הרן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הָרָן הוא דמות מקראית, בנו של תרח ואחיהם הצעיר של אברהם אבינו ונחור. מוזכר בספר בראשית בפרק י"א.

בנותיו היו מילכה, סבתה של רבקה אמנו ויסכה, שעל פי המדרש הייתה שרה אמנו. בנו היה לוט. הרן לא זכה לאריכות ימים. הוא נפטר באור כשדים מולדתו. לאחר מותו של הרן, נלקח לוט תחת חסותו של תרח ומאוחר יותר תחת חסותו של אברהם.

על פי המסופר במדרש אברהם והצלמים (בראשית רבה, ל"ח), כשהואשם אברהם בהתנגדות לעבודת אלילים, נחשד הרן עימו. הרן התלבט אם להצטרף לאברהם בזמן שנמרוד המלך זרק את אברהם לכבשן האש או להצטרף לנמרוד. הרן חשב על רעיון שהוא שביל הזהב: אם אברהם ינצח יצטרף אליו ואם נמרוד ינצח יצטרף אליו. כשראה את אברהם יוצא ללא פגע מן הכבשן, הודה באשמה, נזרק אף הוא לכבשן האש אך לא יצא משם. כתר יונתן מפרש את מותו של הרן באותה צורה אך טוען שסיבת מותו הייתה שונה, ונועדה להוכיח שאברהם ניצל בזכות האל:"וכאשר ראו כל הגויים שהיו שם שלא שולטת האש באברם אמרו בליבם הלא הרן אחיו של אברם מלא קסמים וכשפים והוא לחש על האש שלא לשרוף את אחיו מיד נפלה אש משמי מרום ותכלהו וימת הרן".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.