תל תנינים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תל תנינים סמוך לשפך נחל תנינים (מבט לכיוון מערב)
מבט מתל תנינים מזרחה אל הגשר שנבנה בשנת 1898 לקראת ביקורו בארץ ישראל של קיסר גרמניה וילהלם השני. ברקע, ג'יסר א-זרקא

תל תנינים הוא תל קדום השוכן מדרום לשפך נחל תנינים, מערבית לג'יסר א-זרקא לחוף הים התיכון. התל מזוהה כעיר קְרוֹקוֹדִילוֹפּוֹלִיס (ביוונית: Κροκοδείλων πόλις,[1] "עיר התנינים"; בלטינית: Crocodilon[2]) שנוסדה בתקופה הפרסית, והייתה מיושבת בכל התקופה ההלניסטית, עד נטישתה בהתקופה הרומית;[3] סטרבו[1] ופליניוס הזקן[2], בתיאורם את פיניקיה, תיארוה כאתר חרב.[4] שמות העיר, העתיק והמודרני, הוא על-שם תניני היאור שחיו באזור הנחל עד תחילת המאה ה-20. השם מצביע על קשר למצרים התלמיית (שלטה בארץ ישראל במאה ה-3 לפנה"ס).[5]

היישוב נוסד מחדש במאה ה־4 והתקיים לכל אורך התקופה הביזנטית.[3]

מצפון לתל נמצא מבנה הבנוי מאבני כורכר ובו נחשפה רצפת פסיפס עתיקה. ליד הפסיפס נתגלתה כתובת שדודה ברובה בטבלת אזניים ביוונית: ”ΗΓΟΥΜΕΝΟΥ” (בעברית "בימיו ... של ההגמון", במשמעות של אב מנזר).[6]

על התל נראים כיום שרידי מגדל, בריכה ואמת מים נמוכה מהתקופה הצלבנית, השריד היחיד שנותר מהעיר הצלבנית 'טוריס סלין' (Turris Salinarium, "מגדל המלח"); ייתכן שמקור שם זה עוד בתקופה הרומית.[4] חוקרים סבורים שתושבי המקום עסקו בייצור מלח בישול ועל כן שמו של המקום. בסמוך נמצאו אבני מיל של דרך רומית שעברה סמוך לחוף הים התיכון.

מעריכים שהמקום נחרב סופית עם סיום ממלכת ירושלים השנייה וחורבן קיסריה על ידי הסולטן בייברס הממלוכי.

בשפך נחל תנינים נמצאים שרידים של גשר קשתות טורקי שבנו העות'מאנים בשנת 1898 לקראת ביקורו בארץ ישראל של קיסר גרמניה וילהלם השני, שביקש לעבור במרכבתו מחיפה לירושלים לאורך חוף הים התיכון. גשר זה ניבנה על יסוד גשר רומי ושופץ בזמן האחרון

האתר לא נחפר בצורה מעמיקה אלא בוצעו בו רק חפירות הצלה בשנת 1975. בשנת 2004 בוצעו חפירות ארכאולוגיות נוספות.

  • רצפת פסיפס לבנה בתל תנינים

    רצפת פסיפס לבנה בתל תנינים

  • מגדל שמירה בחומה, מבט מלמעלה

    מגדל שמירה בחומה, מבט מלמעלה

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 סטראבון, גאוגרפיקה, 16.2.27 (ראו במקור היווני ובתרגום לאנגלית)
  2. ^ 1 2 פליניוס הזקן, תולדות הטבע, 5.17 (ראו במקור הלטיני ובתרגום לאנגלית)
  3. ^ 1 2 עזריאל זיגלמן, שלום ינקלביץ, תל תנינים, עתיקות 49, 2005, עמ' 126*
  4. ^ 1 2 עזריאל זיגלמן, שלום ינקלביץ, תל תנינים, עתיקות 49, 2005, עמ' 119*
  5. ^ מנחם שטרן, ההיסטוריה של ארץ ישראל, כרך 3, חלק א: ארץ ישראל בתקופה ההלניסטית, עמ' 75.
  6. ^ עזריאל זיגלמן, שלום ינקלביץ, תל תנינים, עתיקות 49, 2005, עמ' 124*
ערים ומושבות פיניקיות
מפת ערי הפיניקים ומושבותיהם
כנען
ערי החוף אלת • רפיח • עזה • אשקלון • אשדוד • מחוז יבנה • יפו • תל מיכל • ארשף • אליכין • מגדל עבדעשתרת • תל מבורך • קרוקודילון • דאר • עתלית • שקמונה • תל אבו הואם • בעל • תל בירה • עכו • כברי • אכזיב • חמון • צור • מחלב • צרפת • צידון • בארות • גבל • בתרון • טריפולי • אורתוסיה (אנ') • ערקת • צמר • מרת (אנ') • אַרְוָד • אנטי־ארוד • קרן • בלנאה • פלטוס (אנ') • גבעל • לאדכא • אוגרית־רמיתה • מוריאנדה (אנ')
פנים הארץ מרשה • ירושלם • שכם • כבול • מצפה ימים • קדש • תל אנפה • כמד • בעל־בקע
קיליקיה אזתודי • אדון • לארטס (אנ')
אי־כתיים כתי • אדיל • תמש • לפט • פף • סלמיס • אמתוס (קרת־חדשת?) (אנ')
יוון רודן • כפתור • אי־כתר (אנ') • סאמוס • קליסטה־תרה • תאסוס • עבדרת • אתונה • פיראוס • תבאי (אנ') • דמטריאס • קוס • אוליארוס (אנ') • פויניקוס (אנ')
מצרים מף • איפסמבול
סיציליה צור הכוסים • אגרגנת • הראקליה מינואה • סלינוס (אנ') • מזר (אנ') • ליליבאיום • מטוא (אנ') • דרפנה • ארך (אנ') • ציץ • כפרא (אנ') • חמר (אנ') • ראש מלקרת • הנה
שרדן אולביה • פאולי ג'ריי (מארח?) (אנ') • כרלי • נורה (אנ') • ביתען (אנ') • סלכי (אנ') • אי נצים (אנ') • מונטה סיראי (אנ') • נאפוליס (אנ') • תרוס (אנ') • אלגרו
קורסיקה אלליה (אנ')
מצר מלקרת אנן • גול • אירנם • למפדוזה
צפון אפריקה תובקטיס • לפקי • ויעת, פילן, מעקר • צברתען • מנינקס • מקם חדש (אנ') • קפסה • תעינת (אנ') • ראש פה (אנ') • אכולה (אנ') • שטפשר (אנ') • תפסוס (אנ') • לפקי (תוניסיה) (אנ') • ראש פנת • אדרמת • מכתר (אנ') • תנסמת (צר') • אספיס (אנ') • כרכואן • קרתגו • עתקת • ראש אשמן (אנ') • עפון אקרא • תבגג • ווגה (אנ') • אלתברש (אנ') • בבעל (אנ') • תברכען (אנ') • תגרן (אנ') • עפון (אנ') • מלכא (אנ') • מקמא (אנ') • ראש כד (אנ') • כרטן • טפתען (אנ') • אי גלגל (אנ') • סראע (אנ') • תמכי (אנ') • ראש עז (אנ') • ראשיפיסיר (אנ') • אי אמן (אנ') • ראש כובב (אנ') • כש (אנ') • ראשוביקרי (אנ') • ראש גני (אנ') • אי כוסים • תיפאזה • אי חול (אנ') • גנגן (אנ') • קרתן (אנ') • כמא (אנ') • ראשגון (אנ') • ראש אדר • אבן חק (אנ') • חק ש עלשת • תיתגא (אנ') • יוליה קונסטנטינה זיליל (אנ') • לכש (אנ') • וולוביליס (אנ') • תומיאטרי (אנ') • תמדעת (אנ') • סלעת־שעלת (אנ') • אזמה (אנ') • ראשיביס • מוגדור • אגדר
אישפניה אליסובו • נמל חנבעל ונמל מגן • אוסונובה • טבירה (אנ') • אונובה • שפלה • קרת חמן (אנ') • קרת טובה • לבריחה (אנ') • אגדר • קרת (אנ') • מונס קלפה • קרו דל ווילאר (אנ') • מלחת • טוסקנוס (אנ') • צכץ • עבדרת (אישפניה) (אנ') • תותוגי (אנ') • תגלת (אנ') • קרתחדשת (אישפניה) • הרנא (אנ') • אקרה לאוקה • צוריכה (אנ') • טרקו
האיים הבלאריים איבשם (אנ') • מגן
עוד מסלת • אביניון • נים • אי נור • עשתרות (אנ') • תרשיש • אופיר
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=תל_תנינים&oldid=35932618"