רשימת מאחזים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף איבי הנחל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

להלן רשימת המאחזים העיקרים ביהודה ושומרון, מצפון לדרום, על פי האזור בו הם נמצאים ויישוב-האם (אם קיים) הקרוב להם ביותר, שלרוב מספק את השירותים המינהליים.

אחיהאיבי הנחלאש קודשבית חוגלה (מול נבו) ♦ גבעת אסףגבעת ארנון (גבעה 777)גבעת הראלגבעת להבהגבעת תקומהגינות אריההר גדעוןחוות גלעדחוות יאירחוות סקאליחורש ירוןחרשהיד יאיריש"א ברכהישוב הדעתמגרוןמעלה שלמהמעלה רחבעםמצפה אביחימצפה אשתמועמצפה דנימצפה חגיתמצפה יאירמצפה יוסףמצפה יצהרמצפה כרמיםמצפה עשהאלנווה ארזעדי עדעוז ציוןעלי עיןעמונהפני קדםקידהרמת גלעדרמת השלושהרמת מגרוןשבות עמישדה בועזשלהבתשלהבת ים

גב ההר[עריכת קוד מקור | עריכה]

יישוב אם מאחז תיאור
אלון מורה חוות סקאלי
בית הכנסת בחוות סקאלי
מקווה נייד בחוות סקאלי
מקווה בחוות סקאלי, מבחוץ
חוות סקאלי הוקמה על ידי יצחק סקאלי כ-4 ק"מ מזרחית לאלון מורה על רכס הר כביר, בגובה 792 מטר מעל פני הים. החווה הוקמה על "קרקע משולבת" - שחלקה אדמת המדינה, חלקה קרקעות סקר, וחלקה בבעלות פלסטינים[1] וזכתה לסיוע של החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית ושל גורמי שלטון נוספים. המאחז עלה על הקרקע הרבה לפני מארס 2001 - המועד הקובע לכאורה בכל הנוגע להתחייבות הישראלית לארצות הברית בסוגיית המאחזים.

במאחז גרות מספר משפחות בבתי עץ, בתי אבן ומבנים ניידים. היישוב הוא חווה חקלאית ותושביה מתפרנסים מעיסוק בבניה, מעדר הכבשים שברשותם וממקצועות חופשיים אחרים. במקום מקווה טהרה נייד, המתאים לגברים בלבד.

החווה של סקאלי הוקמה על הקצה המזרחי של הרכס, שעליו יושבת אלון מורה, כחלק מניסיון ליצור רצף שליטה על הרכס כולו, כך שיתאפשר חיבור של אלון מורה אל בקעת הירדן, ולכלול את היישוב במפת הקבע‏‏‏[2] מאחז דומה הוקם במהלך שנת 2002 כחלק מאותה תפיסה ליד הכביש העוקף, המחבר את אלון מורה עם היישוב איתמר, אך הוא פורק עוד בטרם אוכלס.

לפי דו"ח ששון, בנוי המאחז על אדמות שחלקן אדמות מדינה וחלקן אדמות פרטיות. לטענת בעל החווה נרכשה האדמה על ידי יהודים. הבעלות לא הועברה אליו בטאבו ברמאללה בגלל חשש לחיי המוכרים.[דרוש מקור]

בשנת 2003 הותקף המאחז על ידי שני מחבלים חמושים ברובי קלצ'ניקוב וברימונים. הם התקרבו לאחד הבתים, ירו לתוך הבית (ראו תמונה) וכך ניסו לבצע פיגוע במאחז. המחבלים נהדפו ונהרגו באש מאבטחי החווה, שקיבלו על כך תעודות הוקרה מצה"ל.

סקאלי התייחס למאבקים אלה ואמר ש"מסכת יחסים כלשהי בין יהודי השומרון לבין ערביי השומרון היא בלתי אפשרית", והגדיר את המציאות על גב ההר כ"מציאות של מאבק ומלחמה ולא כמציאות של הידברות"‏‏‏[3].

בשנת 2006 הואשמו תושבי חוות סקאלי בכריתת עצי זית של ערביי הסביבה. בעקבות אירועים אלה, ב-12 ינואר 2006 הנחה שר הביטחון, שאול מופז, לבצע פינוי של שלושה מאחזים בלתי חוקיים, ביניהם חוות סקאלי ליד אלון-מורה. משרד הביטחון הודיע כי מעת לעת, כאשר עולה הצורך, מאשר שר הביטחון פינוי של מאחזים. במקום מתגוררות כמה משפחות‏[4].

בשנת 2009, לאחר פטירתו של תושב הגבעה פורת יוסף כהן בן ה-4, הוחלט לקרוא לגבעה על שמו - "גבעת פורת יוסף".

שכונת הרחיבי שכונת "הרחיבי" בנויה על הכתף היורד מהר כביר לכיוון דרום. שמה בא מהפסוק בספר ישעיהו: "רָנִּי עֲקָרָה, לֹא יָלָדָה; פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא-חָלָה, כִּי-רַבִּים בְּנֵי-שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה אָמַר ה'. הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ, וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ--אַל-תַּחְשֹׂכִי; הַאֲרִיכִי מֵיתָרַיִךְ, וִיתֵדֹתַיִךְ חַזֵּקִי. כִּי-יָמִין וּשְׂמֹאול, תִּפְרֹצִי; וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ, וְעָרִים נְשַׁמּוֹת יוֹשִׁיבוּ. (פרק נ"ד, א'-ג')

במקום מבנה בית כנסת מאבן, נטיעות על שטח של 150 דונם ומתוכננת שכונה בת 30 יחידות דיור.

גבעת "הרחיבי" באלון מורה, היא הגבעה הקרובה ביותר לשכם ולקברו של יוסף הצדיק. המרחק ממנה לשכם הוא 4 ק"מ.

בפינוי שנערך באוקטובר 2007 נתקלו כוחות הביטחון בהתנגדות של 80 המתנחלים ששהו במקום. המתנחלים ניסו לחסום את דרכם של החיילים והשוטרים. בעימותים בין הצדדים נפצעו באורח קל מאוד שני אזרחים ושוטר מג"ב‏[5].

הר גדעון
גבעת ארנון (גבעה 777)
גבעת ארנון (גבעה 777) נמצאת מזרחית לאיתמר. הוקמה בכסלו תשנ"ח, דצמבר 1998, ביוזמתו של ארגון חי"ל. שמו של המקום מנציח את זכרו של אריה ארנלדו אנגריוני שנרצח בעת ששמר במקום (אותיות שמו של אגריוני)‏[6] וכן כציון שמו של נון אביו של יהושע בן-נון שעל פי המסורת המוסלמית קבור כקילומטר דרומית לגבעה. היישוב נמצא על גבעה בגובה 777 מטר מעל פני הים, ומכאן שמה הנוסף של הגבעה "גבעה 777".
אוכלוסיית היישוב מעורבת דתית וחילונית ובכך ייחודית בנוף ההתיישבות בגב ההר[דרוש מקור]. תושבי הגבעה עוסקים בחקלאות במקום ובמקצועות חופשיים. נכון לשנת 2010 מונה היישוב כ-13 בתים מאוכלסים עם למעלה מ-50 תושבים. התושבים הראשונים היו בני הגרעין החילוני חי"ל (חוסן יהודי לישראל)‏[7].
הר ברכה מצפה יוסף
תצפית על קבר יוסף ומחנה הפליטים בלאטה מ"מצפה יוסף"
מאחז מצפה יוסף
מיקום מאחז מצפה יוסף
מאחז מצפה יוסף
מאחז מצפה יוסף
קבר יוסף במבט ממאחז מצפה יוסף

מאחז מצפה יוסף הוא מאחז בראש הר גריזים הצופה על קבר יוסף.

מאחז מצפה יוסף נמצא בפסגת הר גריזים במקום הנקרא בפי הערבים תל א ראס, בנקודה שגובהה 881 מטר מעל פני הים, הצופה על העיר שכם וקבר יוסף ומכאן שמו- מצפה יוסף. המאחז נמצא צפונית מזרחית לשכונת קריית לוזה בסמוך לאתר העתיקות הר גריזים. המאחז הוקם ב-2002 בידי הרב גולן במטרה לסמל את הרצון לחזור לקבר יוסף. במקום שני קראוונים ונעשות עבודות לבניית מקווה טהרה המאחז מפורסם כאתר תיירותי בשל היותו הנקודה הקרובה ביותר לקבר יוסף שניתן להגיע אליה בחופשיות באור יום.

