דיר יאסין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דיר יאסין
دير ياسين
KfarShaulInJerusalem.JPG
חלק מבתי הכפר כיום, נראים בצד השמאלי של התמונה
מחוז מחוז ירושלים
נפה נפת ירושלים
שטח נכון ל-1945 [1]2,857 דונם עות'מאני
אוכלוסייה נכון ל-1945 [2]610
שפה ערבית
דת מוסלמים
סיבת עזיבה פרשת דיר יאסין
תאריך עזיבה 9 באפריל 1948
יישובים יורשים שכונות גבעת שאול, הר נוף ובית החולים כפר שאול בירושלים
מיקום דיר יאסין
דיר יאסין
דיר יאסין

דיר יאסיןערבית: دير ياسين) היה כפר ערבי בהרי ירושלים כ-5 קילומטרים מערבית לירושלים בסמוך לשכונת גבעת שאול. הכפר התפרסם בשל פרשת דיר יאסין, שהתרחשה בו ובמהלכה נהרגו רבים מתושביו. הפרשה אירעה עם כיבוש המקום במהלך מלחמת העצמאות. לאחר הכיבוש עזבו אותו תושביו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפר היה ממוקם במרחק של כשלושה קילומטרים מהקסטל וכקילומטר אחד משכונת גבעת שאול, באזור הר נוף של היום, הוא שכן דרומית לכפרים ליפתא וקאלוניה במורדות הר בגובה של כ-800 מטרים. בשנת 1517 מוזכרת לראשונה בכתובים ח'ירבת עין אל תות הנמצאת כמה מאות מטרים מערבית למרכז הכפר. בסוף המאה ה-19 נבנו בתי האבן של הכפר. שני מעיינות מדרום ומצפון סיפקו מים לכפר. כל אוכלוסיית הכפר הייתה מוסלמית. בשנת 1907 החלה להיבנות שכונת גבעת שאול מן הצד המזרחי של הוואדי על קרקעות שנרכשו מתושבי דיר יאסין.

במהלך מלחמת העולם הראשונה ביצרו העות'מאנים את הכפר, אולם הוא נכבש בידי הצבא הבריטי ב-8 בדצמבר 1917. עד שנות ה-20 עסקו תושבי הכפר בחקלאות ובגידול צאן, אולם גידולה של ירושלים והבנייה הנרחבת בה גרמו להקמתן של מחצבות אבן בכפר (בשנות ה-40 פעלו 4 מחצבות בכפר). בזכות פריחת המחצבות הוקמו בתים חדשים בכפר וכן נוסדה בשנת 1935 חברת אוטובוסים בשיתוף הכפר ליפתא. בשנת 1943 נפתחו בו שני בתי ספר יסודיים – אחד לבנות ואחד לבנים. באותה עת היו בכפר שני מסגדים, מועדון תרבות, שתי אכסניות וחנויות אחדות. בחקלאות עסקו באותה עת רק כ-15 אחוז מכלל התושבים. בשנת 1922 מנתה האוכלוסייה 254 תושבים[דרוש מקור]. על פי מפקד האוכלוסין של שנת 1931 מנה הכפר 428 איש ו-91 בתים נושבים.‏[3] בשנת 1945 הוערכה האוכלוסייה ב-610 תושבים (לפי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל).

במלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פרשת דיר יאסין

ב-20 בינואר 1948, התקיימה פגישה בין נכבדי דיר-יאסין ואנשי גבעת שאול, ונחתם הסכם ליחסי שכנות טובה. ואכן במשך החודשים אחר כך מנעו אנשי הכפר התבססות של לוחמים בכפרם. עם זאת, לקראת אפריל אירעו כמה מקרים של ירי ולחימה בהם נטלו חלק אנשי הכפר.

בבוקר 9 באפריל 1948 הותקף הכפר על ידי כוח משותף של אנשי אצ"ל ולח"י שמנה כ-110 לוחמים. אף שמטרת המבצע הייתה לכבוש את הכפר ולפנות את האוכלוסייה ממנו, התפתחו הדברים לידי קרב, שעל נסיבותיו חלוקות הדעות, ובמהלכו נהרגו כ-100 עד 120 מתושבי הכפר, בהם נשים וילדים. בקרב נהרגו גם 5 לוחמים יהודים ו-14 נפצעו.

אחרי הקמת מדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1951 הוקם במבני הכפר, בין השאר בבית הספר, בית החולים הפסיכיאטרי כפר שאול. בשלוחה אשר ממערב לבית החולים נותרו חלקים גדולים משטחי החקלאות ובורות מים. על יתרת השטח שהיה שייך לכפר נבנו השכונות גבעת שאול והר נוף.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]