בובי ג'ינדאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בובי ג'ינדאל
Bobby Jindal
לידה 10 ביוני 1971 (בן 52)
באטון רוז', לואיזיאנה
שם לידה Piyush Jindal עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה
מפלגה המפלגה הרפובליקנית
בן או בת זוג Supriya Jindal עריכת הנתון בוויקינתונים
www.bobbyjindal.com
מושל לואיזיאנה ה־55
14 בינואר 200811 בינואר 2016
(8 שנים)
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המחוז הראשון של לואיזיאנה
3 בינואר 200514 בינואר 2008
(3 שנים)
פרסים והוקרה
מלגת רודס עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פיוש "בובי" ג'ינדאלאנגלית: Piyush "Bobby" Jindal; נולד ב-10 ביוני 1971) הוא פוליטיקאי אמריקני, שכיהן כמושל לואיזיאנה בשנים 20082016. בעברו היה ג'ינדאל חבר בבית הנבחרים של ארצות הברית. הוא משתייך למפלגה הרפובליקנית. ביוני 2015 הכריז על כוונתו להתמודד בבחירות המקדימות של המפלגה הרפובליקנית לבחירות ב-2016. ב-17 בנובמבר הודיע על פרישתו מן המרוץ עוד לפני תחילת הבחירות עצמן.

שנותיו הראשונות, השכלה וקריירה עסקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ינדאל נולד בבאטון רוז', לואיזיאנה, לזוג מהגרים מפנג'אב, הודו, שהגיעו לארצות הברית שישה חודשים לפני לידתו. ג'ינדאל סיים את התיכון המקומי בבאטון רוז' ב-1988. הוא התחרה בתחרויות טניס, הקים עלון בתחום המחשוב, היה קמעוני בתחום הממתקים ובעל חברת תוכנה להזמנות באמצעות הדואר. הוא בילה את שעות הפנאי שלו בעבודה כזכיין בדוכנים במהלך משחקי הפוטבול של אוניברסיטת לואיזיאנה סטייט. ג'ינדאל היה אחד מ-50 סטודנטים ברחבי ארצות הברית שהתקבלו לתוכנית ארצית בחינוך רפואי ליברלי (PLME) (תוכנית מיוחדת באוניברסיטת בראון המעודדת את תלמידי בית הספר לרפואה להמשיך להעמיק בתחומי העניין שלהם במדעי הרוח, מדעי החברה ומדעי הטבע תוך שהם מתכוננים לקריירה שלהם כרופאים). ג'ינדאל הפגין עניין במדיניות ציבורית, והשלים גם התמחות משנית בביולוגיה. הוא סיים את לימודיו ב-1991, בהיותו בן 20, עם הצטיינות בשתי המגמות. ב-1992 נבחר ג'ינדאל לקבוצת האקדמאים המצטיינים הארצית של העיתון USA Today. הוא התקבל ללימודים לבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד, כמו גם לבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ייל, אולם בחר ללמוד בניו קולג' שבאוניברסיטת אוקספורד, לאחר שקיבל מלגת רודז לשם לימודיו שם. ב-1994 קיבל ג'ינדאל מאוניברסיטת אוקספורד M.Litt (תואר מתקדם) במדע המדינה עם התמקדות במדיניות בריאות עבור התזה שלו, "גישה מבוססת-צרכים לטיפול רפואי" ("A needs-based approach to health care"). הוא דחה הצעה ללמוד לדוקטורט בפוליטיקה ובמקום זאת הצטרף כיועץ עסקי לתאגיד מקינזי.

