משתמש:Avneref/ריצ'רד דוקינס/יש אלוהים?

א (?): לא ממש חשוב מה אתה אומר, אקנה את הרעיונות שלך אם תביע אותן בבהירות מספקת.
הרב ד"ר מיכאל אברהם: "אני יהודי-דתי, וציוני-חילוני"

ריצ'רד דוקינס

מתוך הספר: יש אלוהים?

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיזמים
פרמטרים ריקים [ רוחב ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אישים

• תומאס הנרי האקסלי ("הבולדוג של צ'ארלס דרווין") אגנוסטיות

אתאיסטים

• ג'ון סטיוארט מיל?, רוברט מ. פירסיג?, קרל סייגן?, סטיבן ויינברג, דאגלס אדמס?

ספרים

• סקוט אטרן , ספרו: "In Gods we Trust"
• דייויד מילס ("יקום אתאיסטי")
• ויקטור סטנגר , האם מצא המדע את אלוהים? (התשובה: לא). 2003

Has Science Found God? The Latest Results in the Search for Purpose in the Universe

• פיטר אטקינס, בחזרה אל הבריאה, Creation revisited (פרימן, אוקספורד 1992)
  • אצבע גלילאו: עשרת הרעיונות הגדולים של המדע, תרגם מאנגלית: יכין אונא. הוצאות דביר ומאגנס.

חוקרים

• בנימין בית-הלחמי, אונ' חיפה. רעיונותיו:
  • הדת מסייעת ליחיד, מזיקה לחברה.
  • מאז 1800 יש תהליך בעולם תהליך חילון; אבל חופש הדת שנוצר, הביא לאלפי דתות חדשות.
  • מאז 1973 נוצר בישראל משבר, עד היום. עוינות מהסביבה המדינית הפכה ממטרד, לאיום קיומי (?). תנועה של חזרה בתשובה הפכה להמונית, בתמיכה ממשלתית. גם בתרבות החילונית יש בריחה, למשל לפסיכותרפיה.

ציטוטים

פרשת קריקטורות מוחמד

ספטמבר 2005, העיתון הדני יילנדס פוסטן (Jyllands-Posten) פרסם 12 קריקטורות, מעט 12 ציירים שונים. הציורים, בתוספת 3 קריקטורות גרועות יותר (שלא הופיעו בכלל בעיתון; לגרועה ביותר לא היה קשר למוחמד), פורסמו בעולם המוסלמי ועוררו מהומות אלימות, עם דרישה מממשלת דנמרק (!) להתנצלות.

האבות המייסדים החילוניים של ארה"ב

• ג'ון אדמס, תומאס ג'פרסון, בנג'מין פרנקלין
• ג'יימס מדיסון?, ג'ורג' וושינגטון?
• תומאס פיין: ספרו עידן התבונה
• הסנטור בארי גולדווטר (1981)

