תובל קין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תּוּבַל קַיִן הוא בנם של למך בן מתושאל וצלה, שמוזכר בספר בראשית (ד', כ"ב), כאבי מקצוע הנפחות. אחיו הם יָבָל, יוּבָל ונַעֲמָה. לפי האגדה, תובל נוכח בעת הריגתו בשוגג של קין על ידי למך. חז"ל לעומת זאת דרשו שלמך הרג בשוגג לא רק את קין, אלא גם את תובל קין (תנחומא בראשית יא). מכאן הסיקו כי שושלתו החומרנית של קין, המתארת תאוותנות והישגים בכל תחומי החומר, פותחת ברצח הבל בידי קין ונחתמת ברצח קין ותובל קין בידי למך.

כיום, קיבוץ תובל וכן מספר רחובות בישראל קרויים על שמו.

יש המזהים את תובל קין עם האל הרומי וולקן, בשל הדמיון בין שמו לשמו של תובל קין (בהשמטת ההברה הראשונה), והעובדה שלשניהם מיוחסת המצאת מלאכת חרשות הברזל. זיהוי זה הוצע לראשונה על ידי וולטר ראלי בספרו "ההיסטוריה של העולם".

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תובל קין
שושלת קין (ע"פ בראשית, פרק ד')

אדםקיןחנוךעירדמחויאלמתושאללמךיבל, יובל, תובל קין, נעמה

Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא