קין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קין רוצח את הבל, ציור מעשה ידי ברטולומאו מנפרדי, שנת 1600 לערך.
קין והבל, בציור מהמאה ה-15
קין. פסלו של אנרי וידאל, 1896, גני טווילרי, פריז

קַיִן היה, לפי ספר בראשית (פרשת בראשית, פרק ד'), בנם הראשון של אדם וחוה. הרוצח הראשון בספר התנ"ך. עיסוקו היה בעבודת אדמה[1].

שמו של קין[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו נדרש בפסוק: "והאדם ידע את-חוה אשתו ותהר ותלד את-קין ותאמר קניתי איש את-ה'"; השרש קנ"ה, משמעותו: 'ברא', כמו בבראשית יד,יט: "ויברכהו, ויאמר ברוך אברם לאל עליון קונה שמיים וארץ", כך חוה הרגישה שהיא יצרה אדם כמעשה האל. יש הסוברים כי משמעות השם קין היא חנית. על פי הפסוק "וְיִשְׁבִּי בְּנֹב אֲשֶׁר בִּילִידֵי הָרָפָה, וּמִשְׁקַל קֵינוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת מִשְׁקַל נְחֹשֶׁת", (שמואל ב', כ"א ט"ז)

חטאו של קין ועונשו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קין והבל

לפי הכתוב, רצח קין את אחיו הבל, לאחר שמנחתו של הבל לאל, שהייתה "מבכורות צאנו ומחלבהן", התקבלה, בעוד שזו של קין, "מפרי האדמה", נדחתה. המקרא לא מפרש את הטעם לדחייתה של מנחת קין. פרשנים מוסיפים שמנחתו של הבל הייתה מן המובחר שבצאנו ומנחתו של קין הייתה מנחה סתמית, בלא הקפדה על איכות הקורבן. הצמידות בין הסיפור על אירוע הרצח לסיפור על אי קבלת המנחה יכולה להצביע על קשר סיבתי בין האירועים, אם כי על פי הכתוב ייתכן שהיה אירוע נוסף ביניהם.

על פי המדרש, כאשר רצח קין את הבל, לא ידע כיצד מוציאים את נשמתו של האדם ממנו, ולכן פצע אותו במקומות רבים עד שיצאה נשמתו. דבר זה נרמז בדברי ה' אליו בהמשך: "קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה".

אלהים מוכיח את קין על פשעו, באופן דומה להוכחתו את אדם על שאכל מפרי עץ-הדעת (בראשית, פרק ג'). ראשית נשאלת השאלה, הרטורית למעשה, "אי הבל אחיך?". קין מיתמם ועונה: "לא ידעתי, השמר אחי אנכי?"; ונענה בתוכחה חריפה: "מה עשית? קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה!". אלהים מקלל את קין ומענישו בגלות: "נע ונד תהיה בארץ".

קין מתחרט על מעשיו, וקובל על גודל העונש: "והיה כל מוצאי יהרגני". ה' נענה לתשובתו, ושם לו אות "לבלתי הכות אותו כל מוצאו". פשר האות סתום, יש המפרשים את האות כסימן מבדיל, אולי על מצחו, אולי פשוט השמועה, הנותן לו חסינות מפני הבאים להורגו. אחרים מפרשים כי האות סימן לקין לאן לפנות בנדודיו וכך הרחיק אותו מצרות. מכאן המושג (שהשתבש) "אות קין". קין התיישב לבסוף בארץ נוד, שם בנה עיר וקראה על-שם בנו חנוך. פרשנים נדרשו לסתירה שבין עונשו של קין- לנוד ולנוע- לבין בניית העיר שמשמעותה מגורי קבע. מדרשי שם דרשו את שמה של ארץ נוד- שהייתה נעה ונדה תחתיו, רמז לעונשו המקורי, לנוע ולנוד בארץ. פירוש נוסף גורס כי עונשו של קין היא הגלות ממקום מגוריו הקודם למקום שאינו שייך לו. ייתכן שקין הצליח להימלט מעונשו, וייתכן שהעונש הוא הניתוק מהאדמה ומעבודת האדמה שקיים גם בעיר. לחיזוק השערה אחרונה זו אפשר להוסיף את חלקו השני של העונש שניתן לו- "כי תעבד את האדמה לא תוסף תת-כוחה לך", ואת המקצועות בהם עסקו צאצאיו- חרש ברזל, מוזיקאי- מקצועות עירוניים יותר.

משפחתו ושושלתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הגמרא והפרשנות המסורתית נולד קין עם אחות תאומה והייתה לו לפחות אחות אחת נוספת‏[2]. מסופר כי קין לקח לו אשה, שילדה את בנם חנוך.

רבי יצחק אברבנאל כתב ב"ספרי האומות" ששם אשתו של קין היה קלמנה.

לחנוך נולד עירד, ולעירד מחויאל, ומחויאל ילד את מתושאל, ומתושאל ילד את למך. למך לקח לו שתי נשים: שם האחת עדה, ושם השנית צלה. עדה ילדה את יבל ואת יובל, וצלה ילדה את תובל-קין ונעמה.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מותו של קין מסופר באגדה כי הרגו למך בן מתושאל כאשר יצא לציד עם בנו תובל קין שחי שבעה דורות אחרי רצח הבל. למך היה כבד ראיה וחשב כי קין הוא חיה הראויה לציד, ניתר עליו והרגו. לאחר שעמד על טעותו ספק את כפיו בצער, אך כיוון שהיה כבד ראיה לא ראה שבנו נמצא לפניו, מחץ אותו והרגו.

אולם על פי ספר היובלים קין מת שנה לאחר שאדם מת;

Cquote2.svg

"...ביתו נפל עליו וימת בתוך ביתו, ויומת בקרב אבניו" (מג)

Cquote3.svg
Cquote2.svg

"כי באבן המית את הבל ובאבן הומת גם הוא, על פי משפט הצדק" (מד)

Cquote3.svg

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה" (ספר בראשית, פרק ד', פסוק ב').
  2. ^ "כתיב: 'ותוסף ללדת את אחיו את הבל' (בראשית, ד'), הבל ואחותו, קין ואחותו" (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ס"ב, עמוד א'). ומסביר רש"י: "את קין, את הבל, אתיין רבויין ( תוספת המילות 'את' באות לרבות) לומר נקבות היו עמהן". כן כתוב בתיקוני הזוהר, (תיקון ששים ותשע): "אדם וחוה, קין ותאומתו, הבל ותרין תאומותיו וגו'"


שושלת קין (ע"פ בראשית, פרק ד')

אדםקיןחנוךעירדמחויאלמתושאללמךיבל, יובל, תובל קין, נעמה