מדענים דתיים

• מייקל פאראדיי: תאורטיקן (למרות שהיה ממציא); היה חבר בכת הסנדמניאנים
• ג'יימס קלרק מקסוול, אקספרימנטליסט, בניגוד לפאראדיי (אצל משתמש:Avneref/מדע/אצבע גלילאו זה הפוך! ?)
• ויליאם תומסון (לורד קלווין): ניסה להראות שהאבולוציה לא יכלה להתרחש, מחוסר זמן; היה מומחה דגול לתרמודינמיקה, טעה רק כי לא ידע שבשמש יש היתוך גרעיני, ולא שריפה. דוקינס: "למרבה ההנאה, בהתכנסות של החברה הבריטית ב-1903 נפל בחלקו של סר ג'ורג' דרווין, בנו השני של דרווין, לתבוע את צדקתו של אביו (שלא זכה לתואר סר) בהסתמך על גילוי הרדיום על ידי מארי קירי ופייר קירי, ולהפוך על פיהן את ההערכות של לורד קלווין, שהיה אז עדיין בחיים.
• בין המדענים הבריטיים בני זמננו שבים ועולים אותם שלושה שמות, הנשמעים כמו שותפים בכירים במשרד עורכי-דין פרי המצאתו של צ'ארלס דיקנס: פיקוק , סטנרד , פולקינגהורן . כולם, או שזכו בפרס טמפלטון או שהם חברים במועצת הנאמנים של הקרן. לאחר דיונים ידידותיים על שלושתם, אני עדיין מבולבל... בשל אמונתם בפרטים מסוימים בדת הנוצרית: השיבה מן המתים, מחילת החטאים...
• בארה"ב: פרנסיס קולינס , המנהלן של הענף האמריקאי של פרויקט גנום האדם.
• ראיינתי את ידידי ג'ים (ג'יימס ווטסון), המייסד הגאוני של הפרויקט, לסרט של ה-BBC שהפקתי על גרגור מנדל. מנדל היה כמובן דתי, נזיר אוגוסטיני; אבל זה היה במאה ה-19, כאשר הצטרפות למנזר היתה הדרך הקלה ביותר בשביל מנדל הצעיר לעסוק במדע. מבחינתו היה הדבר שקול למענק מחקר... שאלתי את ווטסון אם הוא מכיר הרבה מדענים דתיים. הוא ענה: "פחות או יותר אף אחד..." פרנסיס קריק, שותפו למהפכת הגנטיקה מולקולרית, התפטר ממשרתו כחבר סגל בקולג' צ'רצ'יל בשל החלטת הקולג' להקים כנסייה (עקב דרישתו של תורם). הזכרתי לווטסון שישנם אנשים שבניגוד לו ולקריק אינם סבורים שיש קונפליקט בין המדע לדת... ווטסון השיב מיד: "אני לא חושב שאנחנו בשביל משהו בכלל. (אומרים לי): החיים שלך בטח עגומים אם אתה לא חושב שיש איזו תכלית. אבל אני דווקא מצפה שתהיה לנו ארוחת צהריים טובה."
  מאמציהם של ווכחני הדת לגלות מדענים מודרניים מצטיינים שהם גם דתיים, נשמעים די נואשים, ונלווה אליהם הצליל החלול של גירוד תחתית החבית. האתר היחיד שהצלחתי למצוא שטוען שרשומים בו "מדענים נוצרים זוכי פרס נובל", הצליח להציג 6 שמות, מתוך כמה מאות. מבין ה-6, מתברר ש-4 לא זכו כלל... מחקר שיטתי יותר של בנימין בית-הלחמי, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת חיפה, "מצא כי בין זוכי פרס נובל במדעים, כמו גם בספרות, היתה מידה מרשימה של אי-דתיות ביחס לאוכלוסיות שמתוכן באו" (1997).
• קורט וויז : היה מדען מבריק, בוגר אוניברסיטת שיקגו ואוניברסיטת הרווארד, אצל סטיבן ג'יי גולד. קיבל בצעירותו חינוך דתי, והתלבט. יום אחד גזר מהביבליה#הקאנון הנוצרי את כל מה שהמדע סותר, ונשאר מעט מאד. באותו לילה החליט לקבל את דבר האלוהים ולוותר על קרירה מדעית. דוקינס: הוא ישר על כאב, תנו לו פרס טמפלטון, אולי יהיה הזוכה הכן הראשון. מנימוקיו: "אם כל הראיות שביקום יעידו נגד הבריאתנות, אהיה הראשון שמודה בכך, אבל עדיין אמשיך להיות בריאתן כי זה מה שמשתמע מדבר האלוהים. כאן חייב אני לעמוד (מחווה למרטין לותר)." נהיה מנהל "המרכז לחקר המקורות" בקולג' ברייאן בדייטון, טנסי; שנקרא ע"ש ויליאם ג'נינגס ברייאן, התובע במשפט הקופים (גם: ליברל, אנטי-מונופולים, מזכיר המדינה תחת הנשיא וודרו וילסון, מתנגד לפייסנות כלפי גרמניה).
  • לעומתו, היה מרצה זקן לזואולוגיה באוקספורד, שהאמין ולימד שמערכת גולג'י אינו ממשי אלא רק ארטיפקט, אשליה . בהרצאת יום-שני הציג ביולוג אמריקני ראיות לכך. בסוף ההרצאה לחץ הזקן את ידו ואמר בהתרגשות: "בחור יקר, אני רוצה להודות לך. טעיתי במשך 15 שנים." כולנו מחאנו כפיים עד שידינו האדימו. (למאשימים את דוקינס ב-קנאות): שום פונדמנטליסט לא יאמר לעולם דבר כזה. לאמיתו של דבר, גם לא כל המדענים (כנות!). אבל כל המדענים משלמים מס-שפתיים להתנהגות הזו, כאידאל.

