דין מרטין

דין מרטין
**Dean Martin**
לידה	7 ביוני 1917; סטאובנוויל, ארצות הברית
פטירה	25 בדצמבר 1995 (בגיל 78); בוורלי הילס, ארצות הברית
שם לידה	Dino Paul Crocetti
שם במה	The King of Cool
מקום קבורה	בית הקברות ווסטווד וילג'
מוקד פעילות	ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-1940
מקום לימודים	Steubenville High School
סוגה	מוזיקת פופ, קאנטרי, ג'אז, מוזיקה קלה, ביג בנד, מוזיקת פופ מסורתית
סוג קול	בריטון
שפה מועדפת	אנגלית
חברת תקליטים	קפיטול רקורדס, MGM רקורדס, רפרייז רקורדס, EMI
בן או בת זוג	Jeanne Martin (1949–1973)
צאצאים	דיין פול מרטין, Deana Martin
פרסים והוקרה	פרס גראמי למפעל חיים (2009); כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד ;
	www.deanmartin.com
	פרופיל ב-IMDb

דין מרטין (Dean Martin;‏ 7 ביוני 1917 - 25 בדצמבר 1995) היה זמר, קומיקאי ושחקן קולנוע אמריקאי ממוצא איטלקי. שיתף פעולה עם ג'רי לואיס כצמד קומיקאים במשך עשור ולאחר מכן היה חלק מחבורת הזמר והמשחק "ראט פאק" יחד עם פרנק סינטרה וסמי דייוויס ג'וניור. בין השירים שהפכו ללהיטים בביצועו ושזכו לגרסאות כיסוי רבות: "That's Amore", "ממבו איטלינו" ("Mambo Italiano"; במקור של רוזמרי קלוני) "כל אחד אוהב מישהו" ("Everybody Loves Somebody"), ווֹלארה (במקור של דומניקו מודוניו) ועוד.

ביוגרפיה

מרטין נולד באוהיו בשם דינו פול קרוצ'טי (Dino Paul Crocetti) לאב שהיגר מאברוצו ולאם שחציה ממוצא נפוליטאני וחצייה סיציליאנית. עד גיל חמש לא דיבר כלל אנגלית ובמשך כל שנותיו בבית הספר לעגו לו על מבטאו הזר. הוא עזב את בית הספר בגיל 16 והחל לעסוק במספר עיסוקים סביב חיי המועדונים, בהם ספק משקאות לא-חוקיים, מחלק קלפי בלק ג'ק ("דילר"), כותב בדיחות וקרופייה (מפעיל רולטה). באותה תקופה היה גם מתאגרף ועבד במפעל פלדה.

קריירה

בראשית שנות הארבעים החל לפתח קריירה כזמר במועדונים ובתי קזינו, עיקר פרסומו והצלחתו באו ממראהו החיצוני האלגנטי ומגישת ה-"cool" ששידר ולא מכישרון הזמרה. המודלים שלו לחיקוי היו פרנק סינטרה ובינג קרוסבי, ולאורך השנים דבק בו הכינוי "מלך הקול" (Cool)^[1].

עם ג'רי לואיס

עם תום מלחמת העולם השנייה נדמה שהקריירה של מרטין תקועה, הוא לא זכה לחוזה בהוליווד, כפי שקיווה והמשיך להופיע במועדוני לילה. בקיץ 1946 פגש במועדון ניו יורקי את הקומיקאי הבוטה ג'רי לואיס והשניים חברו לצמד. הם הופיעו באטלנטיק סיטי החל מיולי אותה שנה. הם ביצעו מערכוני סלפסטיק מאולתרים בחלקם. המערך הקומי המאפיין את ההופעה היה שדין מרטין שר בעוד לואיס מעיר הערות שנונות בנוגע לשירתו ולתוכן השירים, שובר על ראשו של מרטין צלחות, שופך עליו נוזלים שונים וכדומה; כל זאת בעוד מרטין נותר אדיש לחלוטין למתרחש. הם קיבלו חוזה הופעות במועדון הקופקבנה המפורסם בניו יורק.

