שלמה בן עמי
| שלמה בן עמי | |
|---|---|
 |
|
| תאריך לידה | 17 ביולי 1943 |
| תאריך עלייה | 1955 |
| ממשלות | 28 |
| כנסות | 14 - 15 |
| סיעות | מפלגת העבודה, ישראל אחת, עבודה-מימד |
| תפקידים בולטים | |
שלמה בן-עמי (נולד ב-17 ביולי 1943), הוא מדינאי, דיפלומט והיסטוריון ישראלי. כיהן כחבר הכנסת וכשר בממשלת ישראל. בן-עמי הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
נולד במרוקו, בשם שלמה בן עבו לאביו יעקב בן עבו שהיה סוחר בטנג'יר. עלה לישראל בשנת 1955 ושירת בצה"ל בין השנים 1962 -1965 בגדוד 13 של חטיבת גולני. את השכלתו כדוקטור להיסטוריה רכש באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת אוקספורד. התמחה בתולדות ספרד במאה ה-20.
שימש כשגריר ישראל בספרד בין השנים 1987 עד 1991.
בשנת 1996 נבחר לכנסת ה-14, ברשימת מפלגת העבודה, וכיהן כיושב-ראש ועדת המשנה לשרות החוץ, וכחבר בועדת החוץ והביטחון ובועדת החינוך, התרבות והספורט. בשנת 1999 נבחר בן עמי בשנית לכנסת ה-15, תחת הרשימה המאוחדת של ישראל אחת (עבודה, מימד וגשר), ומונה לתפקיד שר ביטחון-הפנים בממשלת ברק. החל מה-2 בנובמבר 2000, כיהן במקביל לתפקידו במשרד ביטחון הפנים, גם כשר החוץ.
ביולי 2000 השתתף בוועידת קמפ דייוויד, משא-ומתן מרתוני בין ראש הממשלה, אהוד ברק, ליושב ראש הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת, בחסות נשיא ארצות הברית ביל קלינטון. במהלך המשא ומתן הסכים ברק לכינון מדינה פלסטינית על שטח של יותר מ-90% משטחי עזה והגדה, ואף לבצע ויתורים בירושלים. המשא ומתן לא עלה יפה, ובן-עמי האשים את ערפאת בכישלון השיחות ובפרוץ אינתיפאדת אל-אקצה חודשיים לאחר מכן. אף-על-פי-כן, בדיון עם האקדמאי נורמן פינקלשטיין בפברואר 2006, הודה בן-עמי שאם הוא היה פלסטיני, הוא גם היה דוחה את ההצעה הישראלית שניתנה לפלסטינים בוועידה[1]
בעקבות כישלון ועידת קמפ-דייוויד תמך בן-עמי בגיבוש הקהילה הבינלאומית לכפיית הסדר בין ישראל והפלסטינים.
עם פרוץ אינתיפאדת אל-אקצה, בזמן כהונתו כשר ביטחון הפנים, התרחשו אירועי אוקטובר 2000, שבמהלכם נהרגו 13 אזרחים ערבים-ישראלים בעקבות עימותים עם משטרת ישראל. הוא חווה ביקורת ציבורית קשה על תפקודו כשר ביטחון הפנים במהלך אירועים אלה, במיוחד מן המגזר הערבי במדינת ישראל. בן עמי היה בין הגורמים שהחליטו על הקמת ועדת אור לבדיקת ההרג. הוועדה קבעה במסקנותיה כי הוא השקיע מאמץ ממשי לשיפור היחסים עם ערביי ישראל, אך מתחה ביקורת על תפקודו בעת האירועים ובאי הכנת המשטרה לקראתם. הוועדה המליצה למנוע ממנו לשמש שנית בתפקיד השר לביטחון-פנים.
לאחר בחירתו של אריאל שרון לראשות הממשלה, עסק במשך שנתיים במחקר אקדמי בלונדון.
לאחר מכן נסע לספרד והקים את מכון טולדו לשלום שהוא מכהן כנשיאו, במסגרת המכון הוא מארגן כנסים בינלאומיים ועורך מחקרים. הוא גם חבר במועצת המנהלים של "המכון לניהול סכסוכים", שהוא גוף בינלאומי חוץ פרלמנטרי שמייעד עצמו לפתור סכסוכים בינלאומיים.
בבחירות לכנסת ה-18 הוצב במקום ה-113 הסמלי ברשימת העבודה לכנסת.
[עריכה] מספריו
- ספרד בין דיקטטורה לדמוקרטיה 1977-1936, עם עובד, 1977.
- איטליה - מליברליזם לפאשיזם, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1985.
- כלים שלובים: חברה, ביטחון ומדיניות בישראל, המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס, 1997.
- מקום לכולם - אלי בר-נביא משוחח עם שלמה בן-עמי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998.
- חזית ללא עורף -מסע אל גבולות תהליך השלום, ידיעות אחרונות, 2004.
- The Origins of the Second Republic in Spain (1978)
- Fascism from Above: Dictatorship of Primo de Rivera in Spain, 1923-1930 (1983)
- Spain between Dictatorship and Democracy (1980)
- Anatomia de una Transición [Anatomy of a Transition] (1990)
- Italy between Liberalism and Fascism (1986)
- Quel avenir pour Israël? [Which Future for Israel?], (Hachette Littérature 2002), ISBN 2-01-279104-2.
- Scars of War, Wounds of Peace: The Israeli-Arab Tragedy|Scars of war, wounds of peace : the Israeli-Arab tragedy (Oxford University Press 2006), ISBN 0195181581.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- שלמה בן עמי, באתר הכנסת
- עקיבא אלדר, גם אוכלים את הדג המסריח, גם הופכים למצורעים, ראיון עם שלמה בן עמי, באתר הארץ, 04/06/10
- היום שבו מת השלום, ראיון עם שלמה בן עמי בהארץ לגבי ועידת קמפ דייוויד ב־2000
- דניאל אדלסון, "ברגע שיהודים מעורבים, יש עניין עולמי", שלמה בן עמי על דעת הקהל הבינלאומית במבצע עופרת יצוקה, ynet
- מכון טולדו לשלום
| שרי החוץ בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
| שרי המשטרה ושרי ביטחון הפנים בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