של דוקינס

• "יש חיבור מצער בין הצורך המתודולוגי של המדע לחפש ולסמן אזורים של חוסר ידיעה, כדי לכוון אליהם את המחקר - לבין הצורך של תכנון תבוני לאתר אזורים כאלה להכריז על ניצחון, בעקבות מחדל."
• עמ' 230: השקפת העולם שלי (זוכה לביקורת) כמשהו מהמאה ה-19... כמה רעיונות מהמאה ה-19 היו טובים מאד, כולל אלה של דרווין. ...זה קצת מוגזם כשזה מגיע מאדם (גיאולוג נגבד מאוניברסיטת קיימברידג') שהצדיק את אמונתו הנוצרית על-ידי... ההיסטוריות של הברית החדשה. דווקא במאה ה-19 החלו תאולוגים, בעיקר גרמנים, להטיל ספקות באותה היסטוריות לכאורה, והשתמשו לשם כך בשיטות של חקר ההיסטוריה המבוססות על ראיות. (אירוניה:) יש לציין שהתאולוגים שנכחו בועידה בקיימברידג' (על דת ומדע) הזדרזו להצביע על כך.
• עמ' 524: ...העובדה שהעטלף משתמש בהדים לעדכון המשתנים במודל שלו, ואילו הסנונית משתמשת באור, היא שולית.
• עמ' 36: אני רוצה לסכם את הדת האיינשטיינית בציטוט נוסף מדבריו: "היכולת לחוש כי מאחורי כל דבר שאפשר לחוות נמצא משהו שמוחנו אינו מסוגל לתפוס, משהו שיופיו ושגיבותו מגיעים אלינו רק בעקיפין וכהשתקפויות רפות, זוהי דתיות. במובן הזה, אני דתי." במובן הזה, גם אני דתי, בתוספת ההסתייגות ש"אינו מסוגל לתפוס" אין פירושו בהכרח "בלתי נתפס לנצח." אבל אני מעדיף לא לכנות את עצמי דתי, מפני שיש בכח הטעיה. זה מטעה באופן הרסני, מפני שלרובם של האנשים, מ"דת" משתמע "על-טבעי". קרל סייגן ניסח זאת היטב: "אם במילה אלוהים מתכוונים לסידרה של חוקים פיזיקליים המושלים ביקום, כי אז יש כמובן אלוהים כזה. האלוהים הזה אינו מספק מבחינה רגשית... אין טעם להתפלל לכוח הכבידה."
• עמ' 39: (דוגמה לכבוד הכנוע שהחברה מגלה כלפי הדת: קל להשיג מעמד של סרבן מצפוני מטעמים דתיים, מאשר מכל טעם אחר).
• עמ' 41 (מתוך דברי תמיכה בסלמאן רושדי, ב-ניו סטייטסמן): אילו היה לתומכי האפרטהייד קצת שכל בראש, הם היו מצהירים - וככל הידוע לי היו דוברים אמת - שהעירבוב בין הגזעים מנוגד לדתם. חלק נכבד מהמתנגדים לאפרטהייד היו מתרחקים אז על קצות האצבעות מתוך רגשי כבוד. ואין טעם לטעון, שההקבלה אינה הוגנת משום שלאפרטהייד אין צידוק רציונלי; כל העניין באמונה דתית, מקור כל כוחה ותהילתה, הוא בכך שהיא אינה תלויה בצידוק רציונלי. מכל אחד אחר בינינו מצפים שינסה לארגן לעצמו נימוקי הגנה על הדעות הקדומות שלו. אבל נסה לבקש מאדם דתי להצדיק את אמונתו, וכבר אתה אשם בהפרה של "חופש הדת".
