המשתייכים לסיפורי גיבורי-העל האמריקאיים של חברות DC ומארוול, ובהם: סופרמן, באטמן, אקס-מן, ספיידרמן והענק הירוק.

תעשיית הקומיקס ענפה מאוד באירופה (בארצות כמו בלגיה, צרפת, איטליה, ספרד וגרמניה), ביפן (שם הוא מוכר יותר בשם מאנגה), בארצות הברית, במדינות אמריקה הלטינית ובמדינות מזרח אסיה.


Shadow Death From Nowhere.jpg

הצל הוא דמות בדיונית שנוצרה על ידי וולטר ב. גיבסון בשנת 1931 והופצה כסדרה חודשית במגזינים משנות העשרים ועד שנות החמישים. הדמות גם הופיעה בחוברות קומיקס, רצועות קומיקס, תוכניות טלוויזיה ושבעה סרטי קולנוע. דמותו של הצל היא אחת המפורסמות ביותר בתרבות הספרות הזולה של שנות השלושים ושנות הארבעים, שנים בהם שידורי הרדיו של ספרות הפשע זכו להצלחה, בעיקר בזכות תסכיתי הרדיו שאותם דיבב אורסון ולס באותה עת. אפילו לאחר דורות, המבוא הבלתי נשכח מסדרת "הצל", שנאמר בקולו האפל של הקריין פרנק רידיק הבן, שומר על מקומו כניב אמריקני: "!Who knows what evil lurks in the hearts of men? The Shadow knows" ("מי יודע איזה רוע שוכן בליבם של אנשים? הצל יודע!"). מילים אלו לוו בנעימת פתיחה רדופה הידועה כאופרטה מס. 31 ("הכישור של אומפל") של קאמי סן-סנס.


Jack-Kirby art-of-jack-kirby wyman-skaar.jpg
ג'ק קירבי, מאייר הקומיקס של שלל חוברות קומיקס מפוסמות מבית מארוול קומיקס, כגון ספיידרמן, איירון מן, ארבעת המופלאים, ת'ור ועוד.


האוצר וינסנט זורצולו, יחד עם עותק מקורי השמור בצורה מצוינת של החוברת.

לחוברת הקומיקס "Action Comics #1", שיצאה לשווקים ב-18 באפריל 1938 והציגה לעולם את דמותו של גיבור-העל סופרמן, קיימים בין 50 ל-100 עותקים מקוריים בלבד. כ-200,000 עותקים הודפסו על ידי ההוצאה לאור, אך רובם המוחלט לא הצליח לשרוד במרוצת השנים. לפי חברת "Comics Guaranty", המתמחה בהערכות שווי לחוברות קומיקס, ישנן פחות מעשר חוברות השמורות במצב סביר לפחות. נדירותה של חוברת זו הפכה אותה לפריט אספנות, והיא מחזיקה בשיא למחיר הגבוה ביותר ששולם אי פעם עבור עותק של חוברת קומיקס בודדה - $3,207,852, ב-24 באוגוסט 2014. ביולי 2010, משפחה שעמדה בפני עיקול ביתה מצאה עותק מקורי ושמור בצורה בינונית של החוברת בזמן אריזת רכושם. דרך מכירה פומבית, העותק נמכר ב-436,000 דולרים - והציל את בית המשפחה.

הקומיקס בישראל החל להתפתח בארץ ישראל ואחר כך במדינת ישראל, החל משנות ה-30 של המאה ה-20. היצירות הראשונות היו רצועות קומיקס שהתפרסמו בתקופת המנדט הבריטי בעיתוני ילדים כגון "דבר לילדים", "משמר לילדים" ואחר כך ב"הארץ שלנו". הקומיקס העברי אופיין בבחירה של דמויות ונרטיבים שנועדו ליצור הזדהות עם קהל הילדים הקורא. הדבר נעשה הן על ידי בחירת גיבורים ילדים והן על ידי שימוש בסיטואציות המתקשרות לחי היום יום. בנוסף, הכיל הקומיקס "ערכים לאומיים" שצוינו גם על ידי שימוש בדימויים חזותיים מקומיים, כגון תיאורי נוף מקומי או שימוש בדגלי לאום. אף על פי שבמשך שנים היה קהל היעד מורכב בעיקר מילדים ומבני נוער, החל משנות ה-90 של המאה ה-20 החלה להתפתח בישראל תרבות קומיקס המתבטאת בפרסומים בכתבי עת המיועדים לילדים ונוער, לצד בעיתונים ובכתבי עת הפונים למבוגרים. כמו כן מתפרסמים, במידה מצומצמת, ספרי קומיקס ורומנים גרפיים, מקוריים ומתורגמים.


פרסי תעשיית הקומיקס ע"ש ויל אייזנר (אנגלית: Will Eisner Comic Industry Awards) או בקיצור פרס אייזנר המכונים גם פרס אוסקר של תעשיית הקומיקס, הם פרסים הניתנים להישגים יצירתיים בספרי קומיקס אמריקאים. פרס אייזנר הוענקו לראשונה ב-1988, והוכרזו כתגובה להפסקת פרס קירבי ב-1987.

הם נקראים על שמו של האמן וחלוץ הכותבים ויל אייזנר, שהשתתף בקביעות בטקס חלוקת הפרס עד למותו ב-2005. בפרס אייזנר נכלל גם היכל התהילה של תעשיית הקומיקס.

המועמדויות בכל קטגוריה נבחרות על ידי צוות של חמישה שופטים, כשלמוציאים לאור בתחום ניתנת האפשרות לשלוח מועמדויות. ההצבעה נערכת על ידי כל הגורמים בתעשייה: יוצרים, מפרסמים, מוכרים וכולי. הרשימה הנבחרת מוצגת בקומיק-קון הבינלאומי הנערך בסן דייגו בחודשי יולי אוגוסט מדי שנה. ג'קי אסטרדה היא אמרכלית הפרס מאז 1990.


"המחיר של לצייר דברים שאני לא מאמין בהם כדי לשמור על יחסים טובים עם הסביבה הוא יקר מדי"

Maus he2010.jpg

רומן גרפיאנגלית: graphic novel) הוא סוג של ספר קומיקס המכיל בדרך כלל עלילה ארוכה ומורכבת, בדומה לעלילת רומנים. להבדיל מרצועת הקומיקס המכילה תכנים מבדחים ומשעשעים, התכנים ברומן הגרפי לרוב אינם קומיים ומיועדים לרוב למבוגרים.

הרומנים הגרפיים מודפסים לרוב בכריכות קשות ועמידות יותר מאשר חוברות הקומיקס. הם לעיתים מודפסים בחלקים - כמו קומיקס בהמשכים, בשל שיקולים כגון בעיות כספיות או עקב החלטת חברת ההוצאה לאור.

רומנים גרפיים ידועים שפורסמו בהמשכים, לפני שאוגדו לכרך אחד, הם למשל "השומרים" של אלן מור, ו"Box Office Poison" של אלכס רובינסון. קיימת מחלוקת לגבי מה נחשב רומן גרפי ומה לא - האם סדרה קצרה (לרוב פחות מעשר חוברות) בהמשכים שאחר-כך אוגדה יכולה להיחשב רומן גרפי.

TintinCast-1-.gif

הרפתקאותיו של טינטיןצרפתית: Les Aventures de Tintin; ההיגוי הנכון בצרפתית הוא "טֶנְטֶן") היא סדרת ספרי קומיקס וסרטי הנפשה מאת המאייר הבלגי ארז'ה.

פרקה הראשון של הסדרה, פורסם לראשונה ב־10 בינואר 1929 במוסף הילדים השבועי של העיתון הבלגי "Le Vingtième Siècle". הסדרה זכתה לשבחי מבקרים רבים לאורך השנים, כמו גם להצלחה מסחרית חסרת תקדים, והיא הביאה לארז'ה פרסום רב כאחד מיוצרי הקומיקס הנודעים בעולם. ספרי הסדרה נמכרו בלמעלה מ־350 מיליון עותקים ותורגמו לכ־80 שפות. בנוסף לחוברות הקומיקס "לאקי לוק" ו"אסטריקס", סדרת "טינטין" נחשבת לאחת מסדרות הקומיקס הפופולריות והנמכרות ביותר ביבשת אירופה.

ספרי הסדרה, שיצאו בין השנים 1929 ל-1986, משתנים בהתאם לתקופה ולזמן, ולפעמים משקפים מציאות או השקפת עולם של ארז'ה. מלבד בידור בלבד, הספרים מביעים לעיתים מחאה, סטיגמות או השקפות פוליטיות. הספרים עומדים במבחן הזמן, בכך שהם נמכרים גם היום בכל העולם.


MarvelLogo.svg

מארוול קומיקס היא חברת קומיקס אמריקאית הפועלת גם במדיות נוספות. החברה אחראית לפרסומן של דמויות גיבורי-על מפורסמות כקפטן אמריקה, ספיידרמן, ת'ור, איירון מן, הענק הירוק, דרדוויל, גוסט ריידר, דוקטור סטריינג' ונאמור, של קבוצות גיבורי-על כגון האוונג'רס (הנוקמים), אקס-מן, ארבעת המופלאים ו-S.H.I.E.L.D, נבלי על כגון מגנטו, תאנוס, דוקטור דום, קינגפין, הגולגולת האדומה, לוקי, אפוקליפס, ונום והגובלין הירוק וקבוצות נבלי על, כגון הידרה, המסדר השחור ומסדר עשר הטבעות והמנדרין.

החברה נוסדה בשנת 1939 על ידי המוציא לאור האמריקאי-יהודי מרטין גודמן בשם "טיימלי הוצאה לאור", שינתה את שמה במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20 ל"אטלס קומיקס", ושוב במהלך שנות השישים המוקדמות ל"מארוול קומיקס", עם השקתו של הקומיקס "ארבעת המופלאים" בנוסף לכותרי קומיקס גיבורי-על נוספים אשר נוצרו באותה העת על ידי סטן לי, ג'ק קירבי, סטיב דיטקו ואמנים אחרים.

חברת מארוול קומיקס ומתחרתה DC קומיקס הן שתי החברות הגדולות בעולם הקומיקס בעשורים האחרונים, והן אחראיות ל-80% מנתח שוק הקומיקס מאז שנת 2008. בנוסף, היא המוציאה לאור הראשונה בגודלה בארצות הברית, לפי מדד צרכנים מאפריל 2013. החברה היא חברת בת של חברת Marvel Entertainment - שנקנתה ב-31 באוגוסט 2009 בידי חברת וולט דיסני בעסקה של מזומן ומניות בשווי 4 מיליארד דולר - מה שמאפשר לה להרחיב את השפעתה ולהשתמש ביכולות חטיבת הקולנוע וחטיבת האנימציה של החברה ליצור סרטי קולנוע ותוכניות טלוויזיה המבוססות על הדמויות של הקומיקס. לאורך השנים האחרונות נוצרו עיבודים קולנועיים לרבות מדמויות הקומיקס של החברה.

לערך המלא

לחברות נוספות


מגדי א-שאפעי (בערבית: مجدي الشافعي) הוא כותב ומאייר הקומיקס הערבי הראשון, שנולד בלוב בשנת 1961 ועבר למצרים בגיל צעיר. יצירתו המפורסמת ביותר היא "מטרו", ספר הקומיקס הערבי המקורי הראשון למבוגרים, והקומיקס הראשון שפורסם במצרים. הקומיקס משקף את שחיתות שלטונו של חוסני מובארכ, דבר שהוביל להליך משפטי נגד אל-שאפעי. משפטו עורר תגובה גדולה ברחבי העולם, וארגוני זכויות אדם רבים קראו בעד אל-שאפעי. לבסוף הוחלט לגנוז את הספר, לקנוס את אל-שאפעי ולהטיל עליו שנת מאסר על תנאי.

הספר לא ראה אור במשך הרבה מאוד זמן עד שבשנת 2015, תחת שלטונו של עבד אל-פתאח א-סיסי, פורסם מחדש במצרים. בשנת 2012, הספר ראה אור בבריטניה בתרגום אנגלי, כאשר עותק גנוז אחד הצליח להתגלגל להוצאת ספרים בריטית. הספר נחשב פורץ דרך, ואל-שאפעי הוא הכותב הערבי היחיד שנכנס לספר "1001 קומיקס".

כיום אל-שאפעי הוא אמן מוכר במצרים ובעולם כולו, והוא המארגן והמפיק בפועל של אירוע "CAHIRO COMIX", פסטיבל קומיקס ייחודי שמתקיים בקהיר מדי שנה ובו ניתן לקנות קומיקס ערבי מקורי. בעקבות ספרו המהפכני של אל-שאפעי, אמנים ערביים רבים ברחבי העולם החלו לפרסם ספרי קומיקס למבוגרים ונפתחו הוצאות ספרים רבות שעוסקות בקומיקס ערבי למבוגרים. רבים מכותבי הקומיקס בעולם הערבי כיום מגדירים את אל-שאפעי כהשראה העיקרית להתפשטות הקומיקס הערבי במגזר.

לערך המלא


Asterixbritish.jpg

אסטריקס בבריטניהצרפתית: Astérix chez les Bretons) הוא הספר השמיני בסדרת הקומיקס הצרפתית "אסטריקס". הספר נכתב על ידי הסופר רנה גוסיני ואויר על ידי אלבר אודרזו, והוצג לראשונה במהלך שנת 1965 בהמשכים במגזין "Pilote" בחוברות מספר 307 עד 334, ובהמשך באוגדן במהלך 1966. הספר עובד לשני סרטים: מצויר ולייב אקשן עם ז'ראר דפרדייה בתפקיד אובליקס. בספר דמותו של אטאראקס, בן-דודו הבריטני של אסטריקס, נשלח לגאליה כדי להביא לבריטניה משיקוי-הפלא. זאת משום שהבריטנים לא יוכלו תמיד לעמוד מול הצבא הרומי שתוקף אותם. אסטריקס, אטאראקס ואובליקס מצטיידים בחבית גדולה מלאה בשיקוי-הפלא. אובליקס, הודות לכוחו העל-אנושי שתמיד קיים אצלו, יכול היה לסחוב בקלות את החבית הכבדה. טרם יציאתם מן הכפר אסטריקס לקח עמו מעט עשבים שאשפיקס טרם ידע מה שימושם (בסוף הסיפור הסתבר שזהו תה). לרומים נודע על החבית והנציב הרומי בבריטניה רוצה לשים את ידיו על חבית שיקוי-הפלא ומטיל עוצר על כל הפונדקים הגאלים באי תוך החרמת החביות שלהן.

לערך המלא

לספרים נוספים


P art.png

אמנות

P literature.svg

ספרות