ב-1950 הוחתמו מרטין ולואיס על ידי NBC לאירוח תוכנית הטלוויזיה הקומית השבועית "שעת הקומדיה של קולגייט" (The Colgate Comedy Hour) שרצה עד 1955. בתוכנית הם אירחו והופיעו עם בדרנים נודעים כבוב הופ, אבוט וקוסטלו, אדי קנטור, ריי בולג'ר, פגי לי, טוני קרטיס, הארפו מרקס, אתל מרמן, לואי ארמסטרונג, הדי לאמאר, מיקי רוני, הארי בלפונטה ואחרים.

מרטין ולואיס הוחתמו על חוזה עם אולפני סרטי פרמאונט והופיעו במשך התקופה 1949–1956 ב-13 סרטים (רובם בבימויו של נורמן טאורוג). באופן קבוע, הן במערכונים והן בסרטים, מרטין קיבל את תפקיד "האיש הישר" או המאהב הרומנטי ולואיס את תפקיד הקומיקאי הפרוע. כתוצאה מכך זכה לואיס להערכה רבה מצד הביקורת על יכולותיו הקומיות ועל תפקידיו הפרועים ומלאי הדמיון ומרטין נותר בצילו. לפיכך נטש מרטין את הצמד במלאת עשור לפעילותו ויצא לקריירה עצמאית.

קריירת הסולו

בעשור העוקב לפרידתו מלואיס פרחה הקריירה של מרטין בשלושה מישורים. הוא המשיך להופיע במועדוני לילה והמופע שלו היה לאחד המופעים המבוקשים הן בניו יורק והן בלאס וגאס, הוא הקליט תקליטים רבי מכר וכיכב בסרטי קולנוע שזכו לביקורות חיוביות ולהצלחה מסחרית. במקביל, הלכה הקריירה של ג'רי לואיס ודעכה.

כשחקן קולנוע

עקב רצונו של מרטין להיות כוכב קולנוע הצטרף ב-1957 כשחקן משנה לסרט "כפירי אריות" עם מרלון ברנדו ומונטגומרי קליפט, על מנת שיוכל ללמוד מהם. ב-1958 שיחק לצד פרנק סינטרה בסרטו של וינסנט מינלי "אחדים באו במרוצה". ב-1959 כיכב במערבון "ריו בראבו" בבימויו של הווארד הוקס לצד ג'ון ויין וריקי נלסון. ב-1963 השתתף בסרט "4 לטקסס" לצידו של פרנק סינטרה. ב-1964 השתתף בקומדיה "נשקני, טיפשון" בבימויו של בילי ויילדר לצד קים נובק. ב-1965 שיחק בקומדיה "נישואין על שרטון" לצידם של פרנק סינטרה ודברה קר. ב-1970 שיחק בסרט האסונות נמל תעופה (1970).

כזמר

מרטין הושפע מפרי קומו, פרנק סינטרה, אלביס פרסלי ובינג קרוסבי, הוא לא ידע לקרוא תוים ולא למד שירה באופן מסודר, אך הסתמך על אישיות כובשת וסגנון אישי. בין 1955 ו-1965 הוציא עשרה אלבומים בחברת קפיטול רקורדס שכולם כללו להיטים. שירו "Everybody Loves Somebody" הדיח את שירם של הביטלס "A Hard Day's Night" מן המקום הראשון במצעד הפזמונים האמריקאי ב-1964.

"ראט פאק"

ערך מורחב – ראט פאק

לקראת סוף שנות החמישים הלכו מרטין וסינטרה והתקרבו. סינטרה, שהיה חבר בקבוצת יוצרים שהתרכזה סביב המפרי בוגרט ולורן באקול ונקראה "ראט פאק", ביקש ליצור קבוצה דומה שתתרכז סביבו. הוא צירף אליו את מרטין ואת ג'ואי בישופ, פיטר לופורד וסמי דייוויס ג'וניור, שיחדיו יצרו את חבורת ה"פסגה" (The Summit) או "השבט" (The Clan) אך העיתונות התייחסה אליהם לרוב כאל ה"ראט פאק".

הם הופיעו בלאס וגאס, הופעותיהם היו מלוטשות והביעו חום אנושי, בניגוד לאופי הפרוע של ההופעות של מרטין עם ג'רי לואיס. ההופעות לא כללו גידופים והמשתתפים הביעו הערכה הדדית רבה וגם אירחו חברים נוספים וכוכבות כגון שירלי מקליין, ג'ודי גרלנד ומרילין מונרו. הופעותיהם היו מבוקשות ביותר.

לחבורה היה קשר עם ג'ון פ. קנדי (לופורד היה נשוי לאחותו של קנדי, פרסיליה) והם אף הופיעו בוועידת המפלגה הדמוקרטית בלוס אנג'לס ב-11 ביולי 1960.

ב-1960 כיכבו חברי ה"ראט פאק" בסרט האחד עשר של דני אושן, הגרסה המקורית לסרט משנת 2001 בבימויו של סטיבן סודרברג ובכיכובם של ג'ורג' קלוני, בראד פיט ומאט דיימון. ב-1962 כיכבו שוב ביחד בסרט שלושה סרג'נטים. ב-1963 כיכב שוב עם פרנק סינטרה במערבון "4 לטקסס" וב-1964 בסרט "ימי שיקגו העליזים". באותה שנה שיחק בסרט "לואיזה וששת בעליה" לצידה של שירלי מקלין".

שנות ה-60 וה-70

המופע של דין מרטין

בשנת 1965 קיבל מרטין מ-NBC תוכנית אישית בשם "התוכנית של דין מרטין" ("The Dean Martin Show") בה הופיע כעצלן, אדיש וחצי-שתוי (על השולחן לצידו ניצבה תמיד כוס ויסקי ממנה היה לוגם, שהייתה מלאה, למעשה, במיץ תפוחים), המוקף בנשים יפהפיות. בתוכנית התארחו ידוענים שזכו להערות מושחזות מפיו של מרטין. לתוכנית לא היה מבנה קבוע והיא התבססה במידה רבה על אלתור הן של מרטין והן של אורחיו. באופן קבוע היה שר דואט בסיום התוכנית עם אחד מאורחיו. רבים מהדואטים היו גרסאות לשירי מחזות זמר ישנים מברודוויי. התוכנית רצה בהצלחה עד 1974.

מוזיקה

מרטין היה בעל הון והופיע מדי פעם בלאס וגאס ואטלנטיק סיטי להנאתו, לרוב יחד עם חברים משנות פעילותו האינטנסיבית. כמו כן המשיך להקליט והוציא עשרה תקליטים בין 1967 ו-1978. אחד מהם, ב-1983 היה " The Nashville Sessions" ("הקלטות נאשוויל"), הכיל ביצועים של מרטין לשירי קאנטרי והיה להצלחה מפתיעה.

השנים האחרונות

בשנת 1976 הוביל פרנק סינטרה את מרטין וג'רי לואיס להתפייסות מרגשת על הבמה מול קהל צופים במסגרת מופע צדקה של יום העבודה. ביום הולדתו ה-72 של מרטין, ב-1989 הופיעו שוב יחדיו.

לאחר מות בנו, לא מצא מרטין נחמה בהופעות עם פרנק סינטרה, ופרש מהופעות לאחר יום הולדתו ה-72.

חיים אישיים

ב-1944 גויס לצבא ארצות הברית, הוצב באקרון, אוהיו ושוחרר אחרי שנה בשל כושר לקוי.

ב-1941 נישא לאליזבת אן (בטי) מקדונלד, לה היה נשוי עד 1949 ונולדו להם ארבעה ילדים. מרטין התגרש מבטי בשל התמכרותה לאלכוהול ובשל התאהבותו בג'יין ביגר, לה נישא ב-1949 והיה נשוי לה עד 1973, לו ולג'יין נולדו שלושה ילדים. ב-25 באפריל 1973 נישא מרטין בחטף לקתרין הון (Catherine Hawn) בת ה-26, נישואין אלה הסתיימו בנובמבר 1976.

ב-21 במרץ 1987 התרסק מטוס ה-F-4 פנטום בו טס בנו של מרטין (ושל ג'יין), דין פול, במסגרת שירותו במשמר הלאומי של קליפורניה.

מרטין סבל מנפחת ופרט להופעה ביום הולדתו ה-77 (ב-1994) לא הופיע כמעט בציבור. הוא אובחן כחולה בסרטן ריאות וסירב לקבל טיפולים. הוא נפטר כשלצידו אשתו לשעבר ג'יין. במותו עומעמו האורות בסטריפ של לאס וגאס לאות אבל.

במותו היה הגורם הפרטי בעל המספר הגדול ביותר של מניות תאגיד האלקטרוניקה RCA.

הנצחה

החל ממרץ 2022 ב-HOT8, yes דוקו וב-VOD, מוקרן סרט תיעודי חדש "מלך הקול" שביים טום דונהיו, על חייו של מרטין והקריירה בה הוציא 50 אלבומים, 250 מיליון עותקים^[1].

לקריאה נוספת

Lewis, Jerry and James Kaplan. Dean & Me (A Love Story). Doubleday, New York, 2005. ISBN 0-7679-2086-4
Tosches, Nick. Dino: Living High in the Dirty Business of Dreams, Delta Trade Paperbacks, New York, 1992 (1st edition). ISBN 0-385-33429-X
Smith, John L. The Animal in Hollywood: Anthony Fiato's Life in the Mafia. Barricade Books, New York, 1998. ISBN 1-56980-126-6

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דין מרטין בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של דין מרטין

דין מרטין, ברשת החברתית פייסבוק
דין מרטין, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
דין מרטין, ברשת החברתית אינסטגרם
דין מרטין, סרטונים בערוץ היוטיוב
דין מרטין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
דין מרטין, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
דין מרטין, באתר AllMovie (באנגלית)
דין מרטין, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
דין מרטין, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
דין מרטין, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
דין מרטין, באתר ספוטיפיי
דין מרטין, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
דין מרטין, באתר Last.fm (באנגלית)
דין מרטין, באתר AllMusic (באנגלית)
דין מרטין, באתר MusicBrainz (באנגלית)
דין מרטין, באתר דיזר
דין מרטין, באתר Yandex.Music (ברוסית)
דין מרטין, באתר Discogs (באנגלית)
דין מרטין, באתר Genius
דין מרטין, באתר בילבורד (באנגלית)
דין מרטין, באתר טיידל (באנגלית)
פרופיל בערוץ הביוגרפיה(הקישור אינו פעיל) (באנגלית)
דין מרטין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
דין מרטין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ ¹ ² אמיר קמינר, דינה מרטין: "לא קשה להיות בת של אגדה", במדור "פנאי פלוס" באתר ynet‏, 21 במרץ 2022

[:0-1] ¹ ² אמיר קמינר, דינה מרטין: "לא קשה להיות בת של אגדה", במדור "פנאי פלוס" באתר ynet‏, 21 במרץ 2022

[1]

