קריית הממשלה (מזרח ירושלים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
בניין המטה הארצי של משטרת ישראל

קריית הממשלה במזרח ירושלים הקרויה גם "קריית מנחם בגין" נמצאת מצפון לשכונת שייח' ג'ראח, בין חלקו המערבי של הר הצופים לבין גבעת התחמושת בירושלים. היא משמשת משכנם של מספר משרדי ממשלה, במקביל לקריית הממשלה העיקרית בקריית הממשלה ע"ש דוד בן-גוריון הנמצאת בקריית הלאום שבמערב ירושלים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריית הממשלה הוקמה לאחר מלחמת ששת הימים כחלק משכונות הבריח שקמו כדי לאפשר רצף של התיישבות יהודית ממערב העיר אל הר הצופים. בתחילה הוקם בניין המטה הארצי אשר שכן בבניין משטרת ירושלים במגרש הרוסים ליד צומת שדרות אשכול - דרך שכם. בניין המטה הארצי נחנך בשנת 1973 ונבנה בסמוך לשכונות הבריח ולשייח ג'ראח. בקרבת בניין המטה, בתוך השכונות, בגבול רמת אשכול וגבעת המבתר (צומת רחובות פארן וששת הימים) נבנה מעון השוטרים, "בית השוטר" ובסמוך אל הקריה הוקמה שלוחה של משמר הגבול בצמוד אל מזרח ירושלים. בסמוך אל בניין המטה הארצי ישנו מנחת מסוקים עבור בכירי המשטרה ואישים בכירים המבקרים בארץ.

העברת המטה הארצי למקומו החדש ענתה על הצרכים המודרניים של מדינת ישראל ומשטרת ישראל, כגון הפגנת ריבונות במזרח ירושלים והצורך של המשטרה להתערות בשכונות הערביות. נוספת לכך העובדה שלפני 1967 שכן בקרבת גבעת התחמושת "בית הספר הירדני לשוטרים". כמו כן גדלה אוכלוסיית תושבי ישראל ועמה צרכי משטרת ישראל‏‏. ההתקדמות הטכנולוגית של מדע הקרימינולוגיה בשנות ה-60 דרשה ממשטרות העולם להקצות יותר שטח למעבדות זיהוי פלילי‏‏. המטה הארצי דרש יותר שטח משרדי ומעבדות משהיה לו בבניין משטרת ירושלים, אשר נדרשה לשטח רב יותר עבור עצמה במגרש הרוסים ולא יכלה לארח עוד את המטה. את בניין המטה תכנן האדריכל דן איתן‏‏.

במהלך שנות ה-80 החלו בהקמת בנייני ממשלה ממזרח לבניין המטה הארצי ביוזמתו של ראש הממשלה מנחם בגין כגון:

לפי התוכניות עתידים לעבור כל בנייני הממשלה במזרח העיר (כולל בניין חדש עבור "המטה הארצי של משטרת ישראל") אל קריית הממשלה במערב העיר ואל מתחם קריית הלאום בתהליך שאמור להסתיים תוך 20 שנה (2030).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]