פורטל:קומיקס
קוֹמִיקְס (מאנגלית: Comics; בעברית: עֲלִילוֹן) היא מדיה גרפית וסוג אומנות בה דמויות המצוירות ברצף קטעים המצטרפים מתמונה לתמונה לכדי עלילה. מקור המונח "קומיקס" הוא ברצועות הקומיקס המוקדמות שהופיעו בעיתונות והיו בעלות תכנים קומיים, אך בהמשך הפך למונח המתאר את כל סוגי התכנים המופיעים במדיום זה, כולל אלו הרחוקים מלהיות משעשעים. הקומיקס מכונה "האומנות התשיעית".
רוב הקומיקסים משלבים מילים עם תמונות, ומה שהדמויות אומרות נכתב לרוב בבועת דיבור (או "בלון" בעגת הקומיקס) המצוירת בקרבתן ומיוחסת אליהן על ידי מתיחת קטע קטן מהבועה לעבר פיה של הדמות הדוברת. עם השנים התפתחו פורמטים שונים של קומיקס, ובין היתר נוצרו מסגרות התמונה ("חלונות"), שצורתן, רוחבן או אורכן וכן מיקומן, יוצרים רושם מסוים התורם לעלילה. לדוגמה: רצף צפוף של תמונות קצרות נועד ליצור תחושה תזזיתית ואווירת חיפזון.
הקומיקס מופץ בכתבי עת, עיתונים, חוברות ובעת האחרונה אף באינטרנט. הקומיקס בא בסוגות שונות: החל מעלילות וסיפורים ארוכים שמתמשכים בסדרות ארוכות של ספרים וחוברות וכלה ברצועת קומיקס קצרה ומצחיקה עם שורת מחץ בסופה.
תעשיית הקומיקס ענפה מאוד באירופה (בארצות כמו בלגיה, צרפת, איטליה, ספרד וגרמניה), ביפן (שם הוא מוכר יותר בשם מאנגה), בארצות הברית, במדינות אמריקה הלטינית ובמדינות מזרח אסיה.
הנושאים בעלילות הקומיקס רבים ומגוונים, בהם סיפורי הרפתקאות, מתח, הומור, פעולה, גיבורי-על ונבלי-על, פנטזיה, מדע בדיוני ואפילו מין.
גיבורי קומיקס רבים אף זכו לעיבוד קולנועי ולסדרות טלוויזיה משלהם, הבולטים שבהם הם אלה המשתייכים לסיפורי גיבורי-העל האמריקאיים של חברות DC ומארוול.
המונח "קומיקס" משמש כשם עצם יחיד שמתייחס למדיום עצמו (למשל, "קומיקס הוא צורת אמנות חזותית"), אך הופך לרבים כאשר הכוונה ליצירות באופן קולקטיבי (למשל, "קומיקס הם חומר קריאה פופולרי"). המונח "קומיקס" נובע מהמילה קומיק (comic), שפירושה הומור. זאת מכיוון שבתחילה, מטרת רצועות הקומיקס שפורסמו בעיתונים אמריקאים הייתה בידורית. המונח השתרש חזק בשפות רבות, וכיום מתאר את כל מדיום הקומיקס, כולל ספרים שאינם מבדרים כלל. בשפה האנגלית, השיבוש "comix" משמש עבור סיפורי קומיקס רציניים ולא מבדרים. בארצות דוברות אנגלית נהוג לקרוא לקומיקס שמופיע בתרבויות שונות בשם שלהן בארץ המקור, כך למשל במאנגה היפנית או "dessinées" לקומיקס צרפתי. בעברית לעומת זאת נקראים כל ספרי הקומיקס בעולם בשם קומיקס (קומיקס צרפתי, קומיקס בלגי, קומיקס ערבי ועוד) מלבד מאנגה.
מתקיימת מחלוקת בין תאורטיקנים, היסטוריונים לאמנות ואמנים, לגבי מושג הקומיקס. חלקם מגדירים את הקומיקס כשילוב של ציורים ומילים, חלקם מתייחסים לרצף שבין הפאנלים וחלקם מדברים על דמויות שחוזרות מספר פעמים. ריבוי הקומיקס בתרבויות שונות מקשה על הגעה להגדרה מוסכמת אחת, מכיוון שבכל תרבות הקומיקס שונה במקצת, ולכן להגדיר את כולם לתוך מושג ספציפי זה קשה.
