קין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קין רוצח את הבל, ציור מעשה ידי ברטולומאו מנפרדי, שנת 1600 לערך.
קין והבל, בציור מהמאה ה-15
קין. פסלו של אנרי וידאל, 1896, גני טווילרי, פריז

קַיִן היה, לפי ספר בראשית (פרשת בראשית, פרק ד'), בנם הבכור של אדם וחוה והיילוד האנושי הראשון בעולם. קין ביצע את הרצח הראשון בספר התנ"ך. עיסוקו היה בעבודת אדמה[1].

שמו של קין[עריכת קוד מקור | עריכה]

משמעות שמו של קין מתבארת במדרש השם בספר בראשית פרק ד' פסוק א': "וְהָאָדָם, יָדַע אֶת-חַוָּה אִשְׁתּוֹ; וַתַּהַר, וַתֵּלֶד אֶת-קַיִן, וַתֹּאמֶר, קָנִיתִי אִישׁ אֶת-יְהוָה" (ספר בראשיתפרק ד'פסוק א')

כלומר, עשיתי אדם בעזרת ה' (קניתי פירושו עשיתי). משמעות אחרת (אך קרובה) למילה "קנה" היא "ברא". לפי פסוק זה חווה קראה לבנה קין, כיוון ש"קנתה", כלומר בראה איש – נפש חיה, כמו שה' ברא, בין השאר, את בני האדם. דוגמה לשימוש בפרשנות זו היא בספר בראשית פרק י"ד פסוק י"ט: "וַיְבָרְכֵהוּ, וַיֹּאמַר: בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ." (ספר בראשיתפרק י"דפסוק י"ט)

לפי ההקשר בפסוק זה משמעות המילה "קונה" היא בורא שמיים וארץ.

חטאו של קין[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קין והבל

קין הציע להקריב מנחה לה' ולאחר מכן, אף הבל, אחיו הצעיר שעיסוקו היה רעיית צאן, הציע את מנחתו לה'. הבל הביא כמנחה "מבכורות צאנו ומחלבהן" (ספר בראשיתפרק ד'פסוק ד') – הבכורות (הראשונים) שבצאנו, החלב (שומן), שהוא חלק מובחר בבשר. (לדוגמה, ביטוי לבשר איכותי הוא "עגל חלב", כלומר גם צעיר וגם רך ואיכותי.) מנחתו של קין הייתה מפרי האדמה ומיבולו שגידל. בשונה מהבל, מנחתו של קין אינה מלווה בתיאורים המעידים על איכות המנחה. סוברים כי בעוד הבל השקיע באיכות מנחתו, קין לא השקיע בה ולא הביא מהטוב שבגידוליו. כפי שתואר קודם אין אנו יודעים על כישוריו של קין כחקלאי ולכן יתכן שלא הביא הגידולים המובחרים. יש מוסיפים כי המילים "מקץ ימים" בפסוק ג' מתארות שמדובר ביבול סוף השנה, שבדרך כלל אינו מן המובחר. בנוסף יתכן שקין לא הביא מפרי גידוליו, היות ולא מצויינת המילה "שלו", עומת הבל שמצויין "צאנו" כצורת שייכות. ה' קיבל את מנחתו של הבל (בכור צאנו), אך את מנחתו של קין לא קיבל בגלל איכות מנחתו (פרי אדמה).

קין נמלא כעס וקנאה, כיוון שמנחתו נדחתה, וה' העדיף את מנחתו של הבל על פניה. קין שהוא זה שיזם את המנחה וגם האח הבכור, שהיה בעל מעמד גבוה מבין הבנים, הרגיש שהתבזה. על כן קין נמלא קנאה כלפי הבל.

