מריו ורגס יוסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ורגס יוסה, 2005

מַריוֹ וַרגַס יוֹסָה (Mario Vargas Llosa) (נולד ב-28 במרץ 1936) הוא סופר, מחזאי ועיתונאי פרואני. חתן פרס נובל לספרות לשנת 2010.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מריו ורגס יוסה נולד בארקיפה שבפרו, למשפחה מהמעמד הבינוני. רכש את השכלתו במולדתו ובבוליביה בבתי ספר פרטיים. ב-1959 הוענק לו תואר דוקטור מאוניברסיטת מדריד.

הוא פרסם קובץ סיפורים קצרים ראשון ב-1959, אך זכה להכרה עם הופעת ספרו "העיר והכלבים" ב-1962, המבוסס על ניסיונו בשנות נעוריו בבית ספר צבאי. הספר תורגם ליותר מעשרים שפות, וזכה בפרסים חשובים.

בשנות ה-80 עסק בפעילות פוליטית, ונודע בדעותיו הליברליות. ב-1990 התמודד על הנשיאות בפרו מול אלברטו פוג'ימורי, אך הפסיד. לאחר שהתגורר יותר משלושים שנה באירופה, ואף קיבל אזרחות ספרדית, חזר לחיות בלימה.

בספריו הוא מבקר את ההיררכיה של המעמדות החברתיים והגזעיים השוררת בפרו ובאמריקה הדרומית. בתחילת דרכו כתב ספרים אוטוביוגרפיים, כמו "הבית הירוק" ו"דודה חוליה והכתבן", אחר כך פנה לכתיבת רומנים היסטוריים, תעלומות רצח, מותחנים פוליטיים ואפילו קומדיות. רוב ספריו תורגמו לשפות רבות, וזכו לשבחי הביקורת והקוראים.

כיום הוא ממשיך לכתוב רומנים היסטוריים, כמו "חגיגת התיש", וספרו האחרון, El paraíso en la otra esquina, הוא רומן על חייהם של פול גוגן ופלורה טריסטן.

בשנת 1995 קיבל את פרס ירושלים.

ספריו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנת המקור מצוינת בסוגריים.

  • העיר והכלבים (1963), תרגם יוסף דיין, עם עובד, תל אביב, 1974. על פי הספר נעשה סרט קולנוע.
  • הבית הירוק (1966), תרגם ליאו קורי, זמורה ביתן, תל אביב, 1990.
  • פנטליאון ושירות המבקרות (1973), תרגם יואב הלוי, שוקן, ירושלים, 1979. גם ספר זה הוסרט.
  • דודה חוליה והכתבן (1977), תרגמו ביאטריס ולואיס לנדאו, כתר, ירושלים, 1984.
  • מלחמת סוף העולם (1981), תרגם יואב הלוי, שוקן, תל אביב, 1987.
  • הסיפור של מייטה (1984), תרגם יואב הלוי, כתר, ירושלים, 1989.
  • מי הרג את פאלומינו מולרו (1986), תרגם עמנואל בארי, ספרית פועלים, תל אביב, 1990.
  • הדברן (1987), תרגמה טל ניצן, עם עובד, תל אביב, 1990.
  • שבחי האם החורגת (1988), תרגמה טל ניצן-קרן, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1992.
  • ליטומה בהרי האנדים (1993), תרגמה אילנה המרמן, עם עובד, תל אביב, 1996.
  • המחברות של דון ריגוברטו (1997), תרגמה אביבה ברושי, זמורה ביתן, 2002.
  • חגיגת התיש (2000), תרגם יורם מלצר, כתר, ירושלים, 2005.
  • תעלוליה של ילדה רעה (2006), תרגמה טל ניצן, אחוזת בית, תל אביב, 2007.
  • חלומו של הקלטי (2010), תרגמה עינת טלמון, אחוזת בית, 2012

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]