סופר שלומפר הוא קומיקס פארודי ישראלי על ז'אנר גיבורי העל שנוצר על ידי הקומיקסאי אורי פינק ב-1990. במרכז הקומיקס עומדת דמות בדיונית של גיבור-על בשם "סופר שלומפר". סופר שלומפר הוא סופר-גיבור נמוך קומה לבוש בפיג'מה, תחתונים עם לבבות וכובע גרב צה"לי שמנסה להציל את העולם מאיומים שונים מהחלל החיצון (בהם אויבו המושבע דארקלון) ולהפוך לחבר בקהילת הסופר-גיבורים הבינלאומית (ארגון הנקרא סמא"ש). עלילותיו של סופר שלומפר הם למעשה פרודיה על קומיקס גיבורי העל.
מדי פעם ניסה פינק לכלול סיפורים מתוחכמים למדי בסדרה אולם לרוב היו הסיפורים פשוטים ומבדחים. "משפטו של סופר שלומפר", לדוגמה, אשר היה ארוך בהרבה מהממוצע בסדרה זאת, עסק בפרדוקסים של מסע בזמן, כאשר סופר שלומפר גורם להעברתה של עיר מודרנית לעבר הרחוק ומגלה שצאצאיה כיום פותחים במסע לכיבוש העולם, זאת עד שהוא מונע את קיום האירוע. במספר סיפורים אחרים של סופר שלומפר מביע פינק עמדה נגד המלחמות וההרס המיותר שהן גורמות, ומראה כיצד הצדדים הלוחמים יכולים למצוא את המכנה המשותף ולהפסיק את הסכסוכים האלימים ביניהם. במספר לא קטן של סיפורים, פינק שובר את הקיר הרביעי וסופר שלומפר מודע לכך שהוא דמות קומיקס ואף מנהל אינטראקציה עם פינק ומערכת עיתון "כולנו", סיפורים אלה לרוב מבדחים והומוריסטיים.
עלילותיו של סופר שלומפר החלו לצאת לאור בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20, והופיעו בעיתון הילדים כֻּלָּנוּ, מעריב לילדים, כמו גם ב-3 ספרים שונים בהוצאת מודן. סופר שלומפר ממשיך להופיע בעיתון הקומיקס של אורי פינק "עיתון זבנג" שם מופיע מדי פעם קומיקסים קצרים אודותיו, וכן מופיע לעיתים במעריב לילדים ובאותיות.
סרט קומיקס (באנגלית: Superhero film, מכונה גם סרט גיבורי על) הוא סרט קולנוע אשר מתמקד בגיבורי-על, יחיד או רבים, אשר ניחנים בכוחות על-אנושיים ומקדישים את חייהם להגנה על הציבור. סרטים מסוג זה מכילים אלמנטים של פעולה, הרפתקאות, פנטזיה או מדע בדיוני, והסרט הראשון בסדרה של גיבור אחד בדרך כלל מתמקד בסיפור המקור של הגיבור ושל כוחו, וכן במאבקו בנבל-העל הידוע ביותר שלו והאנטגוניסט הראשי של הסרט.
מרבית סרטי גיבורי-העל הם עיבודים קולנועיים של חוברות קומיקס. בניגוד להם, סרטים כדוגמת "רובוקופ", טרילוגיית "בלתי שביר" ("בלתי שביר", "ספליט", מיסטר גלאס"), "משפחת סופר-על" ו"הנקוק" הם רעיונות מקוריים, בעוד "הצרעה הירוקה" (2011) ו"הצל" (1994) מבוססים על תסכית רדיו משנות ה-30.
אחרי סדרה של סרטי קומיקס כושלים, סוגת סרטי גיבורי-העל שגשגה החל משנות ה-2000. כמה מזיכיונות הסרטים הנודעים ביותר הם סרטי האקס-מן של אולפני פוקס המאה ה-20, טרילוגיית ספיידרמן של סם ריימי, טרילוגיית האביר האפל של כריסטופר נולאן, סרטי היקום הקולנועי של מארוול שהחלו עם "איירון מן" משנת 2008, וסרטי היקום הקולנועי של DC שהחלו עם הסרט "איש הפלדה".