קריירה פוליטית מוקדמת (1993 - 2003)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממשל פוסטר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1993 הציג חבר בית הנבחרים של ארצות הברית ג'ים מקררי, אִתו עבד ג'ינדאל בקיץ כמתמחה, את ג'ינדאל בפני מושל לואיזיאנה דאז מייק פוסטר. ב-1996 מינה פוסטר את ג'ינדאל כמזכיר מחלקת הבריאות ובתי החולים של לואיזיאנה, סוכנות שהחזיקה כ-40% מתקציב המדינה ושהועסקו בה מעל 12,000 עובדים. פוסטר כינה את ג'ינדאל גאון שיש לו ידע רב ברפואה. ג'ינדאל היה המזכיר הצעיר ביותר של מחלקת הבריאות ובתי החולים של לואיזיאנה, בן 25 בעת שהתמנה לתפקיד. במהלך כהונתו של ג'ינדאל, תוכנית המדיקייד של לואיזיאנה עברה ממצב של פשיטת רגל עם גירעון תקציבי של 400 מיליון דולר, לשלוש שנים של עודפים שהסתכמו בהיקף של 220 מיליון דולר. ג'ינדאל ספג ביקורת במהלך קמפיין 2007 מהפדרציה האמריקאית של העבודה וקונגרס הארגונים התעשייתיים (AFL-CIO), בגין סגירת כמה מרפאות מקומיות לצורך הגעה לעודף הזה.

במהלך כהונתו של ג'ינדאל עלתה לואיזיאנה למקום השלישי בארצות הברית בביצוע סקירות לגילוי מוקדם (screenings) (אסטרטגיה בשימוש באוכלוסייה לזיהוי מחלה אצל אנשים ללא סימנים או תסמינים של מחלה) בתחום בריאות הילד, הראתה עלייה בחיסון ילדים והציגה שירותים חדשים ומורחבים לקשישים ולנכים.

ב-1998 מונה ג'ינדאל למנכ"ל הוועדה הדו-מפלגתית לעתיד מדיקר, פאנל בן 17 חברים שמונה למציאת תוכניות לביצוע רפורמה במדיקר. ב-1999, לבקשת משרד מושל לואיזיאנה והרשות המחוקקת של מדינת לואיזיאנה, בחן ג'ינדאל כיצד עשויה לואיזיאנה להשתמש בנתח שלה, 4.4 מיליארד דולר, מהסכם הפשרה עם חברות הטבק.

ב-1999, בהיותו בן 28, מונה ג'ינדאל לנשיא הצעיר ביותר של The University of Louisiana System, מערכת ההשכלה הגבוהה ה-16 בגודלה בארצות הברית, עם למעלה מ-80,000 סטודנטים בשנה.

ממשל בוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2001 מונה ג'ינדאל על ידי נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש להיות עוזר מזכיר מחלקת הבריאות ושירותי האנוש של ארצות הברית לענייני תכנון והערכה. הסנאט של ארצות הברית אישר את מינויו פה אחד וג'ינדאל החל את כהונתו ב-9 ביולי 2001. בתפקיד זה שימש כיועץ הראשי למדיניות למזכיר מחלקת הבריאות ושירותי האנוש של ארצות הברית. הוא התפטר מתפקידו זה ב-21 בפברואר 2003 על מנת לחזור ללואיזיאנה ולהתמודד על משרת מושל המדינה. הוא הוצב לעזור להילחם במחסור באחיות במדינה, על ידי בחינת צעדים לשיפור החינוך בתחום הסיעוד.

בחירות 2003 למשרת המושל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ינדאל זכה לבולטות בקנה מידה לאומי בעת הבחירות למשרת מושל לואיזיאנה ב-2003.

במה שתושבי לואיזיאנה קוראים בחירות מקדימות (אם כי למעשה זוהי מערכה שבה כל המועמדים לתפקיד רצים זה כנגד זה, מבלי להתחשב בשייכות מפלגתית, ושני המועמדים המובילים מתקדמים לשלב הבא), זכה ג'ינדאל במקום הראשון עם כ-33% מקולות הבוחרים. העיתון הגדול בלואיזיאנה, the New Orleans' Times-Picayune, פרשֹ את חסותו על ג'ינדאל, כמו גם ראש העיר הדמוקרטי הנבחר של ניו אורלינס, ריי נאגין והמושל הרפובליקני היוצא, מייק פוסטר. בסיבוב ההצבעה השני התייצבה מול ג'ינדאל סגנית המושל היוצא, הדמוקרטית קת'לין בלנקו. למרות הזכייה בעיר הולדתה של בלנקו, איבד ג'ינדאל קהילות שמרניות רבות בצפון לואיזיאנה ובלנקו ניצחה עם 52% מקולות הבוחרים. חלק מהפרשנים הפוליטיים הטילו את האשם בהפסדו של ג'ינדאל בכך שסירב להתייחס לשאלות ממוקדות על דתו ועל הרקע האתני שלו, שאלות שהועלו בפרסומות דמוקרטיות שונות ואשר הקמפיין של ג'ינדאל כינה אותן "מודעות תוקפניות שליליות". אחרים ציינו שמספר משמעותי של שמרנים מבין תושבי לואיזיאנה, חשו נוח יותר להצביע לדמוקרטית שמרנית, מאשר למועמד רפובליקני.

אף על פי שהוא הפסיד את הבחירות ב-2003, ההתמודדות על תפקיד המושל הפכה את ג'ינדאל לדמות מוכרת בזירה הפוליטית של המדינה, ולכוכב-עולה במפלגה הרפובליקנית.

בית הנבחרים של ארצות הברית (2005 - 2008)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

2004[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר שבועות לאחר סיום המרוץ למשרת מושל לואיזיאנה ב-2003, החליט ג'ינדאל לרוץ למשרת ציר בבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המחוז הראשון של לואיזיאנה. חבר בית הנבחרים המכהן, דייוויד ויטר, התמודד על המושב בסנאט של ארצות הברית, אותו פינה ג'ון ברו. המפלגה הרפובליקנית בלואיזיאנה אימצה אותו כמועמד המוביל, אם כי מייק רוג'רס, רפובליקני גם הוא, התמודד על אותו המושב. המחוז הראשון של לואיזיאנה היה בידי הרפובליקנים מאז הבחירות המיוחדות של 1977 והוא נחשב על ידי רבים למחוז שמרני אדוק. לג'ינדאל היה גם יתרון מעצם העובדה שהקמפיין שלו הצליח לגייס מיליון דולר בשלב מוקדם מאוד במערכה, מה שהִקשה על מועמדים אחרים לגייס כספים בצורה יעילה, על מנת להציב לו תחרות. הוא ניצח בבחירות 2004 עם 78% מהקולות.

2006[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות אלו לא ניצב ג'ינדאל בפני כל אתגר רציני מהמועמדים הדמוקרטים, David Gereighty, מהנדס חשמל ו-Stacey Tallitsch, מהנדסת מחשבים, או מהמועמד הליברטריאני Peter Beary. ג'ינדאל זכה בכ-88% מהקולות ונבחר לכהונה שנייה.

כהונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ינדאל היה ההודי-אמריקאי השני שנבחר לקונגרס של ארצות הברית. על פי הדיווחים הוא התגורר בקנר, מטיירי ובאטון רוז'.

ב-2005 מתח ג'ינדאל ביקורת על התקציב של ממשל בוש שלא קידם מספיק קיצוצים בהוצאות. הוא התריע מפני הצמיחה של מדיקייד באומרו: "הקונגרס יכול לפעול בלעדיהם... נראה שהמומנטום גובר כך שהסטטוס קוו אינו בר הגנה".

ג'ינדאל שיבח את מנהיגותו של בוש ביחס לרפורמה בביטוח לאומי באומרו: "לממשל יש עוד הרבה עבודה לעשות על מנת להמשיך לחנך את העם האמריקאי אודות האתגרים הרציניים ביותר שניצבים בפני הביטוח הלאומי".

בהתייחסות למאורעות סביב הוריקן קתרינה הצהיר ג'ינדאל: "אם היינו משקיעים משאבים בשיקום החוף שלנו, זה לא היה מונע את הסערה, אך מחסום האיים היה סופג חלק מנחשול הגאות".