ממצפה יוסף ניתן לצפות גם בהר עיבל ובאתר מזבח יהושע וכן ניתן לצפות בשלושת גבולות הארץ ממקום אחד, במערב ניתן לראות את הים התיכון, ממזרח ניתן להבחין בהרי עבר הירדן ובראות טובה ניתן להבחין בחרמון במבט צפונה. במצפה יוסף נערכו עצרות תפילה המוניות בשנים שלא ניתן היה להיכנס לקבר יוסף בשכם.

קואורדינטות: 32°12′13″N 35°16′11″E / 32.20361°N 35.26972°E / 32.20361; 35.26972

יצהר כללי
בתחומי יצהר נמצאים שמונה מאחזים: מצפה יצהר, גבעת להבה, תקומה (גבעה 725), חוות השקד, מגד שמיים, הנחלה, שלהב"ת ושלהב"ת ים. שכונה זו האחרונה קרויה על שמם של שני נערי היישוב, שלמה ליבמן והראל בן נון, שנרצחו על ידי פלסטינים בשנת 1998, בעת שסיירו עם רכב הביטחון של היישוב. מאחז שלהב"ת הוקם שבועות מספר לאחר הרצח, באתר הרצח.
הנחלה
שלוש משפחות ויקב.
גבעת להבה
המכונה גם "המזרחית", כ-15 משפחות.
שלהבת
, כ-15 משפחות.
שלהבת ים
, 5 משפחות, המגדלות את ילדיהן בחינוך ביתי. סמוך לגבעה ממוקם 'מעיין משה' ובו תצפית על מישור החוף. בשכונה כרם יין וטחנת קמח.
גבעת תקומה
הוקמה בשנת ה'תשנ"ח 1998, על פסגה מדרום ליצהר שגובהה 725 מטרים, ביום שבו נרצחו סיירי הביטחון של היישוב שלמה ליבמן והראל בן-נון‏[8]. בשכונה כ-15 משפחות, ובמקום קיים בית כנסת בשם 'בני היצהר' ומקווה טהרה. כן קיים בגבעה מוסך.

ממערב לגבעה כרם ענבים, המייצר יין תחת המותג "רזא"‏[9]. בסמוך אליו נמצאו מספר רב של גתות מהתקופה החשמונאית. בוואדי פועמת 'באר האגוז' (ביר ג'וזי), באר עתיקה הנובעת לאורך כל השנה, שניתן לרדת למעמקיה באמצעות סולם חבלים. בנוסף, ישנה מערה גדולה מדרום לגבעה, המתאימה לעצירה מוצלת (עד 100 איש) ולהדרכת קבוצות.

מצפה יצהר
הוקם בשנת ה'תשס"ב במרחק של קילומטר מזרחית ליישוב על רכס יצהר. המאחז מונה ארבע משפחות, ובסך הכל עשרים איש. במאחז התרחשו הצתות וגנבות. משטרת ישראל פינתה את המאחז פעמיים והרסה אותו עד היסוד, אך בכל פעם המאחז הוקם מחדש.

בגבעה ישנה ישיבה של חסידי חב"ד בראשות הרב שי הרמתי.

מערב השומרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

יישוב אם מאחז תיאור
קדומים חוות גלעד 32°11′54″N 35°10′52″E / 32.198425°N 35.181164°E / 32.198425; 35.181164
השלט בכניסה למאחז
הוקמה בשנת 2002 על ידי איתי זר כתגובה לרצח אחיו גלעד זר, שהיה קצין הביטחון של המועצה האזורית שומרון. החווה ממוקמת ליד כביש 60 לא רחוק מצומת ג'ית, שבסמוך אליה נרצח גלעד זר.

לפי רישומי המינהל האזרחי, בעבר עובדו האדמות במקום בידי פלסטינים. חברה בבעלות סוחר הקרקעות משה זר, אביו של איתי זר, פנתה למנהל האזרחי בבקשה לרשום את הקרקע על שמה, בנימוק שהיא רכשה אותה. על פי דו"ח המאחזים של טליה ששון, שנכתב ב-2005, הליכי הרישום כמעט והושלמו, אולם נכון ל-2014, הבקשה עודנה בהליכים משפטיים‏[10]. המאחז פונה פעמיים, וההתנגדות לפינוי והפינוי היו אלימים במיוחד‏[11].

היישוב מנה בשנת 2010 29 משפחות. מצויה בו ישיבה חסידית בשם "שירו למלך" בראשות הרב מאיר גולדמינץ מרבבה. הישיבה מונה כ-20 בחורים צעירים ומספר אברכים המתגוררים עם משפחותיהם במאחז. חקלאי היישוב חורשים וזורעים חיטה, מגדלים מטעי זיתים ומייצרים שמן זית.

שבות עמי
הוקם בבית ליד קדומים. על הבית הוצבו דגלי ישראל והוא כונה זמן מה בתור "בית הדגלים". הבית אמור היה לשמש כמרפאה שבה יטפלו רופאים מההתנחלויות בתושבי המקום. נכון ל-1 בינואר 2008 פונה המאחז 14 פעמים אך הנוכחות בו היא כמעט רצופה. במאחז נחנך בית כנסת לזכרו של עידו זולדן שנרצח לא הרחק משם.
יקיר חוות יאיר
בית הכנסת בחוות יאיר
נמצא סמוך להתנחלויות נופים ויקיר. המאחז עלה לראשונה על הקרקע בשנת 1999, פונה, ועלה שנית בפברואר 2001[דרוש מקור]. המאחז משקיף על אפיק של נחל קנה הקרוי "ואדי אל-מג'ור". חוות יאיר נקרא על שם אברהם שטרן ("יאיר"), מנהיג הלח"י, ויאיר בן מנשה המוזכר בספר דברים.

במאחז גרות שלושים וארבע משפחות. במקום כ-15 מבני קבע ו-25 קרוואנים. מרבית התושבים עוסקים במקצועות חופשיים: עריכת דין, ראיית חשבון, רפואה ועוד. במקום מעון ילדים, בית כנסת ובית קפה בשם "הצריף של תמרי".

תושבי המאחז טוענים כי הוא נמצא על קרקע מדינה בתוך "הקו הכחול" (תחום התכנון) של ההתנחלות השכנה נופים. לפי הדו"ח שנערך על ידי טליה ששון חלק מהמאחז נמצא על קרקעות פרטיות של פלסטינים‏[12]. לפי האתר של "שלום עכשיו": הקרקע למאחז הוקצתה על ידי ההסתדרות הציונית העולמית עד 2007. משרד השיכון השקיע במאחז מיליון ש"ח.

אלקנה מגן דן
מגן דן מכביש חוצה שומרון
כ-20 משפחות בסמוך לאלקנה. המאחז הוקם במאי 1999. במאחז 26 מבנים ארעיים (קראוונים) ומבנה קבע אחד המשמש לבית כנסת. בצמידות למאחז יושבת פלוגה של צה"ל. במהלך הקמתו של המאחז נעצר ראש המועצה דאז ניסן סלומיאנסקי.
ברקן מעלה ישראל (נקרא גם מעלה אורן)
מאחז בשומרון באזור ההתנחלות ברקן, הנמצא מחוץ לתחום שיפוט של יישוב או מועצה אזורית. המאחז הוקם בשנת 1983 ואוכלס בשנת 1995. במאחז מתגוררות כחמש משפחות נכון לשנת 2005[13].

אזור בנימין[עריכת קוד מקור | עריכה]

יישוב אם מאחז תיאור
מצפה יריחו יש"א ברכה "יש"א ברכה" הוא מאחז על גבעה ליד מצפה יריחו, שהוקם כתגובה לפיגוע ירי שבוצע על ידי החמאס ליד היישוב בית חגי ב-31 באוגוסט 2010, ובו נהרגו ארבעה ישראלים. המאחז נקרא בתחילה "גן עדן". הוא אוכלס במשפחות מהיישוב ובצעירים, והוקמו בו שישה מבני קבע. בדצמבר 2010 פינו את המאחז כוחות צבא ומשטרה. הוא הוקם מחדש והוחלט לשנות את שמו ל"יש"א ברכה", על פי ראשי התיבות של ארבעה תושבי מצפה יריחו שנהרגו בתאונת דרכים בשנת 2007.

