שילה (עיר מקראית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שילה העתיקה - כאן ככל הנראה עמד משכן שילה
תל שילה

שילה הייתה עיר ישראלית בנחלת שבט אפרים בדרום השומרון בתקופה שבין התנחלות השבטים בארץ כנען לבין הקמת ממלכת ישראל המאוחדת. בתקופה זו שימשה כמרכז הדתי-פולחני של שבטי ישראל, וכנראה אף כבירה בפועל. על-פי הממצאים הארכאולוגיים, שילה חרבה זמן מה בטרם יסד שאול את הממלכה, ואחת ההשערות היא כי כישלון שבטי ישראל להגן על בירתם היה הגורם העיקרי לכינון שלטון המלוכה, שהחליף את צורת הממשל המתוארת בספר שופטים.

גם לאחר החורבן הוסיפה שילה להתקיים עד ימי הביניים.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרידי העיר ממוקמת בדרום השומרון, ממערב ליישוב שילה ועמק שילה, ומצפון לנחל שילה.

זיהוי האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקומו של האתר מוזכר לראשונה בברכת יעקב ליהודה: "לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי יָבֹא שִׁילוֹ וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים" (בראשית מט, י) מקובל שבספר שופטים (כא, יט) מתואר מיקומו המדויק: "הנה חג ה' בשילה מימים ימימה אשר מצפונה לבית אל, מזרחה השמש למסילה העולה בית אל שכמה ומנגב ללבונה".‏[1] בתקופות מאוחרות יותר מיקום האתר מוזכר על ידי הירונימוס, בתרגומו לספר צפניה, ועל ידי אב הכנסייה אוסביוס, המציין כי היא רחוקה 12 מילין משכם ובמפת מידבא. האתר מוזכר לאחר מכן גם במאה ה-14 על ידי הנוסע אשתורי הפרחי בספרו "כפתור ופרח", ובשנת 1838 האתר זוהה מחדש על ידי אדוארד רובינסון. הודות לזיהויים אנו יודעים כיום בוודאות את מיקומה המדויק של שילה. התיאור המקראי של העיר שילה, ביחס לדרך ("המסילה"), כיווני רוחות השמים ויישובים באזור, מסייע לכאורה לזהות את מיקומה הגאוגרפי, אך מנגד, מראה עד כמה שילה לא הייתה מספיק ידועה ומוכרת, ולכן היה צריך להשתמש באמצעי זיהוי נוספים. פסוק זה יכול ללמד על בעיה רוחנית של בני שבט בנימין אשר אינם מכירים את מקום המקדש שנמצא קילומטרים ספורים מגבול נחלתם או שמלמד על זמן חיבורו, שהיה לאחר חורבן שילה. יש לציין שבכתבי היד של פירושי רש"י ור' יוסף קרא, קיים ציור הממחיש את הדרך מבית אל לשכם, ומיקומה של שילה מזרחית לדרך ודרומית ללבונה. איור זה טרם הובא לדפוס בפירוש רש"י לתורה אך מופיע בפירושו לתלמוד בבלי, מסכת גיטין ז, ב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משכן שילה

שילה המקראית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזכור הראשון של שילה בתנ"ך הוא בברכת יעקב ליהודה בספר בראשית: "עד כי יבוא שילה ולו יקהת עמים", אך לא מסופר שם על שילה כעיר, אלא כחזון כלשהו. בספר יהושע שילה מוזכרת לראשונה כשם מקום, כאשר יהושע מפיל את הגורלות על חלוקת הארץ לנחלות שבטי ישראל. נאמר שם גם שאוהל מועד הוקם בשילה (פרק יח). בספר שופטים פרק יח' מצוין כי פסל מיכה התקיים כל ימות היות המשכן בשילה. במסכת סנהדרין מסופר כי בית מיכה היה שלושה מילין משילה העתיקה, כנראה באתר חאן א-לובאן, בסמוך לכפר לובאן. בהמשך מסופר על בני שבט בנימין שחטפו את בנות שילה אשר חוללו בכרמים לאחר סיפור פילגש בגבעה, אולי רמז לכך בשמן של שטח עמקים בסביבה: סאהל אל עיד (עמק החג) וסאהל אל בנאת (עמק הבנות).

בתחילת ספר שמואל א' מסופר על שילה כמרכז דתי: מסופר על אלקנה ומשפחתו, אשר עלתה לשילה לזבוח להשתחוות ולזבוח לה'. בשילה מתרחשת הפגישה בין חנה אשת אלקנה לבין עלי הכהן. לאחר סיפור זה יצא עם ישראל למלחמה בפלשתים, מלחמה בה הפסיד. העם לא נכנע, לקח איתו את ארון הברית משילה ויצא להילחם שנית, אך שוב הפסיד, וארון הברית נלקח בשבי. אחד מחיילי ישראל רץ לשילה מן המלחמה על מנת לבשר לעלי הכהן את הבשורה המרה, ואחרי שמנהיג העם שמע שנשבה ארון האל, הוא נפל מהכיסא, שבר את מפרקתו ומת.

חורבן שילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר נפילת ארון הברית בשבי, משערים כי אירע חורבן שילה, והגיע הקץ להיותה מרכז דתי. חורבן שילה מוזכר במקורות תנכיי"ם מאוחרים יותר: בנבואת ירמיהו - "לכו אל מקומי אשר בשילו...וראו מה עשיתי לו מפני רעת עמי ישראל" ו"כשילו יהיה גורל הבית הזה"; ובספר תהילים - "ויטש משכן שילה".

ממצאים מעידים כי גם לאחר חורבנה של שילה שמתוארך בבדיקת פחמן 14 ל- 1000 עד 1050 לפנה"ס‏[2], המשיך להתקיים בה יישוב יהודי עד לשנת 722 לפנה"ס, עם תבוסת ממלכת ישראל לאשור וחורבן שאר הערים הישראליות. בין תושבי שילה לאחר החורבן הראשון נמנה הנביא אחיה, שנודע בכינויו "השילוני".

ימי הביניים - היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגן דוד מאבני פסיפס על רצפת כנסייה ביזנטית שנחשפה בתחילת המאה ה-20 בתחומי העיר

מימי בית ראשון ועד לימי הביניים התקיימה עלייה לרגל לשילה. בתחילה היו אלו היהודים, לאחריהם הנוצרים, שבתקופה הביזנטית הקימו בעיר שתי כנסיות, הבזיליקה וכנסיית הצליינים, ולאחר מכן, בתקופה הערבית הגיעו לעיר המוסלמים, אשר הסבו נזק רב למבנים שהיו במקום, כשלקחו מהם חלקים לבניית בניניהם. אחד הבנינים שהשאירו אחריהם הערבים הוא "מסגד השישים" (ג'אמיע א-סיתין) אשר נבנה כנראה בסביבות המאות התשיעית והעשירית, ובו חלקים מהכנסיות הביזנטיות, ומשוער כי בית הכנסת שעליו סיפר אשתורי הפרחי משמש כבסיס המבנה, זאת לפי מספר סממנים יהודיים המצויים בו.

בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 ביקרו בעיר מספר משלחות מחקר ארכאולוגיות, אשר החלו את החפירה במקום. כיום שוכן באתר מרכז מבקרים ארכאולוגי, ומתקיימים בו סיורים מודרכים.

שרידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתובת הפסיפס בכנסייה בשילה, המזכיר את העיר שילה. מוצג במוזיאון השומרוני הטוב
שרידים בתל
"מגדל הרואה" - מרכז המבקרים החדש באתר

למרגלות היישוב שילה, במרכז המבקרים "תל שילה" המשמר את השרידים העתיקים משילה הקדומה, נמצאים שרידי העיר שילה, ועוד כמה גם בניינים מתקופות שונות: פסיפסים מרהיבים, שתי כנסיות עתיקות, מסגד עתיק, שרידי בתים ובית כנסת עתיק ומקום שבו משערים כי בו היה המשכן. בשנים 1926-1931 באה משלחת ארכאולוגים מדנמרק, וחשפה שרידים עתיקים במקום. המשלחות הדניות הופסקו בעקבות מותו של ראש המשלחת מדיזנטריה. חפירה נוספת נערכה על ידי ישראל פינקלשטיין בשנת 1981.

בשנת 2006 נחשפה במקום כנסייה מהעתיקות בעולם (מהמאה ה-3 לספירה), בה פסיפס גדול, המזהה את המקום בוודאות כשילה.

החל משנת 2010 החלו באתר "תל שילה" סדרת חפירות ארכאולוגיות שמטרתם לחשוף את שילה העתיקה על כל שלביה. בחפירות עוסקים מכינות קדם צבאיות ובני נוער רבים תחת ניהולם של אנשי צוות וארכאולוגים מומחים.

במאי 2012 נתגלו בחפירות מטבעות עתיקים עליהם הוטבע "שנת... לגאולת ירושלים. הארכאולוגים מניחים שהמטבעות מתקופת המרד הגדול[3]

אתר התיירות במקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר שילה הקדומה הינו אתר תיירותי של המועצה האזורית מטה בנימין. האתר מציע למבקרים לבוא ולחוות את ימיה הקדומים של שילה ואת סיפורי התנ"ך, דרך שבילי האתר, וסיורים במרחבי גוש שילה. באתר מתקיימים פעילויות שונות הכוללות סיורים מודרכים, סיורי מטמון ועוד. ב-2013 נפתח בתחומי האתר מגדל הרואה - מגדל תצפית הכולל סרט המספר את סיפורו המקראי של המקום והופק באתר עצמו בהשתתפות 150 שחקנים וניצבים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שילה (עיר מקראית) בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ואולם לדעת יואל אליצור במאמרו התפיסה הטריטוריאלית בכפר הערבי ובגאוגרפיה המקראית, התיאור אינו של שילה, שאיננה "מנגב ללבונה" אלא מקדם לה, וכן הייתה עיר ידועה ומיקומה לא נצרך לתיאור, כי אם של מיקום המחולות שהתקיימו לידה.
  2. ^ ISRAEL FINKELSTEIN and ELIAZER PIASETZKY The Iron I-IIA in the Highlands and Beyond, p. 47
  3. ^ מטבעות מימי המרד הגדול נמצאו בשילה