לערך המלא.jpg)
קומיק-קון, סן דייגו הוא כנס הקומיקס הגדול בעולם שעוסק בקומיקס על כל סוגותיו. הכנס מתקיים מדי שנה בסן דייגו, קליפורניה, ארצות הברית מאז 1970, למעט שנת 2020 בעקבות מגפת COVID-19.
הכנס נוסד כוועידת הקומיקס של גולדן סטייט בשנת 1970 על ידי קבוצה של חובי קומיקס מסן דייגו שכללה את של דורף, ריצ'רד אלף, קן קרוגר, ומייק טוירי; מאוחר יותר שונה שמה.ל "ועידת הקומיקס של סן דייגו". הכנס הוא אירוע בן ארבעה ימים (חמישי – ראשון) שנערך בחודשי הקיץ (ביולי מאז 2003) במרכז הכנסים בסן דייגו. בכנס יוצרי קומיקס מכל העולם מגיעים כדי למכור, לחתום, להציג, לפרסם וליחצ"ן את עבודותיהם, ובנוסף גם להכיר יוצרים אחרים בתחום. אל הכנס מגיעים מדי שנה מיטב יוצרי הקומיקס, שחקנים מפורסמים של סדרות וסרטי קומיקס ופנטזיה ואנשי הוצאות קומיקס מהגדולות בעולם. מכיוון שהכנס הוא כמה ימים, רוב האנשים שקונים אליו כרטיס נשארים ללון במקום, באמצעות אוהלים.
אף שהמבקרים לא מתבקשים לעשות זאת, נוצר מנהג שהמבקרים בכנס מתחפשים לדמויות מתוך סדרות, ולעיתים אף פוגשים בכנס את השחקנים המגלמים את אותן דמויות. אנשים רבים משקיעים ימים של עבודה ואלפי דולרים עבור תחפושות מושקעות מאוד, ובכנס כמעט כולם מחופשים. אפילו בסדרה המפץ הגדול לאונרד הופסטטר, ראג'ש קוטרפאלי, הווארד וולוויץ ושלדון קופר נוסעים לפסטיבל בכמה פרקים בכמה עונות שונות, והם מחופשים לדמויות של מארוול קומיקס, די סי קומיקס או סדרות פנטזיה, כגון מסע בין כוכבים. בכנס אף נערכת תחרות תחפושות, שבה האדם עם התחפושת הטובה ביותר זוכה בפריט אספנות.
לפסטיבל יש כנסי-בת בשם "WonderCon", הנערך באנהיים, ו- "SAM: Storytelling Across Media", כנס שהתקיים בשנת 2016 בסן פרנסיסקו, ומשנת 2018 מופק מדי שנה במוזיאון הקומיקס בסן דייגו.
מאז 1974 מעניק קומיק-קון את פרס "Inkpot" ליוצרי קומיקס, מוציאים לאור, שחקנים, במאים, תסריטאים ועוד אנשים בתעשייה. בפסטיבל מחולקים מדי שנה פרסי אייזנר לחדשנות ויצירתיות בקומיקס, הפרס הנחשב ביותר של הקומיקס.
בתחילה הכנס כלל רק יוצרים מתחום הקומיקס, שמכרו ופרסמו את עבודותיהם, לרוב קומיקס בידור. כיום כולל הכנס מגוון רחב של אלמנטים של תרבות פופ כמעט בכל הז'אנרים, כולל אימה, אנימציה, אנימה, מאנגה, צעצועים, משחקי קלפים לאספנים, משחקי וידאו, ובקומיקס ורומנים גרפיים מורכבים. מאז שנת 2010 הכנס מילא את מרכז הכנסים בסן דייגו עד אפס מקום עם למעלה מ -130,000 משתתפים. הכנס מחזיק בכמה שיאי גינס, כולל פסטיבל הקומיקס השנתי הגדול בעולם.
באפריל 2020 הודיעו מארגני הפסטיבל כי לראשונה מזה 50 שנה הפסטיבל לא יתקיים, וזאת בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בארצות הברית..jpg)
לסרטי איירון מן שיצאו על ידי מארוול סטודיו לוהק בתחילה השחקן טום קרוז, והוא אף הצטלם לכמה סצנות. אך לאחר תחילת הצילומים התחרט בטענה כי הוא "לא אוהב את התסריט", והמלהקים מיהרו למצוא שחקן נוסף שיכול להחליף אותו. רוברט דאוני ג'וניור היה אז על סף הידרדרות כלכלית בעקבות התמכרותו לסמים כשפנו אליו מחברת מארוול סטודיו והציעו לו לשחק את טוני סטארק. דאוני התבקש להתאמן חמישה ימים בשבוע בחדר כושר כדי להיות בכושר גופני מתאים, ובנוסף "התנקה" לגמרי מהשימוש בסמים. דאוני התגלה כמתאים לתפקיד עד מאוד והמשיך לשחק את איירון מן בכל סרטי מארוול, שכוללים את איירון מן 1, איירון מן 2, איירון מן 3, הנוקמים, הנוקמים: עידן אולטרון, הנוקמים: מלחמת האינסוף, הנוקמים: סוף המשחק ועוד הרבה מאוד סרטים נוספים בהם שיחק את איירון מן כדמות משנית. כל תעשיית הסרטים העצומה שבה השתתף הובילה אותו להיות אחד מהאנשים העשירים בעולם.
הקומיקס בישראל החל להתפתח בארץ ישראל ואחר כך במדינת ישראל, החל משנות ה-30 של המאה ה-20. היצירות הראשונות היו רצועות קומיקס שהתפרסמו בתקופת המנדט הבריטי בעיתוני ילדים כגון "דבר לילדים", "משמר לילדים" ואחר כך ב"הארץ שלנו". הקומיקס העברי אופיין בבחירה של דמויות ונרטיבים שנועדו ליצור הזדהות עם קהל הילדים הקורא. הדבר נעשה הן על ידי בחירת גיבורים ילדים והן על ידי שימוש בסיטואציות המתקשרות לחי היום יום. בנוסף, הכיל הקומיקס "ערכים לאומיים" שצוינו גם על ידי שימוש בדימויים חזותיים מקומיים, כגון תיאורי נוף מקומי או שימוש בדגלי לאום. אף על פי שבמשך שנים היה קהל היעד מורכב בעיקר מילדים ומבני נוער, החל משנות ה-90 של המאה ה-20 החלה להתפתח בישראל תרבות קומיקס המתבטאת בפרסומים בכתבי עת המיועדים לילדים ונוער, לצד בעיתונים ובכתבי עת הפונים למבוגרים. כמו כן מתפרסמים, במידה מצומצמת, ספרי קומיקס ורומנים גרפיים, מקוריים ומתורגמים. ספרי קומיקס ישראליים מפורסמים הם "אורי און", "זבנג!", "הנכס", "סברמן", "מעבר לקו", "שתיקת הברווז", "איך לאהוב", "אנה פרנק: היומן הגרפי", "דדליין" ועוד.
פרסי תעשיית הקומיקס ע"ש ויל אייזנר (אנגלית: Will Eisner Comic Industry Awards) או בקיצור פרס אייזנר המכונים גם פרס אוסקר של תעשיית הקומיקס, הם פרסים הניתנים להישגים יצירתיים בספרי קומיקס אמריקאים. פרס אייזנר הוענקו לראשונה ב-1988, והוכרזו כתגובה להפסקת פרס קירבי ב-1987.
הם נקראים על שמו של האמן וחלוץ הכותבים ויל אייזנר, שהשתתף בקביעות בטקס חלוקת הפרס עד למותו ב-2005. בפרס אייזנר נכלל גם היכל התהילה של תעשיית הקומיקס.
המועמדויות בכל קטגוריה נבחרות על ידי צוות של חמישה שופטים, כשלמוציאים לאור בתחום ניתנת האפשרות לשלוח מועמדויות. ההצבעה נערכת על ידי כל הגורמים בתעשייה: יוצרים, מפרסמים, מוכרים וכולי. הרשימה הנבחרת מוצגת בקומיק-קון הבינלאומי הנערך בסן דייגו בחודשי יולי אוגוסט מדי שנה. ג'קי אסטרדה היא אמרכלית הפרס מאז 1990."אומרים שהנשק הכי טוב הוא נשק שלא צריך להשתמש בו. אני לא מסכים. אני מעדיף נשק שמספיק להשתמש בו פעם אחת!"
ערכים מבוקשים
כותבים[עריכת קוד מקור]
.jpg)
ספרים[עריכת קוד מקור]
- Love Song (קומיקס)
- פלסטיין (קומיקס) (אנ')
- ספינת החלל לביא
- הגזמה וחצי (אנ')
- טרנקילו (קומיקס)
- ילדי הפארק
- שהאזאם (ג'ף סמית')
- Les Sisters (צר')
- Sabrina the Teenage Witch (אנ')
- טרילוגיית באטמן ודרקולה (אנ')
- זיג ופוס (אנ')
- ילדי משפחת קצנג'אמר (אנ')
שונות[עריכת קוד מקור]
רומן גרפי (באנגלית: graphic novel) הוא סוג של ספר קומיקס המכיל בדרך כלל עלילה ארוכה ומורכבת, בדומה לעלילת רומנים. להבדיל מרצועת הקומיקס המכילה תכנים מבדחים ומשעשעים, התכנים ברומן הגרפי לרוב אינם קומיים ומיועדים לרוב למבוגרים.
הרומנים הגרפיים מודפסים לרוב בכריכות קשות ועמידות יותר מאשר חוברות הקומיקס. הם לעיתים מודפסים בחלקים - כמו קומיקס בהמשכים, בשל שיקולים כגון בעיות כספיות או עקב החלטת חברת ההוצאה לאור.
רומנים גרפיים ידועים שפורסמו בהמשכים, לפני שאוגדו לכרך אחד, הם למשל "Watchmen" של אלן מור, ו"Box Office Poison" של אלכס רובינסון. קיימת מחלוקת לגבי מה נחשב רומן גרפי ומה לא - האם סדרה קצרה (לרוב פחות מעשר חוברות) בהמשכים שאחר-כך אוגדה יכולה להיחשב רומן גרפי.
קריקטורה היא איור שמתאר אדם או מצב בצורה מוגזמת, תוך הבלטה מופרזת של פרטים מסוימים, בדרך כלל מאפיינים חיצוניים או נקודות תורפה, במטרה להצחיק ולעיתים גם לעורר ביקורת. קריקטורות משמשות לרוב לצרכים פוליטיים או תעמולתיים, והן מעבירות מסר ברור וישיר. קריקטורה של אדם כמעט תמיד תתאפיין בהגזמת פרטים דומים בפניו, לרוב אף, אוזניים, מצח או סנטר.
קריקטורה נבנית כהגזמה של קווי הדמיון של אובייקט שנעשית על ידי הדגשת המאפיינים אשר מבדילים את אותו אובייקט מכל אובייקט אחר. לדוגמה, קריקטורה של פנים אינה עיוות גרפי של תווי הפנים, אלא הגזמה של קווי המתאר האמיתים של הפנים. למשל, אם במאפייני הפנים האף הגדול הוא פרט בולט המאפיין אותם, ניתן לצייר אותו גדול עוד יותר - להגזים באפיון הפרטים - בכך קווי הדמיון נשמרים תוך הבלטת המציאות. לעומת זאת ציור של אותו האף קטן יותר יהיה עיוות של המציאות. על אף האמור ישנם יוצאים מן הכלל אשר מצליחים בעזרת עיוות לשמר את תווי הפנים המאפיינים ולהשיג את הדמיון הדרוש ללא הגזמת הפרטים.
הדוד קמצוץ (באנגלית: Uncle Scrooge) היא סדרת קומיקס אמריקאית המתמקדת בדמותו של הדוד קמצוץ. הסדרה מופקת משנת 1952 ועד היום.
70 החוברות הראשונות בסדרה אוירו ונכתבו על ידי המאייר ומחבר ספרי קומיקס קארל בארקס (יוצר דמותו של הדוד קמצוץ). עלילת החוברת ה-71 בסדרה נכתבה על ידי בארקס אך אוירה על ידי המאייר טוני סטרובל. בשנת 1986 עברה הבעלות לחברת גלאדסטון שהחלה להוציא לאור חוברות חדשות בסדרה אשר אוירו על ידי אמנים אמריקאים כגון דון רוזה, ג'ון לוסטיג, פאט מקרגריל, דייב רוסון, מייקל גילברט, וויליאם ואן הורן ועל ידי אמנים אירופאים כגון דן ג'יפס, פרד מילטון, רומנו סקארפה.
דונלד דאק והאחיינים שלו משתתפים גם כן בסדרה בתור דמויות משנה. היריבים העיקריים של קמצוץ לאורך הסדרה הם חבורת הביגלים, מג'יקה דה ספל, ג'ון רוקרדאק ופלינטהארט גלומגולד.
שם הסדרה בעברית הוא שיבוש של המילה "קמצן". זאת מכיוון שעל אף שהדוד קמצוץ הוא עשיר, הוא מתקמצן כל העת, גם כשגורלם של אנשים תלוי בכסף.
|
| רצועת קומיקס המנפישה בעלי חיים |
קַרְטוּן (מאנגלית: Cartoon) הוא סגנון ציור ואנימציה המתאפיין בדמויות לא-ריאלסטיות ולעיתים מוקצנות. הקרטון כמעט תמיד משמש כדי להעביר בדיחה או סאטירה. אדם המצייר דמויות בסגנון זה נקרא קרטוניסט (מאנגלית: Cartoonist). לעיתים קרובות ציורי קרטון מביעים אף תנועה, בעזרת 'קווי מהירות'. מקורו של הקרטון בימי הביניים, והתייחס לציור התכנון ליצירה עצמה (רישום).
בשנת 1843 הופיע לראשונה ציור קרטון בהגדרה המודרנית שלו במגזין פאנץ'. הקרטון שימש להעברת הומור וסאטירה, ולאחר מכן הופיע לראשונה בתור קומיקס ב-1895 ברצועות של הילד הצהוב. מאז מזוהה הקרטון לרוב עם קומיקס. בראשית המאה העשרים החל מושג הקרטון להתייחס גם לאנימציה של סרטים מצוירים, כגון מיקי מאוס או סרטים נוספים מבית חברת וולט דיסני.
ניתן לחלק את השימוש בקרטון לשלוש מדיות עיקריות: קומיקס, הנפשה וקריקטורה. ציורי קרטון מודרניים מכילים כמעט תמיד בועות דיבור או לכל הפחות כיתוב. קרטוניסטים רבים הופיעו במהלך המאה התשעה עשרה ופרסמו את עבודותיהם בעיתונים וכתבי עת, ביניהם גארי לארסון, ביל הולמן, ג'ורג' ליכטי ואחרים. רבים מחשיבים את האמן פיטר ארנו (אנ') (שפרסם בעיתון ניו יורקר) לאבי הקרטון המודרני.
לערך המלא
ארצ'י קומיקס (באנגלית: Archie Comics) היא הוצאה לאור של חוברות קומיקס, שנוסדה בשנת 1939 תחת השם "MLJ Comics". סדרות הקומיקס המצליחות ביותר של "ארצ'י קומיקס" כוללות בעיקר סדרות קומיקס המיועדות לבני נוער, אשר מתמקדות בדמויותיהם של ארצ'י אנדרוז, ג'אגהד ג'ונס, בטי קופר, ורוניקה לודג', רג'י מנטל, סברינה ספלמן, ג'וזי והפוסיקאטס, וקווין קלר.
במקור המו"ל לא היה ייחודי, שכן הוא פרסם בעיקר קומיקס על גיבורי-על וסיפורי הרפתקאות שונים, ב-1941 החל המו"ל לפתח רצועת קומיקס מקורית, העוסקת בהרפתקאותיו של תלמיד תיכון בשם ארצ'יבלד אנדרוז, המכונה "ארצ'י", מאת ג'ון ל. קולדווטר, ויק בלום ובוב מונטנה. הרצועה הראשונה של ארצ'י פורסמה בדצמבר 1941 במהדורה מס' 22 של חוברת הקומיקס "Pep Comics".
