אריסטובולוס הראשון
 | |||||
| איור משנת 1553. | |||||
| לידה |
המאה ה־2 לפנה״ס  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 103 לפנה"ס | ||||
| מדינה | ממלכת החשמונאים | ||||
| מקום קבורה | ירושלים | ||||
| עיסוק |
כהן דת | ||||
| בת-זוג | שלומציון המלכה | ||||
| שושלת החשמונאים | |||||
| |||||
| |||||
  | |||||
אריסטובולוס הראשון (ביוונית: Ἀριστόβουλος[1], ידוע גם בשם יהודה אריסטובולוס; ? - 103 לפנה"ס) היה מלך יהודה והכהן הגדול בין השנים 103-104 לפני ספירת הנוצרים. היה בנו הבכור של יוחנן הורקנוס והראשון שהכתיר עצמו למלך מאז שיבת ציון[2].
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אריסטובולוס ואחיו אנטיגונוס הראשון שיתפו פעולה, עוד בתקופת חיי אביהם, במלחמה לכיבוש השומרון והנחילו תבוסה למלך הסלאוקי אנטיוכוס התשיעי שבא לעזרתה. במסגרת המלחמה הזו הם כבשו את בית שאן והגלו את תושביה, וגם כבשו את שומרון, הרסו אותה, והגלו אף את תושביה.[3]
על פי יוספוס את משרת הנשיאות ייעד הורקנוס לאשתו, אך משעלה אריסטובולוס לשלטון הוא כלא את אמו עד שגוועה, וגם את אחיו, פרט לאנטיגונוס הראשון, שהיה קרוב אליו בשנים ואהוב עליו, אשר על כן חלק לו מכבודו.
הישגו הגדול של אריסטובולוס, שבוצע על ידי אחיו, היה כיבוש שטחי הגליל ובעיקר כיבושם וגיורם של היטורים, שבט ערבי צפוני.[4] בתקופת שלטונו הקצרה, שארכה שנה בלבד, הספיק יהודה אריסטובולוס לכבוש את עמק יזרעאל ולגייר את תושבי הגליל העליון. לדעת קלוזנר, גיורם מעיד שלמרות קרבתו ליוונים לא היה אריסטובולוס מתייוון ממש.
מששמע אריסטובלוס על ניצחונות אחיו אנטיגונוס, חשש שמא זה יתפוס את מקומו. הוא הורה שזה לא יבוא אליו מזוין בנשק, וציווה גם שכל מי שיבוא למלך חמוש ייהרג לאלתר. המלכה, אשתו של אריסטובולוס, ששטמה את אנטיגונוס, הורתה לספר לו שאחיו רוצה לראות אותו עם כל כלי נשקו, כיאות לגיבור מנצח. כך הוא אכן עשה, וכצפוי הרגו אותו השומרים. יש שפקפקו בתיאורים אלה (כגון יוסף קלוזנר[דרוש מקור]) וראו בהם השמצות של אויבי יהודה אריסטובולוס, שהתנגדו לו משום שהכריז על עצמו כמלך. האשמה שחש על מות אחיו הגבירה את מחלת המלך אריסטובולוס הראשון עד מותו בשנת 103 לפני הספירה.
לאחר מותו, שחררה אלמנתו שלומציון את אחיו שנאסרו על ידו, נישאה למבוגר שבהם - אלכסנדר ינאי, ומינתה אותו למלך.[5]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אריסטובולוס הראשון, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הגיית השם ביוונית: אריסטובולוס, במלעיל דמלעיל (ההטעמה בהברה השלישית מהסוף).
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 13, סעיף 301. "הוא היה הראשון שענד כתר 471 שנה ושלשה חודשים אחרי ששב העם לארצו כשנשתחרר משעבוד בבל"
- ^ יוספוס, מלחמות היהודים א' 63-66
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 13, פרק יא, פסקה ג, סעיפים 319-318.
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 13, פרק יב, פסקה א, סעיף 320.
| כהנים גדולים בולטים לפי תקופתם | ||
|---|---|---|
| משכן משה | אהרן • אלעזר הכהן • פינחס | .jpg)
|
| המשכן בשילה | אבישוע בן פנחס • בקי בן אבישוע • עזי בן בקי • עלי הכהן • אחיטוב (נכד עלי) • אחיה בן אחיטוב | |
| משכן נוב | אחימלך בן אחיטוב • אביתר בן אחיטוב | |
| תקופת בית ראשון | צדוק • אחימעץ בן צדוק • עזריהו בן צדוק • אמריהו • יהוידע הכהן • זכריהו בן יהוידע • עזריהו הכהן • אוריה הכהן • עזריהו הכהן (השני) • שלום הכהן • חלקיהו בן שלום • שריה הכהן • יהוצדק הכהן • צפניה בן מעשיה | |
| תקופת בית שני (תחת שלטון ממלכת פרס) | יהושע בן יהוצדק • יהויקים בן יהושע • אלישיב בן יהויקים • יהוידע הכהן (בית שני) • יוחנן • ידוע הכהן • יוחנן הכהן | |
| בתקופה ההלניסטית | חוניו הראשון • שמעון הראשון • אלעזר בן חוניו • מנשה אחיו של חוניו • חוניו השני • שמעון השני • חוניו השלישי | |
| כהנים מתיוונים ואחרים | יאסון • מנלאוס • אלקימוס • חוניו הרביעי | |
| כהנים גדולים מבית חשמונאי | יונתן כהן גדול • שמעון מכבי • יוחנן הורקנוס הראשון • אריסטובולוס הראשון • אלכסנדר ינאי • הורקנוס השני • אריסטובולוס השני • מתתיהו אנטיגונוס השני • אריסטובולוס השלישי | |
| תחת ממשלת רומא | מתתיהו בן תיאופילוס (הראשון) • יוסף בן עלים • חנן בן שת • ישמעאל בן פיאבי • יוסף קיפא • יונתן בן חנן • תיאופילוס בן חנן • חנניה בן נדבאי • חנן בן חנן • יהושע בן גמלא • מתתיהו בן תיאופילוס (השני) • פינחס בן שמואל מכפר חבתא • רבי אלעזר בן חרסום • יששכר איש כפר ברקאי • רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול | |
