גרציה דלדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרציה דלדה

גרציה דלדהאיטלקית: Grazia Deledda)‏ (27 בספטמבר 1871 - 15 באוגוסט 1936), סופרת, משוררת ומחזאית איטלקיה, כלת פרס נובל לספרות לשנת 1926.

גרציה דלדה גדלה בנואורו, עיירה כפרית בסרדיניה, במקום שבו היה אביה מפקח על השווקים, לכן הכירה מקרוב את חיי האיכרים של מולדתה. כבר בבית הספר עמדו מוריה על כשרונותיה ואחד מהם עזר לה לשלוח סיפורים ורשימות לעיתוני איטליה. הספר הראשון שחיברה, נפשות ישרות, נשלח מיד לדפוס ויצא לאור ברומא. הספר, המתאר את החיים המאושרים של הוריה ושל הסובבים אותה, התפרסם כשהייתה בת חמש עשרה בלבד. לאור ההצלחה, פרשה מהלימודים בבית הספר והתחילה לרכוש ידע בצורה אוטודידקטית. היא הייתה לבת חסותו של מורה לספרות מאוניברסיטת רומא, קרלו סיגרה ו"עשתה גלים" בעולם הספרות האיטלקי.

הסיפור הראשון שזכה להצלחה בקנה מידה אירופאי היה אליאס פורטולו, שיצא לאור בשנת 1900 ותורגם לשפות רבות. מאותה שנה התיישבה דלדה ברומא. דלדה הייתה גם משוררת רבת כישרון וחיברה יחד עם קאמילו אנטונה טראוורסי מחזה בן 3 מערכות.

בשנת 1926 הוענק לה פרס נובל לספרות, בנימוקי ועדת הפרס נכתב שיש בכתיבתה "השראה אידאליסטית עם צלילות ציורית של החיים באי הולדתה. היא עוסקת בעומק ובאהדה בבעיות אנושיות כלליות".

מיצירותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סיפורים מסרדיניה (1893)
  • אפר (1903)
  • האוצר (1907)
  • האם (1920)
  • הבריחה למצרים (1926)

ספריה שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • האם, נובלה, (La madre), תרגום ואחרית-דבר שירלי פינצי לב, אינדיבוק, 2014

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]