הדמות ארצ'י זכתה להצלחה רבה, ובשל כך החלה החברה להפיק חוברות קומיקס המוקדשות לדמות זו בלבד. על מנת למשוך קוראים נוספים, שונה שם החברה ל"ארצ'י קומיקס" בשנת 1945. בעת יצירת הקומיקס של ארצ'י, קיווה ג'ון גולדווטר לפנות למעריצי סרטי אנדי הארדי בכיכובו של מיקי רוני.
ב-1 ביולי 2015 החלה החברה לפרסם גרסה מחודשת לקומיקס של ארצ'י, בו המראה והעיצוב של הדמויות הותאם לדור הנוכחי של בני הנוער.
לחברות נוספותביסקו הטורי (נולדה ב-30 באוגוסט במחוז סאיטאמה ביפן) היא אמנית מאנגה (מנגקה) יפנית. ניתן לסווג את מרבית עבודותיה כ"שוג'ו", מנגה המיועדת לילדות או לנערות. הטורי עובדת בהוצאת הקוסנשה.
עבודת המנגה הראשונה של הטורי ביסוקי פורסמה במגזין לה לה בשנת 1999 והייתה סיפור קצר בן 40 עמודים. בשנת 2001 פרסמה לראשונה עבודה ארוכה במסגרת לה-לה. יצירה זו עסקה בנערה חולת לב, המעוניינת להינשך על ידי ערפד, על מנת להפוך לערפדית (בעלת חיי נצח) בעצמה. ב-2002 החלה לפרסם את הסדרה שהקנתה לה את פרסומה, Ouran High School Host Club, העוסקת בנערה אשר מצטרפת למועדון נערים אקסקלוסיבי בבית ספר יוקרתי. עד היום, נמכרו כמה מיליוני עותקים מספרי הסדרה, שמספר העמודים המצטבר שלהם עומד על מעל ל-1000. מאז אפריל 2006 מופקת גם סדרת אנימה על בסיס ספרי הסדרה.
הרפתקאותיה המצמררות של סברינה (באנגלית: Chilling Adventures of Sabrina) הוא שמו של קומיקס אמריקאי שמופץ על ידי חברת ההוצאה לאור "ארצ'י הורור", חברת בת של "ארצי קומיקס", ויצא לאור באוקטובר 2014. עלילת הקומיקס מתמקדת בחייה של סברינה ספלמן, מכשפה מתבגרת באמצע שנות ה-60 ובהרפתקאות שהיא עוברת עם בני משפחתה ועם בן זוגה, הארווי קינקל. הקומיקס נכתב על ידי הכותב רוברטו אגירה-סאקאסה בשיתוף פעולה עם המאייר רוברט האק, ולוקח השראה מדמותה של סברינה כפי שהופיעה בסדרת קומיקס אחרת של אגוויר-סאקאסה, "אחרי המוות עם ארצ'י".
העלילה מתרחשת באמצע שנות ה-60, כאשר סברינה ספלמן, מכשפה מתבגרת שחיה בגרינדייל עם דודותיה, הילדה וזלדה, ועם בן דודה, אמברוז, מגיעה ליום ההולדת ה-16 שלה והיא נאלצת להכריע בבחירה שלה האם ברצונה לחיות כבת אנוש לשארית חייה ולחיות חיים שלווים או להישאר מכשפה ולהצטרף לקובן (כנס מכשפות) אליו היא משתייכת כחברה מן המניין. מנגד, עם תאריך יום הולדתה ה-16 שקרב, מאדם שטן, מכשפה רבת עוצמה שמעוניינת לנקום במשפחת ספלמן מכיוון שאב המשפחה, אדוארד ספלמן, אביה של סברינה ואחיהן הקטן של הילדה וזלדה, בגד בה ועזב אותה לטובת אישה אחרת, קמה לתחייה מהגיהנום.
לספרים נוספים
