גלגל רפאים

גלגל רפאים

היסטוריה
תרבויות	תקופת הברונזה
תקופות	תקופת הברונזה המוקדמת
מיקום
מדינה	ישראל
קואורדינטות	32°54′31″N 35°48′04″E
(למפת הגליל העליון מוגדלת)   גלגל רפאים (למפת הגליל העליון רגילה)   גלגל רפאים (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום גלגל רפאים (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום גלגל רפאים

צילום אוויר של האתר

פתח הכניסה לחלל הקבורה

מבט אל חלל הקבורה מתוך המבואה

חלל הקבורה

גלגל רפאים המוכר גם כגילגל רפאים (בערבית: رُجْم الهِرّي, בתעתיק לעברית: רֻגְ'ם אל הִרי או רוג'ם אל-הירי, שמשמעותו גל האבנים של חתולי הבר), הוא רוגם, מעגל אבנים ומונומנט מגליתי עתיק הנמצא ברמת הגולן, בקרבת מושב יונתן, וכ-16 קילומטרים מזרחית לחופה הצפוני של הכנרת, במרכז מישור נרחב המכוסה מאות דולמנים. בקרבת המקום נמצא יישוב קדום מתקופת הברונזה הקדומה.

האתר בנוי כקומפלקס העשוי מיותר מ-42 אלף אבני בזלת המסודרות במעגלים. במרכז האתר בנוי תל אבנים בגובה של כ-6-5 מטרים, המוקף מספר שכבות מעגליות של מצבורי אבנים. חלקן יוצרות מעגל סגור וחלקן מעגל פתוח. היקפה של החומה החיצונית ביותר קרוב לחצי קילומטר, וקוטרה הוא יותר מ-150 מטרים. גלגל רפאים נבנה ככל הנראה באלף השלישי לפנה"ס, לקראת סוף התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל, ונוסף אליו מתחם קבורה מהאלף השני לפנה"ס.

ישנן השערות שונות על אודות הייעוד והמטרה לשמה נבנה האתר, החל מלוח שנה קדום המבוסס על השמש ועד קבר או אתר פולחן.

מקור השם

בעברית נקרא האתר "גלגל רפאים" משום שעל פי המקרא היו הרפאים תושביו הקדמונים של אזור הבשן - הגולן המודרני, שבו שוכן האתר, עם של ענקים שכינוים המקראי היה "רפאים". בשל כך, לדעת אנשים מסוימים, נוצר המקום על ידי ענקים, ומהווה הוכחה לפעולתם של ענקים באזור. מקורו של המונח "גִּלְגָּל" או "גַּלְגַּל" הוא הצורה המעגלית של האתר.

בערבית נקרא המקום "רוג'ם אל הירי", שפירושו "גל האבנים של חתולי הבר". מקורו של שם זה אינו ידוע. שם זה נגלה לחוקרים הישראלים רק לאחר מלחמת ששת הימים, בזכות מפות ישנות של האזור שבהן מצוין שם זה, שהושארו לאחר נסיגת הסורים וכיבוש הגולן.

תיאור ומבנה

בשל גודלו ובשל היותו ממוקם באזור מישורי שאין בו הרים או גבעות, ניתן לצפות באתר במלוא גודלו רק במבט מן האוויר.

במבט אווירי ניתן לראות בו מעגל אבני בזלת גדול, שבתוכו מעגלים קטנים יותר, חלקם פתוחים וחלקם סגורים. במרכז המעגל נמצא תל אבנים, דולמן, שקוטרו כ-20 מטר וגובהו חמישה מטרים בקירוב. במבנה כולו יש יותר מ-42 אלף אבנים, שהובאו למקום לפני כ-5,000 שנה. ככל הנראה, הסיבה לכך שהאתר בנוי מאבני בזלת היא נגישותן של אלה ברמת הגולן; לבונים לא היה קושי לחצוב ולהוביל את האבנים לאתר, מאחד מהרי רמת הגולן .

היקף החומה החיצונית ביותר קרוב לחצי קילומטר וקוטרה הוא יותר מ-150 מטרים. בין מעגלי האבנים מחברות חומות אבנים קטנות.

מצבור האבנים המרכזי, הדולמן הפנימי, הוא גרעינו של האתר ובנוי מאבנים קטנות יחסית לאבנים האחרות, גובהו 6-5 מטרים וקוטרו 25-20 מטרים. אל המרכז מחוברים ארבעה קירות עיקריים של אבנים - הקיר הראשון, צורתו חצי מעגל, לא מושלם, קוטרו 50 מטר ורוחבו כ-1.5 מטר. קיר זה מחובר לקיר שני המהווה מעגל כמעט שלם. קוטרו כ-90 מטר. הקיר השלישי מהווה מעגל שלם ללא קטיעות או הפרעות. קוטרו כ-110 מטר ורוחבו 2.6 מטר לכל אורכו. הקיר הרביעי הוא החיצוני והגדול ביותר מבין הקירות, קוטרו כ-150 מטר ורוחבו 3.2 מטרים. נפח כלל האבנים באתר הוא כ-12,000 מ"ק, כך שבוני האתר הביאו אליו אבני בזלת במשקל כולל של מעל 37,000 טונות.