• עמ' 64: ...ארצות הברית לא נוסדה כאומה נוצרית; (העובדה הזו) כלולה בנוסח ההסכם עם טריפולי, שנכתב לראשונה ב-1796 ונחתם ע"י ג'ון אדמס ב-1797: ”...הממשלה של ארצות-הברית של אמריקה איננה, בשום מובן, מיוסדת על הדת הנוצרית; ובאשר אין לה כשלעצמה שום צורה של עוינות כלפי החוקים, הדת, או הקיום השלו של המוסלמים; ובאשר ארה"ב דלעיל מעולם לא פתחה במלחמה נגד אומה מוחמדית כלשהי...”. המילים הפותחות את הציטטה הזאת היו מעוררות סערת רוחות בקרב השואפים לשלטון בוושינגטון בת-זמננו... פעמים רבות צוין הפרדוקס שארה"ב, שנוסדה על בסיס חילוני, היא המדינה הדתית ביותר בעולם הנוצרי; ואילו אנגליה, שיש לה כנסייה ממוסדת ובראשה מלך חוקתי, נמנית עם הפחות דתיות. אני נשאל שוב ושוב מדוע זה כך, והתשובה היא שאינני יודע. ייתכן שאנגליה התעייפה מן הדת לאחר היסטוריה מחרידה של אלימות בין-דתית, שבמהלכה היו הקתולים והפרוטסטנטים בעמדות כוח לסירוגין ורצחו בשיטתיות אלה את אלה. תשובה אפשרית אחרת עולה מן ההתבוננות באמריקה כאומה של מהגרים. ...מהגרים שנעקרו מן היציבות של חיי משפחה מורחבת באירופה יכלו לאמץ לעצמם את הכנסיה כמעין תחליף-משפחה בארץ זרה. זהו רעיון מעניין שראוי לחקור אותו. אין ספק שאמריקאים רבים רואים בכנסיה המקומית שלהם מרכיב זהות חשוב, שאכן כולל כמה מן התווים המאפיינים משפחה מורחבת.
  על-פי השערה נוספת באותו עניין, הדתיות של אמריקה נובעת באופן פרדוקסלי מהחילוניות של חוקתה. דווקא משום שאמריקה היא חילונית מבחינה משפטית, הדת הפכה ליוזמה חופשית. כנסיות מתחרות ביניהן על קהילות - המעשר השמן שיגבו מהן אינו הפחות בשיקולים - ותוך כדי תחרות נשלפות כל שיטות המכירה התוקפניות של השוק. מה שטוב בשביל למכור חומי ניקוי, טוב גם בשביל למכור אלוהים, והתוצאה היא מצב המזכיר שיגעון דתי בקרב המעמדות חסרי ההשכלה של זמננו. באנגליה, לעומת זאת, הדת שבחסות הכנסייה הממוסדת הפכה למשהו הנחשב בקושי ליותר מבילוי חברתי נעים, שכמעט אין לזהותו כדת... ג'יילס פרייזר (כומר אנגליקני ומנחה סטודנטים לפילוסופיה באוניברסיטת אוקספורד): ”פעם הכומר הכפרי היה דמות קבועה על במת החיים האנגליים. שותה-התה העדין ומוזר-ההליכות הזה, עם נעליו המצוחצחות ונימוסיו טובי-הלב, ייצג דת מהסוג שלא גרם לאנשים לא-דתיים להרגיש לא נוח במחיצתו. הוא לא היה שופע פתאום זיעה אקזיסטנציאלית ולא דוחק אותך עם הגב אל הקיר ושואל אם כבר זכית בישועה, ובוודאי לא יוצא למסע צלב מדוכן המטיפים, ולא מטמין פצצות בצד הדרך בשמו של איזה כוח עליון.”... (האבות המייסדים של ארה"ב) הרחיקו לכת מעבר לדאיזם... (ואולי התקרבו לאגנוסטיות או אפילו לאתיאיזם). תומס ג'פרסון כתב לאחיינו: (אסור לפחוד מן החקירה-ודרישה רק בשל פחד כלשהו מתוצאותיה). "אם היא תסתיים באמונה שאין אלוהים, תמצא עידוד לעשיית הטוב בתחושת הנחמה והנעימות שתחוש בעשותך כן, ובאהבתם של אחרים שתרכוש בזכותו... אזור אומץ להטיל ספק אפילו בקיומו של אלוהים; מפני שאם הוא קיים, ודאי יעריך מחווה של כבוד מצד התבונה הרבה יות מאשר מחווה שמקורה בפחד מוכה סנוורים." ...