המאחז פונה והוקם מחדש ארבע פעמים. כיום מתגוררת בו משפחה אחת.[דרוש מקור]

כפר אדומים מצפה חגית
נמצא במדבר בנימין בצפון גוש אדומים השייך למועצה אזורית מטה בנימין. היישוב הוקם בשנת 1999 על ידי משפחה מכפר אדומים אשר אליה הצטרפו עוד משפחות עם הזמן. היישוב נקרא על שמה של חגית זביצקי מכפר אדומים שנרצחה בשנת 1997 בנחל פרת ליד היישוב כפר אדומים עם חברתה ליאת קסטיאל.

מצפה חגית היא שכונת בת של היישוב כפר אדומים. כשנה לאחר הרצח הוקמה מצפה חגית על ידי משפחת בן דור שחשו צורך לעשות מעשה לאחר הרצח מחד, ומאידך לתרום לרצף היישובים היהודי על כביש אלון. במקום מתגוררות חמש משפחות, דתיות וחילוניות, אשר שואפות להתפרנס מהמקום, ולחיות חיים קרובים לטבע. המשפחות מנסות לבסס את בעלות המדינה על אדמות האזור דרך מרעה כבשים בסביבה.

מעלה מכמש מצפה דני
מבט מהאוויר, פברואר 2014
נמצא באזור מזרח הרי בנימין ליד ההתנחלות מעלה מכמש השייכת למועצה אזורית מטה בנימין. היישוב הוקם בשנת 1998 על ידי אנשי מעלה מכמש מיד לאחר חתימת הסכם וואי ונקרא על שמו של דני פריי שנרצח בביתו בחדירת מחבל למעלה מכמש בשנת 1995.

מצפה דני מתנהל בצורה עצמאית ומונה כ-30 משפחות וכ- 60 ילדים.

נווה ארז
מצפה ארז נמצא באזור מזרח הרי בנימין ליד ההתנחלות מעלה מכמש השייך למועצה אזורית מטה בנימין. היישוב הוקם בשנת 1999 ופונה מספר פעמים והוקם סופית בשנת 2001. יש במאחז 15 מבנים. במקום מתגוררות 8 משפחות. שמו של היישוב הוא על שמו של תא"ל ארז גרשטיין שהיה המפקד של אחד המקימים ונפל בדרום לבנון.
כוכב יעקב מגרון
מבט מהאוויר, פברואר 2014
31°53′24″N 35°16′17″E / 31.890°N 35.2715°E / 31.890; 35.2715
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מגרון (מאחז)

מגרון היה מאחז בתחום המועצה האזורית מטה בנימין, כשני ק"מ מצפון-מזרח לכוכב יעקב וכ-3 ק"מ ממערב למעלה מכמש. מגרון הוקמה ב-1999 על גבעה בגובה 748 מטר השוכנת מעל כביש 60 ונקראה על שם היישוב העתיק מגרון, המוזכר פעמיים במקרא‏[14], ומזוהה בסמוך. מגרון נחשב למאחז הגדול ביותר ומנה באוגוסט 2011 50 משפחות ולהן יותר מ-160 ילדים. ביישוב היו חיבור לתשתיות, כמה בתי קבע, שני גני ילדים, מעון, מקווה ובית כנסת.
ב-2 בספטמבר 2012 התפנו תושבי המאחז לאחר הסכמה כי הוא יועבר לגבעת היקב הסמוכה‏[15].

רמת מגרון
המאחז הוקם סמוך ליישוב מגרון בה' באייר תשס"ח.

המאחז הוקם במחאה על הסכם מגרון ויוצא נגד הסכמי מאחזים. המקום פונה עשרות פעמים על ידי כוחות הביטחון והוקם מחדש על ידי בני הנוער השוהים במקום. המאחז מקבל גיבוי מתנועת נאמני ארץ ישראל בראשות הרב לוינגר ודניאלה וייס. המאחז כולל, שלא בעת פינוי, שני צריפי עץ, אחד המיועד לגברים והשני לנשים.

כוכב השחר מעוז אסתר
המאחז ממוקם צפונית ליישוב כוכב השחר. הוקם בחנוכה תשס"ו, על ידי תושבי כוכב השחר. נעזב והוקם שוב בחנוכה תשס"ח. נקרא על שם אסתר גאליה, תושבת כוכב השחר, שנרצחה בשנת תשס"ג בצומת רימונים. בחול המועד פסח תשס"ח נחנך במקום בית הכנסת "שירת יונדב", ע"ש יונדב חיים הירשפלד שנרצח בפיגוע בישיבת מרכז הרב בר"ח אדר ב' תשס"ח. המאחז פונה על ידי כוחות הביטחון כמה פעמים (מאי 2009, ינואר 2010 ואפריל 2010) אך בכל המקרים יושב מחדש.
מעלה שלמה
ממוקם דרומית ליישוב כוכב השחר. המאחז נמצא במקום בו היה המאחז מצפה כרמים שהועתק לצד המזרחי של היישוב. היישוב נקרא על שם שלמה אלבה, חקלאי שהתגורר ביישוב כוכב השחר מאז פונה מביתו שבעיר ימית. שלמה נטע כרם על-פי דינים מיוחדים המפורטים בתלמוד בבלי מסכת מנחות, על מנת שיוכל להקריב משם יין לבית המקדש.

מתגוררות במקום 18 משפחות, ומספר רווקים ורווקות.

מצפה כרמים
נמצא בדרום-מזרח השומרון בתחומה של ההתנחלות כוכב השחר, אך מתנהל כיישוב עצמאי. היישוב הוקם בה' באייר תשנ"ט (1999( על ידי תושבים מכוכב השחר, ומתגוררות במקום 32 משפחות, חלקן בבתי קבע. בתחילה המאחז היה מדרום לכוכב השחר - במקום בו ממוקם מעלה שלמה, אולם בהוראת הממשלה לעזוב את המקום - העתיקו התושבים את מקומם למקומם הנוכחי ממזרח לכוכב השחר. שמו של היישוב ניתן לו בשל מיקומו בין כרמים והנוף אליו הוא צופה.
טלמון חרשה
מאחז במערב בנימין ליד ההתנחלות טלמון המשתייך למועצה אזורית מטה בנימין. המאחז ממוקם על גבעה נישאה בגובה 780 מטר מעל פני הים המשקיף על כל שפלת החוף. היישוב הוקם בשנת 1997 על ידי תלמידים מישיבת מרכז הרב. ממשלת אהוד ברק סירבה לסייע בפיתוח המקום, אולם אפרים סנה, בהיותו סגן שר הביטחון, אישר הקמת מקווה במקום. לאחר הקמת ממשלת שרון הראשונה סייע שר הביטחון בנימין בן אליעזר לפיתוח המקום, בהמלצת סגן הרמטכ"ל, משה יעלון אשר ראה במקום נקודה אסטרטגית וביקש לשמור שם על נוכחות יהודית, אזרחית או צבאית‏[16]. ביישוב כ-45 משפחות.

בשנת 2004 הוקמו במקום 2 בתי קבע, ובשנת 2005 הוקמו במקום שישה בתי קבע נוספים. תנועת שלום עכשיו עתרה לבג"ץ ב-22 בספטמבר 2005 בדרישה להרוס את המבנים ולמנוע את אכלוסם. הבקשה למנוע את האכלוס נדחתה, בגלל הצהרת המדינה שהמבנים כבר היו מאוכלסים, והדיון בעתירה עצמה נמשך מעל 4 שנים והחלטה טרם ניתנה‏[17]. לטענת המתנחלים, אדמות חרשה נמצאות לקראת סיום הפיכתן מאדמות סקר לאדמות מדינה וכל שנדרש הוא חתימה של שר הביטחון. שלום עכשיו טוענת שחלק מהאדמות נמצאות בבעלות פלסטינית פרטית‏[18]. ביישוב חרשה נמצאת ישיבה תורנית לצעירים בשם "שערי שמים" בראשות הרב שאול ניר והרב אורי שטטנר.

  • חרשה, באתר "המועצה האזורית בנימין"
חורש ירון
נמצא במערב בנימין ליד היישוב נריה. הוקם בשנת 1998 על ידי תושבים מטלמון.
דולב יד יאיר
מאחז שהוקם בשנת 1991. המאחז ממוקם בגוש טלמונים והוקם לזכרו של יאיר יחיאל מנדלסון, תושב דולב שנרצח במקום‏[19].

יד יאיר הוקמה כבסיס צבאי ולצידו פארק אזרחי. על פי מאיר גולדמינץ, שהתגורר במקום, אדמת הפארק נרכשה מבעליה הערבי‏[20], אך עסקת הרכישה לא אושרה על ידי המנהל האזרחי‏[21].

