פרדריק מיסטרל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרדריק מיסטרל
פסלו של מיסטרל בארל

פרדריק מיסטרלצרפתית: Frédéric Mistral)‏ (8 בספטמבר 1830 - 25 במרץ 1914) סופר, מחזאי ומשורר צרפתי, זוכה פרס נובל לספרות (יחד עם חוזה אצ'גרי), ממחדשי הספרות הפרובנסאלית. מ-1854 עמד בראש תנועת הפליבריז' Le Félibrige ששאפה להחיות את תרבות פרובאנס.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיסטרל סיים לימודי משפטים באקס-אן-פרובאנס, בירתה העתיקה של פרובאנס, אך מעולם לא עסק במקצוע, אלא הקדיש את עצמו לשירה. הוא ירש אחוזה מאביו ופרט לטיפול בה הקדיש את כל עיתותיו לשירה והיה למשורר החשוב ביותר של פרובאנס.

כתב יצירות רבות בשפה הפרובנסאלית, בהן הפואמה הכפרית "Mireio" (הקציר), שנכתבה לפי דגם של אובידיוס, ב-1859, שעובדה לאופרה, וכן קובצי שירה, מילון ותרגום ספר בראשית.

יצירתו, מיראייו, היא האפוס העממי של שפת פרובאנס ונמנית עם יצירות המופת של הספרות. שנתיים לאחר הופעתה קיבלה את פרס האקדמיה הצרפתית. בשנת 1867 פרסם את הפואמה קאלנדאו. בספרו, אי הזהב, פרסם אוסף של רומאנסים ושירים. בספר נרטו, שפורסם בשנת 1884, הוא מספר בחרוזים אפיזודות מתקופת האפיפיורים ששכנו באביניון. הטרגדיה המלכה יאגו, משנת 1890, מצטיינת ביופי שירי נדיר. בין השנים 1879 - 1886 חיבר מילון ניופרובנסאלי בשני כרכים. על ההישג הזה זכה בפרס אינסטיטו דה פראנס.

מספר אוניברסיטאות גרמניות העניקו לו פרסי כבוד.

הוא היה אחד משבעת מייסדי האסכולה החדשה של שפת לאנג ד'אוק (אוקסיטנית, שפרובנסאלית היא אחד מניביה), שחתרה להשיב לתחיה את השפה, המנהגים והתלבושות הקדומים של האזור. מיסטרל היה מנהיג הקבוצה.

ב-1904 זכה בפרס נובל לספרות. בנימוקי מתן פרס נובל נאמר שהוא ניתן: "לאור הספונטניות הרעננה, חרוזיו המזהירים והאמנותיים המשקפים בנאמנות כה רבה את הנוף ואת חיי הכפר במולדתו וגם בגלל פעילותו החשובה כחוקר השפה הפרובנסאלית".

נכשל בשאיפתו להשריש שפה פרובנסאלית חיה בדרום צרפת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]