כהונה בוועדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ינדאל כיהן בוועדה לביטחון המולדת, הוועדה לענייני משאבים ובוועדה לחינוך ולכוח העבודה. הוא מונה לסגן נשיא תת-הוועדה למניעת התקפה באמצעות נשק גרעיני וביולוגי. ג'ינדאל שימש כנשיא חברי הקונגרס שבשנתם הראשונה של הקונגרס בשנת 2004. הוא נבחר לתפקיד עוזר מצליף סיעת הרוב, תפקיד הנהגה בכיר; הוא שימש בתפקיד זה בשנים 2004 - 2006.

בחירות 2007 לתפקיד המושל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-22 בינואר 2007 הודיע ג'ינדאל על מועמדותו לתפקיד המושל. סקרי דעת קהל הצביעו על יתרון מוקדם לג'ינדאל, והוא נותר המועמד המוביל לאורך הקמפיין. הוא הביס 11 מועמדים בבחירות המוקדמות בסגנון לואיזיאנה שהתקיימו ב-20 באוקטובר, בכלל זה שני מועמדים דמוקרטים מבטיחים, סנאטור של מדינת לואיזיאנה, וולטר בואסו מאזור המפקד (ריכוז של האוכלוסייה המזוהה על ידי ארצות הברית לצורך מפקד הלשכה למטרות סטטיסטיות) Chalmette, ופוסטר קמפבל מ-Bossier City, נציב שירות הציבור של לואיזיאנה, ואת המועמד העצמאי John Georges, איש עסקים מניו אורלינס.

ג'ינדאל סיים עם 699,672 קולות (54%) לפני בואסו שבמקום השני עם 226,364 קולות (17%), Georges עם 186,800 קולות (14%) וקמפבל שסיים רביעי עם 161,425 קולות (12%). יתר המועמדים זכו במצטבר בכ-3% מהקולות. ג'ינדאל זכה ברוב יחסי או מוחלט ב-60 מ-64 הקהילות (מונח השקול למחוזות במדינות אחרות). הוא הפסיד בקרב צמוד ל-Georges בקהילת אורלינס, לבואסו בקהילת סנט ברנרד (אשר בואסו מייצג אותה בבית המחוקקים) ובשתי קהילות שכנות בצפון לואיזיאנה, הנהר האדום וביינוויל, שתי קהילות המצביעות באופן מסורתי למפלגה הדמוקרטית, אשר תמכו בקמפבל. במרוץ של 2003 מול בלנקו, הפסיד ג'ינדאל ברוב הקהילות הצפוניות. הייתה זו הפעם הראשונה שבה מועמד שאינו מכהן כמושל ניצח ללא קרב אחד על אחד בסיבוב השני, בתולדות מערכת הבחירות של לואיזיאנה.

מושל לואיזיאנה (2008 - 2016)[עריכת קוד מקור | עריכה]

קדנציה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמושל הנבחר כונן ג'ינדאל צוות אתיקה חדש, עם הדמוקרטית וירג'יניה קילפטריק שיהי, האישה הראשונה שכיהנה בסנאט המדינה, כסגנית יושבת ראש הפאנל. ג'ינדאל מונה לתפקיד המושל כאשר הושבע ב-14 בינואר 2008. בגיל 36 הוא הפך למושל הצעיר בארצות הברית. ג'ינדאל הוא גם המושל הלא-לבן הראשון של לואיזיאנה, מאז P. B. S. Pinchback אשר שימש כמושל במשך 35 ימים בתקופת השיקום והמושל הלא-לבן הראשון שנבחר אי פעם (Pinchback זכה בתפקיד מתוקף היותו סגן מושל, לאחר מותו של המושל דאז אוסקר דאן). בנוסף, הפך ג'ינדאל להודי-אמריקני הראשון אי פעם להיבחר לתפקיד מושל בארצות הברית. בשנת 2008 דורג ג'ינדאל כאחד המושלים הפופולריים ביותר באומה, עם שיעור תמיכה של 77%.

בהצדעה לאוניברסיטת מדינת לואיזיאנה (LSU) שקבוצת הפוטבול שלה זכתה באליפות הלאומית ב-2007, הצהיר ג'ינדאל במהלך נאום ההשבעה שלו: "... הם מעריצים את הספורטאים שלנו. Go Tigers".

ב-3 במאי 2008 נערכו בחירות מיוחדות על מנת לקבוע את זהות מחליפו של ג'ינדאל כמייצג המחוז הראשון בקונגרס. סטיב סקלייס, נציג בבית המחוקקים של לואיזיאנה, גבר על פני מרצה מאוניברסיטת ניו אורלינס, ד"ר גילדה ריד, ברוב של 75%.

ב-27 ביוני 2008 אישר מזכיר המדינה של לואיזיאנה כי הוגשה עתירה נגד המושל ג'ינדאל בתגובה לסירובו של ג'ינדאל להטיל וטו על הצעת חוק אשר יותר מתכפיל את השכר הנוכחי של המחוקקים. במהלך מסע הבחירות שלו התחייב ג'ינדאל למנוע העלאות שכר שתיכנסנה לתוקפן במהלך כהונתו הנוכחית. ג'ינדאל הגיב באומרו שהוא מתנגד להעלאת השכר, אך הוא הבטיח לתת למחוקקים לקבוע את הכללים בעצמם. ב-30 ביוני 2008 הפך ג'ינדאל את עמדתו הקודמת כשהטיל וטו על החקיקה להעלאת השכר והצהיר כי טעה בכך שנשאר מחוץ לעיסוק בסוגיית העלאת השכר. בתגובה, משכו העותרים את עתירתם.

ב-2009 העלתה סטנדרד אנד פורס את דירוג האג"ח של לואיזיאנה ואת תחזית האשראי מ"יציב" ל"חיובי". בהודעה על שינוי זה, נתנה סטנדרד אנד פורס אשראי לניהול החזק של המדינה ול"מחויבות לייעול פעולות הממשל". באוקטובר 2009 נפגש ג'ינדאל עם נשיא ארצות הברית ברק אובמה, פגישה בה האיץ ג'ינדאל באובמה להגדיל את המימון הפדרלי כדי לכסות את העלייה בעלויות מדיקייד, האצת הבנייה של מחסומים להגנה מפני הוריקנים ומימון ההצעה לבנייתו של בית החולים האוניברסיטאי האקדמי של לואיזיאנה. במהלך פגישה בבית העירייה שיבח אובמה את ג'ינדאל כ"איש שעובד קשה ועושה עבודה טובה" עבור המדינה והביע תמיכה בשיקום שמקדם המושל במערכת החינוך באזור של בתי ספר בהם העלויות מאמירות.

C.B. Forgotston, יועץ לשעבר לוועדת ההקצבות של בית הנבחרים אשר תמך בג'ינדאל בבחירות 2007, הביע אכזבה ביחס להתנהלותו של המושל בקשר להעלאה שכר המחוקקים וביחס לעניינים כלכליים אחרים. Forgotston אמר כי הוא מעניק לג'ינדאל ציון "מצוין" ביחסי ציבור וציון D בביצועים כספיים בתפקידו. ג'ינדאל קידם משא ומתן לפיו חוות פוסטר, חברה פרטית לעיבוד בשר עוף, תקבל 50 מיליון דולר מכספי משלם המיסים כדי לרכוש מפעל לעיבוד עופות בבעלות Pilgrim's Pride אשר פשטה רגל בדצמבר 2009. היו שטענו לקיומו של ניגוד עניינים בשל העובדה שמייסד Pilgrim's Pride לוני "בו" פילגרים תרם 2,500 דולר לקמפיין של ג'ינדאל ב-2007. תורמים אחרים לקמפיין של ג'ינדאל אשר נהנו מהוצאות הקמפיין לפיתוח כלכלי הם Edison Chouest Offshore ו-Albemarle Corporation. ג'ינדאל, עם זאת, פרסם הצהרה לפיה חקיקה זאת הצילה למעלה מ-1,000 משרות, היוותה תמריץ לכלכלת לואיזיאנה וזכתה לתמיכה דו-מפלגתית רחבה.

