ויסלבה שימבורסקה
ויסלבה שימבורסקה (בפולנית: Wisława Szymborska; 2 ביולי 1923 - 1 בפברואר 2012) הייתה משוררת פולניה, מסאית ומתרגמת ספרות צרפתית, כלת פרס נובל לספרות לשנת 1996.
תוכן עניינים |
חייה [עריכה]
ויסלבה שימבורסקה נולדה ב-2 ביולי 1923 בקורניק שבמחוז פוזנן. בגיל שמונה היא עברה עם משפחתה לקרקוב, ונקשרה אל העיר בה חיה עד יום מותה. בשנת 1945 היא החלה ללמוד לשון וספרות פולנית באוניברסיטה היאגלונית שבקרקוב, אך בהמשך החליפה את תחום לימודיה לסוציולוגיה. באוניברסיטה היא נעשתה מעורבת בחבורת הכותבים המקומית ותוך זמן קצר פגשה את המשורר צ'סלב מילוש, ממנו הושפעה בהמשך. היא פירסמה את שיריה הראשונים במספר עיתונים וכתבי עת, וכך המשיכה מספר שנים.
ב-1948 הפסיקה את לימודיה בלא תואר, בשל מצבה הכלכלי הרעוע. באותה שנה היא נישאה למשורר אדם ולאדק, ממנו התגרשה בשנת 1954. בשנים אלו עבדה כמזכירה וכמאיירת ספרים. ב-1949 היה אמור להתפרסם קובץ שיריה הראשון, אך הוא לא עבר את הצנזורה בנימוק ש"הספר לא ענה לדרישות הסוציאליות". למרות תקרית זו, בראשית הקרירה הספרותית שלה היא נשארה נאמנה לקו המפלגתי, חתמה על עצומות מפלגתיות ואף שיבחה את לנין, סטלין והמציאות הסוציאליסטית. בקובץ שיריה הראשון, 'בשביל זה אנו חיים' (Dlatego żyjemy) למשל, היא פירסמה שירים בשמות כמו 'לנין' או 'לצעירים הבונים את נובָה הוּטָה' (Młodzieży budującej Nową Hutę), על בניית 'יישוב סוציאליסטי לדוגמה' ליד קרקוב. היא אף הפכה לחברה במפלגת השלטון, מפלגת העובדים המאוחדת.
בהמשך, כמו רוב האינטלקטואלים שהיו קרובים בתחילה לקו המפלגתי, שימבורסקה התרחקה אט אט מהאידאולוגיה, וזנחה את עבודתה המוקדמת. אף על פי שנשארה במפלגה עד 1966, היא החלה ליצור קשרים עם מתנגדים לשלטון, וכבר ב-1957 התיידדה עם יז'י גיאדרויק, העורך של עיתון המהגרים המשפיע, תרבות (Kultura) הפריזאי.
ב-1953 הצטרפה לצוות מגזין סקירת הספרות חיי הספרות, והחל מ-1968 כתבה את טור ביקורת הספרים שרבות מהמסות שכתבה בו פורסמו אחר כך בספר. היא הפסיקה את עבודתה במגזין ב-1981, וערכה במשך שנתיים את הירחון פיסמו. בשנות השמונים הגבירה את פעילותה האופוזיציונית וכתבה לכתב העת של הסאמיזדאט, "ארקה" (Arka) תחת שם העט "סטנצ'יקובנה" (Stańczykówna).
שימבורסקה זכתה בפרסים רבים, בהם:
- פרס גתה לשנת 1991
- פרס הרדר לשנת 1994
- פרס נובל לספרות לשנת 1996
- נבחרה כחברת האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים בשנת 2005.
