שיחה:ביקורת שיפוטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרחבת הערך[עריכת קוד מקור]

הערך עוסק, רובו ככולו, בביקורת שיפוטית בישראל. אני מציע להעבירו לביקורת שיפוטית בישראל. עידושיחה 16:39, 13 בנובמבר 2007 (IST)

הערך הזה עודנו בתחילת דרכו, ולכן אני מציע להמתין עם החלטה על שמו. אני מקווה שמישהו יתרגם את הערך המקביל בוויקי האנגלית, שיופיע כסעיף בתחילת ערך זה, וכך הערך יהיה ראוי יותר לשמו. אני מתכוון להרחיב את הערך בעצמי בדרכים שונות. דוד שי 19:23, 13 בנובמבר 2007 (IST)
הוספתי התייחסות לארצות הברית, ובזאת ביטלתי את "ישראליותו" של הערך. דוד שי 20:07, 13 בנובמבר 2007 (IST)
אם כך אני חוזר בי מביקורתי השיפוטית. עידושיחה 20:09, 13 בנובמבר 2007 (IST)

הערך עדיין רחוק מלהניח את הדעת. בישראל הייתה היסטוריה של הביקורת השיפוטית, שהערך לא מתייחס אליה בצורה מפורטת. חייבים להתייחס לבג"צ ברגמן נ. שר האוצר ולבג"צ לאור, וכן לפסקי הדין שלאחר "המהפכה החוקתית", וכמובן להעדרה של חוקה, להצעות להקמת בית משפט לחוקה, ולמדינות נוספות חוץ מארה"ב וישראל. מאמר מעולה בנושא: Judicial review of legislation in Israel: problems and implications of possible reform מאת ד"ר אורן סופר, הופיע ב"ישראל אפיירס". גם המאמר של גביזון על המהפכה החוקתית הוא לא רע בהקשר הזה. אם יהיה לי זמן אחרי שאסיים עם פורטל היישוב אשוב לכאן. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 07:14, 14 בנובמבר 2007 (IST)

כבר אמרתי "הערך הזה עודנו בתחילת דרכו", ואני שמח שגם עמיתי המלומד מגלה בו עניין. לרגע חששתי שנגזר עלי לקדמו לבדי, בהשכלתי הדלה. פורטל:היישוב יכול לחכות, הוא ממילא נמצא שני צעדים לפני כל פורטל אחר. דוד שי 07:23, 14 בנובמבר 2007 (IST)
תרמתי, בכוחותי הדלים, פיסקה על ההיסטוריה של הביקורת השיפוטית על החקיקה, ועל הביקורת שסופגת גישתו של בית המשפט העליון בעניין. הערך זקוק לעבודה רבה נוספת. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 08:09, 15 בנובמבר 2007 (IST)

לעתים?[עריכת קוד מקור]

למשפט "בביקורת שיפוטית על החלטות הרשות המבצעת, ניצב בית המשפט לעתים לצד המחוקק", הוסיף יחסיות האמת את המילה "לעיתים" לפני המילים "לצד המחוקק". אינני מוצא הצדקה לתוספת זו, משום שביקורת שיפוטית על החלטות הרשות המבצעת נערכת, מעצם הגדרתה, על-פי החוק, ואך ורק על-פי החוק. אשמח לראות דוגמה שמצדיקה את הוספת המילה "לעיתים". ייתכן שיש ויכוח על פרשנות החוק, אבל לא ייתכן ויכוח שביקורת זו נובעת מתוך החוק ולא נגדו. דוד שי 22:00, 15 בנובמבר 2007 (IST)

אליבא דברק, אותם הדברים נכונים גם ביחס לפסילת חוקים, אבל אנחנו לא מנסים להיות שופר לברק אלא לכתוב ערכים נייטרליים. יחסיות האמת 21:03, 16 בנובמבר 2007 (IST)
נכון מאוד, ובשל כך כדי להצדיק את המילה "לעתים", עליך להביא דוגמאות שמהן ניתן להבין שלעתים ניצב בית המשפט נגד המחוקק כאשר הוא מבקר את החלטות הרשות המבצעת. ‏odedee שיחה 21:16, 16 בנובמבר 2007 (IST)
מה השאלה בכלל, בישראל הרשות המבצעת היא זרוע של הרשות המחוקקת ונהנית מאמונה ומתמיכתה עפ"י ההגדרה, ולהפך. אפשר לתת לכך אינספור דוגמאות, למשל בג"ץ נוהל שכן שקומם עליו כמעט את כל המערכת הפוליטית, הן מהממשלה והן מהכנסת. יחסיות האמת 08:50, 17 בנובמבר 2007 (IST)
"הרשות המבצעת היא זרוע של הרשות המחוקקת"? זה מאוד מעניין, ומבטא פרשנות חדשנית של המציאות (כנראה שהאמת באמת יחסית ביותר) אבל זה רחוק מלהיות נכון, והעובדה שאת הממשלה מרכיבות הסיעות שיש להן רוב בכנסת אינה משנה זאת. כלל לא חשוב מי התקומם על בג"ץ זה או אחר, השאלה היא אם בג"ץ פסק בניגוד לעמדת המחוקק, ו"המחוקק" אינו "הכנסת הנוכחית" אלא כלל החקיקה הקיימת, שקבעו כל הכנסות עד עתה. התשובה היא כמובן לא: בג"ץ פסק בהתאם לחקיקה הקיימת, כלומר לפי דבר המחוקק. העובדה שהכנסת באותו זמן לא הייתה מרוצה אינה רלוונטית: היא לא שינתה את החוקים שקבעו הכנסות הקודמות, ובג"ץ פסק בהתאם להם. ‏odedee שיחה 09:04, 17 בנובמבר 2007 (IST)
קיום הממשלה בישראל תלוי אך ורק בכנסת, אבל אתה כמובן יודע זאת היטב. כמו שאמרתי קודם, זו הדעה של אהרון ברק שחלה בדיוק באותה המידה על פסילת חוקים. כאמור, תפקידנו אינו להיות השופר של ברק אלא להציג את הנושא במאוזן ובנייטרליות.
למעשה, אחת המתקפות החריפות של ברק היא נגד הגדרת ביהמ"ש כ"פה של המחוקק" ע"י מונטסקייה אלא בתור 'שותף' לחקיקה המעצבה בעזרת "חקיקה שיפוטית", והיא מתייחסת לפרשנות משפטית באופן כללי, לאו דווקא בתחום פסילת החוקים. במובן זה, אפשר לומר שברק יצא נגד המחוקק לא רק בביקורת על הרשות המבצעת והמחוקקת אלא בכול תחומי פועלו בלא כל יוצא מן הכלל.
זה כמובן לא חדש, רוב אזרחי המדינה ("האספסוף של YNET") יודעים זאת. יחסיות האמת 09:19, 17 בנובמבר 2007 (IST)
לא ברור לי מדוע אתה חוזר על מנטרת השופר של ברק והכתיבה הנייטרלית. איש כאן אינו עובד אצל ברק, ככל שידוע לי, והעובדה שאתה חושב שצריך להוסיף לערך מילה מסוימת אינה אומרת שזה מה שיעשה אותו נייטרלי - כפי שרואים זאת דוד שי ואנוכי, זה יעשה בדיוק את ההיפך, מין שיטה להכניס FUD. הגיע הזמן להתמקד, במקום להתפזר. הערך הזה אינו על אקטיביזם שיפוטי אלא על ביקורת. לא התבקשת להביא את הפרשנות שלך לדברי ברק או מעשיו, אלא למצוא דוגמאות שבהן פעל בית המשפט העליון בניגוד לעמדת המחוקק. טרם הובאה כאן דוגמה כזו. ‏odedee שיחה 09:36, 17 בנובמבר 2007 (IST)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: יחסיות האמת, העובדה שדעתו של ברק, כהבנתך, זהה ביחסו לביקורת הרשות המבצעת וביקורת הרשות המחוקקת, איננה רלבנטית כלל לסעיף שבו הנושא הוא ביקורת הרשות המבצעת - בביקורת זו משמש בית המשפט, אם תרצה או לא תרצה, כ"פה של המחוקק". אם בהקשר אחר בית המשפט אינו מהווה "פה של המחוקק" נכתוב זאת באותו הקשר. הנושא של ערך זה, במקרה שלא הרגשת, איננו אהרן ברק אלא ביקורת שיפוטית - כדאי שתיקח זאת לתשומת לבך. דוד שי 09:39, 17 בנובמבר 2007 (IST)
אם כבר, יחסיות, המצב דה פקטו הוא הפוך, הרשות המחוקקת בישראל מאוד חלשה ביחס לרשות המבצעת, ובמקרים רבים מתנהגת כזרוע שלה. מכל מקום, אני מסכים עם קודמיי, אין לזה קשר לערך הזה. עידושיחה 10:04, 17 בנובמבר 2007 (IST)

בהעלות אירוע מסוים לפני בית-המשפט, ובהתעורר חשש כבד, חשש רציני, כי בשל מעשה או מחדל מסוימים יאבד אמון העם במנהיגיו או ייפגע אנושות, לא יותר בית-המשפט לשבת באפס מעשה ולטעון ידינו לא שפכו את הדם הה, ועינינו לא ראו. במובן מסוים יש בהתערבותו של בית-המשפט באירועים מעין-אלה התערבות שבהגנה עצמית. הגנה עצמית על מערכת הממשל, בכללה, ובה הרשות השופטת אף-היא. כי מה ישיב בית-המשפט משייטען נגדו כי בעיניו ראה עיוות ולא עשה דבר?

מ' חשין, בג"ץ 1993/03, התנועה למען איכות השלטון נ' ראש הממשלה
אין כל קושי להציג עשרות רבות של ציטוטים המפריכים בנקל את הטענה כאילו תמיד בג"ץ הולך יד ביד עם המחוקק בבואו לבקר את פעולות הרשות המבצעת. יחסיות האמת 17:36, 17 בנובמבר 2007 (IST)
האם תוכל להסביר איך ציטוט זה מתקשר לטענתך? האם חשין מדבר כאן על גדיעת ידי הרשות המבצעת (פעולה שמנוגדת לחוק הישראלי)? דוד שי 17:48, 17 בנובמבר 2007 (IST)
הדברים מדברים בעד עצמם ומראים כי בעניין זה (כמו גם בעניינים רבים אחרים, כאמור) לא רוממות שלטון החוק בפי בג"ץ כי אם שיקולים שונים ומשונים אחרים, כמו "פגיעה אנושה באמון הציבור במנהיגיו". יחסיות האמת 17:51, 17 בנובמבר 2007 (IST)
קיומם של שיקולים נוספים, במקרה של "חשש כבד, חשש רציני" אינו סותר את ההקפדה על החוק, אפילו במקרה כזה. כדאי שתמצא מצב שבו פסק בג"ץ נגד הרשות המבצעת ובניגוד לחוק, ואם אינך מוצא כזה, יפה לך השתיקה. דוד שי 18:23, 17 בנובמבר 2007 (IST)
באם מוסכם על הכול כי אין מגדירין מוכנית כל דעת רוב בבג"ץ כ'חוק', כי-אז דוגמה נודעת העונה לבקשתך תהא בג"ץ ירדור. יחסיות האמת 19:26, 17 בנובמבר 2007 (IST)

שבירה.[עריכת קוד מקור]

נתבקשתי על ידי יחסיות להביע את דעתי, אז הנה היא: אין להוסיף את המילה לעתים למשפט הנ"ל, כי אם על כל המשפט להימחק מהפסקה הראשונה בערך. השאלה האם ביקורת על הרשות המבצעת היא שיתוף פעולה עם הרשות המחוקקת, אמנם נחוצה לערך הזה, אך היא פולמוס שאין מקומו בפסקת המבוא.

לגופו של עניין, קיומה של ביקורת שיפוטית על הרשות המבצעת, איננו מותנה בכך שהביקורת משתלבת עם דברי הרשות המחוקקת. יכולה להיות ביקורת שאינה נוגעת כלל לרשות המחוקקת - כפי שיש שיגדירו את התערבות בג"ץ בסוגיית מיגון שדרות. כן יכולה להיות ביקורת נגד הרשות המבצעת, הסותרת את דברי הכנסת, כפי שיש שיגדירו את אותה סוגייה ממש - שכן חוק יסוד: הממשלה הסמיך את הרשות המבצעת לקבל החלטות אקטיביות בענייני ביטחון המדינה.

אני יודע שאנחנו לא אמורים להיות שופר של אהרון ברק (יש לו מספיק כאלה). אבל בכל זאת, הערך עוסק במפעל שבישראל ברק הוא הדמות המרכזית בו. לכן, שומה עלינו לשער כיצד הוא היה מתייחס לסוגיה. בספר "שופט בחברה דמוקרטית", איפה שהוא בפרק י"ג (סלחו לי על כך שאין לי כעת את מראה המקום המדויק, אם יש צורך אחפש ואמצא את זה), הוא קובע שסמכות הביקורת השיפוטית קשורה לעצמאותה של הרשות השופטת. כשהשופט מבקר את הרשות המבצעת, הוא עושה זאת לגביה בלבד. הוא יכול להיעזר בחוק, אולם כפי שברק מרבה לתאר בספריו ובפסקיו, החוק אינו אלא אמצעי פורמלי ליישום המרכיבים המהותיים של הדמוקרטיה. אם במקרה פרטי מסויים החוק אינו מתיישב עם הביקורת המסויימת על הרשות המבצעת, רשאי השופט להתעלם ממנו, או לפטור את הרלבנטיות שלו למקרה בטענה שהוא אינו משרת את התכלית - הדמוקרטיה המהותית.

בשורה התחתונה, הקביעה שביקורת על הרשות המבצעת נעשית לצד המחוקק, נשענת על ההשערה שבית המשפט מניח שהממשלה עברה על החוק. אבל זה לא מחוייב המציאות בכלל, ופרט מוטל בספר במקרים הטעונים ביותר, שאלמלא הם ספק אם היה מקום לערך בנושא בוויקיפדיה. זוהי רק השערה, אך היא אינה מדויקת. אולי יש מקום לדיון בזה בערך, אך לא בפסקת הפתיחה, ולדעתי גם אין לקבוע נחרצות כי ביקורת שיפוטית על הרשות המבצעת נעשית מתוך הסכמה עם החוק המחוקק. זנגביל 01:02, 18 בנובמבר 2007 (IST)

