מבוא חורון – הבדלי גרסאות

מבוא חורון
	מבוא חורון ובית ליקיא מפארק קנדה, יולי 2009
מדינה	ישראל
מחוז	יהודה ושומרון
מועצה אזורית	מטה בנימין
גובה ממוצע	‎249 מטר
תאריך ייסוד	1970
סוג יישוב	מושב שיתופי 2,000‏–4,999 תושבים
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	2,714 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎1.3% בשנה
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת הרי ירושלים רגילה) מבוא חורון31°50′51″N 35°02′12″E / 31.8475609400848°N 35.0365618848442°E מפת היישובים של מועצה אזורית מטה בנימין; באדום - מבוא חורון; בירוק - מיקום בניין המועצה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2019	5 מתוך 10

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־14:34, 24 בפברואר 2021

מְבוֹא חוֹרוֹן הוא ישוב שחלקו מושב שיתופי וחלקו יישוב קהילתי^[3], הנמצא בצפון עמק איילון על גבול השפלה והרי ירושלים, ממזרח למחלף לטרון. מקור שמה במקומה על הדרך ההיסטורית למעלֶה בית חורון, הנמצאת צפונית מזרחית ליישוב.

היסטוריה

ב-9 מרץ 1969 הוחלט על הקמת קיבוץ של תנועת הנוער "עזרא"^[4] בין הכפרים הערביים בית נובא (אשר נהרס על ידי צה"ל לאחר מלחמת ששת הימים), ובית סירא. עד אז ישב הגרעין המייסד כמה קילומטרים מערבה משם, במיקומו הנוכחי של היישוב מבוא מודיעים. ביום העצמאות 1969 נערך מסדר חגיגי של 900 חניכי "עזרא" וטקס עליה לקרקע על חורבות בית נובא בהשתתפות סגן שר החינוך והתרבות הרב קלמן כהנא^[5]. בנובמבר 1970 הוכרז על הקמת יישוב הקבע^[6], אך הבנייה בפועל החלה רק במאי 1972^[7]. הגרעין המייסד של היישוב הוא גרעין יה"ב. בהמשך נתווספו אליהם גרעיני הנח"ל "מתנחלים" ו"שגב". מתוך חברי גרעין "שגב" התחתנו ונשארו ביישוב למעלה מעשר משפחות, שהיוו את הבסיס ליישוב. ביוני 1974 עלו המתיישבים למקום הנוכחי והשתכנו בבתי קבע שנבנו על ידי משרד השיכון והסוכנות היהודית^[8].

בשנים הראשונות התעכב פיתוח היישוב מסיבות שונות, ביניהם: מחלוקת פוליטית על מיקמו המדויק של יישוב הקבע. הממשלה ביקשה שהוא יוקם בשטח ההפקר ולא על הגבעה בה היה ממוקם היישוב בית נובא. התנועה המיישבת פועלי אגודת ישראל ביקשה להמשיך ולהחזיק גם ביישוב מבוא מודיעים, כך שגרעין המייסדים היה צריך להתפרש על שני היישובים וסבל מקשיי פרנסה ותעסוקה^[9]. ב-1974 ננטש היישוב מבוא מודיעים וכל חברי הגרעין התרכזו במבוא חורון שהפך למושב שיתופי^[10]. מיקומו הנוכחי של היישוב הוא על תוואי כביש 3, מצפון מערב לשמורת נחל כפירה, ממזרח לגשר הרכבת מעל עמק איילון ומדרום מזרח לעיר מודיעין.

בסוף שנות ה-90 שונתה המסגרת השיתופית ובעקבות כך התאפשרה הרחבת היישוב באופן משמעותי.

תיאור

מבוא חורון הוא הוותיק ביותר בין יישובי המועצה האזורית מטה בנימין ואחד משני מושבים בלבד בתוך עשרות יישובים קהילתיים. ביישוב אוכלוסייה דתית לאומית המנהלת אורח חיים תורני. חלק קטן מהחברים עובדים בתוך היישוב ורובם עובדים מחוצה לו. רב היישוב הוא הרב יונה דברת, המכהן בתפקידו מאז שנותיו הראשונות של המושב. היישוב כיום מונה כ-430 משפחות.

ביישוב מתקיימות פעולות חסד רבות ובהן סניף יד שרה להשאלת ציוד רפואי. מאגר המים מסילת ציון של הקרן הקיימת לישראל ממוקם סמוך ליישוב. מצפון ליישוב שוכנת "גבעת אבני חמשת המלכים".

הסדרה "תאג"ד" צולמה בשטחים הסובבים את המושב.

כלכלה

האגודה השיתופית מבוססת בעיקר על ענפי חקלאות שונים. ובמסגרת זו קיימים בו מגוון ענפים: כרם יין, גידולי שדה שלחין ופלחה, חוות סוסים, רפת חלב ובקר לבשר במרעה נרחב המשתרע בשטח התחום על ידי עמק איילון, היישוב נטף במזרח, שער הגיא בדרום והישוב מכבים-רעות בצפון-מערב. שטחי המרעה משתרעים גם לתוך פארק קנדה.

