קנזאבורו אואה
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
 | |
| קנזאבורו, 2012 | |
| לידה |
31 בינואר 1935 שיקוקו, האימפריה היפנית |
|---|---|
| פטירה | 3 במרץ 2023 (בגיל 88) |
| מדינה |
יפן  |
| עיסוק | סופר |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת טוקיו |
| שפות היצירה | יפנית |
| סוגה |
רומן, מסה |
| זרם ספרותי |
אקזיסטנציאליזם |
| יצירות בולטות |
עניין אישי, הבכי השקט |
| תקופת הפעילות |
1957–2013 (כ־56 שנים) |
| הושפע מ | סלמה לגרלף, מארק טוויין |
| צאצאים |
Hikari Ōe |
| פרסים והוקרה | פרס נובל לספרות (1994) |
  | |
קנזאבורו אואה (ביפנית: 大江 健三郎; 31 בינואר 1935 – 3 במרץ 2023) היה סופר יפני, זוכה פרס נובל לספרות לשנת 1994.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אואה נולד בעיר קטנה ביער של האי שיקוקו ביפן. משפחתו התגוררה במקום זה זמן רב, ואף אחד מבני הקלאן לא עזב כדי לעבור לערים הגדולות. נשות החמולה היו מספרות של אגדות מקומיות כמו גם של היסטוריה מקומית. סיפורים אלו, אותם שמע בילדותו, השאירו עליו את רישומם ובאו לידי ביטוי מאוחר יותר ביצירתו.
מלחמת העולם השנייה פרצה כשאואה היה בן 6 והחינוך המיליטריסטי חדר לבית ספרו. הוא למד את המיתוסים הלאומיים והתחנך לראות את הקיסר כאל. בין המיתוסים שלמד בבית הספר ובין המיתוסים של כפרו היו לא פעם אי התאמות. סבתו סיפרה לו את המיתוסים המקומיים כשהיא מתבלת אותם באירוניה כלפי המיתוסים הרשמיים. אמו הפנתה אותו לקרוא את "הרפתקאות האקלברי פין" ואת "מסע הפלאים של נילס הולגרסן", וחוויות אלה, לדברי הסופר, ילוו אותו עד הקבר. אחרי המלחמה והתבוסה היפנית שונו תוכני הלימודים בבית הספר לכיוון החינוך לדמוקרטיה, לשמחתו של אואה. בגיל 18 נסע אואה לראשונה ברכבת לטוקיו, כדי לגלות את העולם.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אואה נרשם ללימודי ספרות צרפתית באוניברסיטת טוקיו תחת השגחתו וטיפוחו של פרופסור קאזואו וואטאנאבה, מומחה לרבלה. את עבודת הגמר שלו עשה על ז'אן-פול סארטר. כבר בתקופת לימודיו פרסם אואה סיפורים ומאמרים, וב-1958 פרסם את ספרו הראשון[1]
פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים האחרונות לחייו פעל למען זכויותיהם של בעלי מוגבלות, ונגד תיקון החוקה ביפן[1].
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1994 פרס נובל לספרות. מדברי ועדת השופטים: "בכוחו הפואטי יצר עולם בדיוני שבו החיים והמיתוס יוצרים תמונה מדאיגה של המצב האנושי כיום"[2].
- 1958 זכה בפרס היוקרתי של יפן לסופרים צעירים
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספריו שתורגמו לשפות רבות[1], עסקו בנושאים פוליטיים, חברתיים ופילוסופיים כמו נשק גרעיני, נון-קונפורמיזם ואקזיסטנציאליזם[3][4]. מתוכם:
Nip the Buds, Shoot the Kids, Hiroshima Notes, A Personal Matter ו-The Silent Cry[5]
תרגום לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האילוף, הוצאת כתר, 2000
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קנזאבורו אואה, ברשת החברתית Goodreads- קנזאבורו אואה, באתר פרס נובל (באנגלית)
- מארי ימגוצ'י, מה באמת קרה באוקינאווה, באתר הארץ, 6 באפריל 2008
- קנזאבורו אואה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
קנזבורו אואה (1935-), דף שער בספרייה הלאומית
רויטרס, זוכה פרס נובל לספרות קנזבורו אואה מת בגיל 88, באתר הארץ, 13 במרץ 2023
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 הסופר היפני זוכה פרס נובל, קנזבורו אואה, הלך לעולמו בגיל 88, באתר ynet, 13 במרץ 2023
- ^ הסופר היפני זוכה פרס נובל, קנזבורו אואה, הלך לעולמו בגיל 88, באתר MSN
- ^ קנזבורו אואה | רשימת סופרים | כתר - חנות ספרים אונליין, באתר www.keter-books.co.il
- ^ הסופר קנזבורו אוֹאֶה, באתר סימניה
- ^ זוכה פרס נובל לספרות קנזבורו אואה מת בגיל 88, באתר הארץ, 13 במרץ 2023
| זוכי פרס נובל לספרות | ||
|---|---|---|
| 1901–1925 | פרידום (1901) • מומזן (1902) • ביירנסון (1903) • אצ'גרי, מיסטרל (1904) • סנקביץ' (1905) • קרדוצ'י (1906) • קיפלינג (1907) • אויקן (1908) • לגרלף (1909) • הייזה (1910) • מטרלינק (1911) • האופטמן (1912) • טאגור (1913) • לא חולק (1914) • רולן (1915) • היידנסטם (1916) • גילרופ, ה. פונטופידן (1917) • לא חולק (1918) • שפיטלר (1919) • האמסון (1920) • פרנס (1921) • בנאבנטה (1922) • ייטס (1923) • ריימונט (1924) • שו (1925) | 
|
| 1926–1950 | דלדה (1926) • ברגסון (1927) • אונדסט (1928) • מאן (1929) • לואיס (1930) • קרלפלט (1931) • גולסוורתי (1932) • בונין (1933) • פיראנדלו (1934) • לא חולק (1935) • או'ניל (1936) • גאר (1937) • בק (1938) • סילנפא (1939) • לא חולק (1940–1943) • ינסן (1944) • מיסטרל (1945) • הסה (1946) • ז'יד (1947) • אליוט (1948) • פוקנר (1949) • ראסל (1950) | |
| 1951–1975 | לגרקוויסט (1951) • מוריאק (1952) • צ'רצ'יל (1953) • המינגווי (1954) • לכסנס (1955) • חימנס (1956) • קאמי (1957) • פסטרנק (1958) • קווזימודו (1959) • פרס (1960) • אנדריץ' (1961) • סטיינבק (1962) • ספריס (1963) • סארטר (1964) • שולוחוב (1965) • עגנון, זק"ש (1966) • אסטוריאס (1967) • קאוובטה (1968) • בקט (1969) • סולז'ניצין (1970) • נרודה (1971) • בל (1972) • וייט (1973) • יוהנסון, מרטינסון (1974) • מונטאלה (1975) | |
| 1976–2000 | בלו (1976) • אליכסנדרה (1977) • בשביס-זינגר (1978) • אליטיס (1979) • מילוש (1980) • קנטי (1981) • גארסיה מארקס (1982) • גולדינג (1983) • סייפרט (1984) • סימון (1985) • סויינקה (1986) • ברודסקי (1987) • מחפוז (1988) • סלה (1989) • פס (1990) • גורדימר (1991) • וואלקוט (1992) • מוריסון (1993) • אואה (1994) • היני (1995) • שימבורסקה (1996) • פו (1997) • סאראמאגו (1998) • גראס (1999) • שינג'יאן (2000) | |
| 2001 ואילך | נייפול (2001) • קרטס (2002) • קוטזי (2003) • ילינק (2004) • פינטר (2005) • פאמוק (2006) • לסינג (2007) • לה קלזיו (2008) • מילר (2009) • ורגס יוסה (2010) • טראנסטרמר (2011) • מו (2012) • מונרו (2013) • מודיאנו (2014) • אלכסייביץ' (2015) • דילן (2016) • אישיגורו (2017) • טוקרצ'וק (2018) • הנדקה (2019) • גליק (2020) • גורנה (2021) • ארנו (2022) • פוסה (2023) | |