במשך השנים נערכה במקום פעילות קהילתית כגון: תפילות, שיעורי תורה ופעילויות בחגים. עד שנת 2008 התגוררה במקום משפחה אחת ומספר בחורים מישיבת נחליאל. בספטמבר 2008 פינה צה"ל את המאחז והרס את תכולתו. לאחר מכן תבעו תושבי המאחז פיצוי מצה"ל ושלושה מקציניו על הפינוי וההרס. הדיון בתביעה זו טרם הסתיים, אך נפסק שלקצינים חסינות מתביעת הנזיקין‏[22].

לאחר פינוי המאחז החלו פלסטינים להשתמש בשטח כאתר אשפה. בשנים 2009-2010 ערכה מועצה אזורית מטה בנימין מבצעי ניקיון ושיקום במקום‏[23][24]

בית אל גבעת אסף
מבט מהאוויר, פברואר 2014
נמצא במרחק של כ-4 קילומטרים דרומית למועצה המקומית בית אל ונחשב כיישוב בת שלה. ‏‏‏[25] היישוב שוכן על גבעה בגובה של 880 מטר מעל פני הים, החולשת על צומת הדרכים המכונה "צומת הטי" בכביש 60 והדרך בואכה בית אל ועפרה. גבעת אסף הוקמה באייר תשס"א - מאי 2001 לאחר רצח אסף הרשקוביץ, תושב עפרה, בדרכו לעבודה, שלושה חודשים לאחר רצח אביו. תחילה הוקם במקום אהל מחאה. הנוכחות במקום מעניקה ביטחון ליהודים הנוסעים בדרכים והעומדים בצמתים בכבישי בנימין, וזאת לאחר שבעבר נפגעו במקום תושבים.

"ועד פעולה" מבית אל בראשות גדעון ליכטרמן (שנרצח מאוחר יותר על ידי מחבלים) הקים את גבעת אסף. ישובה של הגבעה החל בעליית ארבע משפחות שהתגוררו במכולות. אוטובוס ישן שנרכש שימש למטבח. משרד הבינוי והשיכון בנה במקום תשתיות בסכום של 600,000 ₪. היישוב הגיש בקשה לתוכנית מפורטת למוסד חינוכי.

בגבעת אסף מתגוררות 20 משפחות עם כ-50 ילדים, רובן בקרוונים, ומיעוטן במבני קבע. ילדי הגנים ובתי הספר לומדים בבית אל - מרחק 5 דקות נסיעה. ביישוב פעילות תרבות ענפה הכוללת ערבי נשים ושיעורי תורה. במקום קיים גם בית מדרש ובו כולל אברכים, שלוחה של ישיבת מרכז הרב[26].

עד כה גבעת אסף לא חוברה לתשתית טלפונית ועל כן תושביו נאלצים להשתמש אך ורק בטלפונים סלולריים.

בעבר נעשו שני נסיונות לפנות את הגבעה. מנהלת המחלקה לבניה כפרית במשרד השיכון סבורה כי גבעת אסף היא "שכונה חדשה ליישוב ותיק" ולכן לא היה נדרש אישור להקמתה‏[27].ב-26 יוני 2006 דחה בג"ץ עתירה הדורשת לפנות את גבעת אסף. בתשובת המדינה לעתירה נכתב כי המאחזים יפונו על פי מועד שיקבע הדרג המדיני, המוסמך להתחשב בשיקולי ביטחון ובשיקולים מבצעיים. בתשובת המדינה לבג"ץ בסוף 2012 נאמר כי התושבים רכשו את רוב שטח המאחז[5]. במאי 2013 הודיעה המדינה כי היא בוחנת את האפשרות להכשיר את המקום. על פי הודעת המדינה, "הקרקעות שעליהן יושב המאחז גבעת אסף נרכשו ברובן וההליכים לאישור העסקה כבר החלו, ובכך נסללה הדרך להסדרת חוקיות היישוב ולמניעת פינויו"‏[28].

בחודש מאי 2014 פירקו התושבים 5 מבנים שהוצבו על קרקע המוגדרת "קרקע פלסטינית פרטית" בהתאם להוראת בג"ץ‏[29].

עפרה עמונה
תמונת אחד הבתים שנהרסו, שעות לפני העימות
יישוב קהילתי באזור השומרון, השוכן על גבעה נשאה מעל ההתנחלות עפרה השייך למועצה אזורית מטה בנימין. השם "כפר העמונה" מופיע בתנ"ך ביהושע פרק י"ח, בצמוד לעפרה. היישוב הוקם בשנת 1997 ואוייש על ידי צעירים מהיישוב עפרה. לקראת סוף שנת 2005 היו בעמונה כ- 30 משפחות. היישוב הוא למעשה מאחז ומופיע בדו"ח המאחזים הבלתי מורשים של עו"ד טליה ששון כמאחז בלתי מורשה‏[12]. ארגון אמנה בנה בעמונה 9 בתי קבע אשר בנייתם הסתיימה בשנת 2005. בעקבות עתירה לבג"ץ של תנועת שלום עכשיו אשר דרשה שהבתים ייהרסו, התחייבה פרקליטות מדינת ישראל להרוס את הבתים. בשבוע שטרם ההריסה, נעשה ניסיון (בהסכמת מועצת יש"ע) על ידי תושבי המאחז שעזבו ביזמתם את בתיהם להציע לממשלת ישראל את העברת הבתים בשלמותם לתוך תחומי היישוב עפרה. ההצעה זו נתקבלה בסירוב מוחלט על ידי הדרג המדיני. ב-1 בפברואר 2006 הגיעו כעשרת אלפים שוטרים וחיילים לעמונה כדי להרוס את הבתים כשבתשעת הבתים ובדרכי ההגעה ליישוב התבצרו למעלה מארבעת אלפים פעילי ימין[דרוש מקור]. לאחר מאבק פיזי עיקש בן כחמש שעות נהרסו כל הבתים. גילויי האלימות החריפים משני הצדדים במאבק זה ונחישות הכוחות המפנים, עלו על כל עימות קודם מסוג זה, המשטרה השתמשה בפרשים, אלות ואלימות רבה גם לאחר שהפינוי הושלם. מאות מפגינים ומספר שוטרים נפצעו. הועלו טענות על הטרדות מיניות בזמן הפינוי על ידי שוטרים כלפי מפגינות‏[30].

נכון לתחילת 2008 ביישוב כארבעים משפחות הגרות בקרוואנים.

גינות אריה
היה באזור השומרון ליד ההתנחלות עפרה שהשתייך למועצה אזורית מטה בנימין. היישוב הוקם בשנת 2001 ופונה בשנת 2004. גינות אריה נקרא על שמו של אריה הרשקוביץ, תושב עפרה, שנרצח בדרכו חזרה הביתה מעטרות בתחילת 2001. בתחילת 2006 טען דרור אטקס, איש שלום עכשיו, שפינוי גינות אריה נעשה כחלק מהסכם חשאי עם המתנחלים, על פיו הממשלה תעלים עין מבניית תשעת הבתים בעמונה. כראיה לדבריו הביא דרור אטקס את סמיכות האירועים בין פינוי גינות אריה והתחלת הבניה בעמונה.
שילה אחיה
נמנה עם ישובי גוש שילה אשר מקבלים את השירותים מהיישוב שילה. היישוב הוקם ב-1997 על גבעה בגובה 857 מטר מעל פני הים - 1.2 ק"מ צפונית-מזרחית משבות רחל ונקרא תחילה בשם "שבות רחל ד'". המאחז נקרא על שמו של הנביא אחיה השילוני שפעל בממלכת ישראל בשומרון. ביישוב גרות היום כ-20 משפחות. תעסוקת התושבים: מטעים, בית בד ויקב. במקום מבני קבע למגורים, מלבד המגורים הזמניים בקרוונים. לפי אתר שלום עכשיו היישוב ממוקם על אדמות מדינה ויש לו הסכם הרשאה לתכנון למטעם ההסתדרות הציונית עד לינואר 2005. משרד הבינוי והשיכון מימן הקמת תשתיות בסכום של 1,675,000 ש"ח ‏‏[31]. בעקבות אלפי עצי זית שנטעו ליד הגבעה על ידי מייסד היישוב, יוסף חיים (יוסי) שוקר, הוקם ביישוב בית בד קטן. שוקר נפגע קשות בתאונת עבודה בבית הבד ורעייתו, רונית, המשיכה בניהול המטעים ובית הבד. היא נשארה עם חמשת ילדיה בגבעה, שכרה פועלים שיטפלו בעצי הזית, והקימה מרכז מבקרים, העוסק בהסברה אודות שבעת המינים. החברה "ארץ זית שמן" הייתה לבעלת מטעים והמשיכה לפתח את שטחי החקלאות בבקעות בין הגבעות. היום רוב האדמות במישורים הן מעובדות. החברה מפיקה שמן זית. בית-הבד הקטן עבר לאזור התעשייה שילה - שם נרכש ציוד מודרני ושמן הזית נמכר בכל רחבי הארץ.
אש קודש
Peace Now Price Tag 310114 006..jpg
יישוב קהילתי חקלאי בעל צביון דתי תורני בהרי אפרים המתנשא לגובה 830 מטר מעל פני הים ליד היישוב שבות רחל השייך למועצה אזורית מטה בנימין. היישוב הוקם בשנת 1999 על ידי קבוצת צעירים שביקשו בהתחלה אישור להקמת מגדל מים במקום אך המקום יושב מאוחר יותר. היישוב מונה כ-20 משפחות. תושבי היישוב מתפרנסים מגידול עזים לחלב וכרמי גפנים ליין ובמקצועות מתחומים שונים נוספים. היישוב קרוי על שמו של אש-קודש גילמור, שהיה מאבטח בסניף המוסד לביטוח לאומי במזרח ירושלים ונרצח במהלך האינתיפאדה השנייה ועל שם ספרו של ר' קלונימוס קלמיש שפירא. היישוב שייך לישובי גוש שילה. מתקיימים סכסוכים בין תושבי המאחז ותושבי הכפר הסמוך קוסרא[32].
קידה
יישוב קהילתי כפרי בן 45 משפחות. הקמתו נועדה ליצור רצף טריטוריאלי של ההתיישבות בגב ההר בין השומרון כביש 60 והבקעה כביש הבקעה[דרוש מקור]. "קידה" שייך למועצה אזורית מטה בנימין ומשתייך ליישובי גוש שילה. היישוב הוקם לאחר שבשנת 2002 פינה צה"ל את בסיס המודיעין "קידה", ששכן ברכס בירכת אל קסר. ביוזמת זאב חבר, מזכ"ל אמנה, אישר בנימין בן אליעזר, שר הביטחון דאז, את הפיכת הבסיס ליישוב אזרחי. ברם, שר הביטחון הורה על פינוי התשתיות והריסת כל המבנים בבסיס. ב-22 במאי אותה שנה עלה הגרעין על הקרקע במיקום הנוכחי לאחר הרצחו של תושב אחייה גדעון ליכטרמן בדרך העולה ליישוב. לאחר העלייה לקרקע נעשה ניסיון לפנות את המבנים והתושבים, אך לאחר עתירה לבג"ץ בוטל הפינוי. ב-2012 נבנו בקידה 17 מבנים חדשים, 10 מהם בתי קבע[6].

ביולי 2013 נערכו במקום חגיגות לציון עשור להקמת היישוב, בהשתתפות שר הכלכלה[33].

גבעת הראל
הכניסה לגבעת הראל
כרמי יין מטעי זיתים בגבעת הראל
יישוב קהילתי הנמנה עם יישובי גוש שילה ושייך למועצה אזורית מטה בנימין. גבעת הראל נמצאת 740 מטר מעל פני הים. היישוב שוכן בגדה הצפונית של נחל שילה העליון.

מאחז גבעת הראל הוקם בשנת 1998 ונקרא על שמו של הראל בן נון, בנו של הרב אלחנן בן נון רב היישוב שילה, שנהרג בידי מחבל, יחד עם שלמה ליבמן, בעת שמירה על היישוב יצהר. לאגודה, שהקימה את היישוב, הסכם הקצאה עם ההסתדרות הציונית העולמית עד 2045. תושבי היישוב עוסקים בחקלאות ובמקצועות חופשיים. בין היישוב לבין כביש 60 ניטעו כרמי גפנים וזיתים בהיקף של מאות דונמים. העיבוד נעשה בעבודה עצמית. במקום יקב בוטיק בשם "יקב גבעות", המפיק גם שמן זית. בדומה לרוב המאחזים, היישוב מחובר למים ולחשמל.

בתחומי היישוב, כק"מ וחצי מערבית משילה, יש מזבח עולה חצוב בסלע בגובה 740 מטר מעל פני הים. המזבח ניצב על גבי טרסה, בולט מעל פני השטח, ומעליו ומתחתיו מדרון תלול ומצוקי. מתחת למזבח נתגלה כבשן סיד קדום ומתחתיו, 600 מטר מערבה, נובע מעיין "עין מחֵיבִּ‏ר" (נקרא היום גם "עין עֹ‏ז"), אשר לצדו כבשן נוסף. המזבח נמצא ברום המדרון המשקיף על נחל שילה, בקטע הנחל המחבר את עמק שילה ועמק לבונה, אשר שימש כציר תחבורה עיקרי בדרך האבות. יש המזהים אותו עם "מעלה לבונה" הקדום. המזבח ניצב במפנה הדרומי של ההר ופונה לגבעת הרואה (שם נתגלו שרידי חווה עתיקה ותעשיות חקלאיות נלוות) ולעין עוז, באופן הנראה לעין לעוברים בנחל. גבעת הראל ידועה היטב בקרב חובבי הטיולים בגלל האטרקציות שביישוב. חלק מהם הם: חוות סוסים, מערת הנחושת, מערת השקד, מצפור אברהם, פינת חי, גלריית אומנות מקרמיקה, מזבח העולה, עין עוז, נחל שילה, יקב בוטיק, מזבח האבן, כרמים, ועוד..

קישור לאתר הבית של גבעת הראל

ישוב הדעת (מכונה גם "הבית האדום")
הוקם בשנת תשס"א (2001) על ידי נתי רום. משרד הבינוי והשיכון השתתף במימון הקמת התשתיות. בשנת תשס"ד הצטרפה לחווה משפחת הרב יחיאל מיכאל יוספי והחלה לנהלה. המאחז נמצא מזרחית לשבות רחל, בסמוך לו שוכן מצפון המאחז עדי עד ומדרום המאחז קידה.

התושבים מתגוררים בבית עץ ובשבעה קרוואנים, ומגדלים מספר בוסתנים. במקום חווה אורגנית-אקולוגית ומבצעים בה שחזור מערות ומבני אבן מקומית, חפירת בורות מים לשתייה וחקלאות ובית שימוש אקולוגי שבו הפסולת נאגרת ומשמשת לדישון הצומח. המקווה של המקום נמצא בבור מים עתיק.

היישוב מכנה את עצמו "מרכז להתחדשות וההטענת הגוף והנפש ברוח פנימיות התורה והמסורת העברית העתיקה" ומתקיימות בו פעילויות ברוח רבי נחמן מברסלב. אחת למספר שבתות מתארחים בחווה עשרות אנשים בתנאי שטח, דנים בתורת ר' נחמן, מקבלים הדרכה על התבודדות ויוצאים להתבודדות בגבעות הסמוכות לחווה. מעת לעת מתקיימות סדנאות לבניית גינות ירק ביתיות. (האתר של "ישוב הדעת").

עדי עד
מאחז ליד ההתנחלות שבות רחל, השייך למועצה אזורית מטה בנימין. היישוב הוקם בשנת 1998 על ידי אנשים משבות רחל. מונה 25 משפחות, ובמקום כרמים ויקב שמיצר שיכרים. כן קיימת במקום ישיבה חקלאית "שדות אמיר"‏[34]. תושבי המקום דוגלים בחירות הפרט תוך מחויבות עמוקה להתחדשות יהודית ולהלכה.
עלי עין
הוקמה בשנת ה'תשס"ט על ידי איתן זאב ויהודה סנה. הגבעה אינה מחוברת לחשמל מתוך עיקרון. בעבר נבנו בה בתי אבן מאבן מקומית אך בטבת תשע"א היא פונתה ומאז נבנו בה בתי פנאלים ו OSB. ביוני 2011, פונתה הגבעה שוב תוך עימותים אלימים שבמהלכם נשרפה מכוניתו של מפקד משטרת בנימין.
גבעת גל יוסף הוקמה בשנת ה'תשס"ט ונקראה על שמם של גדעון ליכטרמן שנרצח באזור החווה בה'תשס"ג ויוסף חיים שוקר, שהקים את משק אחיה. הגבעה ממוקמת על הגבעה המערבית לכביש אלון ושוכנת מזרחית לעדי עד. בקבעה יש 4 משאיות מקורקעות שמשמשות למגורים וטנדר מקורקע שמשמש כמטבח, בנוסף בגבעה יש מספר חממות ובור מים.