למרות שכתבה באחד משיריה ("אחדים אוהבים שירה") כי רק שני אנשים מאלף אוהבים, ספריה נמכרים בפולין בכמויות המתחרות עם כותבי פרוזה בולטים. שירתה תורגמה לשפות אירופאיות רבות וכן לערבית, לעברית, ליפנית ולסינית. שיריה, שתורגמו לעברית על ידי רפי וייכרט ודוד וינפלד, התקבלו יפה בקהל הישראלי ובקרב המבקרים, ובביקורה בארץ בשנת 2005 השתתפו אלפי אנשים בכנסים לכבודה. שימבורסקה, שהייתה מעשנת, נפטרה ב-1 בפברואר 2012 בשנתה, לאחר מאבק ארוך בסרטן הריאות.
יצירתה [עריכה]
סגנונה של שימבורסקה מקורי ואיננו חלק מזרם כלשהו; הוא אינטלקטואלי במהותו, ישיר ומשוחח עם הקורא. פעמים רבות בנויים השירים כמבטים חוזרים על אותו מושג או משפט, ומוסיפים בכל פעם משהו, עד להפתעה בסיום. כך למשל השיר אחדים אוהבים שירה בנוי כך שכל אחד משלושת הבתים עוסק במילה מן הכותרת. היא מציגה את המצב כמו שהוא, בדרך כלל ללא מילות הערכה, ומתוך התיאור עולה אנושיות פשוטה. כך גם בסגנון שיריה, היא נמנעת מקישוט אמנותי, מטאפורה, חרוז או כל דבר אחר. כך, התוכן מובלט ואף המקצב מכוון לחשוף את המשמעות המפתיעה הטמונה בדברים.
שירתה עוסקת בזמן, בהיסטוריה, בקוסמוס, ביחס האדם לסובב אותו, בעולם ומלואו. היא עוסקת בנושאים הגדולים ביותר, אך מנסה ללכוד את הרגע, הפעולה או הנקודה הקטנה ביותר. כך בשיר שמים, היא עוסקת ברומו של עולם:
 |
החלוקה לארץ ושמים |
 |
אך מורידה זאת אלינו –
|
אינני חייבת לחכות... |
|
כאשר היא דנה במלחמה (בשיר סוף והתחלה) היא מתמקדת בעובדות ה"לא מענינות" כביכול:
|
אחרי כל מלחמה/ מישהו חייב לנקות |
|
כך כשהיא עוסקת במוות, בנוף, בעולם, ובכל דבר. היא כותבת:
|
חולפת שנייה אחת/ שנייה שניה |
|
ובשיר ה-16 במאי 1973 אף יותר מכך –
|
אני מנערת את הזיכרון/... |
|
יש לה ראייה מפוכחת וחודרת, אך לא כזו המלווה בזעם או בתוקפנות, אלא בהבנה לחולשת האדם ובאמפתיה אליו. היא מתארת את האדם כעושה מעשים סתמיים וחסרי השפעה, אך גם לכך יש משמעות, "גם לרגע חולף עבר מפואר". חיי האדם והרגעים הקטנים חשובים כמו האירועים הגדולים ולפעמים יותר. למשל ביחס למוות, ברור שהוא ינצח בסוף אך בכל רגע שעודנו חיים אנחנו מנצחים אותו. עם זאת, לעתים הסתמיות מחרידה והורסת, כמותו בפיגוע של האיש שחזר לקחת את כפפותיו, בשיר הטרוריסט, הוא צופה.
ייחודה בולט גם במסות שלה, שבדרך כלל מתחילות מעיסוק בסוג ספרים שלא נוהגים לכתוב עליהם ביקורת, כמו לכסיקונים, ספרי ייעוץ ואפילו רשימה אחת על לוח השנה. שימבורסקה מודה שהספרים הם רק "תירוץ לטווייה חופשית של אסוציאציות" שמובילות אותה להרהורים מעניינים. ניתן לראות גם כאן את ההומניזם שלה שאינו עיוור כלפי המציאות, דבר שמתבטא גם ביחסה המדוקדק והמפוכח לשירה, שדווקא ממנו היא מגלה את חשיבותה ועוצמתה.
ספריה שתורגמו לעברית [עריכה]
שירה:
- אטלנטיס: מבחר שירים, תרגם רפי וייכרט תל אביב: עכשיו, 1993.
- סוף והתחלה: מבחר שירים, תרגם רפי וייכרט, תל אביב: גוונים, תשנ"ו-1996.
- שלהי המאה: מבחר שירים, תרגם רפי וייכרט, תל אביב: קשב לשירה, תשנ"ח-1998.
- בשבח החלומות, תל אביב: קשב לשירה, תרגם רפי וייכרט, תשס"ה-2004.
- נקודתיים, תל אביב: קשב לשירה, תרגם רפי וייכרט תש"ע-2009.
- רגע: מבחר שירים, תרגם דוד וינפלד, ירושלים: הוצאת כרמל, תשע"א-2011.
מסות:
- קריאת רשות, תרגם רפי וייכרט, תל אביב: קשב לשירה והוצאת חרגול, תשס"ו-2005.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- ויסלבה שימבורסקה, באתר פרס נובל
- על השיר "אחדים אוהבים שירה", מתוך כתב העת הווירטואלי "מעמקים"
- אריאל הירשפלד, בשיר של ויסלבה שימבורסקה, העיוור דווקא הוא הבא לעזרו של הרואה, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2009
- ניסים קלדרון, אמא פולנייה ובת מצרייה, באתר ynet, 22 בנובמבר 2009
- אלי הירש, על "נקודתיים", ידיעות אחרונות, 4 בדצמבר 2009
- ארז שוייצר, נקודתיים: ויסלבה שימבורסקה מתבוננת בסוף, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2009
- שי זרחי, לחוות את האחד: על השיר "שמים" של ויסלבה שימבורסקה, מגזין ארץ אחרת, גיליון מספר 6
- ארז שוייצר, רגע עם שימבורסקה, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2011
- אריאנה מלמד, כל האחדים אהבו אותה: על ויסלבה שימבורסקה, באתר ynet, 2 בפברואר 2012
- מיה סלע, ויסלבה חיה כמו שכתבה, בלי לבזבז מלים, באתר הארץ, 3 בפברואר 2012
- מי-טל נדלר, "כתוב את זה. כתוב. בדיו רגילה/ על ניר רגיל", באתר הארץ, 5 בפברואר 2012
- אלי הירש, על ויסלבה שימבורסקה, ידיעות אחרונות, 10 בפברואר 2012
- בני מר, טיים, ידיעות ושימבורסקה, באתר הארץ, 2 במרץ 2012
- מי-טל נדלר, הכל חדש תחת השמש, באתר הארץ, 2 במרץ 2012
- "מתנת החיים היא אושר גדול", רפי וייכרט נפרד מויסלבה שימבורסקה, מקור ראשון, מוסף שבת, 10 בפברואר 2012
- אנה ביקונט ויואנה שצסנה, הנסיעה האחרונה של ויסלבה שימבורסקה, באתר הארץ, 9 בפברואר 2013
מכּתביה:
- "פסל יווני", "פרספקטיבה", "הפרופסור הזקן", "אלף-בית", מאת ויסלבה שימבורסקה, תירגם מפולנית רפי וייכרט, עתון 77, גיליון 334-333, אוקטובר-נובמבר 2008
- מזמור, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2005; תירגם מפולנית רפי וייכרט
- אי-קריאה, באתר הארץ, 24 באפריל 2008; תירגם מפולנית דוד וינפלד
- חיים קשים עם הזיכרון, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2009; תירגם מפולנית דוד וינפלד
- בת-עשרה, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2009; תירגם מפולנית דוד וינפלד
- במבט מגבוה, באתר הארץ, 28 בינואר 2011; תירגם מפולנית דוד וינפלד
- חתול בדירה ריקה, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2011; תירגם מפולנית דוד וינפלד
- רעיון, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2010; תירגם מפולנית דוד וינפלד
- ורמיר, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2010; תירגם מפולנית דוד וינפלד
- רשימת ביקורת על שיר שלא נכתב, באתר הארץ, 8 באפריל 2011; תירגם מפולנית דוד וינפלד
- שני שירים, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2011; תירגם מפולנית דוד וינפלד
- קריאת רשות - שלוש מסות קצרות מאת ויסלבה שימבורסקה, באתר ynet
- שלושה שירים מאת ויסלבה שימבורסקה, באתר ynet
- אל שיר של עצמי, באתר הארץ, 2 במרץ 2012; תירגם מפולנית דוד וינפלד
- שלושה שירים, תירגם יעקב בסר, עתון 77 365, מרץ 2013
| זוכי פרס נובל לספרות | ||
|---|---|---|
| 1901-1925 |
פרידום (1901) • מומזן (1902) • ביירנסון (1903) • אצ'גרי, מיסטרל (1904) • סנקביץ' (1905) • קרדוצ'י (1906) • קיפלינג (1907) • אאוקן (1908) • לגרלף (1909) • הייזה (1910) • מטרלינק (1911) • האופטמן (1912) • טאגור (1913) • לא חולק (1914) • רולן (1915) • היידנסטם (1916) • גילרופ, ה.פונטופידן (1917) • לא חולק (1918) • שפיטלר (1919) • האמסון (1920) • פרנס (1921) • בנאבנטה (1922) • ייטס (1923) • ריימונט (1924) • שו (1925) |
|
| 1926-1950 |
דלדה (1926) • ברגסון (1927) • אונדסט (1928) • מאן (1929) • לואיס (1930) • קרלפלט (1931) • גולסוורתי (1932) • בונין (1933) • פיראנדלו (1934) • לא חולק (1935) • או'ניל (1936) • גאר (1937) • בק (1938) • סילנפא (1939) • לא חולק (1940-1943) • ינסן (1944) • מיסטרל (1945) • הסה (1946) • ז'יד (1947) • אליוט (1948) • פוקנר (1949) • ראסל (1950) |
|
| 1951-1975 |
לגרקוויסט (1951) • מוריאק (1952) • צ'רצ'יל (1953) • המינגווי (1954) • לכסנס (1955) • חימנס (1956) • קאמי (1957) • פסטרנק (1958) • קווזימודו (1959) • פרס (1960) • אנדריץ' (1961) • סטיינבק (1962) • ספריס (1963) • סארטר (1964) • שולוחוב (1965) • עגנון, זק"ש (1966) • אסטוריאס (1967) • קאוובטה (1968) • בקט (1969) • סולז'ניצין (1970) • נרודה (1971) • בל (1972) • וייט (1973) • יוהנסון, מרטינסון (1974) • מונטאלה (1975) |
|
| 1976-2000 |
בלו (1976) • אליכסנדרה (1977) • בשביס-זינגר (1978) • אליטיס (1979) • מילוש (1980) • קנטי (1981) • מרקס (1982) • גולדינג (1983) • סיפרט (1984) • סימון (1985) • סויינקה (1986) • ברודסקי (1987) • מחפוז (1988) • סלה (1989) • פס (1990) • גורדימר (1991) • וואלקוט (1992) • מוריסון (1993) • אואה (1994) • היני (1995) • שימבורסקה (1996) • פו (1997) • סאראמאגו (1998) • גראס (1999) • שינג'יאן (2000) |
|
| 2001-היום |
נייפול (2001) • קרטס (2002) • קוטזי (2003) • ילינק (2004) • פינטר (2005) • פאמוק (2006) • לסינג (2007) • לה קלזיו (2008) • מילר (2009) • ורגס יוסה (2010) • טראנסטרמר (2011) • מו (2012) |
|
