פלגיאניזם – הבדלי גרסאות
AddMore-III (שיחה | תרומות) כפילות |
AddMore-III (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{התאולוגיה הנוצרית}} |
{{התאולוגיה הנוצרית}} |
||
ה'''פלגיאניזם''' |
ה'''פלגיאניזם''' הייתה השקפת עולם [[נוצרי]]ת קדומה לפיה החטא הקדמון לא השחית כליל את הטבע האנושי וכי האדם מסוגל לבחור מרצונו בטוב גם ללא חסד האל שיסייע בעדו. הכנסייה סימנה את הפלגיאניזם כ[[המינים בנצרות|מינות]]. |
||
מנסחה של פילוסופיה זו היה [[פלגיוס (נזיר)|פלגיוס]], [[נזיר]] שהגיע מ[[רומא העתיקה|רומא]] ל[[ארץ ישראל]] ב-[[409]]. הוא יצא נגד תפיסתו של [[אוגוסטינוס]], שטבע והגדיר את רעיון החסד האלוהי. אוגוסטינוס גרס כי מקורן של נטיותיו הרעות של האדם ב[[החטא הקדמון|חטא הקדמון]] של [[אדם הראשון]], חטא תאוותו עם [[אדם וחוה|חוה]]. בני האדם, צאצאיהם של אדם וחוה, שותפים לאשמה ורק בחסדו המיוחד [[ישו|בן האלוהים]] הם יכולים להינצל מטבעם. פלגיוס ביקש להגן על הבחירה והגאולה באמצעות מעשים טובים. הוא כתב כי חוקי האל וה[[סקרמנט|סקרמנטים]] מטהרים את האדם. הוא כפר בחטא הקדמון וטען, כי "האוכל בוסר תקהינה שיניו, אך לא שיני בניו". בנוסף הוא טען כי כשמטילים על ה[[אל]] את חטאות האדם גורמים להתנוונות הטבע הפנימי של האדם. |
|||
ב-[[415]] הזהיר אוגוסטינוס את [[הירונימוס]] מפני דעותיו של פלגיוס. בעקבות הוויכוחים הרבים נערך [[סינוד]] מזרחי שבו זוכה פלגיוס, אולם במועצה באפריקה שנערכה לאחר מכן בהשפעת אוגוסטינוס, הוכרזה דעתו של פלגיוס כ[[כופר (אמונה דתית)|כפירה]] וה[[אפיפיור]] [[אינוקנטיוס הראשון|אינוקנטיוס]] תמך בה. |
ב-[[415]] הזהיר אוגוסטינוס את [[הירונימוס]] מפני דעותיו של פלגיוס. בעקבות הוויכוחים הרבים נערך [[סינוד]] מזרחי שבו זוכה פלגיוס, אולם במועצה באפריקה שנערכה לאחר מכן בהשפעת אוגוסטינוס, הוכרזה דעתו של פלגיוס כ[[כופר (אמונה דתית)|כפירה]] וה[[אפיפיור]] [[אינוקנטיוס הראשון|אינוקנטיוס]] תמך בה. |
||
גרסה מ־22:28, 11 במאי 2017
| תאולוגיה נוצרית | ||
|---|---|---|
| האלוהות | השילוש הקדוש • האל האב • ישו • רוח הקודש • קרדו • ומן הבן • אריאניות • הסבליאניות • המקדוניות |  |
| כריסטולוגיה | לוגוס • אינקרנציה • דיופיזיטיות • מונופיזיטיזם/מיאפיזיטיות • דונאטיזם • מונותליטיזם • נסטוריאניזם • לידת הבתולין • עליית ישו • הביאה השנייה | |
| האדם והאל | החטא הקדמון • כפרה • פלגיאניזם • חטא • שבעת החטאים • חסד • גאולה • פרדסטינציה • יוסטיפיקציה • קדוש (קדוש מגן) • הסקרמנטים • טרנסובסטנציאציה | |
| תאולוגים חשובים | טרטוליאנוס • אוריגנס • פוליקרפוס • אתנסיוס • בסיליוס הגדול • גרגוריוס מנזיאנזוס • הירונימוס • אמברוזיוס • אוגוסטינוס • יוחנן כריסוסטומוס • קירילוס האלכסנדרוני • ברנאר מקלרבו • תומאס אקווינס • אנסלם • לותר • צווינגלי • קלווין • וסלי | |
| פורטל נצרות • מושגים בנצרות | ||
הפלגיאניזם הייתה השקפת עולם נוצרית קדומה לפיה החטא הקדמון לא השחית כליל את הטבע האנושי וכי האדם מסוגל לבחור מרצונו בטוב גם ללא חסד האל שיסייע בעדו. הכנסייה סימנה את הפלגיאניזם כמינות.
מנסחה של פילוסופיה זו היה פלגיוס, נזיר שהגיע מרומא לארץ ישראל ב-409. הוא יצא נגד תפיסתו של אוגוסטינוס, שטבע והגדיר את רעיון החסד האלוהי. אוגוסטינוס גרס כי מקורן של נטיותיו הרעות של האדם בחטא הקדמון של אדם הראשון, חטא תאוותו עם חוה. בני האדם, צאצאיהם של אדם וחוה, שותפים לאשמה ורק בחסדו המיוחד בן האלוהים הם יכולים להינצל מטבעם. פלגיוס ביקש להגן על הבחירה והגאולה באמצעות מעשים טובים. הוא כתב כי חוקי האל והסקרמנטים מטהרים את האדם. הוא כפר בחטא הקדמון וטען, כי "האוכל בוסר תקהינה שיניו, אך לא שיני בניו". בנוסף הוא טען כי כשמטילים על האל את חטאות האדם גורמים להתנוונות הטבע הפנימי של האדם.
ב-415 הזהיר אוגוסטינוס את הירונימוס מפני דעותיו של פלגיוס. בעקבות הוויכוחים הרבים נערך סינוד מזרחי שבו זוכה פלגיוס, אולם במועצה באפריקה שנערכה לאחר מכן בהשפעת אוגוסטינוס, הוכרזה דעתו של פלגיוס ככפירה והאפיפיור אינוקנטיוס תמך בה.
עם מות האפיפיור ותפיסת מקומו על ידי זוסימוס, זוכה פלגיוס מאשמת הכפירה, אולם הקיסר הונוריוס נזף באפיפיור החדש וזה חזר בו. בסופו של דבר בוועידת אפסוס, בשנת 431, הוקעה ההשקפה הפלגיאנית, שהאדם יכול להיות טוב גם ללא עזרת האל, והוכרזה מינות.