ג'יימס מדיסון: ”המימסד המשפטי של הנצרות נבחן ונוסה במשך כמעט 1500 שנה. ומה היו פירותיו? בכל המקומות, פחות או יותר, גאווה ורדיפת תפנוקים בקרב אנשי הכנסיה; בורות וכניעות-רוח בקרב הציבור; ואצל שניהם, אמונות טפלות, צביעות ורדיפות.”
• סטיבן ג'יי גולד (עשה שמיניות באויר) באחד מספריו הפחות מופתיים, סלעי התקופות (1999). בספר זה הוא טבע את מטבע הלשון NOMA, Non-overlapping magisteria, "מרחבי-עיון לא חופפים": ”הרשת, או המגיסטריום, של המדע מכסה את המרחב האמפירי: ממה עשוי היקום (עובדות) ומדוע הוא פועל כפי שהוא פועל (תאוריות). המגיסטריום של הדת משתרע על שאלות של משמעות סופית ומוחלטת וערכי מוסר. בין שני המרחבים הללה אין חפיפה, והם גם אינם חובקים את כל תחומי החקירה והעיון (חשבו, למשל, על המגיסטריום של האמנות ומשמעות היופי). אם נצטט קלישאה ישנה, המדע עוסק בתקופות של הסלעים, והד - בסלע התקופות; המדע חוקר איך פועלים השמיים, והדת - איך להגיע לשמיים”.
  זה נשמע נהדר - עד שמקדישים לדברים רגע של מחשבה. מהן אותן שאלות סופיות ומוחלטות שלגביהן הדת היא אורחת מכובדת, ואילו המדע חייב להסתלק מהן בצינעה? מרטין ריס , האסטרונום המכובד מקיימברידג'... משיב תשובה ידידותית ל-NOMA: "המסתורין הראש-וראשון לכולן הוא מדוע משהו קיים בכלל. מה מפיח חיים במשוואות ומממש אותן ביקום האמיתי? אולם שאלות כאלה הן מעבר להשגתו של המדע; הן שוכנות במחוזות הפילוסופיים והתאולוגיים." אני מעדיף לומר שאם הן מעבר להשגתו של המדע, הן גם מעבר למחוזם של התאולוגים (אני גם תוהה אם הפילוסופים [ישמחו שריס] כורך אותם בחבילה אחת עם התאולוגים). אני מתפתה להרחיק עוד יותר ולתהות באיזה מובן אפשר לומר על התאולוגים שיש להם בכלל מחוזות... תאולוג צעיר הגיש בקשה להתקבל כעמית-מחקר זוטר, ונושא התזה שלו לתואר דוקטור על תאולוגיה נוצרית עורר את (ראש הקולג' הקודם שלי באוקספורד) לומר: יש לי ספקות אם זה בכלל נושא."
• עמ' 372, "רוח הזמן המוסרית", דוקינס טוען לשיפור מתמיד:
  • זכות בחירה לנשים: חדשה מאד, בין 1893 בניו זילנד ל-1971 בשוויץ ול-2006 בכווית.
  • מעמד השחורים: תומאס הנרי האקסלי האמין בעליונות הלבן; אברהם לינקולן לא תמך בזכות הצבעה לשחורים.
  • היטלר לא היה נחשב אכזרי מאד, לעומת קליגולה או ג'ינגיס חאן.
  • הרברט ג'ורג' ולס בספרו האוטופי (אין כזה?) "רפובליקה חדשה" : הגזעים הנחותים (שחורים, יהודים) יצטרכו למות.