זו תאוריה מעניינת מאוד, שחבל לקלקל אותה עם העובדות, אך בכל זאת, אנו הרי כותבים אנציקלופדיה. העובדות הן שכל ביקורת על הרשות המבצעת נאחזת בראש ובראשונה בחוק שאותה מפרה הרשות המבצעת. דוגמאות שבהן אפשר להראות את מימוש הרעיון של ביקורת שיפוטית התלושה מהחוק, או שנעשתה תוך התעלמות מהחוק, כנראה לא קל להביא, כי כל בקשותי לכך טרם נענו. להפך: פעמים רבות פוסק השופט לפי החוק, תוך שהוא מפנה תחינתו לרשות המחוקקת שתפעל לשינוי החוק. ציטוט מפסק דין של ברק, שבו הוא מציג את תפיסת העולם שתיארת לעיל, יתקבל כמובן בברכה. דוד שי 07:13, 18 בנובמבר 2007 (IST)
הוספתי לכבודכם את המילים "בדרך כלל", לאחר שקראתי את הערך בג"ץ קול העם, שלפיו בדיון זה נאחז בית המשפט בהכרזת העצמאות, לאחר שלא היה לו דבר חקיקה להיאחז בו. דוד שי 07:27, 18 בנובמבר 2007 (IST)

הוא הדין גם לגבי בג"צ קעדאן, אם זה מספק אותך - ברק מתחנן לחוק שיחייב שוויון, תוך שהוא מעלם מהעובדה שהמחוקק בחר במודע שלא לחוקק זאת, כשפסל את חוק יסוד: זכויות האדם ב-92' ובמקומו חוקק את כבוד האדם וחירותו. זו דוגמה לכך שבג"ץ לכאורה לא פועל בניגוד לחוק, כי אין חוק, אבל הוא בפירוש פועל בניגוד למחוקק, שבכוונה לא חוקק חוק המחייב את השוויון. אילו ידעתי שזה מספק אותך, הייתי כותב זאת כבר למעלה.

אז יפה שהוספת "בדרך כלל", אך אנא התייחס לטענתי שאין מקום למשפט הזה ולדיון בו בפסקת הפתיחה. בכלל, נדמה לי שמשפטים שמתארים מצב שאיננו מוחלט לגבי נשוא הערך, מוטב להדיר אותם מפסקת הפתיחה. (כאן זנגביל, הכותב מרשת שלא מאפשרת לו להתחבר... 62.90.45.107 09:32, 18 בנובמבר 2007 (IST)).

בעולמנו, דבר אינו מוחלט, כולל קביעה זו, בכל זאת, אנו זקוקים לקביעות כלליות, כדי שלא לטבוע בים של פרטים. לאחר הוספת "בדרך כלל", ועוד יותר לאחר המשפט שהוסיף דניאל28, נדמה לי שהמשפט נכון לכולי עלמא. אני מייחס חשיבות למשפט זה עקב הההבחנה שהוא יוצר בין ביקורת שיפוטית על הרשות המבצעת לבין ביקורת שיפוטית על הרשות המחוקקת. דוד שי 19:58, 18 בנובמבר 2007 (IST)

הערה כללית על הערך[עריכת קוד מקור]

לעניות דעתי, הערך בגרסתו הנוכחית עדיין עונה רק להגדרה של ביקורת שיפוטית בישראל. מקורה של השיטה הוא אמנם במרבורי נגד מדיסון בארצות הברית, אולם הביטוי הממוסד ביותר שלה, הוא דווקא בהקמת בתי משפט לחוקה במדינות רבות באירופה, בדגש על גרמניה שבה המוסד הזה מהווה מופת למדינות אחרות.

אמנם הערך עוד בחיתוליו, אך ניכר שמושקעת בו אנרגיה רבה, אשר רובה מנותבת לעיסוק בתופעה במערכת המשפט הישראלית, ואילו המיעוט שאינו כך, נראה לי לפחות כמס שפתיים.

דוד, אני מפנה אותך למנוע החיפוש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. מנוע החיפוש הזה מבוסס על מונחים, ויש בו שניים שהם רלבנטים ביותר לערך זה: ביקורת שיפוטית, ובית משפט לחוקה. אמנם האתר איטי ומסורבל, אך יש בו מידע בל יסולא.

בברכה, זנגביל 15:12, 18 בנובמבר 2007 (IST)

אני מסכים לחלוטין שיש להרחיב בעניין ביקורת שיפוטית במדינות נוספות, ואם איש לא יקדימני, אעשה זאת לפי ויקיפדיה האנגלית ולפי שני מאמרים מאתר הכנסת שמופיעים בקישורים החיצוניים. הערך עצמו התפתח יפה מאוד בשבוע הראשון לחייו, ורוב דף השיחה מתמקד רק במשפט אחד מתוכו, כך שאין מחלוקת רבה סביב תוכנו. דוד שי 19:58, 18 בנובמבר 2007 (IST)

טעות כתיב במשפט[עריכת קוד מקור]

תואמת את הגישה הביזורית, ותקיפה ישירה תואמת את הגישה הביזורית.

תודה, תיקנתי. דוד שי - שיחה 22:57, 3 בפברואר 2011 (IST)


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 20:19, 3 במאי 2013 (IDT)


קישור שבור 2[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 20:19, 3 במאי 2013 (IDT)


קישור שבור 3[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 20:19, 3 במאי 2013 (IDT)


קישור שבור 4[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 04:50, 14 במאי 2013 (IDT)


קישור שבור 5[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 04:02, 16 בפברואר 2014 (IST)

רשימת פסקי הדין של העליון שביטלו חקיקה ראשית[עריכת קוד מקור]

הרשימה שלנו לא מעודכנת. יש רשימה מעודכנת אצל יובל יועז. ערןב - שיחה 14:05, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

עדכנתי את הרשימה. למעשה הרשימה הראשית הייתה מעודכנת, פרט לפסילה האחרונה (מ-22 בספטמבר). בפיסקה נפרדת אנחנו מזכירים את הפסילה של הבטחת ההכנסה לאברכים, והוספתי את פסק הדין החדש בעניין הזה. ‏– rotemlissשיחה 00:43, 24 בספטמבר 2014 (IDT)

התייעצות בנוגע לסידור הערך[עריכת קוד מקור]

שלום לכל העורכים. עברתי על הערך והוא אכן מאד מקיף. אבל יש בו בעיה בכך שהוא מאד עמוס ולא כל כך מסודר. ואני חושבת שבצורה כזו קשה ללמוד ממנו (קצת "בלגן בעיניים") אני לא רוצה לעשות שינויים דרסטיים בערך מבלי לשמוע לדעת עורכיו השונים ולכן אני כותבת פה. האם זה בסדר מבחינתכם אם אתמצת את הערך הזה ברמה של הסבר קצר יותר לכל אחד מסעיפיו. ואת סעיפיו השונים, עם הפירוט שקיים בהם, שאוסיף עליו גם הסברים ומידע נוספים ואסדר אותם יותר- אעביר ל"ערכים מורחבים" שאצרף לערך? אשמח לדעתכם(-: תודה! Sg2014 - שיחה 10:12, 12 בינואר 2015 (IST)

היי Sg2014, מה שלומך? לדעתי את צודקת ובעיקר בפרק "ההיסטוריה של הביקורת השיפוטית" יש פירוט יתר שלא מתאים לאינציקלופדיה ומזיק לאיכות הערך. מציע להתחיל בתמצות של הפרק הזה ואז לבחון את יתר החלקים של הערך. לינקולן - שיחה 14:54, 1 באוגוסט 2015 (IDT)

אורן סופר - משפטן?[עריכת קוד מקור]

בערך יש רשימה שנלקחה ממאמר של אורן סופר, שמוצג בערך כמשפטן. לפי קורות החיים שלו, הוא אכן בעל תואר ראשון במשפטים, אך אותו עשה לאחר שעשה תואר ראשון במדע המדינה וסוציולוגיה ותואר שני בתקשורת פוליטית. לאחר שהשלים את התואר הראשון במשפטים סיים (שנה לאחר מכן) את הדוקטורט שלו, שעוסק בשיח פוליטי, דהיינו שוב משהו בתחום התקשורת ומדע המדינה. כיום הוא חבר סגל באוניברסיטה הפתוחה במחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת. על כן, אני חושב שאין להציגו כ"משפטן" אלא כחוקר מדע המדינה. ערןב - שיחה 14:08, 12 בינואר 2015 (IST)

ועכשיו ראיתי שבאוניברסיטת בר-אילן הוא חבר המחלקה לתקשורת. ערןב - שיחה 14:14, 12 בינואר 2015 (IST)

ביטול חוקים[עריכת קוד מקור]

Rotemliss:

  1. חוקי היסוד "המשוריינים" הם חוקי היסוד שיש בהם פסקאות הגבלה המגבילות חקיקת חוקים שאינם עומדים בקריטריונים מסויימים. רוב חוקי היסוד כלל אינם אוסרים חקיקת חוקים שנוגדים את האמור בהם, וממילא אינם משמשים את בג"צ ככלי ביקורת על חוקי הכנסת. גם חוקי היסוד 'המשוריינים' אינם מוגנים מפני שינוי בעצמם.
  2. נכון שכבר היה מקרה ששופט שלום פסל סעיף בחוק שנראה לו לא הגיוני, אבל נושא המשפט הוא ביקורת חוקתית, וכאן ככל הידוע לי ההליך היחיד ששימש לפסילת סעיפי חוק הוא בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ.
  3. השימוש בביטוי "קובע" בהתייחס לנושאים שנויים במחלוקת, ודאי וודאי כשמדובר בשאלות של השקפה, אינו ניטרלי. בג"צ וערכאות שיפוטיות בכלל אינם 'קובעים' מהי האמת אלא 'פוסקים' מה הדין. בברכה, גנדלף - 23:32, 15/09/16
  1. המושג "שריון" עשוי להתייחס ל"שריון פורמלי", האוסר שינוי של חוק היסוד מלבד ברוב מסוים. למשל, בפסק דין בנק המזרחי (פסקה 42 לפסק דינו של הנשיא בדימוס מאיר שמגר; עמוד 302-303):
    "ראשית, היעדר השריון איננו שגגה שיצאה מלפני המחוקק. היעדר השריון היה מודע ומכוון. הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו כללה הוראה בדבר שריון פורמאלי. הוראה זו לא נתקבלה. היא נפלה על חודו של קול בהליך ההצבעה על ההסתייגויות לקראת קבלתו של חוק היסוד. לעומת זאת, בחוק-יסוד: חופש העיסוק נכללה, כאמור, הוראת שריון פורמאלי."
    כמו כן, המושג "שריון" עשוי להתייחס ל"שריון מהותי" (שמוזכר גם הוא בפסק הדין), שהוא זה שאליו אתה מתייחס. גם בוויקיפדיה עצמה נהוג להתייחס למושג ה"שריון" כמתייחס לשריון הפורמלי (ראה למשל: חוק יסוד#יציבותם של חוקי היסוד, וכן התבנית בסוף אותו ערך). לכן אני חושב שהמושג "משוריינים" מבלבל.
    אגב, הטענה שלך (שלא ניתן לבטל חוק הסותר חוקי יסוד אחרים) טרם הוכרעה למיטב ידיעתי, וראה למשל בג"ץ 212/03 לגישה אחרת.
    מכל מקום, כיוון שהמונח "משוריינים" דו-משמעי, אני מציע לכתוב: "סותרים את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו או את חוק יסוד: חופש העיסוק".
  2. למעשה, כל בתי המשפט מוסמכים לבצע ביקורת חוקתית (בית המשפט השלום לא ביטל סעיף בחוק כי הוא לא הגיוני, ואין לו (או לאף אחד, מלבד הכנסת) סמכות לעשות דבר כזה; הוא ביטל את הסעיף כי הוא בלתי חוקתי - ראה פסק דין הנדלמן; כמובן שהפסיקה לא מחייבת בתי משפט אחרים).
    אשר להליך ששימש לפסילת חוקים בבית המשפט העליון: היו גם הליכים אחרים בבית המשפט העליון (כלומר, לא כבג"ץ) ששימשו לפסילת חוקים:
    • בש"פ 8823/07 : ערעור בהליך של הארכת מעצר, ששימש לביטול הוראה בחוק בדבר עציר החשוד בעבירות ביטחון.
    • בג"ץ אדם נגד הכנסת, שהיה הליך משותף עם ערעור מנהלי ובקשת ערעור מנהלי, ובו נפסל תיקון מספר 3 לחוק ההסתננות.
    בנוסף, היו הליכים בבית המשפט העליון שאמנם הוחלט בהם לא לפסול חוקים מסוימים, אבל דנו באפשרות הזאת ברצינות. למשל:
    לכן כדאי לכתוב "בית המשפט העליון" ולא "בג"ץ".
  3. מקובל עלי שהמונח "קובע" עשוי לרמז לקביעת עובדות; אבל "לפי פסק דינו" הוא כמעט כמו "לטענתו". לכן אני מציע: "כאשר הוא פוסק שהם..."
לסיכום, אני מציע את המשפט:
"ביקורת שיפוטית של חוקי מדינת ישראל נעשית במסגרת מערכת בתי המשפט, בעיקר כשבית המשפט העליון פוסל חוקים או סעיפי חוקים שחוקקה הכנסת כאשר הוא פוסק שהם סותרים את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו או את חוק יסוד: חופש העיסוק."
‏– rotemlissשיחה 22:35, 16 בספטמבר 2016 (IDT)
תודה לך על התשובה המפורטת. (לא התכוונתי שתטרח כל כך.) הצעתך מקובלת עלי. באשר להדגשת "בית המשפט העליון", כמובן אין הנחיה מחייבת נגד נגד פסילת חוקים בערכאות נמוכות יותר, אבל עם סיוג הקביעה באמצעות "בעיקר", איני רואה בנוסח המוצע בעיה גם בהיבט זה. בברכה, גנדלף - 03:15, 18/09/16
עדכנתי. ‏– rotemlissשיחה 21:32, 18 בספטמבר 2016 (IDT)

עריכה בתשלום[עריכת קוד מקור]

עריכותיי מחשבון זה הן בתשלום, כאן ובכל ערך אחר, אך בערך זה חל בלבול מסוים בין החשבונות השונים שלי. בברכה אגלי טל קהלת - שיחה 10:02, 23 במאי 2018 (IDT) אגלי טל קהלת - שיחה 10:02, 23 במאי 2018 (IDT)

הגדרת ההכרעות בפסק דין בנק המזרחי כ"אמרות אגב"[עריכת קוד מקור]

אגלי טל קהלת הוסיף הגדרה של ההכרעות העקרוניות בפסק דין בנק המזרחי כ"אמרות אגב". פסק דין זה הוא אבן יסוד במשפט החוקתי של ישראל, והוא מהווה כמובן תקדים מחייב. לכן הגדרתו כ"אימרת אגב" מחייבת מקור שיוכיח שזו ההתייחסות המקובלת אליו בעולם המשפט (בפסיקה ובאקדמיה). הניסיון לטעון שהוא עומד בהגדרה המופיעה בוויקיפדיה מהווה מחקר מקורי אם אין מקור לטענה זו. (אין די במאמר אחד שבו מובאת עמדה כזו, גם אם יש מאמר כזה, אלא יש צורך במקור לכך שזו עמדה קונצנזוסיאלית, או לפחות מקובלת מאוד, בעולם המשפט.) ‏– rotemlissשיחה 17:38, 7 ביולי 2018 (IDT)

הנה כמה מקורות:
  • השופטים עצמם התייחסו כך לדיון זה בפסק הדין. ד"ר עלי זלצברג כתב: "לא כל שכן השאלות לגבי דינו של חוק הפוגע שלא על־פי פיסקת ההגבלה בזכות המוקנית בחוק היסוד (הרי הוכרע, שאין בתיקון לחוק המדובר פגיעה שכזו), או דינו של חוק המשנה את חוק היסוד, או סמכותה של הכנסת לכבול את עצמה, או סמכותה המכוננת או ריבונותה של הכנסת. הדיון במיגוון שאלות אלו הינו אוביטר שבאוביטר ובית־המשפט לא היה מחויב לדון בהן כלל."[1].
שם הוא מביא גם את דברי השופטים בפסק הדין, בו הם מודים שאין צורך בכל הדיונים החוקתיים לצורך העניין הנידון, השופט מישאל חשין למשל, כותב במפורש: " חילוקי הדעות שנתגלעו בינינו בעניין הסמכות המכוננת של הכנסת ובשאלת ״ריבונות״ הכנסת, הינם כולם בבחינת אימרות אגב".
  • פרופסור חיים כהן (המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס): "אין צריך לומר שפסק דין זה אינו הראשון ואינו היחיד שבו זיכונו השופטים באמרות אגב כיד הכתיבה הטובה עליהם..." ובהערה שם: "הדוגמה הבולטת ביותר היא אולי פסק הדין בע״א 93/6821 בנק המזרחי נ׳ מגדל כפר שיתופי..."[2]
  • פרופסור גדעון ספיר: "שתי קביעותיהם של ברק וחבריו להרכב בעניין בנק המזרחי ... הן אוביטר גמור ולכן נעדרות תוקף מחייב." בהמשך הוא מציין את פסק הדין שבו קביעות אילו היו חלק מהרציו [3]
  • פרופסור דניאל פרידמן: "כיוון ש'חוק גל' כן אושר בסופו של דבר, ניתן לגרוס שהמסקנה הזו וכל המחלוקות שנידונו בפסק הדין לא היו אלא אמרות אגב בלתי מחייבות. .... ואף על פי כן חשוב לשים לב: שיטת ה'אוביטר' שבית המשפט אימץ לא אחת לשם הרחבת סמכותו, פעלה גם פה. ... מה'אוביטר' של בנק המזרחי משתמע..."[4]
ברשותך אסביר: פסק הדין "בנק המזרחי" הוא אכן 'אבן יסוד' מבחינה ציבורית ופוליטית. אין זה דבר של מה בכך כאשר רוב שופטי ההרכב כותבים כי יש לבית המשפט סמכות לפסול חוקים של הכנסת. עם זאת, מבחינה משפטית, ההבחנה בין רציו דיסידנט לאוביטר דיקטום תקפה גם כאן: מכיון שהיה מוסכם על הכול כי חוק גל תואם את פיסקת ההגבלה, לא היה צורך להכריע בשאלות החוקתיות העקרוניות לשם ההכרעה בתיק. זו בדיוק ההגדרה של אוביטר, וכך סברו כל המשפטנים הנכבדים שציינתי. בברכה אגלי טל קהלת - שיחה 17:47, 10 ביולי 2018 (IDT)
לגבי עמדות השופטים, זו אינה בדיוק עמדתם. השופט זמיר הבהיר בפסק הדין (בפסקה 2):
"בשלב זה, המעבר, במסגרת אותו עיקרון, מן הכבילה הצורנית אל הכבילה המהותית, הינו קל וחלק. זוהי התפתחות טבעית. אכן, התפיסה שלפיה הכנסת רשאית לכבול עצמה בחוק יסוד גם בכבילה מהותית כבר מקובלת כמעט על הכול. היא באה לידי ביטוי במחקרים מדעיים ובאימרות אגב של בית-משפט זה. עכשיו, בפסק-דין זה, היא זוכה למעמד של הלכה. כדברי הנשיא שמגר (לעיל, בפיסקה 35), "מבחינה הגיונית, אין מקום להבחין בין כבילה צורנית לכבילה מהותית". זוהי, על רגל אחת, כל ההלכה כולה. ואידך זיל גמור, כאשר תבוא השעה ותעלה הדרישה, בפסקי-דין שעוד יגיעו." [ההדגשה שלי]
השופט זמיר סבור בהחלט, לעומת זאת, שמקור סמכותה של הכנסת לכבול את עצמה הוא נושא שאין צורך להכריע בו. וכדבריו:
"3. עם זאת, הבסיס התיאורטי להלכה זאת שנוי במחלוקת. מה מקור כוחה של הכנסת לכבול את כוחה? המחלוקת, שנותרה ללא הכרעה בפרשת ברגמן [15], רחשה מתחת לפני השטח במשך שנים רבות. דומה כי ניתן ואף ראוי היה להניח לה שתמשיך להבשיל בדיון האקדמי, עד שבית המשפט יהיה חייב להכריע בה. שהרי אין היא נחוצה להכרעה במשפט זה. עובדה היא שבסופו של דיון היא נותרה ללא הכרעה.
כך לגבי שאלה זאת, ובדומה לכך גם לגבי שאלות נוספות, חשובות וקשות, שנדונו בהרחבה בפסק-דין זה. בתחום המשפט החוקתי נדרש בית המשפט להלך בזהירות רבה במיוחד כדי שלא ימעד. בתחום זה, יותר מאשר בתחומי משפט אחרים, בית המשפט קובע אורחות חיים. לא פעם פסקי הדין שלו אינם רק ציוני דרך, אלא הם פורצים דרכים חדשות. הדבר מחייב בדיקה יסודית של פני השטח וראייה לטווח רחוק. ראוי להתקדם בדרך עקב בצד אגודל. קפיצת הדרך עלולה למוטט את היציבות שהיא חיונית להתקדמות.
...ברוח דברים אלה אני מעדיף להשאיר שאלות שונות שנדונו בפסק-דין זה, בהן שאלות הרות עולם בתחום המשפט החוקתי, בצריך עיון עד שתגיע שעתן.
4. אף-על-פי-כן, לא אוכל להתעלם מכך שהמחלוקת פרצה אל פני השטח, ופסק-דין זה מציג דעות שונות בשאלות יסוד של המשפט החוקתי. דעות אלה, אף אלה שהן רק אמירות אגב, עשויות להשפיע על התפתחות ההלכה. במצב זה נודעת חשיבות למשקל התמיכה בדעה זו או זו. לפיכך אני רואה מקום להביע גם את דעתי, בתכלית הקיצור, בשתי שאלות.
ראשית, בשאלת המקור לכוחה של הכנסת לכבול עצמה, מבחינה מהותית כמו מבחינה צורנית, אני סבור שכוח זה נובע מן המעמד של הכנסת כאסיפה מכוננת...
שנית, בשאלת המידתיות, שנקבעה כמבחן בפיסקת ההגבלה שבחוק היסוד, ראוי לאמץ, לדעתי, מבחן משולש...
לעומת זאת אני מבקש להיזהר מאוד שלא לקבוע מסמרות בשאלה מהו קניין ומהי פגיעה בקניין... לפיכך די לי, לצורך הכרעה בעניין שלפנינו, להניח כי החוק המתקן פוגע בזכות הקניין...
5. הנשיא ברק מסכם את ההלכה, ככל שהיא דרושה להכרעה בעניין שלפנינו, בפיסקה 108 לפסק הדין שנתן. סיכום זה מקובל עליי. לפיכך מקובלת עליי גם התוצאה שאליה הגיעו הנשיא שמגר, הנשיא ברק ויתר חבריי להרכב זה."
השופט חשין הרחיב את הטענה וקבע ש"חילוקי הדעות שנתגלעו בינינו בעניין הסמכות המכוננת של הכנסת ובשאלת "ריבונות" הכנסת, הינם כולם בבחינת אימרות אגב". הוא לא קבע זאת לגבי עצם העניין - האם הכנסת רשאית לכבול את עצמה בחקיקה (ובחוק יסוד), והאם בית המשפט רשאי לאכוף כבילות אלה (שתי שאלות עליהן גם הוא משיב בחיוב).
כלומר, השופטים אכן סברו שחלק מהאמירות בפסק הדין הן אימרות אגב; אבל הם לא סברו כך לגבי עצם הקביעה שהוראת חוק הסותרת את חוקי היסוד בטלה. גם השופט בדימוס חיים כהן לא הזכיר במפורש שהקביעה עצמה היא אימרת אגב, אם כי אולי הוא התכוון לכך. הוא כתב:
"השאלה שעמדה שם להכרעה הייתה אם מעשה חקיקה פלוני עומד במבחן סעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כל השופטים תמימי דעים היו שהוא עומד במבחן זה, ובכך די היה כדי לקבל את הערעור. וחרף זאת זכינו במאות עמודים של חוות דעת מעמיקות ביותר, שדנו בשאלות אחרות, חשובות כשלעצמן - האם הכנסת מכהנת או מוסמכת לכהן גם כאספה מכוננת ולתת חוקה לישראל, מהו מעמדם החוקתי של חוקי יסוד, וכיוצא באלה שאלות העומדות ברומו של עולם המשפט. גם שם הערעור צריך היה להתקבל, תהיינה אשר תהיינה התשובות על השאלות הללו."
דבריהם של גדעון ספיר ודניאל פרידמן, עם כל חשיבותם, הם הבעות דעה מובהקות שנועדו לשרת תכלית ספציפית ולהוכיח טענות ידועות. לא בכדי אלה האמירות הקיצוניות ביותר מכל אלה שהצגת; ובמקרה של ספיר, הן אף סותרות פסקי דין של בית המשפט העליון, שבהחלט התייחס לפסק דין בנק המזרחי כתקדים מחייב. למשל, כפי שאמר השופט זמיר בבג"ץ שגיא צמח (סעיף 16):
"שאלה קרובה נדונה בפסק הדין הראשון, בו בית משפט זה פסק כי הוא מוסמך לפסול חוק חדש הסותר את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, הלא הוא [ע"א בנק המזרחי]. בפסק דין זה נדונה שאלת החוקיות של חוק מתקן, שנחקק לאחר חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ובית המשפט נזקק לטענה כי חוק חדש, המתקן חוק שנחקק לפני חוק-היסוד, משתלב בחוק המתוקן ונעשה חלק מאותו חוק, ולפיכך אף הוא נהנה מן ההגנה המוענקת לחוקים קודמים בסעיף 10 ("שמירת דינים") של חוק-היסוד. בית המשפט דחה טענה זאת..." [ההדגשות שלי]
אם לסכם, מהמקורות המובאים בשתי התגובות שלנו עולה שרבים הגדירו חלק מהשאלות שהוכרעו בפסק הדין כאימרות אגב (ושחלקן היו דרושות בהמשך והוכרעו גם בהמשך). לכן הוספתי לערך את המשפט הבא: "היו שהגדירו חלק מהדיונים ומהמחלוקות בין השופטים בפסק הדין כאימרות אגב, אך חלקם נדונו גם בפסקי דין מאוחרים יותר שבהם היו דרושים להכרעה" - וברשותך, הוספתי את כל ההפניות שהבאת. ‏– rotemlissשיחה 23:30, 13 ביולי 2018 (IDT)
לגבי חשין, אתה צודק שאין בדבריו אמירה מפורשת לגבי ההכרעה בדבר הסמכות, ואכן לא ניתן להסתמך עליו (הוא גם לא מגדיר את הקביעות האלה כרציו, כלומר, הוא גם לא מקור נגדי).
לעומתו חיים כהן מבהיר היטב איפה עובר 'קו הרציו' בפסק הדין מבחינתו: "השאלה שעמדה שם להכרעה הייתה אם מעשה חקיקה פלוני עומד במבחן סעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כל השופטים תמימי דעים היו שהוא עומד במבחן זה, ובכך די היה כדי לקבל את הערעור". - זו ההגדרה של רציו. וכל השאר, שהוא מציין מיד, זהו כמובן אוביטר.
לגבי ספיר ופרידמן, אינני חושב שדעה של פרופסור חשובה פחות מפני שלדעת מישהו היא תומכת בעמדה כללית יותר שלו. דיינו שזו עמדתם.
(במאמר המוסגר אציין שהטשטוש בין אוביטר לרציו, גם בפסיקת העליון, בוקר זה מכבר על ידי פרופסור רות גביזון, עוד לפני פס"ד בנק המזרחי. וע"ע שיטת הזרעים.)
למעשה, הרחבתי מעט את המידע שהוספת, ודייקתי בפרטים: על כולם מוסכם שחלק מהקביעות הן אוביטר (גם זמיר כתב כך, וגם חשין). וחלק סברו שכל הקביעות החוקתיות הן אוביטר. כך הצגנו את הדעות השונות, ללא קבלה של אחת מהן. בברכה אגלי טל קהלת - שיחה 23:21, 15 ביולי 2018 (IDT)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ עלי זלצברג, שתי הערות אגב לשתי אימרות אגב משפט וממשל ג, עמ' 680 ואילך
  2. ^ חיים כהן, אוביטר ז"ל והגינות לאוי"ט, משפטים לא (2), תשס״א. עמ' 416.
  3. ^ גדעון ספיר, המהפכה החוקתית - עבר הווה ועתיד, עמ' 91.
  4. ^ דניאל פרידמן, הארנק והחרב, עמ' 227.

בג"ץ ברגמן[עריכת קוד מקור]

Rotemliss, לא הבנתי את התיקון שלך. בשביל שבית המשפט ידון בדבר תקפותו של חוק (ואף יכריע לפסול אותו) הוא חייב להניח שיש לו סמכות כזו ושהנושא שפיט. היועמ"ש פטר את בית המשפט מלהכריע בשאלה זו עקרונית. כלומר, ניתן להניח שיש סמכות ושהעניין שפיט לצורך הדיון. כך, במהלך דבריו ציין השופט לנדוי בסוגריים כי "ויודגש שוב כי כל האמור בזה הוא על פי ההנחה, שהעינן כולו שפיט מעיקרא בפני בית משפט זה". כלומר, לצורך הדיון מניחים שישנה סמכות, אף שאין מכריעים בזה עקרונית.

לגבי השאלה אם הבעיה היא שפיטות או סמכות, אציין את הלשון בפסק הדין: "ובדבר שפיטותה בפני בית משפט זה" וכן "אין המשיבים נוקטים עמדה בשאלה אם כשרותו המשפטית של דבר חקיקה הוא ענין שפיט בפני בית משפט זה, באשר הם סבורים כי לגופו של ענין אין לעתירה על מה שתסמוך". "נשאיר איפוא את ענין השפיטות בצריך עיון, ומובן מאליו שבכל אשר נאמר כאן אין משום הבעת דעה עליו". לי זה נשמע כמו סמכות, אבל הכי טוב באמת להיצמד ללשון פסה"ד.

למעשה אני מציע את הנוסח "פסק הדין נמנע במפורש מלהכריע בשאלה האם כשרותו של חוק היא נושא שפיט בפני בית המשפט, והתבסס על הסכמתו של היועץ המשפטי לממשלה להניח לצורך הדיון שהתשובה חיובית, אך מבלי להכריע בעניין עקרונית." כך נישאר נייטרליים וניצמד ללשון פסה"ד. מה דעתך? בברכה אגלי טל קהלת - שיחה 18:09, 10 ביולי 2018 (IDT)

זו הפסקה המלאה בפסק הדין:
"בדיון זה היו עשויות להתעורר שאלות חוקתיות מוקדמות נכבדות מאד, בדבר מעמדם של חוקי היסוד ובדבר שפיטותה בפני בית־משפט זה של השאלה אם קיימה הכנסת הלכה למעשה הגבלה שהטילה על עצמה, בדרך ״שריון״ של הוראת חוק, כגון הסעיף 4 של חוק־היסוד הנדון לפנינו. היועץ המשפטי פטר אותנו מלהיכנס לעבי הקורה הזאת, בהודיעו בהודעתו מטעם המשיבים כי ״אין המשיבים נוקטים עמדה בשאלה אם כשרותו המשפטית של דבר חקיקה הוא ענין שפיט בפני בית־משפט זה, באשר הם סבורים כי לגופו של ענין אין לעתירה על מה שתסמוך״. על הודעה זו הוא חזר גם בעיקרי הטיעון שלו וגם בטענותיו בעל־פה ביום התשובה, וכאשר נשאל מה תהא עמדתו אם בית־המשפט ימצא שיש לעתירה על מה שתסמוך, השיב ואמר שבמקרה כזה יהיה מוכן לעמוד לרשותו של בית־המשפט ולחוות את דעתו על שאלת השפיטות. על־כן תלוי הדבר בבית־משפט זה עצמו, אם ירצה להיכנס על־פי יזמתו לבירור שאלת השפיטות. החלטנו שלא לעשות כן, מפני שמטעמים מובנים תובעות הבעיות המהותיות אשר הועמדו לפנינו בדיון זה פתרון דחוף, ובירור השאלות החוקתיות המוקדמות היה מצריך דיון ממושך בפני עצמו. נשאיר איפוא את ענין השפיטות־ בצריך עיון, ומובן מאליו שבכל אשר נאמר כאן אין משום הבעת דעה עליו. גם על מעמדו של העותר לצורך הגשת העתירה הזאת לא חלקו המשיבים, וגם שאלה זו אינה המתעוררת איפוא לפנינו."
כלומר, אין שום מקום בפסק הדין שבו מוזכרת הסכמה של היועץ המשפטי לממשלה להניח שהתשובה לשאלת השפיטות חיובית. הוא נשאל מה יעשה אם בית המשפט יחליט שלגופו של עניין העתירה מגלה עילה, וענה שבמקרה כזה הוא מוכן לחוות את דעתו על השפיטות (ובית המשפט החליט, מקוצר הזמן, שהוא לא מעוניין להיכנס לדיון הזה). מבחינה עובדתית, אנחנו לא יכולים להזכיר הסכמה שלא הייתה (או לפחות לא הובעה), גם אם זו הייתה המשמעות דה-פקטו של עמדת היועץ המשפטי. כלומר, לדעתי הנוסח הנוכחי פשוט מתחייב מבחינה עובדתית. ‏– rotemlissשיחה 23:40, 13 ביולי 2018 (IDT)
אכן השימוש שעשה השופט לנדוי בדברי היועמ"ש איננו ברור, ולכן עדיף להימנע מלהזכיר את היועמ"ש. עם זאת, המשפט הנוכחי: "והתבסס על הסכמתו של היועץ המשפטי לממשלה לא לנקוט עמדה בשאלה זו, אך מבלי להכריע בעניין." הוא חסר משמעות ומכיל כפילות. 1. אם לא נוקטים עמדה אז ברור שלא מכריעים, זה אותו דבר. 2. המשפט לא מסביר את עצם העניין:ף איך פסל בית המשפט חוק, אך לא הכריע שביכולתו לעשות זאת?
משכך, אני משנה את ההתייחסות ליועמ"ש, שרק מקשה, וכותב: "פסק הדין נמנע במפורש מלהכריע בשאלה האם כשרותו של חוק היא נושא שפיט בפני בית המשפט. והשופט לנדוי הדגיש בפסק הדין כי אין בדברים משום הכרעה בדבר השפיטות של שאלת חוקתיותו של חוק בפני בית המשפט, וכי הוא מניח זאת רק לצורך הכרעה במקרה הנדון, מכיון שהיועץ המשפטי לא התייחס לשאלות אלה." בברכה אגלי טל קהלת - שיחה 22:57, 15 ביולי 2018 (IDT)
נראה סביר, פרט לכך שהבהרתי שאי-ההתייחסות של היועץ המשפטי לממשלה לשאלות אלה הייתה מכוונת ומודעת. ‏– rotemlissשיחה 20:26, 21 ביולי 2018 (IDT)

בדיקת עריכה[עריכת קוד מקור]

Lostam, deror_avi, YR on wiki (משפט בינלאומי, משפט ציבורי, זכויות אדם) דגש חזק, בן נחום, MoriCherבעלי הידע במשפטים אנא דעתכם על התוספת הזו אמא של גולן - שיחה 19:59, 14 באפריל 2019 (IDT)

אני מעדיף את הנוסח הקודם שהוא מדויק יותר. אף לאחר המהפכה החוקתית, לכנסת יש עדיין יכולת להתגבר על בתי המשפט, הן בחוקים רגילים באמצעות פסקת ההתגברות הקיימת בחוק יסוד: חופש העיסוק והן באמצעות חוקי יסוד שבית המשפט (נכון להיום) אינו בעל סמכות לבטלם. Amiroשיחה 20:04, 14 באפריל 2019 (IDT)
הגרסה הקודמת, בסייגים. דגש — 20:21, 14 באפריל 2019 (IDT)
Amiro, בשביל זה כתוב 'לכאורה'. טענתו של טלכרט נכונה: העיקרון שהיה מקובל בארץ הוא של עליונות המחוקק, לא של איזון. ראוי להוסיף לדברי ההרגעה של ברק את דבריו על כך שמקור הסמכות של המהפכה הוא הכנסת עצמה. בברכה אגלי טל - שיחה 23:43, 14 באפריל 2019 (IDT)
לא אמרתי שהיא לא נכונה, אמרתי שהגרסה הקודמת בעיני מדויקת יותר. אפשר גם לקבל את הגרסה הנוכחית. Amiroשיחה 23:50, 14 באפריל 2019 (IDT)
הפגיעה היא באיזון; בית המשפט לא יונק את כוחו מהפיכה צבאית. דגש — 23:56, 14 באפריל 2019 (IDT)
הכנסת יכולה לפגוע בעצמה. זו לא השאלה. השאלה היא מה היה המצב הקודם. איך נכון יותר לתאר אותו, 'איזון' או 'עליונות המחוקק'? ההגדרה השניה ודאי נכונה, הראשונה לא בהכרח שגויה אבל פחות חדה. בברכה אגלי טל - שיחה 00:26, 15 באפריל 2019 (IDT)

יש פה הנגדה בין עקרונות שונים. ״איזון״ הוא אחת העמדות — איזונים ובלמים זה אינהרנטי לעקרון הפרדת רשויות, העקרון האחר הוא עליונות המחוקק. Telecart - שיחה 13:25, 15 באפריל 2019 (IDT)

עריצות הרוב אל מול דיקטטורה שיפוטית[עריכת קוד מקור]

בפתיח הערך נכתב ש"מצדדי הביקורת השיפוטית על חקיקה רואים אף אותה כחיונית למניעת עריצות הרוב" ... "לעומת זאת, מתנגדיה רואים בה מתן כוח רב מדי לרשות השופטת". לא ניטרלי שעמדת צד אחד מומחשת באמצעות סופרלטיב מוקצן, והעמדה שכנגד לא. אז שיניתי ל"מתנגדיה רואים בה דיקטוטרה שיפוטית". דוד שי מחק את התוספת וכתב בתקציר "לא להיסחף".[13] אז מחקתי גם את "עריצות הרוב".[14] Rotemliss ביטול את עריכתי ונימק: "עריצות הרוב (כפי שהקורא יכול לראות בקישור) אינה "עריצות" או "דיקטטורה" כלשונן, אלא המונח המקובל לבעיה אינהרנטית ב*דמוקרטיה*, בעיה שהביקורת השיפוטית בהחלט נועדה למנוע אותה; והוספת הצד השני של המטבע - הכוח הרב מדי לרשות השופטת (שממנו ועד "דיקטטורה שיפוטית" המרחק גדול)".

אני חולק על טענתו העובדתית של רותם. עריצות הרוב מוגדרת בערך עליה: "עריצות הרוב היא מונח במדע המדינה המתייחס למערכות דמוקרטיות, בו הרוב כופה את דעתו על המיעוט באופן בו כופה עריץ את רצונו על נתיניו. על אף שהחלטות אלו מתקבלות בהליך דמוקרטי, בו ניתנת גם למיעוט האפשרות להצביע ולהביע את דעתו, הרי שהתוצאה הסופית, כפיית דעת הרוב על המיעוט ושלילת חירותו של המיעוט, אינה שונה מהכרעה המתקבלת על פי דעתו של עריץ יחיד." מדובר במקרה קיצוני בו במבחן התוצאה לדמוקרטיה אין משמעות, ולא במצב הדברים הרגיל בדמוקרטיה שאין בה ביקורת שיפוטית על החלטות הרוב. בגדול עריצות הרוב ודיקטטורה שיפוטית הן אותו דבר, כשההבדל הוא רק בזהות העריץ/דיקטטור, האם הוא רוב הציבור, או מערכת המשפט. דניאל פרידמן עומד על ההתנגשות הזו בספרו הארנק והחרב, בו הוא מסביר שבכל מערכת קבלת החלטות בהכרח תהיה קביעה סופית שאין אחריה עוררין. (כמתנגד לאקטיביזם השיפוטי, הוא טוען שהממשלה היא הגורם המוכשר ביותר להחליט בנושאים מדיניים, ולכן לא הכל צריך להיות שפיט.) לענייננו, או שהרוב יוכל ברצונו לכפות את החלטותיו גם על מערכת המשפט, או שהיא תוכל ברצונה לכפות את החלטותיה גם על המחוקק. גם "עריצות הרוב" וגם "דיקטטורה שיפוטית" הם ביטויים נפוצים בשיח הזה, ולטעמי ראוי להציג את שניהם. ודאי שאין להציג אחד מהם אך לכבס את האחר, שזה המצב נכון לעכשיו. בברכה, גנדלף - 01:39, 05/05/19

אני מסכים עם גישתו של Rotemliss. מי שכתב את הספר "הארנק והחרב" יודע היטב שלבית המשפט אין ארנק ואין חרב, כך שדיקטטורה שיפוטית אינה אפשרית. "דיקטטורה שיפוטית" הוא מונח של הבל, שאולי משמש דמגוגים, אין לו מקום באנציקלופדיה. דוד שי - שיחה 06:22, 5 במאי 2019 (IDT)
טענתו של כותב הספר "הארנק והחרב" היא שבית המשפט ניכס לעצמו שליטה על הארנק ועל החרב, ללא האחריות שבצידה בה נושאת הממשלה בלבד. אין לי אפשרות לחפש בטקסט המלא של הספר ולבדוק אם כולל את המינוח "דיקטוטרה שיפוטית", אבל די בכך שנשיא בית המשפט העליון בדימוס חיים לנדוי השתמש בו[15] בשביל שיופיע בערך, גם אם יש ויקיפדים הסבורים שהוא דמגוג הפולט הבלים. בברכה, גנדלף - 11:18, 05/05/19
דניאל פרידמן, כשר משפטים מכהן, ציטט אותו מעל דוכן הנואמים של הכנסת.[16] בברכה, גנדלף - 11:20, 05/05/19
אני נוטה לתמוך בעמדתו של דוד. בר 👻 שיחה 18:31, 5 במאי 2019 (IDT)
משה לנדוי היה קצת יותר עדין, ודיבר על "כעין דיקטטורה שיפוטית". דוד שי - שיחה 18:47, 5 במאי 2019 (IDT)
מכיוון שהערך כללי ולא מדבר רק על מדינת ישראל, אני חושב שעריצות הרוב הוא מושג רלוונטי, ודיקטטורה משפטית זה ביטוי מרחיק לכת ולא מציאותי. אם היה מדובר על ישראל בלבד, הייתי אומר ששני הביטויים מוגזמים ולא נייטרלים. משה פרידמן - שיחה 18:49, 5 במאי 2019 (IDT)
נוטה להסכים עם משה פרידמן איש השום (Theshumai) - שיחה 10:58, 7 במאי 2019 (IDT)
מסכים עם טיעוני Rotemliss. "ביקורת" אינה "עריצות" (ולא "ניכוס שליטה"). ו"עריצות הרוב" הוא מונח עם משמעות ידועה, הרלוונטי לכל דמוקרטיה כשמנתחים את האיזונים והבלמים שבה. Dovno - שיחה 09:35, 6 במאי 2019 (IDT)

הפיסקה הזו עוסקת בטיעוני התומכים והמתנגדים, לא בתיאור נייטרלי של המושג. לכן כל הטיעונים כאן - האם באמת יש חשש אמיתי מעריצות הרוב או שבאמת זו דיקטטורה שיפוטית - אינם רלוונטיים. מה שרלוונטי הוא הצגה נקייה של טיעוני התומכים והמתנגדים, ללא שיפוטיות. אפשר לדון רק אם להציג את עמדת הקצה של כל צד או דאת העמדה הרווחת באותו צד. אין טעם להתווכח עם הטוענים. בברכה אגלי טל - שיחה 10:06, 6 במאי 2019 (IDT)

כדי להביא את טיעוני הצדדים, אין צורך שלשונם תהפוך ללשוננו, די אם נמסור את הרעיון שלהם. אם רוצים להטעים את הקורא בלשון הצדדים, יש להביא זאת כציטוט המיוחס לאומרו. דוד שי - שיחה 10:25, 6 במאי 2019 (IDT)

לפצל[עריכת קוד מקור]

מציע לפצל את הערך הנוכחי לשני ערכים:

  1. ביקורת שיפוטית
  2. ביקורת שיפוטית בישראל
בן נחום - שיחה 09:55, 13 במרץ 2020 (IST)
אני לא משוכנע שהפיצול יועיל לקורא - יש יתרון בראיית התמונה העולמית, שהיא חלק קטן מהערך.
פיצול אפשרי אחר הוא בין ביקורת שיפוטית (הרשות המחוקקת) לבין ביקורת שיפוטית (הרשות המבצעת), משום שיש הבדל ניכר בין שני סוגים אלה של ביקורת שיפוטית. דוד שי - שיחה 14:35, 13 במרץ 2020 (IST)