יוסף ברודסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוסף ברודסקי

יוסיף אלכסנדרוביץ' ברודסקירוסית: Ио́сиф Алекса́ндрович Бро́дский;‏ 24 במאי 194028 בינואר 1996) היה משורר, מסאי ומחזאי יהודי-רוסי-אמריקאי.

נולד במשפחתו של צלם יהודי בלנינגרד. בגיל 15 עזב את בית הספר. לפי עדותו, התחיל לכתוב שירים בגיל 16. היה מקורב למשוררת אנה אחמטובה, שניבאה לו עתיד מזהיר. ב-1964 נעצר בעוון "שוטטות", נשפט ל-5 שנים והוגלה לאזור ארחנגלסק. ב-1965 שוחרר בעקבות לחץ דעת הקהל העולמית. חלק קטן משיריו פורסמו בברית המועצות, אולם הרוב התפרסם במערב ("שירים ופואמות", 1965).

ב-1972 גורש מברית המועצות, התיישב באן ארבור שבמישיגן, שם לימד בחוג ללימודים סלאביים באוניברסיטה המקומית. המשיך לכתוב שירים ברוסית, וכן פרסם פרוזה ודברי ביקורת באנגלית, ועסק גם בתרגומים ספרותיים. ב-1980 קיבל אזרחות אמריקנית, ב-1981 התיישב בניו יורק. היה מעורב בחיים הספרותיים בארצות הברית ובאירופה. בשנים אלו הוציא לאור שלושה ספרי שירה, וכמו כן התפרסמו שני אוספים של שיריו.

ב-1987, בגיל 47, זכה ברודסקי בפרס נובל לספרות (הוא מן מהצעירים שבין חתני הפרס) על "כתיבה חובקת-כול, המלאה בהירות מחשבה ועומק פואטי".

ב-1991-1992 קיבל את התואר משורר הקונגרס, המוענק מדי שנה על ידי ספריית הקונגרס.

נפטר מהתקף לב בניו יורק, נקבר בבית הקברות סן מיקלה שבוונציה.

ספריו שראו אור בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ‫שירים ראשונים ואחרונים (מרוסית: עמינדב דיקמן), תל אביב: דביר, 1997.
  • מנוסה מביזנטיון: מסות (מאנגלית ואחרית דבר: גיורא לשם), תל אביב: ספרית פועלים, 1992.
  • עקדת יסאק: שירים (מרוסית: עזרא זוסמן), תל אביב: עקד, 1969.
  • חותם מים: תרגום: לאה דובב, ירושלים: מאגנס, 2010.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


P literature.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.