קובור בני אישראיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קובור בני ישראל
מיקום קובור בני ישראל
קובור בני ישראל
קובור בני ישראל
קובור בני אישראיל בשנת 2010
צילום ממתחם קַבּוּר בני אסרָאיל, 1950‏‏‏‏
מבט מכביש 60, צילום מ-2010

קובור בני אישראיל, (בתרגום לעברית: קבר בני ישראל) הוא אתר בראש נחל פרת, דרומית ליישוב גבע בנימין בבנימין אשר מצפון לירושלים, בצד כביש נווה יעקב - גבע בנימין. (כיום כביש זה הוא חלק מכביש 60 העוקף את רמאללה) במקום חמש מצבות גדולות.

דעת מיעוט בספרות המחקר מזהה ב'קבר בני ישראל' את מקום קבורתה של רחל אמנו. מאידך, הזיהוי המקובל הן בספרות מחקר והן על פי המסורות בנות למעלה מ-1700 שנה קובע כמקום קבורתה של רחל את האתר המכונה קבר רחל, במבואותיה הצפוניים של בית לחם אשר באפרתה מדרום לירושלים.

קבר רחל בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעמיים בתנ"ך מצוין מקום קבורתה של רחל, האחד בתיאור מות רחל בספר בראשית, והשני, בתיאור המלכת שאול בספר שמואל. לכאורה סותר התיאור האחד את משנהו:

Cquote2.svg

וַיִּסְעוּ מִבֵּית אֵל, וַיְהִי-עוֹד כִּבְרַת-הָאָרֶץ לָבוֹא אֶפְרָתָה; וַתֵּלֶד רָחֵל, וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ...וַתָּמָת, רָחֵל; וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה, הִוא בֵּית לָחֶם. וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה, עַל-קְבֻרָתָהּ הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת-רָחֵל, עַד-הַיּוֹם.

Cquote3.svg
– בראשית ל"ה, ט"ו-י"ט
Cquote2.svg

בְּלֶכְתְּךָ הַיּוֹם מֵעִמָּדִי, וּמָצָאתָ שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִם-קְבֻרַת רָחֵל בִּגְבוּל בִּנְיָמִן, בְּצֶלְצַח

Cquote3.svg
– שמואל א', י', ב

שתי שיטות לזיהוי קבר רחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזיהוי המקובל של קבר רחל מתבסס בעיקרו על הפסוק מספר בראשית, לפיו יש לאתר את מקום קבורת רחל בקירבה ל'אפרת', המזוהה עם בית לחם, ובסמיכות לדרך האבות, (המקבילה לתוואי הישן של כביש 60) בה הלך יעקב מאזור בית אל עד סמוך לבית לחם, שם מתה רחל. מכאן שקברה של רחל מזוהה עם האתר המכונה 'קבר רחל' במבואותיה הצפוניים של בית לחם אשר מדרום לירושלים בנחלת שבט יהודה. אולם בפסוק מספר שמואל מתואר האתר בנחלת שבט בנימין.

החוקר הישראלי נגה הראובני בספרו אור חדש על ספר ירמיהו, והחוקר הצרפתי בן המאה ה-19 שארל קלרמון-גנו, קבעו ש'קבר בני ישראל' אשר בנחלת שבט בנימין מצפון לירושלים הוא האתר בו נקברה רחל. לשיטתו של הראובני הסתירה לכאורה בין תיאור מקום הקבורה בספר בראשית לבין תיאור מקום הקבורה בספר שמואל ניתנת ליישוב כפי שגם הריחוק לכאורה בין 'קבר בני ישראל' לבין תוואי דרך האבות בר הסברה.

אולם הראובני סבור שאין מסלול דרך האבות הקדומה, שלצידו נקברה רחל זהה עם התוואי הישן של כביש 60, החופף לקו פרשת המים, אלא מסלול דרך האבות הקדומה נטה מקו פרשת המים לשולי הגבעות, על מנת לקרבה למעיינות ומקומות יישוב. להשערתו של הראובני, דרך האבות נטתה באזור זה מזרחה, על מנת לקרבה למעיין עין פרת. (כיום אכן עובר כביש 60 בשולי האתר, אולם תוואי זה הוא מטעמי ביטחון, על מנת לעקוף את העיר הפלסטינית רמאללה).

"צלצח"[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימוכין נוספים לקביעתו של ראובני עולים מן הפסוק בספר שמואל, ממנו יוצא כי מקום קבורת רחל הוא בגבול שבט בנימין עם נחלת שבט אחר, ובסמוך למקום בשם "צלצח". לפי השערתו של ראובני, הגבול הוא גבול נחלת שבט בנימין עם שבט אפרים. את המקום המכונה בשם 'צלצח' מזהה הראובני עם קיר סלע גדול הנטוי כלפי צפון, בנטייה קלה מזרחה. הקיר נמצא במעלה הדרך לגבע בנימין, (המזוהה עם הכפר ג'בע) במרחק חמש דקות הליכה מהאתר. מקום זה הינו מוצל במרבית שעות היממה, ולדעת הראובני, מקום זה היה מוכר וידוע להולכי דרכים כמקום מנוחה, והוא המכונה "צלצח", ולכן שמואל נותן אותו כסימן דרך לשאול. הראובני משער כי השם 'צלצח', שמשעמעו 'צל' ו'צחיח', היינו מקום מוצל ויבש, ניתן למקום על מנת להבדילו ממקומות מוצלים סמוכים בתוך קניון נחל פרת, בו זורמים מים.

"אפרת היא בית לחם"[עריכת קוד מקור | עריכה]

הראובני מזהה את "אפרת היא בית לחם", לא עם העיר בית לחם מדרום לירושלים, אלא עם יישוב הסמוך לבית לחם המוזכרת בנחלת שבט בנימין, לפי התיאור בספר נחמיה:

Cquote2.svg

בְּנֵי גִבְעוֹן, תִּשְׁעִים וַחֲמִשָּׁה. אַנְשֵׁי בֵית-לֶחֶם וּנְטֹפָה, מֵאָה שְׁמֹנִים וּשְׁמֹנָה. אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת, מֵאָה עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנָה

Cquote3.svg
– נחמיה ז', כ"ה-כ"ח

הראובני מזהה את 'אפרת' עם "ח'רבת עין-פרה" ליד מעיין פרה בנחל פרת. עיון בספר יהושע מראה כי קיימת עיר בשם 'הפרה' בין ערי בנימין, (יהושע י"ח, כ"ג) והראובני מזהה אותה עם 'אפרת' מתיאור מות רחל. לדעת הראובני, מאוחר יותר, בתקופת נחמיה, נקראה עיר זאת בשם 'בית לחם', ולכן במקרא נאמר 'אפרת היא בית לחם', היינו בתחילה נקראה 'אפרת', ולאחר מכן נקראה 'בית לחם'.

קול ברמה נשמע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראיה נוספת לשיטה זו היא באיזכור גלות בני ישראל בסוף תקופת בית ראשון. אחד הפסוקים הידועים המזכירים את רחל הוא:

Cquote2.svg

כֹּה אָמַר ה', קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים--רָחֵל, מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ; מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל-בָּנֶיהָ, כִּי אֵינֶנּוּ: כֹּה אָמַר ה', מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי, וְעֵינַיִךְ, מִדִּמְעָה... וְשָׁבוּ בָנִים, לִגְבוּלָם:

Cquote3.svg
ירמיהו ל"א, יד

נשאלת השאלה מה הקשר בין גולי בבל, שנסעו מירושלים צפונה (ומירמיהו מ' אנו למדים שחנו בעיר רמה בבנימין) לבין רחל הקבורה מדרום לירושלים, לפי השיטה המקובלת. מתשובת המדרש ישנה ראיה לשיטה הצפונית:

"מה ראה אבינו יעקב לקבור את רחל בדרך אפרת. אלא צפה יעקב אבינו שהגלויות עתידות לעבור דרך שם, לפיכך קברה שם כדי שתהא מבקשת עליהם רחמים. הדא הוא דכתיב [=זהו שכתוב] קול ברמה נשמע..." (בראשית רבה פ"ב י"א)

כלומר, לפי המדרש רחל נקברה בסמוך בדרך העולה מירושלים צפונה, שבה הלכו הגולים מירושלים לעבר בבל. עם זאת, בגרסה המלאה של מדרש זה המופיעה במדרש פסיקתא רבתי, נאמר כי הגולים הלכו תחילה לקברי האבות בחברון, ולאחר מכן עברו על יד מצבת רחל. לפי מדרש זה את קבר רחל אין צורך לחפש מצפון לירושלים, אלא מצפון לחברון.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קובור בני אישראיל בוויקישיתוף