אחרים

• אינני מנסה לדמיין אלוהים אישי; די לי לעמוד אחוז פליאה (יראה?) נוכח מבנהו של העולם, ככל שהוא מתיר לחושים הלא-מספיקים שלנו להעריך אותו - אלברט איינשטיין

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיזמים
פרמטרים ריקים [ רוחב ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

• אמברוז בירס בספרו "The Devil's Dictionary", להתפלל: לבקש שחוקי היקום יתבטלו למען פונה יחיד, המודה שאינו ראוי."
• בנג'מין פרנקלין: "מגדלורים מביאים יותר תועלת מאשר כנסיות."
• (רוברט מ. פירסיג: "כשאדם אחד שסובל מהזיה, קוראים לזה אי-שפיות; כשאנשים רבים סובלים מהזיה, קוראים לזה דת".)
  • סם האריס אומר בספר, בדומה.
• פרד הויל תרם לתהליך הנוקליאוסינתזה כוכבית: חישוב הפרטים של ההיתוך גרעיני שמוביל ליצירת יסודות כבדים יותר מהליום (יסודות שלא יכולים להיווצר בשמש אלא רק בכוכבים גדולים יותר); דוקינס: באופן מסתורי כלשהו, הויל לא זכה לקבל חלק בפרס נובל שקיבלו עמיתיו, ויליאם אלפרד פולר וסוברהמניאן צ'נדראסקאר. (שותפים למאמר הראשון מ-1957, B2FH paper: הזוג מרגרט ברברידג' וג'פרי ברברידג'
• חברו דניאל דנט אמר ברוח פאוסט: "ריצ'רד, אם תיקלע אי-פעם למצוקה... (חזור בתשובה, ותקבל מיד את פרס טמפלטון ; ניתן בין היתר למדענים שמחקרם מתיישב לכאורה עם אמונה דתית; הפרס הכספי גדול מפרס נובל, בכוונה)."
  • מאמינים באמונה: "אֲנִי מַאֲמִין, אֲדֹנִי (אלוהים); עֲזָר־נָא לְחֶסְרוֹן אֱמוּנָתִי" (הבשורה על-פי מרקוס פרק 9, 24)
• מדוע אלוהים גורם לי לסבול כל כך, רק מפני שאני לא מאמין בו?! (סידני מורגנבסר , על מיטת חוליו)
• בעניינים של הדת, האמת היא פשוט הדעה שהצליחה לשרוד - אוסקר ווילד
• העובדה שאדם מאמין מאושר יותר מאדם ספקן אינה משמעותית יותר מהעובדה שאדם שיכור מאושר מאדם פיכח - ג'ורג' ברנרד שו
• הנזלת נפוצה בקרב בני-אדם כמו הדת, ואיש לא טוען שהיא מועילה - דניאל דנט
• עלינו לכבד את דתו של האחר, אבל רק באותו מובן, ובאותה מידה, שאנו מכבדים את התאוריה שלו שאישתו יפהפיה ושילדיו חכמים. - ה. ל. מנקן
• ברטרנד ראסל נשאל מה יעשה אם לאחר מותו, ימצא את עצמו עומד נוכח אלוהים התובע לדעת מדוע לא האמין בו. "אין מספיק ראיות, אלוהים, אין מספיק ראיות." ...האם לא ייתכן שאלוהים יכבד את ראסל על ספקנותו האמיצה? שלא לומר על הפציפיזם האמיץ שלו, שתקע אותו בבית הסוהר בזמן מלחמת העולם הראשונה.
  • אנשים רבים מעדיפים למות מאשר לחשוב. למעשה, הם כבר מתים - ראסל
• הבישופ ג'ון ספונג (לא נחשב בכלל לנוצרי, בעיני נוצרים רבים) בספרו The Sins of Scripture: "אלה הרוצים לבסס את עיקרי המוסר שלהם על התנ"ך כפשוטו, כנראה לא קראו אותו, או לא הבינו אותו." דומה לו בבריטניה: ריצ'רד הולוויי, מתאר את עצמו "נוצרי מתאושש"; דוקינס ניהל איתו מפגש ציבורי "אחד המעניינים והמעוררים אי פעם."

רעיונות

• ב"השען העיוור": עטלף יכול אולי "לראות" צלילים (ע"י תרגום במוח של אותות הקול)
• הטיעון המרכזי בספר, ב-6 נקודות: הסבר המורכבות; פיתוי לתכנון תבוני; שקר - מי תכנן את המתכנן; עגורן חזק: אבולוציה בדרך של ברירה טבעית; אין עגורן לפיזיקה; יש תקווה שנגלה כזה, אבל גם כיום עם "עגורן חלש" והעיקרון האנתרופי - עדיף על "וו מהשמים" (המתכנן התבוני).
• תיאולוגים מחוכמים: חייבת להיות סיבה לכל מה שיש; אפשר פשוט לקרוא לסיבה "אלוהים". דוקינס: כן, אבל היא חייבת להיות פשוטה (אחרת, דרוש הסבר למורכבות שלה?), ולכן "אלוהים" אינו מתאים (כי אלוהים כמושג הוא כל יכול, ולכן מורכב).
• מלחמות דת: "הסירוב הפחדני לכנות בשמותיהן הדתיים, כתות הנלחמות ביניהן. בצפון אירלנד, קתולים ופרוטסטנטים מכונים בשפה נקיה "לאומנים" ו"לויאליסטים". המילה "דתות" עצמה כובסה ללא הכר והפכה ל"קהילות", כמו בצירוף 'inter-community warfare' ". (למשל: מלחמת האזרחים השנייה בעיראק)
• איך נוצרה הדת? כתוצר לוואי של תכונה מועילה (הישרדותית) אחרת - ציות. כמו עשים שעפים אל האש ונשרפים: "האור המלאכותי הוא שחקן חדש על במת הלילה... אנו שואלים את השאלה הלא-נכונה: מדוע הם מתאבדים? במקום זאת, עלינו לשאול: למה יש להם מערכת עצבים שמנווטת ע"י שמירה על זוית קבועה ביחס למקור אור, טקטיקה שאנו מבחינים בה רק כשהיא משתבשת (ולכן נדמה לנו ששכל העשים מתאבדים)." (התאוריה שלו: הדת נוצרה בגלל התניה שהתפתחה, לציית באופן עיוור למבוגר).
• האם דתיים שמאמינים בטוב של העולם הבא, לא אמורים להתנגד פחות להמתת חסד?...
• אם דתיים מודרניים לא מקבלים את כל רעיונות הדת, אלא רק את אלה שמתיישבים עם ערכיהם (המוסריים-אנושיים) - האם זאת לא הוכחה, שמקור הערכים שלהם הוא בהם, ולא בדת?! (עמ' 345-354)

אחרים

• לי סמולין "חיי היקום", 1997: יקומים צאצאים נולדים ליקומים בוגרים, בחור שחור; דמוי תורשה: הקבועים היסודיים של יקום-צאצא הם גירסאות שעברו "מוטציה". הוא גם סבור שעל מערכות שמוחזקות ע"י כבידה לא חל החוק השני של התרמודינמיקה - הן נוטות לפתח שונוּת, להיות לא-הומוגניות עם הזמן. מארי גל-מאן: "זה הבחור הצעיר עם הרעיונות המטורפים האלה? יכול להיות שהוא לא טועה."
• מרטין ריס , "רק שישה מספרים", 1999: למשל, הכוח החזק, ששווה ל-E 0.007, ואילו היה טיפה שונה - לא הייתה כימיה.
• ג'ורג' טמרין (אין ויקיפדיה אנ.), פסיכולוג, ישראלי לשעבר שפוטר מאוניברסיטת תל אביב, פירסם בספר "הדילמה הישראלית" (הולנד 1973) מחקר שבדק את עמדותיהם של ילדים בישראל כלפי סיפור כיבוש יריחו בידי יהושע. מדווח אצל ג'ון הרטונג במאמר: Hartung, J. Love Thy Neighbor: The Evolution of In-Group Morality. Skeptic 3(4):86-98, 1995. גם פה.
• תוספת לא קשורה, מליבוביץ'...

עמיתים

פיטר אטקינס

משתמש:Avneref/מדע/אצבע גלילאו, עשרת הרעיונות הגדולים של המדע

הערות שוליים

שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית