לדלג לתוכן

ממשלת ישראל הרביעית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ממשלת ישראל הרביעית
ממשלת ישראל ה-4 בראשות דוד בן-גוריון ביום השבעתה ב-24 בדצמבר 1952 בבית הנשיא יצחק בן-צבי. יושבים משמאל לימין: בן-ציון דינור, ראש הממשלה דוד בן-גוריון, הנשיא יצחק בן-צבי, דב יוסף. עומדים משמאל לימין: פרץ נפתלי, לוי אשכול, פנחס לבון, יוסף סרלין, גולדה מאיר, פנחס רוזן, משה שרת, ישראל רוקח, פרץ (פריץ) ברנשטיין
מידע כללי
24 בדצמבר 195226 בינואר 1954 (שנה)
תחום שיפוט ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש ממשלה דוד בן-גוריון
מפלגה שולטת מפא"י
מספר שרים 16
הקבינט הקודם ממשלת ישראל השלישית
הקבינט הבא ממשלת ישראל החמישית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ממשלת ישראל הרביעית, בראשותו של דוד בן-גוריון, פעלה מ-24 בדצמבר 1952 עד 26 בינואר 1954, בזמן כהונתה של הכנסת השנייה.

ממשלת ישראל השלישית בראשות דוד בן-גוריון שהחלה את כהונתה לאחר הבחירות לכנסת השנייה כללה את המפלגות הדתיות והחרדיות אך לא את מפלגות המרכז (הציונים הכלליים והמפלגה הפרוגרסיבית) ולא את מפלגת השמאל המרכזית אז מפ"ם. ב-23 בספטמבר 1952 עזבו אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל את הקואליציה בגלל התנגדותן לגיוס נשים לצה"ל והשאירו את הקואליציה עם 60 חברי כנסת בלבד.[1]. בגלל ויכוח על החינוך הדתי התפטר בן-גוריון ב-19 בדצמבר 1952, מה שהוביל לדיונים על הקמת הממשלה הרביעית.

הרכב הכנסת השנייה ערב הקמת הממשלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיעה ראש הסיעה מנדטים מושב הערות
מפא"י דוד בן-גוריון 45 קואליציה
הציונים הכלליים פרץ ברנשטיין 23 קואליציה התווספו 3 חברי כנסת מספרדים ועדות מזרח והתאחדות התימנים בישראל
מפ"ם מאיר יערי, יעקב חזן 12 אופוזיציה שלושה חברי כנסת פרשו והקימו את סיעת שמאל
הפועל המזרחי חיים משה שפירא 8 קואליציה
חרות מנחם בגין 8 אופוזיציה
מק"י שמואל מיקוניס 5 אופוזיציה
המפלגה הפרוגרסיבית פנחס רוזן 4 קואליציה
רשימה דמוקרטית לערביי ישראל סיף-אלדין אל-זועבי 3 קואליציה
אגודת ישראל יצחק מאיר לוין 3 אופוזיציה
סיעת שמאל משה סנה 3 אופוזיציה פורשי מפ"ם
פועלי אגודת ישראל קלמן כהנא 2 אופוזיציה
המזרחי דוד צבי פנקס נפטר, הוחלף על ידי מרדכי נורוק 2 קואליציה
קידמה ועבודה סאלח-חסן ח'ניפס 1 קואליציה
חקלאות ופיתוח פארס חמדאן 1 קואליציה

הקמת הממשלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי התפטרותו מממשלת ישראל השלישית, בן-גוריון החליט להרכיב ממשלה חדשה. לאחר שקיבל את תמיכת מפא"י, מפלגות הלוויין שלה והמפלגות הדתיות-ציוניות, החליט להרחיב את הבסיס הקואליציוני. לאחר ריכוך מדיניות הקיצוב, הסכימו הציונים הכלליים להצטרף לממשלה, וגם המפלגה הפרוגרסיבית הסכימה. הממשלה נהנתה מרוב של 87 חברי כנסת.

