כפר קאסם

כפר קאסם
אנדרטה לחללי טבח כפר קאסם בכפר
אנדרטה לחללי טבח כפר קאסם בכפר
אנדרטה לחללי טבח כפר קאסם בכפר
שם בערבית كفر قاسم
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה עאדל בדיר
גובה ממוצע[1] ‎81 מטר
תאריך ייסוד המאה ה-17
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 25,881 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 87
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.9% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.01 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 2,804 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 83
תחום שיפוט[4] 9,230 דונם
    - דירוג ארצי[2] 132
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[5]
3 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 183
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.3473
    - דירוג ארצי[2] 239
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[4]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 10.8%
גילאי 5 - 9 10.0%
גילאי 10 - 14 10.0%
גילאי 15 - 19 10.5%
גילאי 20 - 29 19.1%
גילאי 30 - 44 17.9%
גילאי 45 - 59 14.5%
גילאי 60 - 64 2.8%
גילאי 65 ומעלה 4.4%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 12
–  יסודיים 8
–  על-יסודיים 6
תלמידים 6,181
 –  יסודי 2,952
 –  על-יסודי 3,229
מספר כיתות 247
ממוצע תלמידים לכיתה 26.8
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל כפר קאסם נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
אתר העירייה
נשיא המדינה ראובן ריבלין עם ראש העיר עאדל באדר ונציגות ממועצת הנשים של העיר, אוגוסט 2018

כַּפְר קַאסִםערבית: كفر قاسم) היא עיר ערבית באזור השרון. העיר שוכנת בקצה הדרומי של "המשולש", צפונית לראש העין הממוקמת על ידה, בסמוך לכביש 5 ("חוצה שומרון"). כלל תושבי כפר קאסם הם ערבים-מוסלמים.

בשנת 1959 קיבל הכפר מעמד של מועצה מקומית ובמרץ 2008 הוכרזה כעיר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפר קאסם בצילום מהאוויר. בתחתית התמונה ניתן להבחין בפארק התעשייה אפק

באתר חרבת אל נבי חתי בעיר נמצאו שרידי יישוב מן התקופה הרומית. בתוספתא[6] מוזכר "חרוב שבכפר קסם", שנעבד לשם עבודה זרה (אם כי לפי חלק מהגרסאות שם המקום היה "כפר פטם"). ההתיישבות הנוכחית במקום החלה במאה ה-18 או בראשית המאה ה-19. ברשימות משלהי המאה ה-19 נחשב כפר קאסם עדיין כ"מזרעה" (חווה עונתית) של היישוב השכן מסחה. בהמשך הפך ליישוב עצמאי[7]. במאה ה-19 קלט הכפר אוכלוסייה מהר חברון.

הכפר סופח לישראל בשנת 1949 בעקבות הסכמי שביתת הנשק שחתמה ישראל עם ירדן.

ב-29 באוקטובר 1956 התחולל בשדות הכפר טבח כפר קאסם, שבו נרצחו 47 מתושבי הכפר על ידי שוטרי משמר הגבול (תושבי הכפר מונים בנוסף גם אדם שלקה בשבץ לאחר ששמע על מות בנו בטבח ואת עוברה של אישה הרה שנהרגה בטבח). אף שלאחר הטבח נערכה "סולחה" בין מדינת ישראל ובין תושבי הכפר, הוא עדיין מהווה פצע פתוח בקרב תושבי המקום.

החל משנות ה-60 של המאה ה-20 ובעיקר בשנות ה-70 וה-80 היגרו לכפר בדואים רבים מהנגב. ההבדלים בין הקבוצות השונות המרכיבות את אוכלוסיית המקום והבידול החברתי ביניהם יצרו מתח חברתי מתמיד בין הקבוצות וגרמו לעיתים לחיכוכים[8].

בשנות ה-70 הוקמה בכפר קאסם התנועה האסלאמית על ידי עבדאללה נימר דרוויש, תושב המקום.

באמצע שנות ה-70 בוצע בכפר הליך של הסדרת הבעלות על הקרקעות, במסגרתו נרשמו קרקעות רבים על שם המדינה, דבר שהביא למתיחות בין תושבי הכפר ורשויות המדינה[9].

בין השנים 1995–2010 התנהלו מהלכים שונים לקביעת תחום השיפוט של כפר קאסם ושכנתה ראש העין. המחלוקת נסובה סביב קרקעות שהופקעו ב-1959[דרוש מקור] מכפר קאסם והועברו בשלב מסוים לראש העין. בשנת 1997 המליצה ועדה בראשות פרופ' יוסף גינת על השבת כ-1,000 דונם לכפר קאסם. עיריית ראש העין התנגדה להחלטות הוועדה ועתרה לבג"ץ בבקשה לביטולן. בשנת 2005 הושג הסכם פשרה בין שתי הרשויות אך יישומו התעכב. בשנת 2008 הוקמה ועדה נוספת שבעקבותיה הגיעו הצדדים להבנות לפיהם יועברו רוב השטחים שבמחלוקת לתחום השיפוט של כפר קאסם[10].

ב-6 ביוני 2017 במהלך מעצר של פעיל בארגון אל חראסה פרצו עימותים אלימים. מפגינים התעמתו עם כוחות המשטרה ושרפו 3 ניידות משטרה ומאות רעולי פנים תקפו את תחנת המשטרה. במהלך העימותים נהרג תושב המקום בן 20[11].

בקיץ 2017 פתחה עיריית כפר קאסם במבצע תיירותי לאירוח ללילות רמדאן במקום.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר מתגוררות מספר חמולות כששלוש הגדולות הן משפחות עיסא, צרצור ובדיר. ניתן לזהות את משמעות השיוך לחמולה בדפוסי ההצבעה למועצת העירייה. בנוסף בשתי שכונות בעיר מתגוררים כ־3,500 תושבים ממוצא בדואי, שהיגרו לעיר מן הנגב.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בכפר קאסם 25,881 תושבים (מקום 87 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.9%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 64.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 5,784 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[12]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

ראשי מועצת/עיריית כפר קאסם[עריכת קוד מקור | עריכה]

(רשימה חלקית)

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכפר קאסם מספר קבוצות כדורגל. הבכירה בהם היא מועדון ספורט כפר קאסם המשחקת בליגה הלאומית, שמשון כפר קאסם משחקת בליגה א' דרום, הפועל כפר קאסם שועאע בליגה ב', ו וניבראס כפר קאסם מליגה ג'. בכל מועדון פעילים מאות בני נוער. בנוסף גם קבוצה בליגת האולמות וקבוצת בני "פלפלה" כפר קאסם שזכתה חמש פעמים באליפות ליגת החופים. בענף הכדורסל הפועל בני כפר קאסם משחקת בליגה הארצית.

אזורי תעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכפר קאסם פועלים שני אזורי תעשייה: אזור תעשייה נוף הארץ, שנמצא בתוך העיר, ואזור תעשייה לב הארץ, מדרום לכביש 5, בסמוך למחלף קסם[13]. באזור התעשייה לב הארץ שוכנים, בין השאר, המטה והמרכז הלוגיסטי של רשת "סטימצקי", המטה של רשת "ד"ר גב", המטה של חברת "סרגון נטוורקס", המרכז הלוגיסטי של רשת "סופר-פארם", ומוקמים בו בנייני משרדים גדולים.

בצמוד לכפר קאסם שוכן פארק התעשייה אפק, שנבנה על אדמות של כפר קאסם שהועברו לראש העין.[14]

שוק הציפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדי יום שבת מתקיים שוק רוכלים באזור התעשייה של כפר קאסם המכונה "שוק הציפורים". השוק מרכז בתוכו מספר גדול של רוכלים וסוחרים, כשמחציתם מוכרים בעלי כנף למיניהם, חיות מחמד ואף זוחלים, ומחציתם מוכרים מוצרי צריכה כגון, פירות וירקות, טקסטיל וכלי עבודה. שוק הציפורים מהווה אטרקציה תיירותית ואלפים, מן הכפר ומחוצה לו, פוקדים אותו מדי שבוע. יש הטוענים כי בעלי החיים שבשוק מוחזקים בתת-תנאים ובניגוד לחוק צער בעלי חיים.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כפר קאסם בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו בעיר פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף פברואר 2024 (אומדן).
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  6. ^ תוספתא, עבודה זרה, ז', ד'
  7. ^ דוד גרוסמן, הכפר הערבי ובנותיו, יד יצחק בן-צבי, 1994, עמ' 190
  8. ^ איברהים אבו ג'אבר, דו-קיום בדווי/פלאחי בכפר קאסם
  9. ^ יוסי ביילין, הגידור שנפסק בכפר קאסם, דבר, 28 בינואר 1976
  10. ^ דין וחשבון ועדת חקירה לגבולות עיריית ראש העין ועיריית כפר קאסם על שטח חסר מעמד מוניציפלי, מאי 2010
  11. ^ חסן שעלאן ורענן בן צור, הרוג במהומות בכפר קאסם: ניידות הוצתו, שוטר נפצע קל, באתר ynet, 6 ביוני 2017
  12. ^ פרופיל כפר קאסם באתר הלמ"ס
  13. ^ פיתוח וניהול אזורי התעשייה, באתר של החברה הכלכלית כפר קאסם
  14. ^ אתר למנויים בלבד אור קשתי, בין ראש העין וכפר קאסם מפרידים 3 ק"מ והרבה מאוד כסף, באתר הארץ, 15 בינואר 2016