ארקדי גאידמק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארקדי גאידמק, מאי 2008
כרזה ועליה דמותו של ארקדי גאידמק על רקע העיר ירושלים, 2007

אַרקַדי אלכסנדרוביץ' גַּאיְדַּמַק (רוסית: Аркадий Александрович Гайдамак), או בשמו העברי אריה בר-לב (נולד ב-8 באפריל 1951[1]), איש עסקים יהודי-יוצא רוסיה. מחזיק באזרחות כפולה - ישראלית וצרפתית, וכן בדרכון דיפלומטי של אנגולה. הונו הוערך ב-2007 בסכומים הנעים בין 700 מיליון לארבעה מיליארד דולר, אך בעקבות תביעות, השקעות כושלות והמשבר הכלכלי העולמי ב-2008, נראה כי הונו נמוך משמעותית‏[2].

גאידמק השקיע בעסקי דלא-ניידי בצרפת ובישראל, בחברת הפוספטים הגדולה בעולם - קאזפוספט, במכרה זהב ובמפעל לעיבוד מתכות בקזחסטן, בשבועון הרוסי "מוסקובסקיה נובוסטי" (Московские Новости, חדשות מוסקבה) בעסקי שיווק מזון ברוסיה ובשדות נפט ואסמים באנגולה. בישראל כוללים נכסיו את בית החולים ביקור חולים בירושלים, ובעבר כללו את קבוצת הספורט בית"ר ירושלים, 15% ממניות חברת אפריקה ישראל ואת 99FM, תחנת רדיו באזור השרון.

בחודש אוקטובר 2009 הרשיע אותו בית משפט צרפתי בפרשה של מכירת נשק לא חוקית לאנגולה. בית המשפט גזר, בהיעדרו, את עונשו ל-6 שנות מאסר‏[3]. גאידמק ערער על ההחלטה, זוכה בערעור מחלק מהעברות ועונשו קוצר לשלוש שנים‏[4]. ‏

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארקדי גאידמק נולד בשנת 1951 למשפחה יהודית במוסקבה[5]. אביו היה מנהלן בבית חולים ואמו עבדה בחברה להפצת מזון. ב-8 באפריל 1972, יום-הולדתו ה-21, עלה לישראל, והתגורר זמן קצר בקיבוץ בית השיטה, ממנו עבר לחיפה ועבד כספן בחברת "צים". במהלך אחת ההפלגות נשאר בצרפת.

לדברי גאידמק, הוא הגיע לצרפת חסר כל והחל לעבוד כפועל פשוט, לאחר מכן הקים קבוצה לשיפוץ בתים ולאחר שרכש שליטה מספקת בצרפתית החל לעבוד כמתורגמן מצרפתית לרוסית. לאחר שהתבסס, ב-1976 הקים בפריז חברה לתרגום מסמכים שעבדה עם הממשל הצרפתי ועם משלחת הסחר של ברית המועצות, והצליח ליצור קשרים שעזרו לו בהמשך דרכו. לא ידוע כיצד הצליח להרוויח את הונו אך ב-1993 רכש מממשלת רוסיה את חובה של מדינת אנגולה והפך למורשה חתימה בחשבון הבנק הלאומי של אנגולה. בשנת 1995 הגדיל מאוד את הונו כאשר עסק בתיווך עסקאות נשק בין משרד ההגנה הרוסי וממשלת צ'כיה לאנגולה, עת התרחשה שם מלחמת אזרחים. עסקאות אלה הקנו לו מעמד רם בעיני השלטון הצבאי במדינה, שזיכה אותו בדרכון דיפלומטי של אנגולה. באותו הזמן נמשך המשבר הכלכלי במדינות ברית המועצות לשעבר, וגאידמק ניצל את התוהו ובוהו הכלכלי ואת קשריו עם נשיא קזחסטן לרכישת מפעלים רבים.

בשנת 1998 הקים גאידמק יחד עם בכירי המוסד לשעבר, אבי דגן (ראש אגף צומת לשעבר) ודני יתום (ראש המוסד לשעבר), את חברת האבטחה הפרטית גיאו סטרטג'יק קונסלטאנסי, שעיקר פעילותה היה באנגולה וברפובליקה של קונגו. בעזרת קבוצה זו ובשיתוף פעולה עם חברת לב-דן של תת-אלוף (מיל') זאב זכרין, חימש ואימן גאידמק את המיליציות של נשיא קונגו לשעבר, דניס ססו-נגוסו בעסקה שסכומה מעל 50 מיליון דולר‏‏‏[6]. מספר ההרוגים במלחמת האזרחים זו נאמד בעשרות אלפים. דניס ססו-נגוסו ניצח וקיבל לידיו בחזרה את השליטה במדינה.