ה' כנראה מבין שהכעס והקנאה מציפים את קין בשל כך, ולכן ניסה להרגיעו ולשכנע אותו לא לתת ליצר הרע להשתלט עליו, והסביר לו שאם ינהג בדרך הנכונה, הוא ינחל הצלחה והוא ישא אליו פנים:

"וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-קָיִן: לָמָּה חָרָה לָךְ, וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ; הֲלוֹא אִם-תֵּיטִיב, שְׂאֵת, וְאִם לֹא תֵיטִיב, לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ; וְאֵלֶיךָ, תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה, תִּמְשָׁל-בּו." (ספר בראשיתפרק ד'פסוק ו')

פירוש הפיסוק הוא שאם תשפר מעשיך ומחשבותיך תוכל להתמודד עם היצרים שלך, ואם לא תשפר ותתנהג בצורה לא טובה החטא יחכה לך תמיד ויפתה אותך, ומסיים בהמלצה – ואתה תמשול בו – ביצר שלך, אם אכן תטיב מעשיך. ה' גם נותן תקווה לקין שאם הוא ישתפר בעתיד הוא יקבל את מנחתו.

אך קין לא מחליט להתגבר על יצריו ועדיין שרוי בכעס. ואכן בהמשך הסיפור קין והבל הלכו לשדה וקין הרג את הבל. לא מצוין במפורש זמן המריבה וכן שעת היום בו התבצעה או רקע מריבה זו, אך בגלל הסמיכות בין תיאור דחיית המנחה לסיפור הרצח ניתן להסיק שככל הנראה הרצח נבע מסיבה זו. נוסף על כך, אין תיאור מה התרחש ביניהם ברגעים לפני הרצח ועל תוכנה של השיחה ביניהם. לפי פסוק ח':

"וַיֹּאמֶר קַיִן, אֶל-הֶבֶל אָחִיו; וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה" (ספר בראשיתפרק ד'פסוק ח')

כלומר אין כל משמעות לדברי קין להבל כיוון שקין לא היה באמת מעוניין לדבר עם אחיו והיה שטוף ביצרים. פרט הרצח היחיד המתואר הוא מיקומו – קין משך את הבל לשדה כנראה בסמיכות למקום מגוריהם אך רחוק מבית ההורים.

התוודותו של קין[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הרצח ה' שואל את קין בבראשית פרק ד' פסוק ט': "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-קַיִן, אֵי הֶבֶל אָחִיךָ." (ספר בראשיתפרק ד'פסוק ט') קין בתחילה בוחר שלא לשתף עימו פעולה ועונה לו בחוצפה ובזלזול רב: "וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי, הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי." (ספר בראשיתפרק ד'פסוק ט') כמובן שזו שאלה רטורית היות שה' רואה ויודע הכול ותפקידה לתת לנשאל הזדמנות להתוודות בעצמו על חטאו. בשאלתו לקין ה' כמובן כבר יודע את גורל הבל. תשובתו החצופה של קין שיש הרואים בה אפילו טענה כלפי ה' שה' בעצמו היה צריך לשמור על הבל (ואין זה עיסוקו של קין כלל) בוודאי לא הוסיפה לו נקודות זכות. גם בסיפור החטא של אדם וחווה ה' שואל אותם שאלה רטורית לאחר החטא: "וַיִּקְרָא יְהוָה אֱלֹהִים, אֶל-הָאָדָם; וַיֹּאמֶר לוֹ, אַיֶּכָּה." (ספר בראשיתפרק ג'פסוק ט') זוהי שאלה רטורית. בניגוד לקין, בסיפור חטא אדם וחווה בגן עדן הם בחרו לשתף פעולה עם ה'. לאחר שה' מטיח בקין בפסוק "קול דמי אחיך צועקים אליי מן האדמה" (ספר בראשיתפרק ד'פסוק י"א) לא נותר לקין ברירה והוא למעשה מודה ברצח בהמשך.

עונשו של קין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל רצח אחיו הבל ה' מקלל את קין בכך שהאדמה לא תצמיח לו עוד יבול, כיוון שכאשר רצח את הבל הדם נאלץ לחלחל אל תוך האדמה, שהיא סיפקה לו את יבולו וממנה התקיים, ולכן לא תצמיח לו עוד דבר. למעשה זו הפעם השנייה בה האדמה מקוללת. הפעם הראשונה הייתה בסיפור החטא של אדם וחווה, והאדמה קוללה בעונשו של אדם כמתואר: "וּלְאָדָם אָמַר, כִּי-שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ, וַתֹּאכַל מִן-הָעֵץ, אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ--אֲרוּרָה הָאֲדָמָה, בַּעֲבוּרֶךָ, בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. וְקוֹץ וְדַרְדַּר, תַּצְמִיחַ לָךְ; וְאָכַלְתָּ, אֶת-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה" (ספר בראשיתפרק ג'פסוקים י"ז-י"ח)

עונש משלים לאי יכולתו של קין לעבד את האדמה הוא לעבור מ[התיישבות|מגורי קבע] (תכונתו של החקלאי המעבד את האדמה ואשר נמצא במקום אחד),לנדידה: מכיוון שאין לו יכולת לשבת במקום אחד ולעבד אדמה הוא יאלץ לנדוד.

פרשנים אחרים רואים את הסיפור כמייצג את העימות בין התרבות החקלאית - המתיישבת, המיוצגת על ידי קין עובד האדמה לבין תרבות הרועים הנוודים, המיוצגת בדמותו של הבל. בתקופת המקרא נמצא העימות בין שתי צורות החיים האלה בשיאו. בסופו של דבר אנו יודעים כי התרבות החקלאית דחקה את רגלי תרבות הנוודים (אך זה לקח שנים רבות) ולראיה שברוב אוכלוסיית העולם חיה כיום חיים של ישובי קבע. סיפור קין והבל בא לרמז כי הדבר נעשה בצורה כוחנית ותוך גילויי אלימות כלפי חברת הנוודים.

אות קין[עריכת קוד מקור | עריכה]

קין אמר לה': "גדול עווני מנשוא" (בראשית פרק ד', פסוק י"ג) כלומר – עווני כה גדול שיהיה קשה לסלוח לו. כלומר, התנצלות על מעשיו תוך הבנה מה הוא עשה. לאחר שהודה במעשיו והתנצל הוא גם הבין שהינו מאוד פגיע, ללא מקום הגנה או מחסה קבוע כיוון שהוא נענש בנדודים. לכן ה' נתן לקין את אות קין, שיהיה סימן לכך שאסור לפגוע בו, וכל מי שיפגע בקין עונשו יהיה חמור פי שבעה. אולם, יש המפרשים את הביטוי "גדול עווני מנשוא" כתלונה של קין על העונש כלומר: עונשי כל כך גדול, שאני לא יכול לסבול אותו. אם אכן זאת הפרשנות הנכונה, אנו רואים כאן המשך התנהגות נוראית של קין – גם רצח, גם הכחיש, גם זלזל ובנוסף על כל אלה גם מתלונן על עונשו. ה' לא הרג את קין לפי עקרון "מידה כנגד מידה", כיוון שזה היה הרצח הראשון, לכן קין לא ידע מה זה רצח, גרימתו והשלכותיו, לכן הוקל בעונשו (נחשב רוצח בשגגה ולא בכוונה). יש האומרים שבקבלת מנחותיהם של קין והבל ה' לא קיבל את המנחה של קין רק כדי לבחון את תגובתו והתנהגותו, ולכן יהיה זה לא צודק להרגו בשל כך. יש סיבה נוספת לאי הריגת קין ונתינת אות עליו ועונש הנדודים: על ידי כך שקין בנדודיו יעבור ממקום למקום יופץ המסר של איסור הרצח והעונש הצפוי בעקבות כך. סיבה אחרת לאי הריגת קין היא, שהדור השני לאנושות הכיל בסך הכל 3 אנשים: קין, הבל ושת. הבל כבר נרצח, ואם ה' היה הורג גם את קין כעונש יחידי שהיה נשאר לצורך המשכת המין האנושי היה שת. ייתכן וה' לא רצה שהמשך המין האנושי יסתמך רק על שת.

נקודות דמיון ושוני בין חטאו ועונשו של קין לחטאם ועונשם של אדם וחווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמיון:

  1. לאחר החטא ה' החל לדבר עם מבצעי החטא כדי לגרום להם להתוודות בפניו על החטא.
  2. מבנה התחלת השיחה של ה' היא ב"איכה" או "אי" (היכן) כאשר הכוונה להתחיל לגרום להם להתוודות – בסיפור החטא של אדם וחווה הם התחבאו כיוון שהם גילו שהם עירומים לאחר שאכלו מעץ הדעת לכן חשו בושה והתחבאו, לכן ה' שואל אותם היכן הם. בסיפור החטא של קין, השאלה היא כלפי הבל.
  3. בשני הסיפורים החוטאים נענשים על חטאם.