ציוני דרך ומדיניות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיניות כלכלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הסכם השילומים

במקביל למדיניות הכלכלית החדשה, ממשלת גרמניה העבירה לישראל כספי פיצוי על נזקי השואה לעם היהודי. הסכם זה עורר מחאה ציבורית גדולה, אך הצליח להוריד את האינפלציה לרמה נמוכה מאוד.

מדיניות החינוך

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – חוק חינוך ממלכתי

בתקופת כהונתה של ממשלה זו נחקק חוק חינוך ממלכתי, שנועד לבטל את שיטת הזרמים בחינוך שהייתה נהוגה עד אז. בטרם קבלת החוק התנהל מאבק על תוכנו: בקרב ההסתדרות הכללית היה רצון לשמר את מאפייני זרם העובדים, שהיה קשור אליה, גם לאחר המעבר לחינוך הממלכתי ולכן הוחלט במפא"י לאפשר את הנפת הדגל האדום ושירת האינטרנציונל לצד שירת התקוה בבתי הספר שבהם רוב ההורים ירצו בכך. הדבר הוביל למשבר ממשלתי (שכונה "משבר הדגל") ולפרישת הציונים הכלליים מהממשלה ב-26 במאי 1953.[2] ב-2 ביוני שבו שרי הציונים הכלליים לממשלה, לאחר שנחתם עמם הסכם פשרה. כאמור, חוק חינוך ממלכתי נחקק באוגוסט 1953.

סיום כהונת הממשלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן-גוריון התפטר מהממשלה ב-7 בדצמבר 1953, והחליט להתיישב בקיבוץ שדה בוקר שבנגב.

סיעות הקואליציה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
רשימה מנדטים משרדי השרים משרדי סגני השרים תחילת חברות בממשלה סיום חברות הערות
מפא"י 45 משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון,
משרד האוצר, משרד החוץ,
משרד החינוך והתרבות, משרד החקלאות,
משרד המשטרה, משרד העבודה
24 בדצמבר 1952 26 בינואר 1954
הציונים הכלליים 23 משרד הבריאות, משרד התחבורה,
משרד המסחר והתעשייה, משרד הפנים
משרד המסחר והתעשייה 24 בדצמבר 1952

2 ביוני 1953

26 במאי 1953

26 בינואר 1954

פרשה עקב המשבר על חוק חינוך ממלכתי. לאחר שהושגה פשרה חזרה לקואליציה.
הפועל המזרחי 8 משרד הדואר, משרד הדתות,
משרד הסעד
משרד הדתות 24 בדצמבר 1952 26 בינואר 1954
המפלגה הפרוגרסיבית 4 משרד המשפטים 24 בדצמבר 1952 26 בינואר 1954
רשימה דמוקרטית
לערביי ישראל
3 24 בדצמבר 1952 26 בינואר 1954 הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג
בממשלה
המזרחי 2 משרד הסעד 24 בדצמבר 1952 26 בינואר 1954
קידמה ועבודה 1 24 בדצמבר 1952 26 בינואר 1954 הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג
בממשלה
חקלאות ופיתוח 1 24 בדצמבר 1952 26 בינואר 1954 הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג
בממשלה
מספר הח"כים החברים בקואליציה:

הרכב הממשלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממשלה מנתה לכל אורך כהונתה 16 שרים, ללא חילופין בזהות השרים. חמישה מהשרים היו חדשים ו-11 שרים כיהנו גם בממשלה השלישית.

השרים הממשיכים היו: בן-גוריון, אשכול, בורג, שפירא, שרת, דינור, נפתלי, שטרית, מאיר, יוסף ולבון.

השרים החדשים היו: יוסף ספיר, יוסף סרלין, ישראל רוקח, פנחס רוזן ופרץ ברנשטיין

מפא"י הציונים הכלליים הפועל המזרחי המפלגה הפרוגרסיבית המזרחי
פער בין כהונותיהם של שרים שונים באותו המשרד, משמעו מילוי מקום על ידי ראש הממשלה
ממשלת ישראל הרביעית
ו' בטבת ה'תשי"ג - כ"ב בשבט ה'תשי"ד | 24 בדצמבר 1952 - 26 בינואר 1954
משרד שר מפלגה כהונה
שרי הממשלה
משרד ראש הממשלה ראש הממשלה

דוד בן-גוריון

מפא"י 24 בדצמבר 1952 - 26 בינואר 1954
משרד הביטחון
משרד האוצר לוי אשכול מפא"י 24 בדצמבר 1952 - 26 בינואר 1954
משרד הבריאות יוסף ספיר הציונים הכלליים 24 בדצמבר 1952 - 29 בדצמבר 1952
יוסף סרלין הציונים הכלליים 29 בדצמבר 1952 - 26 בינואר 1954
משרד הדואר יוסף בורג הפועל המזרחי 24 בדצמבר 1952 - 26 בינואר 1954
משרד הדתות משה שפירא הפועל המזרחי 24 בדצמבר 1952 - 26 בינואר 1954
משרד הסעד
משרד החוץ משה שרת מפא"י 24 בדצמבר 1952 - 26 בינואר 1954
משרד החינוך והתרבות בן-ציון דינור מפא"י 24 בדצמבר 1952 - 26 בינואר 1954
משרד החקלאות פרץ נפתלי מפא"י 24 בדצמבר 1952 - 26 בינואר 1954
משרד המסחר והתעשייה פרץ ברנשטיין הציונים הכלליים 24 בדצמבר 1952 - 26 בינואר 1954
משרד המשטרה בכור-שלום שטרית מפא"י 24 בדצמבר 1952 - 26 בינואר 1954
משרד המשפטים פנחס רוזן המפלגה הפרוגרסיבית 24 בדצמבר 1952 - 26 בינואר 1954
משרד העבודה גולדה מאיר מפא"י 24 בדצמבר 1952 - 26 בינואר 1954
שר בלי תיק דב יוסף מפא"י 24 בדצמבר 1952 - 15 ביוני 1953
משרד הפיתוח 15 ביוני 1953 - 26 בינואר 1954
משרד הפנים ישראל רוקח הציונים הכלליים 24 בדצמבר 1952 - 26 בינואר 1954
משרד התחבורה יוסף סרלין הציונים הכלליים 24 בדצמבר 1952 - 29 בדצמבר 1952
יוסף ספיר הציונים הכלליים 29 בדצמבר 1952 - 26 בינואר 1954
שר בלי תיק פנחס לבון מפא"י 24 בדצמבר 1952 - 26 בינואר 1954
סגני השרים
משרד הדתות זרח ורהפטיג הפועל המזרחי 5 בינואר 1953 - 26 בינואר 1954
משרד המסחר והתעשייה זלמן סוזאיב הציונים הכלליים 15 ביוני 1953 - 26 בינואר 1954
משרד הסעד ישראל שלמה בן-מאיר המזרחי 5 בינואר 1953 - 26 בינואר 1954

חילופי שרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השרים סרלין וספיר התחלפו בתיקים

השר היוצא סיעה משרד עילת סיום התפקיד תאריך סיום התפקיד השר המחליף סיעה תאריך כניסה לתפקיד
יוסף ספיר הציונים הכלליים משרד הבריאות מונה לשר התחבורה 29 בדצמבר 1952 יוסף סרלין הציונים הכלליים 29 בדצמבר 1952
יוסף סרלין הציונים הכלליים משרד התחבורה מונה לשר הבריאות 29 בדצמבר 1952 יוסף ספיר הציונים הכלליים 29 בדצמבר 1952

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
ממשלת ישראל השלישית
1951–1952
ממשלת ישראל הרביעית
24 בדצמבר 195226 בינואר 1954
הבא:
ממשלת ישראל החמישית
1954–1955