ב-1989 הוקם ביישוב מפעל המזון "מבושלת", המספקת שירותי הסעדה לשוק המוסדי, ועם לקוחותיה נמנים שירות בתי הסוהר וצה"ל. ביישוב ישנה ישיבה תיכונית בשם "נהורא", בית הספר היסודי "נטעים", וכן פועל בו הוסטל לפגועי נפש בשם "חסדי אנוש"^[11]. בהוסטל נחנך ב-2018 בית כנסת קטן שמשחזר בית כנסת בעיירה ההולנדית טרבורג^[12]^[13].

בשנת 1992 החליטה אספת חברי היישוב, עקב קשיים כלכליים אליהם נקלע היישוב, לשנות את תקנון היישוב כך שהתנהלותו תהיה על בסיס כלכלי טהור, דבר שבא לידי ביטוי בין היתר בכך שכל תושב רשאי לעבוד בכל מקום שירצה ורק החברים העובדים בפועל במושב יקבלו שכר. במסגרת רפורמה זו ובמקביל לה, הוחלט להקים אגודה שיתופית קהילתית שתאחד הן את המושב השיתופי המקורי והן את חברי היישוב שאינם חברי המושב השיתופי, כך שהיישוב יוכל לקבל משפחות נוספות ולהתרחב^[3].

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מבוא חורון בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של מבוא חורון
אתר בית הספר נטעים מבוא חורון
מבוא חורון, באתר המועצה האזורית מטה בנימין
מיכאל יעקובסון: בית כנסת שנחרב בשואה נולד מחדש בישראל, והזמין פגועי נפש להשתלב, 16 בספטמבר 2018, xnet

הערות שוליים

^ ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
^ ¹ ² מבוא חורון, באתר מועצה אזורית מטה בנימין, תחת כותרת המשנה: "המבנה החברתי-כלכלי המתחדש"
^ קיבוץ דתי עומד לקום בין לטרון ורמאללה, מעריב, 10 במרץ 1969
^ מסדר חניכי "עזרא" נערך בבית נובא, מעריב, 24 באפריל 1969
^ בקייץ ייבנו מבני קבע בהיאחזות מבוא חורון, מעריב, 26 בנובמבר 1970
^ הוחל בהקמת מבוא חורון באזור לטרון, דבר, 4 במאי 1972
^ מתיישבי מבוא חורון מודיעים: עברנו למבני קבע..., מעריב, 14 ביוני 1974
^ נחום ברנע, יישובים ללא אב, דבר, 1 בדצמבר 1972
^ אהרן דולב, גם מבוא חורון שטח משוחרר, מעריב, 27 בספטמבר 1974
^ תבנית:בשבע.
^ אלירן אהרון, מסע בזמן: שחזור היסטורי של בית כנסת בן 115, באתר ערוץ 7, 28 באוקטובר 2015
^ גדי דויטש, ‏73 שנה אחרי שנחרב: בית הכנסת מהולנד שוחזר בישראל, באתר מעריב אונליין, 7 ביוני 2018

[U-1] ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.

[ESHKOL-2] הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019

[רפורמה_במושב-3] ¹ ² מבוא חורון, באתר מועצה אזורית מטה בנימין, תחת כותרת המשנה: "המבנה החברתי-כלכלי המתחדש"

[4] קיבוץ דתי עומד לקום בין לטרון ורמאללה, מעריב, 10 במרץ 1969

[5] מסדר חניכי "עזרא" נערך בבית נובא, מעריב, 24 באפריל 1969

[6] בקייץ ייבנו מבני קבע בהיאחזות מבוא חורון, מעריב, 26 בנובמבר 1970

[7] הוחל בהקמת מבוא חורון באזור לטרון, דבר, 4 במאי 1972

[8] מתיישבי מבוא חורון מודיעים: עברנו למבני קבע..., מעריב, 14 ביוני 1974

[9] נחום ברנע, יישובים ללא אב, דבר, 1 בדצמבר 1972

[10] אהרן דולב, גם מבוא חורון שטח משוחרר, מעריב, 27 בספטמבר 1974

[11] תבנית:בשבע.

[12] אלירן אהרון, מסע בזמן: שחזור היסטורי של בית כנסת בן 115, באתר ערוץ 7, 28 באוקטובר 2015

[13] גדי דויטש, ‏73 שנה אחרי שנחרב: בית הכנסת מהולנד שוחזר בישראל, באתר מעריב אונליין, 7 ביוני 2018

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

@@ שורה 18: / שורה 18: @@
 ב-9 מרץ 1969 הוחלט על הקמת [[קיבוץ]] של תנועת הנוער "[[עזרא (תנועת נוער)|עזרא]]"{{הערה|{{מעריב||קיבוץ דתי עומד לקום בין לטרון ורמאללה|1969/03/10|00810}}}} בין הכפרים הערביים [[בית נובא]] (אשר נהרס על ידי צה"ל לאחר [[מלחמת ששת הימים]]), ו[[בית סירא]]. עד אז ישב הגרעין המייסד כמה קילומטרים מערבה משם, במיקומו הנוכחי של היישוב [[מבוא מודיעים]]. ביום העצמאות 1969 נערך מסדר חגיגי של 900 חניכי "עזרא" וטקס עליה לקרקע על חורבות בית נובא בהשתתפות סגן [[שר החינוך והתרבות]] הרב [[קלמן כהנא]]{{הערה|{{מעריב||מסדר חניכי "עזרא" נערך בבית נובא|1969/04/24|00321}}}}. בנובמבר 1970 הוכרז על הקמת יישוב הקבע{{הערה|{{מעריב||בקייץ ייבנו מבני קבע בהיאחזות מבוא חורון|1970/11/26|00803}}}}, אך הבנייה בפועל החלה רק במאי 1972{{הערה|{{דבר||הוחל בהקמת מבוא חורון באזור לטרון|1972/05/04|00610}}}}. הגרעין המייסד של היישוב הוא גרעין יה"ב. בהמשך נתווספו אליהם גרעיני הנח"ל "מתנחלים" ו"שגב". מתוך חברי גרעין "שגב" התחתנו ונשארו ביישוב למעלה מעשר משפחות, שהיוו את הבסיס ליישוב. ביוני 1974 עלו המתיישבים למקום הנוכחי והשתכנו בבתי קבע שנבנו על ידי [[משרד השיכון]] והסוכנות היהודית{{הערה|{{מעריב||מתיישבי מבוא חורון מודיעים: עברנו למבני קבע...|19740614|206.1}}}}.
-בשנים הראשונות התעכב פיתוח היישוב מסיבות שונות, ביניהם: מחלוקת פוליטית על מיקמו המדויק של יישוב הקבע. הממשלה ביקשה שהוא יוקם בשטח ההפקר ולא על הגבעה בה היה ממוקם היישוב [[בית נובא]]. התנועה המיישבת [[פועלי אגודת ישראל]] ביקשה להמשיך ולהחזיק גם ביישוב [[מבוא מודיעים]], כך שגרעין המייסדים היה צריך להתפרש על שני היישובים וסבל מקשיי פרנסה ותעסוקה{{הערה|{{דבר|נחום ברנע|יישובים ללא אב|1972/12/01|02900}}}}. ב-[[1974]] ננטש היישוב מבוא מודיעים וכל חברי הגרעין התרכזו במבוא חורון שהפך ל[[מושב שיתופי]]{{הערה|{{מעריב|אהרן דולב|גם מבוא חורון שטח משוחרר|1974/09/27|02000}}}}.
+בשנים הראשונות התעכב פיתוח היישוב מסיבות שונות, ביניהם: מחלוקת פוליטית על מיקמו המדויק של יישוב הקבע. הממשלה ביקשה שהוא יוקם בשטח ההפקר ולא על הגבעה בה היה ממוקם היישוב [[בית נובא]]. התנועה המיישבת [[פועלי אגודת ישראל]] ביקשה להמשיך ולהחזיק גם ביישוב [[מבוא מודיעים]], כך שגרעין המייסדים היה צריך להתפרש על שני היישובים וסבל מקשיי פרנסה ותעסוקה{{הערה|{{דבר|נחום ברנע|יישובים ללא אב|1972/12/01|02900}}}}. ב-[[1974]] ננטש היישוב מבוא מודיעים וכל חברי הגרעין התרכזו במבוא חורון שהפך ל[[מושב שיתופי]]{{הערה|{{מעריב|אהרן דולב|גם מבוא חורון שטח משוחרר|1974/09/27|02000}}}}. מיקומו הנוכחי של היישוב הוא על תוואי [[כביש 3]], מצפון מערב ל[[שמורת נחל כפירה]], ממזרח ל[[גשר הרכבת מעל עמק איילון]] ומדרום מזרח לעיר [[מודיעין]].
 בסוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] שונתה המסגרת השיתופית ובעקבות כך התאפשרה הרחבת היישוב באופן משמעותי.

מבוא חורון ובית ליקיא מפארק קנדה, יולי 2009
מדינה	ישראל ישראל
מחוז	יהודה ושומרון
מועצה אזורית	מטה בנימין
גובה ממוצע^[1]	‎249 מטר
תאריך ייסוד	1970
סוג יישוב	מושב שיתופי 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)^[1]
- אוכלוסייה	2,714 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎1.3% בשנה
מפת מיקום מפה דינמית (למפת הרי ירושלים מוגדלת) מבוא חורון (למפת הרי ירושלים רגילה) מבוא חורון (למפת ישראל רגילה) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מבוא חורון (למפת ישראל מוגדלת) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מבוא חורון 31°50′51″N 35°02′12″E / 31.8475609400848°N 35.0365618848442°E מפת היישובים של מועצה אזורית מטה בנימין באדום - מבוא חורון בירוק - מיקום בניין המועצה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול^{לשנת 2019^[2]}	5 מתוך 10