במהלך שנת 2005 הפך גאידמק מאלמוני לחלוטין בציבור הישראלי לאחד האנשים עליהם מרבים אמצעי התקשורת לדווח ולדמות ידועה. הדבר החל בזכות השקעותיו בתחום הספורט (ראו פירוט להלן) והמשיך בפעילות תקשורתית וחברתית ענפה. בכלי התקשורת הישראלים התראיין כמעט תמיד באנגלית.

בשנת 2007 רכש גאידמק כ-60% מחברת אביב אוסיף בסכום של 600 מיליון שקל. חברת אביב מחזיקה בין היתר במגדל משה אביב ובפרויקטים נוספים ברחבי ישראל ומחוצה לה. זמן קצר לאחר מכן רכש את בית ההשקעות גילאון מידיו של עדי יהודה שלג תמורת יותר מ-180 מיליון שקלים, השולט בחברת ניהול תיקי השקעות ספרינט. לאחר מכן השתלט על חברת פטרוגרופ המפעילה תחנות דלק וחנויות נוחות בארצות הברית. ביוני 2007 פורסם שרכש 51% מרשת המזון טיב טעם[7], וכי בכוונתו להפסיק את מכירת בשר החזיר ברשת, אך העסקה בוטלה‏[8] ולוותה בתביעות משפטיות. באותה עת הוא רכש 65% מחברת אמריס אחזקות‏[9]. בספטמבר 2007 אושרה על ידי בית המשפט עסקת הרכישה של בית החולים ביקור חולים בירושלים מכונס הנכסים הרשמי בסכום של 32 מיליון דולר, וב-1 בנובמבר 2007 הועבר בית החולים לשליטתו של גאידמק. בספטמבר 2008 מכר גאידמק את חברת אוסיף שבבעלותו ב-110 מיליון ש"ח‏[10] לעו"ד יוסי שגב.

בעת שהותו בישראל התגורר גאידמק בקיסריה.

בדצמבר 2008 דווח כי גאידמק עזב את ישראל ועבר להתגורר במוסקבה‏[11]. בפברואר 2009 דווח כי הוא מבקש להחזיר לעצמו את אזרחותו הרוסית, אותה איבד כשעלה לישראל‏[12].

אנגולה-גייט[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אנגולה-גייט

גאידמק נמלט מצרפת לאחר שהוצא נגדו צו מעצר. הוא מבוקש בחשד להעלמות מס וסחר לא-חוקי בנשק עם המשטר באנגולה בניגוד לאמברגו נשק בינלאומי שהוטל עליה, וכן בחשד להונאה (שימוש בתעודות הוקרה מזויפות). לפני כמה שנים הורשע גאידמק בצרפת, שלא בפניו, בעבירות מס. ב-28 במרץ 2007, בתום שבע שנות חקירה, הודיעה הפרקליטות של פריז על הגשת כתב אישום חמור נגד גאידמק באשמת מכירות נשק בלתי חוקיות בפרשת אנגולה-גייט בסכום של 791 מיליון דולר ובעבירות שחיתות. על פי כתב האישום שילשל גאידמק לכיסו בפרשה 185 מיליון דולר‏‏‏[13]. המשפט בעניינו של גאידמק ו-41 מעורבים נוספים בפרשה החל בפריז ב- 6 באוקטובר 2008 בהיעדרו‏‏‏[14]. ב-27 באוקטובר 2009 הורשע גאידמק ונידון ל-6 שנות מאסר.‏‏‏[15]. גאידמק יחד עם הנאשמים האחרים ערער ובית המשפט לערעורים זיכה אותו ממרבית מהעברות, בכללם סחר בלתי חוקי בנשק, והפחית את עונשו לשלוש שנות מאסר על עבירות מס.