גוש עציון[עריכת קוד מקור | עריכה]

יישוב אם מאחז תיאור
בת עין רמת השלושה
שוכן במערב גוש עציון, מדרום לכביש 367, בתחום השיפוט של בת עין. הקרקע מוגדרת אדמת מדינה. הוקמה ב-4 ביולי 2014 לאחר רצח שלושת הנערים, והיא קרויה על שמם‏[35]. המועצה אזורית גוש עציון הביאה למקום קרוואנים ומספקת תשתיות חשמל ומים.
מיצד פני קדם
מאחז פני קדם
מאחז במזרח גוש עציון, בשטח היישוב מיצד. פני קדם צופה על ים המלח. המאחז הוקם באוגוסט 2000 ומתגוררות בו נכון לשנת 2013 45 משפחות וכמה רווקים דתיים לאומיים. תושבי היישוב מתפרנסים מחקלאות, ממקצועות חופשיים ועוד. ביישוב בית כנסת, מקווה נשים ומקווה גברים, גני ילדים, סניף בני עקיבא, ספרייה ומשחקייה. כמה מהבתים הם מבני קבע. המקום נקרא גם אספר ב', והיישוב הסמוך מצד נקרא אספר א', על שם באר אספר המוזכרת כמקום חנייתם של החשמונאים קודם הקרב ביוונים ומזוהה בח'רבת זפרן הסמוכה. את שם היישוב 'פני קדם' בחרו התושבים והוא מתאר את מיקומו של היישוב מעל נחל ערוגות הפונה לקדם - למזרח.

היישוב הוקם כשכונה של מיצד בשנת 1991. השכונה ננטשה ובדואים משבט ראשאיידה הסמוך בזזו את תכולת הקרוואנים[דרוש מקור]. בשנת 1999 שופצו הקרוואנים ובאוגוסט 2000 עלה לקרקע גרעין 'עפני'.

אנשי היישוב שואפים לקיים התיישבות אקולוגית, שבאה לידי ביטוי בגינון ובהשקיה, בפינת מחזור למתכות וזכוכית וניסיונות להקים תחנה לאנרגיה חלופית מהרוחות העזות שבמקום. תושבי היישוב מנסים להחזיר את החורש הים תיכוני הטבעי לאזור. מאות עצי חרוב, דולב, מייש, תאנה, קטלב, אלון, אלה ארץ ישראלית ואורן ירושלים ניטעו בתחום היישוב. כן ניטעו באזור כרמי זיתים ויין. היישוב מבוסס על עבודה עברית מתוך אידאולוגיה.

גובה היישוב הוא 930 מטר מעל פני הים, והצניחה של 1300 מטר עד לים המלח ניכרת בנוף הנשקף ממנו. בסמוך ליישוב ישנו שטח צבאי, הנקרא 'גבעת הטילים', שעליו הוקמו סוללות פטריוט להגנה על ירושלים בזמן מלחמת המפרץ.

מעלה עמוס איבי הנחל
הנוף הנשקף מאבי הנחל לכיוון דרום מזרח. בתמונה נראים היישוב מעלה עמוס ומדבר יהודה

הוקם בתחילת 1999 בידי חסידי ברסלב מתלמידי רבי ישראל בער אודסר ששאפו לגור קרוב לטבע. מקור השם בשיר השירים: "אל גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן הנצו הרמונים". השם רומז לשמו של רבי ישראל בער אודסר בראשי תיבות. רוב תושביו דתיים לאומיים.

המקום נמצא בתחום המתאר של היישוב מעלה עמוס, השייך למועצה אזורית גוש עציון. הגובה הממוצע הוא כ-800 מטר מעל פני הים. איבי הנחל צופה אל עבר ים המלח והרי ירדן ממזרח, הר ההרודיון וירושלים מצפון ונחל ערוגות ממערב. במקום גרות כ-30 משפחות, כולן בקרוואנים. יש בו מעון לפעוטות, גן ילדים ומקווה לנשים ולגברים‏[36].

נווה דניאל שדה בועז (מכונה גם "נווה דניאל צפון")
הוקם בשנת 2002 על ידי קבוצת סטודנטים ואנשי צבא. נקרא על שם בעז ממגילת רות. הוקם לאחר שמ"פ מילואים שזיהה צורך ביטחוני והתיישבותי ביישוב במקום זה הקים אותו ובמקום מספר קראוונים. ביישוב פועל פרויקט מיחזור ואיסוף פסולת הגדול ביותר בגוש עציון.

רוב תושבי המקום הם אקדמאים (רופאים, מורים, מהנדסים, ועוד) וסטודנטים. תושבי המאחז מקפידים על חיי קהילה של חילונים ודתיים, שמירה על הטבע והסביבה, חקלאות ועבודה עברית בלבד, ערבות הדדית ומעורבות בקהילה. היישוב מקיים פרויקט של מפגשים ואירוח מכינות קדם צבאיות. מבנה שהיה במקום נהרס על ידי המנהל האזרחי, הריסה שהיוותה תקדים לפינוי עמונה.

נוקדים מעלה רחבעם
מבט מהרודיון על מעלה רחבעם; בקדמת התמונה חוות שדה בר
מאחז הנמצא על הגבול בין מדבר יהודה להרי יהודה, ושייך למועצה אזורית גוש עציון. המאחז נמצא בקו המתאר של היישוב כפר אלדד, שבקרבת נוקדים, ונמצא בסמוך לו, במרחק של כקילומטר אחד. היישוב מנציח את שמו של רחבעם זאבי שהיה מתומכי ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון ונרצח על ידי מתנקש פלסטיני. הוקם ב-2001.

היישוב מוגדר כ"מאחז בלתי חוקי", והוצאו כמה פעמים צווי הריסה, אולם בתחילת דרכו הוא קיבל מענק ממשלתי של 750,000 שקל והיו מגעים להביא אותו לאישור, מגעים שנמשכים עד היום.

היישוב ומבוסס על 3 עקרונות: אין גדר, עבודה עברית בלבד ושילוב של דתיים-חילונים, רווקים ומשפחות החיים בצוותא. מתגוררות בו 12 משפחות ו-4 רווקים. סך התושבים כ-45 איש. סמוך ליישוב, באחד האפיקים היורד לנחל תקוע, התגלה אתר פריחת החלמוניות הגדול בארץ, המונה לפי ההערכה בין 100,000 ל-200,000 פרחים. הפריחה באתר זה מתחילה בסביבות ה-10 בנובמבר ונמשכת עד ראשית דצמבר.

ב2011 הודיעה המדינה לבג"ץ שבכוונתה להכשיר את המאחז ליישוב חוקי‏[37]. בתחילת 2013 הוציא בג"ץ "צו ארעי האוסר לבצע פעולות פינוי והריסה במאחז"‏[38]. במאי 2014, בעקבות החלטה נוספת של בג"ץ, הרס המנהל האזרחי שמונה מבנים במאחז לאחר שנקבע כי המבנים הוקמו על קרקעות פלסטיניות‏[39]

קריית ארבע בית הכנסת חזון דוד
בית הכנסת "חזון דוד" עומד על תילו. ערב ראש השנה ה'תשס"ט
בית כנסת בסמוך לקריית ארבע, אשר נמצא במבנה בלתי חוקי ומהווה מאחז עצמאי. בית הכנסת ממוקם מחוץ לקריית ארבע ומנציח את שמם של שני יהודים שנרצחו בסמוך למקום ב-2001. בית הכנסת אינו אלא קירות אבנים ויריעות ברזנט המקורות בימי החורף בסככה. בסמוך לבית הכנסת הוקמו מצבות זיכרון לנרצחים.

מדי יום מתקיימות במקום תפילת ותיקין, שחרית, ומנינים רבים של תפילת מנחה ותפילת ערבית. בכל שבת נערך קידוש וסעודה קלה לאחר תפילת שחרית. מפאת היעדר הגנה על הציוד, ספר התורה אינו נשאר בארון הקודש כבשאר בתי הכנסת, אלא מובא ונלקח לאחר כל תפילה הכוללת קריאת התורה.

עקב היותו של בית הכנסת מבנה בלתי חוקי, וכן עקב טענת פלסטינים שהקרקע שייכת להם, הוצאו צווי הריסה לבית הכנסת והוא נהרס, נכון לאוקטובר 2008, 32 פעמים. אך לאחר כל הריסה, תושבי האזור מקימים את בית הכנסת מחדש.

בערב ראש השנה תשס"ח פנו פעילי שמאל ואנרכיסטים אל השייח ג'עברי, שהאדמה בבעלותו, בבקשה לקבל את אישורו להרוס את ביה"כ באמצעות דחפור בליל החג; ג'עברי סירב לבקשה בנימוק שאינו מוכן לחלל מקום תפילה. בעקבות מעשיו של ג'עברי נערך ב-10 בפברואר 2008 מפגש בביתו בינו ובין ראשי היישוב היהודי בחברון וכן קציני צה"ל בו הסתייגו שני הצדדים מפעילות האנרכיסטים והעניקו אותות הוקרה זה לזה‏[40].

מצפה אביחי
מצפה אביחי
מאחז סמוך לקריית ארבע, מכונה גם גבעה 18‏[41], הוקם באוגוסט 2009[42]. המאחז נהרס והוקם מחדש, מספר פעמים. בספטמבר 2010 הוכנס ספר תורה לבית הכנסת שבמאחז, בהשתתפות הרב ישראל אריאל וח"כ ד"ר מיכאל בן ארי[43]. במאי 2012 קבע בית המשפט המחוזי בירושלים כי אריה דיוויס מוגדר חוקית "תושב קבע" במקום‏[44].

דרום הרי חברון[עריכת קוד מקור | עריכה]

יישוב אם מאחז תיאור
סוסיא מצפה יאיר
כונה בעבר מגן דוד; אז היה חווה חקלאית ליד סוסיא. החווה הוקמה על ידי מאיר עם-שלם, חקלאי ואידאולוג. הוא עסק בגידול כבשים, נטיעת עצי זית וגפנים. באותן שנים היו היחסים בין עם-שלם לבין הערבים החיים בסביבה מתוחים. מאבקי קרקעות ורועים באזור, שעד אז התמקדו בעיקר בסביבות היישובים מעון וסוסיא, החלו להתרחש גם בסביבות מצפה יאיר. מאז רציחתו של יאיר הר-סיני, רועה מהיישוב מעון, עלו למקום משפחות רבות, והחווה הפכה ליישוב של ממש. שמו של המאחז שונה ל"מצפה יאיר" על שמו. לפי חוות דעת ביניים על מאחזים בלתי מורשים משנת 2004 המאחז הוקם על קרקע משולבת (אדמת מדינה, אדמת סקר, ואדמה בבעלות פלסטינים)‏[45]. היישוב נמצא בתוך הקו הכחול של סוסיא, כלומר לפי התכנון המקורי היה אמור להיות כשכונה של סוסיא.
מצפה עשהאל
הוקם בשנת 2002 על ידי משפחות של בעלי תשובה אשר בקשו לעסוק בחקלאות. היישוב ממוקם בדרום הר חברון בגובה 700 מטר מעל פני הים. היישוב נמצא בדרך בין ליבנה ושמעה. ביישוב כ-15 משפחות. בשנה האחרונה נטעו ביישוב עצים רבים – עצי נוי ועצי פרי הכולל מטע זיתים יחד עם זריעת שדות חיטה ושעורה. תושבי המקום מגדלים גם חיות: עיזים כבשים, תרנגולות, סוסים וכלבים שעוזרים בשמירה על היישוב. ביולי 2008 הואשמו שלושה מתושבי המאחז בכך שכפתו פלסטיני, היכו אותו, ותקפו שוטר של משמר הגבול. האירוע התרחש בעקבות שריפה שפרצה בשדות המאחז. לפי כתב האישום, קשרו תושבי המאחז את הפלסטיני לעמוד חשמל והיכו אותו בכל חלקי גופו. פרקליטם של הנאשמים טען, כי ההצתה בוצעה בזדון (בהסתמכו גם על כך שנגד הפלסטיני הוגשה תלונה על הצתה כבר בחודש מאי), כי החקירה מגמתית, וכי מדובר בפרובוקציה שאורגנה לרגל ביקורם של אנשי תעאיוש במקום. ‏‏‏[46]

מתנדבים בינלאומיים צילמו את הפלסטיני הכפות והמוכה. תחקירן בצלם תיעד את האירוע. השלושה נשלחו למעצר. שבועיים מאוחר יותר הוגשה תלונה על ידי משפחה של רועי צאן המתגוררים בסמוך למאחז כי קבוצה מתושבי המאחז תקפה מאהל שלה, הרסה והחרימה את כל רכושה. על פי עתון הארץ, חיילי צה"ל, שהבסיס שלהם נמצא במרחק כמה מאות מטרים מהמקום, לא פעלו כדי לעצור את ההתקפה, ואיש לא נעצר‏[47].

במהלך הדיונים התברר שהמתלונן המרכזי באירוע הוא ערבי פעיל חמאס המוכר לשב"כ‏[48]. בספטמבר 2009 ביטלה שופטת בית משפט המחוזי בבאר שבע את כל דיוני ההוכחות שנקבעו בתיק ושלחה את הצדדים לנהל ביניהם משא ומתן תוך שהיא מציינת שתיק זה ראוי לגישור. השופטת גם הגדירה את שלושת תושבי המאחז כנורמטיביים לחברה ואמרה שייתכן ויש להסתפק בתקופת מעצרם הארוכה‏[49].

גבעת חסדי ה' הוקם בשנת ה'תשס"ה. בתגובה לנסיון אונס של תושבת האזור, על ידי פלסטיני[דרוש מקור]. במאחז ישנם מספר אוהלים וגרים בו רווקים אחרי צבא אשר נמצאים שם בעיקר בלילות ויש להם קראוון עם חפציהם בגבעת הרוג'ום המסופחת ליישוב. בפי תושבי סוסיא נקרא המאחז גבעת הדגל.

בחודש תמוז ה'תשס"ח, החליט מח"ט חברון להציב במקום כוח צבאי של חיילי מילואים, בעקבות סכסוכים של פעילי שמאל ביחד עם פלסטינים בדואים הגרים בסמוך על שטחי מרעה, הכוח ישן באחת הסוכות אשר הוקמו על ידי המתיישבים.

בית יתיר

(מְצַדות יהודה)

נוף הנשר חווה חקלאית בין סוסיא לבית יתיר, המסומנת במפה כ"חוות לוציפר". ידועה גם בשמה חוות נוף-הנשר או חוות טליה. החווה היא בבעלות יעקב טליה, המגדל בה עדרי צאן מתחילת שנות התשעים - היה ברשותו עדר של 600 כבשים שנגנב ועתה בבעלותו עדר של 100 כבשים וכרם ענבים. לדבריו, חוותו ממוקמת על שטחי מדינה ואושרה בשנת 1995 על ידי יצחק רבין. לאחרונה[דרושה הבהרה] המנהל האזרחי הודיע לו כי החווה עוברת, כמו שהיא, לבעלות ערבית. ב-25 דצמבר 2006, הפלסטיניים הורשו להיכנס לשטחי העיבוד של החווה ושתילי כרם הגפנים נעקרו. כמו כן, המינהל האזרחי איפשר לערבים להתגורר על שתי גבעות שולטות בשטח. אחת הגבעות, הסמוכה לחוות טליה, זוהתה במחקר מדעי על ידי ד"ר עוז גולן כ"סלע המחלוקת" המקראית, שם התרחש הסיפור הידוע בזמן ששאול רדף אחרי דוד - מלאך ה' נגלה אליו, וציווה עליו להניח לדוד ולרדוף אחרי הפלשתים.

לבעלי החווה יש הסכם הקצאה מהסתדרות הציונית עד יולי 2042 ולפיו יש להם תוכנית מאושרת לחוות מרעה. שטח החווה צופה על העיר ערד, ממערב וממזרח, על כל עמק והר חברון עד דימונה, רבת עמון וים-המלח.

יישובים שאושרו על ידי הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מהישובים שהוקמו בשטחי יהודה ושומרון בלא היתר מהרשויות המוסמכות קיבלו לאחר זמן-מה אישור מהממשלה.

בין היישובים שאושרו בדיעבד ניתן למנות את היישובים הבאים:

  • רחלים – אושר על ידי ממשלת נתניהו ב-1998 בהסכם הקואליציוני עם מולדת.
  • הנקודה – אושר על ידי ממשלת ברק ב-2001 ב"הסכם המאחזים". מאחז זה מהווה חלק מוניציפלי מהתנחלות איתמר.
  • גבעות עולם – אושר על ידי ממשלת ברק ב-2001 ב"הסכם המאחזים", אך הוגדר כ"ישוב מוקפא" שאיננו מיועד להתרחבות‏[50].
  • אלוני שילה - אושר.
  • רמת גלעד - אושר בהסכם בשנת 2012.

מאחזים שפורקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן חלק מהמאחזים שפורקו:

  • כרם עצמונה היה יישוב קטן בגוש קטיף שהכיל כ-20 משפחות שהתגוררו בקרוואנים. היישוב לא הוכר על ידי מדינת ישראל ונחשב כמאחז. כמו שאר ישובי גוש קטיף, פונה היישוב בשנת 2005 במסגרת תוכנית ההתנתקות.
  • אלון מורה דרום, 3.5 ק"מ דרומית מזרחית לאלון מורה, נבנה באוגוסט 2002, פורק ביוני 2003.
  • שבי שומרון מערב , 500 מ' דרומית מערבית לשבי שומרון, נבנה בדצמבר 2001, פורק ביולי 2003.
  • שחרית, 1.6 ק"מ צפונית לברוכין, נבנה בינואר 2003, פורק ביוני 2003.
  • גינות אריה, 1.4 ק"מ מזרחית לעפרה, נבנה בפברואר 2001, פורק במאי 2004.
  • טל בנימין 590 מ' דרומית לעפרה, נבנה ביולי 2002, פורק במאי 2004‏[51].
  • תפארת ישראל היה מאחז בפאתי נווה דקלים. פונה פעמיים - ראשית בנובמבר 2004, ומאוחר יותר במסגרת תוכנית ההתנתקות בקיץ 2005

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים העוסקים במאחזים ספציפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבעת הראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוות גלעד[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוות יאיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חוות דעת ביניים על מאחזים בלתי מורשים, עמוד 101
  2. ^ נדב שרגאיהתנכלויות לפלשתינאים? "זו רק התדמית בתקשורת", באתר הארץ, 5 ביוני 2006‬
  3. ^ נדב שרגאיהחווה של סקאלי, הגבעה של רונן, באתר הארץ, 30 ביוני 2006‬
  4. ^ עומר שיקלר, מופז אישר פינוי והריסת 3 מאחזים בלתי חוקיים, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 12 בינואר 2006
  5. ^ שרון נובק ומערכת וואלה!, הושלם פינוי ארבעה מאחזים בגדה, באתר וואלה!, 1 באוקטובר 2007
  6. ^ אריה אורלנדו באתר היישוב איתמר
  7. ^ נדב שרגאיתושב מאחז 777: כולנו מדחיקים, באתר הארץ, 16 ביוני 2006‬
  8. ^ 'עלי עשור' - סרטון שהופק במלאת עשור שנים להקמת השכונה, המתעד את העלייה לקרקע והתפתחות המקום, באתר יוטיוב
  9. ^ יהודים הכינו כאן יין לפני אלפיים שנה, סרטון באתר יוטיוב
  10. ^ חיים לוינסון, התושבים יפנו ארבעה מבנים, יעלון בודק אפשרות להלבין את המאחז חוות גלעד, באתר הארץ, 31 בינואר 2014
  11. ^ אפרת וייס, המתנחלים החלו בהקמה מחדש של חוות גלעד, באתר ynet‏, 20 באוקטובר 2002
  12. ^ 12.0 12.1 דו"ח המאחזים של טליה ששון, עמוד 101
  13. ^ התנחלויות > רשימת המאחזים, מעלה ישראל, באתר תנועת שלום עכשיו
  14. ^ ספר שמואל א', פרק י"ד, פסוק ב'; ספר ישעיהו, פרק י', פסוק כ"ט
  15. ^ איתמר פליישמן, הושלם פינוי מגרון, המתבצרים הורדו בכוח מהגג, באתר ynet‏, 2 בספטמבר 2012
    אפרת פורשר, ‏פינוי מגרון עבר בשלום, באתר ישראל היום, 3 בספטמבר 2012
  16. ^ נדב שרגאי, מאחז ועוד מאחז – כך יוצרים רצף התיישבות, בעיתון הארץ, 6 בספטמבר 2004
  17. ^ בג"ץ 9051/05
  18. ^ חרשה, אתר שלום עכשיו
  19. ^ דף זיכרון לזכר יאיר יחיאל מנדלסון.
  20. ^ סיפורו של מאחז יד יאיר, מאת מאיר גולדמינץ.
  21. ^ קצינים שהרסו את מאחז יד יאיר, באתר ארכיון ערוץ 7.
  22. ^ א (י-ם) 7892/09 מאיר גולדמינץ ואחרים נגד אוגדת איו"ש ואחרים, ניתן ב-22 ביולי 2010
  23. ^ יהושע בריינר, החיים בזבל במאחז יד יאיר, באתר וואלה!, 13 באוקטובר 2009.
  24. ^ מבצע ניקיון ושיקום ב'יד יאיר', באתר ערוץ 7, 29 באוגוסט 2010
  25. ^ ‏ נ.צ. 31°54'39.72"N 35°14'55.13" E‏
  26. ^ 209651, ‏לימוד הושענא רבא במרכז חבל בנימין, באתר ערוץ 7
  27. ^ המקור: טליה ששון - חוות דעת ביניים - ללא תאריך - 2005 (משוער)
  28. ^ ידיעות אחרונות
  29. ^ הסכם חלקי בגבעת אסף, באתר ערוץ 7, ט"ו באייר תשע"ד, 15/05/14
  30. ^ אפרס וייס ואחיה ראב"ד, העדויות הקשות: האם שוטרים פגעו מינית במפגינות עמונה?, באתר ynet‏, 7 בפברואר 2006
  31. ^ התנחלויות > רשימת המאחזים, אחיה (גבעה ד'), באתר תנועת שלום עכשיו‏
  32. ^ יגאל מוסקו, אש הקודש: כרוניקה של אלימות, חדשות 2, 1 במרץ 2013
  33. ^ [1]
  34. ^ חגית רוטנברג, ‏יש קמח (אורגני) ויש תורה, באתר בשבע - ערוץ 7
  35. ^ [2]
  36. ^ אבי הנחל בעיתונות
  37. ^ [3]
  38. ^ [4]
  39. ^ יוחאי עופר, הסתיים פינוי מעלה רחבעם; חמישה נעצרו, באתר nrg‏, 14 במאי 2014.
    חזקי עזרא, ‏הרס במעלה רחבעם, באתר ערוץ 7, י"ד באייר תשע"ד
  40. ^ רותי אברהם, יהודים וערבים בחברון - נגד האנרכיסטים, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 10 בפברואר 2008
  41. ^ מסיירים ונוטעים בארץ המאחזים, באתר ערוץ 7, 28 במאי 2009
  42. ^ 11 מאחזים חדשים יוקמו היום ומחר ביו"ש, באתר ערוץ 7, 27 ביולי 2009
  43. ^ מצפה אביחי: ספר תורה בבי"כ חדש, באתר ערוץ 7, 27 ביולי 2010
  44. ^ תקדים משפטי: תושב מצפה אביחי הוגדר כתושב קבע, באתר ערוץ 7, 10 במאי 2012
  45. ^ חוות דעת ביניים על מאחזים בלתי מורשים, עמוד 101
  46. ^ חגית רוטנברג, האנרכיסטים גאים להציג - ערוץ שבע‏‏
  47. ^ ‫גדעון לוי, מיקי קרצמן, הפוגרומצ'יקים מעשהאל, באתר הארץ, 31 ביולי 2008‬
  48. ^ חיים לוינסון, העליון התיר לחשוף: הפלסטיני שתושבי מצפה עשהאל נאשמים בהכאתו הוא פעיל חמאס, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2009
  49. ^ מהפך במשפט בו מואשמים תושבי מאחז מצפה עשהאל בתקיפה, באתר ערוץ 7, 7 בספטמבר 2009
  50. ^ אביב לביאאימת הגבעות, באתר הארץ, 8 באפריל 2003‬
  51. ^ דו"חות > מאחזים בשטחים - סיכום שנת 2004, באתר תנועת שלום עכשיו