גילוי גלגל רפאים

גלגל רפאים נמצא ברמת הגולן. לכן, חוקרים ישראלים הגיעו אליו רק לאחר מלחמת ששת הימים וכיבוש האזור בידי כוחות צה"ל. נראה כי הסורים לא ייחסו חשיבות מיוחדת למקום, והאזכור היחיד לקיומו אצלם הוא שמו שצוין במפות ישנות של צבא סוריה. לתושבי האזור בוודאי היה המקום מוכר מאז ומעולם, אולם המחקר המדעי אודותיו החל רק בסוף שנות השישים.

האתר הוזכר בסקר החרום של שמריה גוטמן וקלייר אפשטיין שנערך מספטמבר 1967 עד פברואר 1968, שהיה החקר הארכאולוגי הראשון של רמת הגולן לאחר מלחמת ששת הימים. רבים מבתי הכנסת הקדומים בגולן, מבנים מגליתיים, גלגל רפאים, בתים מהתקופה הביזנטית, והיישוב הנוצרי בגולן (מהתקופה הביזנטית) התגלו בסקר הזה. גלגל רפאים זוהה על ידי יצחקי גל כאשר הביט בתצלום אוויר והתרשם ממראה המעגלים הסימטריים. בסקר התגלתה התרבות שהתקיימה בגולן בתקופת הברונזה הקדומה ובתקופת הברונזה התיכונה, שכללה את המתחמים הגדולים: מתחם לביאה (לוויה), מתחם ברדוויל, ומתחם יצחקי שנקרא על שמו של גל.

למרות המחקר הראשוני, נזנח האתר במשך השנים, והחפירות הארכאולוגיות הרציניות המקצועיות הראשונות שבו החלו רק במהלך שנות השמונים, אז החל האתר להוות מוקד התעניינות לחוקרים ומדענים, בעקבות עבודתם של הפרופסורים משה כוכבי ויוני מזרחי על המקום, בין בחפירות ובין בחקירה תאורטית.

ייעוד המבנה

בגלל גילו של המבנה ופגעי הטבע ששחקו אותו והרסו חלק ממנו, ייעודו של המבנה אינו ברור לגמרי לחוקרים, והדעות חלוקות באשר לשימושו המקורי. למרות זאת, יש עובדה אחת שעימה מסכימים כל החוקרים: בזמן כלשהו בהיסטוריה שימש האתר כמקום פולחן להתכנסויות שבטיות או חברתיות כלשהן.

במרכז המבנה, במעגל הפנימי ביותר, הדולמן, נמצא קבר עתיק מאוד מלא בתכשיטים וחפצים יקרים. הקבר מתוארך בערך לסוף האלף השני לפני הספירה. המבנה עצמו קדום יותר מהקבר, כך שגם אלו שבנו את הקבר וטמנו בו את האוצר אינם בוניו המקוריים.

השערות עיקריות לגבי מהות האתר

• אתר קבורה - אחת הדעות טוענת שהמקום היווה אתר קבורה קדום שבו נקברו אנשים חשובים או מנהיגי העם. אישוש לתאוריה זו הוא הקבר שנמצא במרכז האתר. למרות זאת, לא נמצאו במקום עצמות אדם אלא רק תכשיטים וחפצים המעידים על היותו אתר קבורה. כמו כן, גם אם היה האתר מקום קבורה לא היה זה הייעוד הקדום של בוני האתר המקורי, משום שהקבר נבנה, כאמור, כאלף שנים אחרי בניית האתר.
• קבורת שמים - המונח מתייחס לפעולה של השארת המת במקום פתוח בו יכולים נשרים לאכול את בשרו. הארכאולוג רמי ערב טוען כי צורת הקבורה הרווחת בתקופה הכלקוליתית בגלוסקמאות הצריכה הסרת הבשר מגוף המת, ובשל הדמיון למבנים עגולים דומים באיראן ובהודו בתקופה המקבילה, מתקבל על הדעת שהאתר שימש למטרה זו.
• פולחן - לפי השערה שמקובלת כיום על חלק גדול מהחוקרים, שימש האתר כבמה לטקסים פולחניים מיוחדים של התושבים המקומיים, ביום הארוך והקצר ביותר בשנה. כפי הנראה, לפני כ-5,000 שנה אכן חדרו קרני השמש הראשונות ביום הארוך בשנה דרך הפתח שבשער הצפון מזרחי, שגודלו 20 מטרים על 29 מטרים. עם זאת, הן לא נכנסו בזווית מושלמת. משערים שזאת משום שלבונים בימים ההם לא היו כלים אדריכליים מדויקים דיים. ככל הנראה, היה הפולחן במקום לאלים אשתר ותמוז,^{[דרוש מקור][מפני ש...]} אלי הפריון, כהודיה להם על היבול הטוב במהלך השנה. לאחר שנבנה הקבר במרכז, כאלף שנים מאוחר יותר, נחסם מעבר קרני האור.
• לוח שנה - דעה נוספת היא שהאתר שימש כלוח שנה פרימיטיבי. אמנם, הקדמונים לא יכלו לקבל מהמקום את התאריך המדויק, אולם הוא סיפק את צורכיהם הפשוטים. ניתן היה לקבוע את שני ימי ההיפוך בשנה, בחורף ובקיץ, על ידי מעבר האור בין שני סלעים, שני מטרים גובהם וחמישה מטרים רוחבם, שניצבו בקצהו המזרחי של המתחם.
• תצפיות אסטרונומיות - קיימת סברה שהמקום שימש לתצפיות אסטרונומיות על מערכות הכוכבים בשמים בכל עת, ככל הנראה לשם חישובים דתיים. חוקרים גילו שהמקום בנוי באמות מידה וביחסים שהיו מקובלים באותה התקופה במבנים שונים, וכן על ידי מצב הכוכבים בשמים. למרות זאת, לחלק גדול מהמבנה, בין היתר לחומות הקטנות המחברות בין מעגל למעגל לא מצאו החוקרים כל הסבר מיוחד.
• ישנה סברה שבבניית האתר ובתכנונו התחשבו הבונים במרחב הגאוגרפי באזור, בהרים כגון הר חרמון שכבר אז יוחסו להם משמעויות ודתיות.^{[דרוש מקור]}

לאחר זמן מה שבו התרבויות שהקימו את המקום התקדמו והתפתחו, ירדה קרנו של המקום, וכנראה, מעבר לנקודת שליטה צבאית, או אף נקודת תצפית או מכלאת צאן, לא הייתה לו חשיבות מיוחדת.

מטבע הדברים, משום היות האתר מקום "מסתורי" שייעודו ואופן בנייתו לא לגמרי ברורים, וכן בעקבות אתרים ה"מקבילים" אליו הקיימים ברחבי העולם, כגון סטונהנג' שבבריטניה ועוד עשרות אתרים ברחבי אירופה, הועלו השערות שונות ומשונות בקשר למטרתו האמיתית, רובן לא הגיוניות ולא ניתנות לאימות מדעי, בין השאר:

• קשר לענקים - כפי שנכתב למעלה, משום שהאתר נמצא במקום שבו לפי המקרא חי עם של ענקים, יש הסוברים שהאתר נבנה על ידי ענקים, בשביל ענקים, או שהוא קבר של ענקים. הגדילו לעשות אנשים הסבורים שמקום זה הוא קברו של גלית המקראי. ברחבי הגולן פזורים עוד מספר אתרים שבהם, לפי מסורות שונות, קבור לכאורה גלית, ובוצעו מספר מחקרים על כך. כמו כן, ישנם הטוענים כי במקום נקבר עוג מלך הבשן.^{[דרוש מקור]}
• קשר לחייזרים או לכוחות על טבעיים - כמו לגבי אתרים נוספים דומים ברחבי העולם, כך גם לגבי אתר זה יש אנשים הסבורים שנוצר על ידי כוח עליון על טבעי כלשהו, או חייזרים.^{[דרוש מקור]}

גלגל רפאים כיום

האתר נמצא כ-2.5 ק"מ בכיוון-מזרח-צפון מזרח לצומת דליות, או כשלושה ק"מ דרומית למושב יונתן. שביל הגולן המסומן ירוק-כחול-לבן עובר במקום בקטעו התשיעי. האתר איננו בולט במיוחד מגובה פני הקרקע אף ממרחק קרוב.

כיום, בעקבות תנועת העידן החדש והחזרה ל"מקורות" ול"טבע", וכן לדתות הטבעיות-פולחניות, נאספת באתר מדי שנה קבוצה של שוחרי העידן החדש ביום הארוך ביותר בשנה וכן ביום השוויון בין היום ובין הלילה, לצפייה בזריחה ובקרני האור הראשונות הנכנסות דרך האבנים.

במוזיאון עתיקות הגולן נמצא דגם מדויק של גלגל רפאים, המלווה במצגת שבה אפקטים קוליים וצבעוניים, וכן הסבר בשבע שפות על מהות המקום.

בספר הפנטסיה הישראלי לנוער "אגם הצללים" מאת רוני גלבפיש, תופס האתר מקום מרכזי בעלילה.

גלגל רפאים כפי שנראה במבט מהקרקע

גלריה

• 
• 
• 
  גלגל הרפאים ולצידו נחל דליות. ברקע מאגר דבש מימין ומאגר שעבניה משמאל
• 

ראו גם

• גל יתרו – תעלומת גל האבנים ליד פרוד
• קו k בנגב

לקריאה נוספת

1. רשימת מקורות בעקבות המחקר באתר בשנים 1989-1992 (פרופ' יונתן מזרחי ושותפי מחקר כמצוין)
   1. Mizrachi, Yonathan. 1992. "Rujm el-Hiri: Toward an understanding of a Bronze Age Megalithic Monument in the Levant". Department of Anthropology, Harvard University, Cambridge, MA. June, 1992. 350 pages including color plates and charts. Published in English.
   2. Aveni, Anthony and Yonathan Mizrachi. 1998. “The Geometry and the Astronomy of Rujm el-Hiri, a Megalithic site in the Southern Levant”. Journal of Field Archaeology 25(4)
   3. Mizrachi Yonathan, Mattanyah Zohar, Moshe Kochavi, Vincent Murphy, and Simcha Lev-Yadun. (1996). “Report of the 1988-1991 Exploration Efforts at Rogem Hiri, Golan Heights”. Israel Exploration Journal. Vol. 46 (3-4), 167-195.
   4. Lev-Yadun Simcha, Yonathan Mizrachi and Moshe Kochavi. (1996). “Lichenometric Studies of Cultural Formation Processes at Rogem Hiri, Golan Heights”. Israel Exploration Journal. Vol. 46 (3-4), 196-207.
   5. Mizrachi, Yonathan. (1992). “Bronze Age Circles on the Golan Heights”. National Geographic. December, Vol. 182, Number 6. In section Geographica (no page numbers).
   6. Mizrachi, Yonathan. (1992). “Mystery Circles on the Golan”. Biblical Archaeology Review. July/August, Vol. 18, No. 4, 46-57.
   7. Mizrachi, Yonathan. 1996. “Rujm el-Hiri”. The Oxford Encyclopedia of Archaeology in the Near East. New York: Oxford University Press. Invited Entry.
   8. Mizrachi Yonathan and Mattanyah Zohar. 1993. “Rogem Hiri (Rujm el-Hiri)”. The New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holly Land, Jerusalem: The Israel Exploration Society and Carta Publishers Inc.
2. מנחם מרקוס, מדריך ישראל החדש כרך 2: החרמון והגולן, הוצאת כתר, עמוד 105.
3. מיכאל פרייקמן, A Near Eastern Megalithic Monument in Context, בתוך: Journal for Ancient Studies v. 3, 2012. עמ' 143-147.
4. שיעור של דר' מיכה אנקורי הרואה ברג'ם כמנדלה - https://www.youtube.com/watch?v=zpM2W2ztnR8
5. Freikman, Michael, and Naomi Porat. "Rujm el-Hiri: The Monument in the Landscape." Tel Aviv 44.1 (2017): 14-39.
6. איל חלפון, רן ברקאי, היו פה לפנינו, ארץ ישראל. מיליון השנים הראשונות, כנרת זמורה-ביתן דביר, 2021. פרק עשירי: מעגלי שיח.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גלגל רפאים בוויקישיתוף

• דוד רפ, חתול הבר מרמת הגולן, באתר הארץ, 1 במאי 2003
• שירות הידען, ‏חתול הבר מרמת הגולן, באתר "הידען", 2 במאי 2003
• כתב המגזין "מסע אחר", הסטונהנג' הישראלי: מעגל אבנים מסתורי, באתר ynet, 21 ביוני 2005
• מסתורין על זנב החתול כתבה מצולמת כולל תרשים הגעה
• עדי חשמונאי, פה קבור המיתוס: הסוד של גלגל הרפאים נחשף, באתר nrg‏, 23 בדצמבר 2010
• מה באמת התרחש ב"גלגל רפאים" המסתורי, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2011
• אסף קמר, "גלגל רפאים": האתר המסתורי ברמת הגולן, באתר ynet, 17 בדצמבר 2016
• משה גלעד, עתיק מהפירמידות, מסתורי כמו סטונהנג' - גלגל הרפאים ברמת הגולן, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2017
• משה גלעד, ה לא סטונהג', זה כאן ברמת הגולן, באתר הארץ, 16 ביוני 2021
• ענת קורול גורדון, תעלומות | מה הסיפור מאחורי רוג'ום אל הירי ברמת הגולן?, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 17 ביוני 2021
• איפה זה גלגל רפאים ומהו המקום הזה?, באתר אנציקלופדית אאוריקה