שארל פסקואה, לשעבר שר הפנים הצרפתי, שהורשע בבית משפט הצרפתי בשיתוף פעולה עם גאידמק, ניסה להתחמק מן העונש בטענה שכל הצמרת הפוליטית בצרפת ידעה על העיסקאות ואפילו הייתה מעוניינת בכך. כמו כן, ניסה פסקואה להראות את תרומתו של גאידמק לחברה הצרפתית, בכך שעזר באמצעות הקשרים שלו ברוסיה, למצוא ולשחרר תשעה טייסים צרפתים שנפלו בשבי הסרבים במהלך ההפצצות של נאט"ו על סרביה. פרשת פסקואה ושחרור הטייסים משבי הסרבים מראים עד כמה עמוקים הקשרים הבינלאומיים של גאידמק‏[16].

מעורבות בפוליטיקה הישראלית: הקמת תנועת צדק חברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארקדי גאידמק במהלך מסיבת עיתונאים, פברואר 2007
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – צדק חברתי (מפלגה)

ב-21 בפברואר 2007 הכריז גאידמק על הקמת תנועת "צדק חברתי" במטרה להקים מפלגה חדשה בשם זה. התנועה הוקמה בעקבות פרסום סקרים אשר ניבאו למפלגה בראשותו של גאידמק הצלחה רבה בבחירות לכנסת. ההכרזה על הקמת התנועה נעשתה במסיבת עיתונאים וגררה הדים רבים בתקשורת הישראלית. גאידמק הודיע כי אם תתמודד התנועה בבחירות אין בכוונתו להיות מועמד מטעמה אלא לפקח על פעילותה כיו"ר. בנוסף הכריז גאידמק כי התנועה תתמוך במועמדותו של בנימין נתניהו לראשות הממשלה, אולם הסתייג מהודעה זו מאוחר יותר.

על פי טיוטת מצעה, המפלגה מיועדת להיות מתונה מבחינה מדינית ובעלת אוריינטציה חברתית, מתוך מטרה "ליצור מכנה משותף למיעוטים המקופחים". כמו כן, המפלגה תתמוך בשוויון ובדו-קיום עם ערביי ישראל, כמו גם עם הפלסטינים. כחלק ממאמצי קידום המפלגה, ביום העצמאות ה-59 ערך גאידמק, בחסות התנועה, אירוע פתוח לציבור בפארק הירקון שבתל אביב, בשם "מסיבת הפתעה למדינה". במהלך האירוע נכחו כ-90 אלף איש, נערכו בו הופעות של אמנים שונים וכרזות התנועה הוצבו ברחבי המתחם.

במאי 2008 ניסו כמה מפורשי מפלגת הגמלאים בראשות ח"כ משה שרוני להצטרף למפלגת "צדק חברתי" ובכך להפוך אותה לסיעה עם ייצוג בכנסת, תמורת הבטחת מימון ומקומות ברשימה בבחירות הבאות, אולם נסוגו מהרעיון עקב ביקורת על מידת החוקיות של הפילוג ‏‏ולאחר שהסתמן רוב בקרב חברי ועדת הכנסת נגד אישור ההתפלגות. לאחר תיקון ההסכם הוגשה הבקשה בשנית ובהצבעה שנערכה בוועדה ב-28 במאי נדחתה הבקשה‏[17].

בבחירות למועצות המקומיות ב-11 בנובמבר 2008, התמודדה התנועה במספר רב של עיריות. גאידמק עצמו התמודד על ראשות עיריית ירושלים, תוך ניסיון למשוך מצביעים מקרב האוכלוסיה הפלסטינית. בבחירות הובס גאידמק כאשר קיבל 3.6 אחוזים מן הקולות ורשימתו בירושלים לא קבלה אף מושב במועצת העיר. לאחר הבחירות התבטא כי אין לו עוד עניין בפוליטיקה הישראלית. מפלגתו לא הגישה את מועמדותה להשתתף בבחירות לכנסת השמונה עשרה (2009).

עסקיו בתחום הספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 ביולי 2005 הכריז על כניסתו לתחום הספורט והפך לספונסר של הפועל ירושלים בכדורסל. לאחר כחודש תרם לקבוצת הכדורגל בני סכנין 400 אלף דולר, וב-18 באוגוסט 2005 הכריז על קניית 55% מבית"ר ירושלים. לאחר יומיים הודיע כי ירכוש בעלות מלאה על הקבוצה. אלי אוחנה, מאמן הקבוצה, התפטר זמן-מה לאחר מכן, משום שנפגע מהתבטאות של גאידמק כלפיו בראיון לעיתון "ידיעות אחרונות". גאידמק המשיך להחליף מאמנים גם בהמשך העונה וגם בעונת 2006/2007 בה זכתה בית"ר ירושלים באליפות, אחרי שהחתימה כוכבים ישראלים ושחקנים זרים בעלויות גבוהות.

בבית"ר ירושלים שכר גאידמק צוות ניהול וצוות מקצועי חדשים, ובנוסף החתים שחקנים רבים בעלות של מיליוני דולרים, במטרה להתחרות על אליפות ליגת העל, מטרה שהושגה בעונת 2006/2007, ולהצליח בטורנירים על גביעי אירופה, מטרה שלא הושגה. בעונת 2007/08 זכתה בית"ר לראשונה בתולדותיה ב"דאבל": אליפות ליגת העל וגביע המדינה. בעונה לאחר מכן זכתה בית"ר שוב בגביע.

בשנת 2008, השנה בה בית"ר היו במוקדמות ליגת האלופות לאחר דאבל היסטורי, נערכו בחירות לראשות עיריית ירושלים. גאידמק, שנחשב כדמות חשובה בירושלים, החליט לרוץ לראשות העיר. אף על פי שחשב שיצליח בבחירות בעזרת אוהדיה הרבים של בית"ר ירושלים בכדורגל ואוהדי הפועל ירושלים בכדורסל, רק 7789 קולות , 3.6% מן המצביעים הצביעו לגאידמק בבחירות בירושלים, ורשימתו, צדק חברתי הכניסה נציג אחד למועצת עירית תל אביב.

מאז הפסיק להשקיע סכומי כסף בבית"ר ובהפועל ירושלים. בנוסף, באותה השנה הפסיד גאידמק סכומי כסף גדולים שהשקיע בבית"ר, שהפסידה בסיבוב הראשון שלה במוקדמות ליגת האלופות מול הקבוצה הפולנית ויסלה קראקוב ורווחיו ירדו משמעותית. בעקבות הפסקת הכספים זה נקלעה בית"ר למשבר כלכלי ונאלצה למכור את רוב כוכביה (כגון טוטו תמוז, עידן ורד ואריק בנאדו) לקבוצות אחרות.

בשנת 2010 בתוכנית עובדה בערוץ 2 הודה גאידמק כי רכש את בית"ר כדי לכהן כראש העיר בירושלים.

בשנת 2013 הביא גאידמק לצירופם של שני שחקנים מוסלמים לשורות הקבוצה, מהלך אשר גרר אחריו מחאה מצד חלק מאוהדי הקבוצה.

תרומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז לטיפול בנפגעי טראומה ע"ש ארקדי גאידמק, המרכז הרפואי שיבא

גאידמק תרם לארגונים רבים, בהם ארגוני צדקה ומוסדות דת (כגון ישיבות, בתי מדרש וכו) בהשפעת הרב פנחס גולדשמידט. תרם גם למגן דוד אדום, הצלה ישראל ועוד.

  • גאידמק התכוון לתרום 50 מיליון דולר לסוכנות היהודית ובתמורה להתמנות לחבר עצרת, אך בעקבות הדלפה שמשטרת ישראל הזהירה את הסוכנות לא לקבל את התרומה, עיכב גאידמק את מסירתה. מספר ימים לאחר מכן נחקר גאידמק במשטרה בחשד להלבנת הון‏‏‏[18]. בסופו של דבר, חמישית מהתרומה אכן הועברה, אך שאר התשלומים עוכבו ולא הועברו לסוכנות‏‏‏[19].
  • במהלך מלחמת לבנון השנייה הקים גאידמק את "עיר האוהלים" בחוף ניצנים אשר שימשה תושבים מהצפון אשר היו מעוניינים להתגורר מחוץ לטווח הטילים ולא מצאו פתרון אחר‏‏‏[20].
  • בנובמבר 2006, בעת נפילת מטחי קסאמים על שדרות, מימן גאידמק את שהייתם של מאות תושבים בבתי מלון באילת למספר ימים‏‏‏[21]. הדבר חזר במאי 2007, כאשר שדרות שוב הותקפה במטחי רקטות.
  • גאידמק הקים בית יתומים באנגולה, שהתקים שם מאז התקופה שבה קבל גאידמק אזרחות של אנגולה. 400 יתומים שהו שם.

נושאים משפטיים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאידמק מעורב במספר עניינים משפטיים בישראל. הוא מרבה להתעמת בפומבי עם מערכת אכיפת החוק ומפרסם מודעות בגנות המשטרה והיועץ המשפטי לממשלה.

  • המשטרה חושדת שגאידמק עבר על חוק איסור הלבנת הון בחשבונו בסניף בנק הפועלים בתל אביב‏[22][23].
  • באוקטובר 2006 תבע גאידמק תביעת דיבה נגד עיתון "הארץ" ויוסי שריד בעקבות פרסום מאמר פרי עטו של האחרון בעיתון. שריד פתח את מאמרו במילים: "האם לדור יש בכלל פנים? ואם יש לו, האם אלה פני הכלב או פניו של ארקדי גאידמק?". בהמשך נכתב, בין השאר: "מפעל החיים של גאידמק הוא מפעל מוות. את הונו העצום - מי יעריך את שיעורו - עשה בעסקאות של נשק ויהלומים באנגולה". סכום התביעה עומד על 45 מיליון ש"ח. העיתון דרש לבטל את התביעה ולחייב את גאידמק בהוצאות משפט‏[24]. ב-2009 ביטל גאידמק את התביעה‏‏‏[25][26].
  • בפברואר 2007 נחקר גאידמק על ידי משטרת ישראל בעקבות חשד שהוא מעורב בזיוף מסמך שנשלח כביכול על ידי משרד המשפטים לרוסיה, ובו בקשה לקבל מידע על עבירות שביצע. מכיוון שגאידמק מנהל בשנים האחרונות קמפיין נגד המשטרה ומשרד המשפטים, בטענה שהם רודפים אותו, הרי שהמסמך עשוי היה לסייע לו לבסס את טענותיו‏[27][28].
  • בנוגע לבקשת ההסגרה של ממשלת צרפת, משרד המשפטים הישראלי נימק את סירובו להסגיר את גאידמק בכך שהעבירות שבגינן הוא נחשד בצרפת אינן נחשבות לעבירות בישראל, או שהן אינן מהוות עילה להסגרה‏[13].
  • שתי חברות מאיי הבתולה הגישו ב-2008 תביעה אזרחית נגד גאידמק, בדרישה כי ישלם להן דמי ניהול בעבור קרנות שניהלו עבורו. בכתב התביעה נאמר כי גאידמק נטל במרמה 365 מיליון דולר מכספי ממשלת אנגולה בשנת 2001‏[29].
  • ב-1 באוקטובר 2009 הוגש נגדו כתב אישום, על הלבנת הון בסך 650 מיליון ש"ח‏‏‏[30] ב 15 בפברואר 2012 דווח בעתון גלובס ובמקורות אחרים שהושג הסדר טעון בין גאידמק למדינת ישראל בעניין זה: גאידמק הודה בעברה על סעיף 416 בחוק ויתרום 3 מיליון ש"ח למדינה וגם הושת עליו קנס של 21000 ש"ח וגם נדון לשנת מאסר על תנאי‏[31].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי לאיירין צירולניקובה ואב לשלושה ילדים - בן ושתי בנות (אלכסנדר (סשה, יליד 1976), קטיה וסוניה)‏[32]. בנו היה הבעלים של מועדון הכדורגל האנגלי פורטסמות'.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "ארקדי גאידמק", פורבס, דצמבר 2006.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זיו אברג'יל, ‏"ארקדי גאידמק התאהב בבית"ר י-ם מחדש", באתר ספורט 5, ‏7 באפריל 2011
  2. ^ יוסי מלמןה"בנקאי" של גאידמק: הונו נשחק ב-1.6 מיליארד דולר, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2008
  3. ^ אולגה ויניאר, בית המשפט בצרפת גזר על גאידמק 6 שנות מאסר, באתר כלכליסט, 27 באוקטובר 2009
  4. ^ סוכנויות הידיעות, בית המשפט בצרפת זיכה את גאידמק מרוב העבירות בפרשת אנגולה גייט, באתר TheMarker‏, 29 באפריל 2011
  5. ^ יוסי מלמןנכון, אני אדם עשיר, בעצם, אמיד, באתר הארץ, 18 במרץ 2005
  6. ^ Yossi Melman, Julio Godoy, André Verlöy ו-Phillip van Niekerk,‏ The Influence Peddlers, באתר The Center for Public Integrity
  7. ^ תני גולדשטייןגאידמק רוכש את השליטה ברשת טיב טעם, באתר ynet‏, 9 ביוני 2007
  8. ^ לירן דנש, התפוצצה עסקת טיב טעם, באתר nrg‏, 18 ביוני 2007
  9. ^ אסף מליחי, עוד עסקה מבית גאידמק: רוכש 65% מאמריס אחזקות, באתר ynet‏, 5 ביוני 2007
  10. ^ ליטל דוברוביצקי ותני גולדשטיין, עו"ד יוסי שגב קנה מגאידמק את אוסיף, באתר ynet‏, 25 בספטמבר 2008
  11. ^ לילי גלילי ונתן שבע, ארקדי גאידמק עזב את ישראל: זכותי, כאזרח, לצאת ולהיכנס כרצוני, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2008
  12. ^ כתב "הארץ", ארקדי גאידמק הגיש בקשה לדרכון רוסי, באתר הארץ, 26 בפברואר 2009
  13. ^ 13.0 13.1 סוכנויות הידיעות, תובעים בצרפת המליצו להעמיד לדין את ארקדי גאידמק וגורמים נוספים בגין מעורבות בשערוריית אנגולה, באתר TheMarker‏, 29 במרץ 2007
  14. ^ נמרוד הלפרן, פרשת "אנגולה גייט": משפטו של גאידמק נפתח אתמול בפאריס; צפוי לעונש של עד 10 שנות מאסר, באתר TheMarker‏, 7 באוקטובר 2008
  15. ^ ‏יוסי מלמן ולילי גלילי, ארקדי גאידמק נידון ל-6 שנות מאסר בצרפת, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2009‏
  16. ^ Yossi Melman,‏ The secret trial of Arcadi Gaydamak, באתר הארץ, 27 במאי 2010
  17. ^ חזקי עזרא, ‏בקשת הפילוג של פורשי הגמלאים נדחתה, באתר ערוץ 7, 28 במאי 2008
  18. ^ עמי בן דוד, סיכול ממוקד לכסף של גאידמק?, באתר nrg‏, 4 בינואר 2006
  19. ^ 5. קרן הסוכנות היהודית - גאידמאק, באתר הסוכנות היהודית לארץ ישראל
  20. ^ אלי ברנדשטיין ומעריב, גאידמק מקים עוד עיר אוהלים, באתר nrg‏, 24 ביולי 2006
  21. ^ משה פריאל וגלעד גרוסמן, גאידמק יממן פינוי תלמידי שדרות מהעיר, באתר nrg‏, 16 בנובמבר 2006
  22. ^ יובל יועז ורוני זינגר-חרותי, גאידמק יקבל בחזרה 4 מיליון דולר שחולטו על ידי המדינה, באתר הארץ, 17 במאי 2007
  23. ^ עידו באום, שרון שפורר ויהונתן ליס, גאידמק נחקר ביאחב"ל; "רודפים אותי פוליטית", באתר הארץ, 19 במאי 2008
  24. ^ יואב קניג, פרקליטי "הארץ" רומזים: ארקדי גאידמק הוא סוכן רוסי, באתר Scoop.co.il,‏ 7 בינואר 2007
  25. ^ יצחק דנון, ‏נמחקה בהסכמה תביעה הדיבה שהגיש גאידמק נגד יוסי שריד ו"הארץ", באתר גלובס, 1 באפריל 2009
  26. ^ יוסי מלמן (מאמר בלוג), אני לא מיקי רוזנטל, באתר TheMarker,‏ 22 באוגוסט 2009
  27. ^ יהונתן ליס, גאידמק העיד ביאח"ה בפרשת המסמך המזויף, באתר הארץ, 25 בפברואר 2007
  28. ^ יהונתן ליס, מסמך מזויף על גאידמק הוגש לאינטרפול בשם ישראל, באתר הארץ, 11 בפברואר 2007
  29. ^ נורית רוט, תביעה: ארקדי גאידמק נטל במרמה 365 מיליון דולר מכספי ממשלת אנגולה, באתר הארץ, 13 באפריל 2008
  30. ^ ‏ורד לוביץ', כתב אישום: ארקדי גאידמק הלבין 650 מיליון שקל, באתר ynet‏, 1 באוקטובר 2009‏
  31. ^ ‏חן מענית, ‏[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000724897 אושר הסדר הטיעון של גאידמק: יתרום 3 מיליון שקל למדינה ], באתר גלובס, 15/02/2012‏
  32. ^ [1](הקישור אינו פעיל, 15.6.2010)