שוני:

  1. בחטא של אדם וחווה היה איסור ברור וחד משמעי, בעוד בחטא של קין לא היה איסור כלל.
  2. בשאלתו של ה', אדם בחר לענות לה' ולשתף פעולה, ואילו קין התחמק וענה בחוצפה.
  3. חטאם של אדם וחווה נעשה מתוך הפיתוי חווה על ידי הנחש ומהפיתוי של אדם על ידי חווה, ואילו חטאו של קין נעשה מתוך כעס וקנאה כלפי הבל.
  4. בסיפור החטא של קין ה' ראה שהכעס מציף אותו והוא עלול לחטוא, לכן ניסה לדבר איתו כדי להרגיע אותו ולמנוע ממנו לחטוא. בסיפור החטא של אדם וחווה ה' לא ניסה למנוע מהם לחטוא כאשר יצר החטא שלהם עלה.
  5. אדם וחווה לא התלוננו על עונשם, בעוד קין (על פי פרשנות אחת) התלונן על גורלו.

לאחר העונש[עריכת קוד מקור | עריכה]

"וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ-נוֹד, קִדְמַת-עֵדֶן" (ספר בראשיתפרק ד'פסוק ט"ז)

קין התיישב לבסוף בארץ נוד, המזרחית לעדן, שם בנה עיר וקרא לה על-שם בנו חנוך. פעולה זאת מנוגדת לעונש ה', מכיוון שאלוהים ציווה עליו לנוע ולנוד בעוד שהוא מתיישב במקום קבע ואף בונה עיר. לפי פירושו של רש"י, ארץ נוד היא ארץ מקלט לגולים ונוודים. הארץ נקראת ככה מכיוון שכל הגולים נדים (נודדים) לשם. פרופסור זלי גורביץ' בספרו "על המקום" מציע שלא מדובר בכלל בשם של מקום, אלא שהשם ניתן למצב שבו נתון קין, שהנדודים הם מקום מושבו. פירוש אחר הוא שעונשו של קין הוא גלות ממקום מגוריו למקום שאינו שייך לו. בנוסף, ייתכן שקין הצליח להימלט מעונשו, וייתכן שהעונש היה ניתוק מהאדמה. ניתן לראות צידוק לכך בפסוק "כי תעבד את האדמה לא תוסף תת-כוחה לך", ואת המקצועות העירוניים שעסקו בהם צאצאיו – חרש ברזל ומוזיקאי.

משפחתו ושושלתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשנים מסורתיים והגמרא טוענים שקין נולד עם אחות תאומה, ושהייתה לו לפחות עוד אחות אחת{{הערה|"כתיב: 'ותוסף ללדת את אחיו את הבל' (בראשית, ד'), הבל ואחותו, קין ואחותו" (תלמוד בבלימסכת סנהדריןדף ס"ב, עמוד א'). מסופר כי קין לקח לו אישה, שילדה את בנם חנוך.

רבי יצחק אברבנאל כתב ב"ספרי האומות" ששם אשתו של קין היה קלמנה.

לחנוך נולד עירד, ולעירד מחויאל, ומחויאל ילד את מתושאל, ומתושאל ילד את למך. למך לקח לו שתי נשים: שם האחת עדה, ושם השנית צלה. עדה ילדה את יבל ואת יובל, וצלה ילדה את תובל-קין ונעמה. שושלת קין מסתיימת לאחר כשמונה דורות ונעלמת מהעולם במבול בשל חטאיה, בעוד ששושלת שת קיימת עד לימינו.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מותו של קין מסופר באגדה כי הרגו למך בן מתושאל כאשר יצא לציד עם בנו תובל קין שחי שבעה דורות אחרי רצח הבל. למך היה כבד ראיה וחשב כי קין הוא חיה הראויה לציד, ניתר עליו והרגו. לאחר שעמד על טעותו ספק את כפיו בצער, אך כיוון שהיה כבד ראיה לא ראה שבנו נמצא לפניו, מחץ אותו והרגו. ניתן למצוא צידוק לכך בשירו של למך:

"כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי, וְיֶלֶד לְחַבֻּרָתִי." (ספר בראשיתפרק ד'פסוק כ"ג)

במדרש תנחומא מרחיבים על המקרה. לאחר שלמך הרג את קין, הוא טפח בחרטה ונגע בראש תינוקו (בנו, תובל-קין), ובשגגה הרגו.

