תל תנינים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תל תנינים סמוך לשפך נחל תנינים (מבט לכיוון מערב)
מבט מתל תנינים מזרחה אל הגשר שנבנה בשנת 1898 לקראת ביקורו בארץ ישראל של קיסר גרמניה וילהלם השני. ברקע, ג'יסר א-זרקא

תל תנינים הוא תל קדום השוכן מדרום לשפך נחל תנינים, מערבית לג'יסר א-זרקא לחוף הים התיכון. התל מזוהה כעיר קְרוֹקוֹדִילוֹפּוֹלִיסיוונית: Κροκοδείλων πόλις,[1] "עיר התנינים"; בלטינית: Crocodilon[2]) שנוסדה בתקופה הפרסית, והיתה מיושבת בכל התקופה ההלניסטית, עד נטישתה בהתקופה הרומית;[3] סטרבו[1] ופליניוס הזקן[2], בתיאורם את פיניקיה, תיארוה כאתר חרב.[4] שמות העיר, העתיק והמודרני, הוא על-שם תניני היאור שחיו באזור הנחל עד תחילת המאה ה-20. השם מצביע על קשר למצרים התלמיית (שלטה בארץ ישראל במאה ה-3 לפנה"ס).[5]

היישוב נוסד מחדש במאה ה־4 והתקיים לכל אורך התקופה הביזנטית.[3]

מצפון לתל נמצא מבנה הבנוי מאבני כורכר ובו נחשפה רצפת פסיפס עתיקה. ליד הפסיפס נתגלתה כתובת שדודה ברובה בטבלת אזניים ביוונית: ”ΗΓΟΥΜΕΝΟΥ” (בעברית "בימיו ... של ההגמון", במשמעות של אב מנזר).[6]

על התל נראים כיום שרידי מגדל, בריכה ואמת מים נמוכה מהתקופה הצלבנית, השריד היחיד שנותר מהעיר הצלבנית 'טוריס סלין' (Turris Salinarium, "מגדל המלח"); ייתכן שמקור שם זה עוד בתקופה הרומית.[4] חוקרים סבורים שתושבי המקום עסקו בייצור מלח בישול ועל כן שמו של המקום. בסמוך נמצאו אבני מיל של דרך רומית שעברה סמוך לחוף הים התיכון.

מעריכים שהמקום נחרב סופית עם סיום ממלכת ירושלים השנייה וחורבן קיסריה על ידי הסולטן בייברס הממלוכי.

בשפך נחל תנינים נמצאים שרידים של גשר קשתות טורקי שבנו העות'מאנים בשנת 1898 לקראת ביקורו בארץ ישראל של קיסר גרמניה וילהלם השני, שביקש לעבור במרכבתו מחיפה לירושלים לאורך חוף הים התיכון. גשר זה ניבנה על יסוד גשר רומי ושופץ בזמן האחרון

האתר לא נחפר בצורה מעמיקה אלא בוצעו בו רק חפירות הצלה בשנת 1975. בשנת 2004 בוצעו חפירות ארכאולוגיות נוספות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 סטראבון, גאוגרפיקה, 16.2.27 (ראו במקור היווני ובתרגום לאנגלית)
  2. ^ 1 2 פליניוס הזקן, תולדות הטבע, 5.17 (ראו במקור הלטיני ובתרגום לאנגלית)
  3. ^ 1 2 עזריאל זיגלמן, שלום ינקלביץ, תל תנינים, עתיקות 49, 2005, עמ' 126*
  4. ^ 1 2 עזריאל זיגלמן, שלום ינקלביץ, תל תנינים, עתיקות 49, 2005, עמ' 119*
  5. ^ מנחם שטרן, ההיסטוריה של ארץ ישראל, כרך 3, חלק א: ארץ ישראל בתקופה ההלניסטית, עמ' 75.
  6. ^ עזריאל זיגלמן, שלום ינקלביץ, תל תנינים, עתיקות 49, 2005, עמ' 124*