פרס גראמי למפעל חיים
1963–1989	בינג קרוסבי (1963) • פרנק סינטרה (1965) • דיוק אלינגטון (1966) • אלה פיצג'רלד (1967) • אירווינג ברלין (1968) • אלוויס פרסלי (1971) • לואי ארמסטרונג, מהליה ג'קסון (1972) • צ'אק ברי, צ'ארלי פארקר (1984) • ליאונרד ברנשטיין (1985) • בני גודמן, הרולינג סטונז, אנדרס סגוביה (1986) • רוי אייקוף, בני קרטר, אנריקו קארוזו, ריי צ'ארלס, פאטס דומינו, וודי הרמן, בילי הולידיי, בי. בי. קינג, אייזק שטרן, איגור סטרווינסקי, ארטורו טוסקניני, האנק ויליאמס (1987) • פרד אסטר, פבלו קזאלס, דיזי גילספי, יאשה חפץ, לנה הורן, לאונטין פרייס, בסי סמית, ארט טייטום, שרה ווהן (1989)
1990–1999	נט קינג קול, מיילס דייוויס, ולדימיר הורוביץ, פול מקרטני (1990) • מריאן אנדרסון, בוב דילן, ג'ון לנון, קאתי ולס (1991) • ג'יימס בראון, ג'ון קולטריין, ג'ימי הנדריקס, מאדי ווטרס (1992) • צ'ט אטקינס, ליטל ריצ'רד, ת'לוניוס מונק, ביל מונרו, פיט סיגר, פאטס וולר (1993) • ביל אוונס, אריתה פרנקלין, ארתור רובינשטיין (1994) • פטסי קליין, פגי לי, הנרי מנסיני, קרטיס מייפילד, ברברה סטרייסנד (1995) • דייב ברובק, מרווין גיי, גאורג שולטי, סטיבי וונדר (1996) • בובי בלנד, האחים אברלי, ג'ודי גרלנד, סטפן גרפלי, באדי הולי, צ'ארלס מינגוס, אוסקר פיטרסון, פרנק זאפה (1997) • בו דידלי, האחים מילס, רוי אורביסון, פול רובסון (1998) • ג'וני קאש, סם קוק, אוטיס רדינג, סמוקי רובינסון, מל טורמה (1999)
2000–2009	הארי בלפונטה, וודי גאת'רי, ג'ון לי הוקר, מיץ' מילר, וילי נלסון (2000) • הביץ' בויז, טוני בנט, סמי דייוויס ג'וניור., בוב מארלי, The Who‏ (2001) • קאונט בייסי, רוזמרי קלוני, פרי קומו, אל גרין, ג'וני מיטשל (2002) • אטה ג'יימס, ג'וני מאטיס, גלן מילר, טיטו פואנטה, סיימון וגרפונקל (2003) • ואן קלייברן, The Funk Brothers, אלה ג'נקינס, סאני רולינס, ארטי שו, דוק ווטסון (2004) • אדי ארנולד, ארט בלייקי, The Carter Family, מורטון גולד, ג'ניס ג'ופלין, לד זפלין, ג'רי לי לואיס, ג'לי רול מורטון, פינטופ פרקינס, הסטייפל סינגרס (2005) • דייוויד בואי, קרים, מרלה הגרד, רוברט ג'ונסון, ג'סי נורמן, ריצ'רד פריור, הוויברז (2006) • ג'ואן באאז, Booker T. & the M.G.'s, מריה קאלאס, אורנט קולמן, הדלתות, הגרייטפול דד, בוב וילס (2007) • ברט בכרך, הבנד, קאב קאלוויי, דוריס דיי, יצחק פרלמן, מקס רואץ', ארל סקרוגס (2008) • ג'ין אוטרי, הנערים העוורים מאלבמה, ארבע הפסגות, האנק ג'ונס, ברנדה לי, דין מרטין, טום פקסטון (2009)
2010–2019	לאונרד כהן, בובי דארין, דייוויד אדוארדס, מייקל ג'קסון, לורטה לין, אנדרה פרווין, קלארק טרי (2010) • ג'ולי אנדרוז, רוי היינס, רביעיית ג'וליארד, שלישיית קינגסטון, דולי פרטון, הראמונס, ג'ורג' בוורלי שיי (2011) • להקת האחים אולמן, גלן קמפבל, אנטוניו קרלוס ז'ובים, ג'ורג' ג'ונס, ההורנס של ממפיס, דיאנה רוס, גיל סקוט-הרון (2012) • גלן גולד, צ'ארלי היידן, לייטנינג הופקינס, קרול קינג, פטי פייג', ראווי שנקר, The Temptations‏ (2013) • הביטלס, קליפטון צ'נייר, האחים איסלי, קרפטוורק, קריס קריסטופרסון, ארמנדו מנסנרו, מוד פאוול (2014) • בי ג'יז, פייר בולז, באדי גאי, ג'ורג' האריסון, פלאקו חימנס, האחים לובין, ויין שורטר (2015) • רות בראון, סליה קרוז, Earth, Wind & Fire, הרבי הנקוק, ג'פרסון איירפליין, לינדה רונסטאדט, ראן די אם סי (2016) • שירלי קיסר, אחמד ג'מאל, צ'רלי פרייד, ג'ימי רודג'רס, נינה סימון, סליי סטון, הוולווט אנדרגראונד (2017) • האל בליין, ניל דיימונד, אמילו האריס, לואיס ג'ורדן, The Meters, קווין, טינה טרנר (2018) • בלאק סבאת', ג'ורג' קלינטון ופרלמנט-פאנקדליק, בילי אקסטין, דוני האת'וויי, חוליו איגלסיאס, סאם אנד דייב, דיון וורוויק (2019)
2020–הווה	שיקגו, רוברטה פלאק, אייזק הייז, איגי פופ, ג'ון פריין, פאבליק אנמי, סיסטר רוזטה תארפ (2020) • Grandmaster Flash and the Furious Five, ליונל המפטון, מרילין הורן, סולט אנ' פפה, סלינה, Talking Heads‏ (2021) • בוני רייט (2022)‏ • בובי מקפרין, נירוונה, מא רייני, סליק ריק, נייל רוג'רס, הסופרימס, אן וילסון וננסי וילסון (2023)‏ • N.W.A, לורי אנדרסון, האחיות קלארק, גלדיס נייט, דונה סאמר, תמי ויינט (2024)