Cquote2.svg

"וכיצד נהרג קין? נעשה מלאך המות ק"ל שנה והוא נע ונד בקללה. למך בן בנו היה שביעי לדורות וסומא, היה יוצא לצוד והיה בנו אוחזו בידו. כשהיה רואה אותו תינוק היה אומר לו. אמר לו כמין חיה אני רואה. מתח את הקשת כנגדו והרג את קין. ראה אותו תינוק מרחוק הרוג וקרן במצחו. אמר לו ללמך, אבי, הרי דמות אדם הרוג וקרן במצחו. אמר לו, ווי לי, זקני הוא. טפח שתי ידיו בחרטה ונגע בראש התינוק והרגו בשוגג, שנאמר "כי איש הרגתי לפצעי וילד לחבורתי"... כיון שבאו לבית, אמר להם למך לנשיו עלו למטה אמרו לו, הרגת את קין זקנינו ותובל קין בננו, לא נעלה. אמר להן כבר נטל חלקו קין שבעה דורות, אבל אני שבעים ושבעה. אמרו לו לא נשמע לך. מה אנו מולידות למארה."

Cquote3.svg

אולם על פי ספר היובלים קין מת שנה לאחר שאדם מת;

Cquote2.svg

"...ביתו נפל עליו וימת בתוך ביתו, ויומת בקרב אבניו" (מג)

Cquote3.svg
Cquote2.svg

"כי באבן המית את הבל ובאבן הומת גם הוא, על פי משפט הצדק" (מד)

Cquote3.svg

קין בנצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הברית החדשה שופטת בחומרה את קין הנחשב "מִן הָרָע [...] יַעַן כִּי מַעֲשָׂיו הָיוּ רָעִים וּמַעֲשֵׂי אָחִיו מַעֲשֵׂי צֶדֶק" (האיגרת הראשונה ליוחנן השליח, ג' 12), ומחשיבה את הבל צדיק ומאמין: "בָּאֱמוּנָה הִקְרִיב הֶבֶל לֵאלֹהִים זֶבַח טוֹב מִקָּיִן אֲשֶׁר הָיָה לוֹ לְעֵדוּת כִּי צַדִּיק הוּא בְּהָעִיד אֱלֹהִים עַל מִנְחֹתָיו וּבָהּ עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר אַחֲרֵי מוֹתוֹ" (האיגרת לעברים, י"א 4). אף על פי כן, מלבד השיפוטיות המגדירה מי רשע ומי צדיק, אין בתיאור האחים בכתוב מידע החורג בהרבה מפשט הסיפור בתורה. לעומת זאת, בפרשנות הנוצרית הבאה במאות השנים הבאות, לאחר ההתנתקות מן היהדות ועל רקע העימות בין ישראל לכנסייה, נעשית דמותו של קין לסמל של היהודים הדוחים את ישו לאחר שרצחו אותו. הבל נתפס בהתאמה כישו, הקדוש המעונה, שנרצח לאחר שהאל בחר בו. אוגוסטינוס, אב הכנסייה שחי במאות ה-5-4 לספירה כתב את הספר "נגד פאוסטוס המניכא". בספרו, הוא מעלה את הנקודות הבאות:

  • כשם שנדחתה מנחתו של קין, כך נדחו מצוות הברית הישנה (והתקבלו מצוות הברית החדשה).
  • הבל, האח הצעיר, נרצח בידי הבכור. כך גם ישו, ראש העדה הצעירה, נרצח בידי העם הבכור – היהודים.
  • כשם שדמי הבל האשימו את קין – כך מאשימים דמי ישו את היהודים.
  • קין לא הוצא להורג, אלא נענש בחומרה. לכן המשך קיומם של היהודים מוכיח את צדקת שעבודם של היהודים.
  • אות קין מנע את המתתו; כך גם לא איבדו היהודים את "אות מצוותיהם".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה" (ספר בראשיתפרק ד'פסוק ב').


שושלת קין (ע"פ ספר בראשיתפרק ד')

אדםקיןחנוךעירדמחויאלמתושאללמךיבל, יובל, תובל קין, נעמה