הוריקן גוסטב[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2008 פיקח ג'ינדאל על אחד הפינויים הגדולים בהיסטוריה של ארצות הברית (קרוב לשני מיליון בני אדם) לפני התקרבותו ליבשה של הוריקן גוסטב. הוא הוציא צווי פינוי חובה לאזורי החוף של המדינה והפעיל 3,000 מאנשי המשמר הלאומי לצורך הגשת סיוע ליציאה הגדולה. ג'ינדאל אף הורה למדינה לרכוש גנרטורים ולספק את הכוח הדרוש לבתי חולים ולמוסדות סיעודיים ללא הספק חשמלי. פקידי ממשל פינו בתי חולים ומוסדות סיעודיים והעלו את החולים, העניים והזקנים על אוטובוסים ורכבות אל מחוץ לעיר. הפינוי זכה לאשראי כאחת הסיבות שהוריקן גוסטב הסתיים במותם של 16 אנשים בלבד, בניגוד מוחלט לתגובה של המדינה להוריקן קתרינה ב-2005. ג'ינדאל זכה לשבחים משתי המפלגות על מנהיגותו במהלך הוריקן גוסטב. הוא היה אמור לנאום בוועידה הרפובליקנית הלאומית אך ביטל את תוכניותיו על מנת להתמקד בצרכים של לואיזיאנה במהלך הסערה.

ספקולציות אודות מועמדותו של ג'ינדאל לתפקיד סגן הנשיא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 בפברואר 2008, שדרן הרדיו השמרני ראש לימבו ציין בתוכניתו כי ג'ינדאל יכול להיות בחירה אפשרית למועמד לתפקיד סגן נשיא ארצות הברית בבחירות לנשיאות ארצות הברית 2008. לדבריו, ג'ינדאל עשוי להיתפש כנכס לקמפיין של ג'ון מקיין בשל התמיכה הרחבה לה הוא זוכה בקרב שמרנים ומתונים במפלגה הרפובליקנית ו"נעוריו" מנטרלים את גילו המתקדם של מקיין. לו היה זוכה מקיין בבחירות, הוא היה הופך לנשיא המבוגר ביותר שאי פעם נכנס לכהונה ראשונה בבית הלבן. כאילו כדי להעצים את הספקולציות הזמין מקיין את ג'ינדאל, את מושל פלורידה דאז, צ'רלי כריסט, את מושל מינסוטה דאז, טים פולנטי ואת יריביו לשעבר של מקיין, מיט רומני ומייק האקבי, להיפגש בביתו של מקיין באריזונה ב-23 במאי 2008. מועמדויותיהם של האקבי, רומנטי ופולנטי, כולם בעלי היכרות טובה עם מקיין, ירדו מעל הפרק בשל התחייבויות קודמות. ייתכן כי המפגש שירת מטרה אחרת, כגון שקילת האפשרות להעניק לג'ינדאל את ההזדמנות לשאת דברים בוועידה הרפובליקנית הארצית של 2008, באופן דומה למקרה של ברק אובמה בוועידה הדמוקרטית הארצית ב-2004, חיזוק מקומו במפלגה ופתיחת השער עבורו לרוץ בעתיד לנשיאות. הספקולציות תודלקו על ידי דיווחים ב-21 ביולי 2008 אודות ביקור פתאומי של מקיין בלואיזיאנה על מנת להיוועץ שוב בג'ינדאל וכי מקיין מתכונן להכריז על שם בן זוגו למירוץ בתוך שבוע. עם זאת, ב-23 ביולי 2008 אמר ג'ינדאל כי הוא לא יהיה המועמד הרפובליקני לתפקיד סגן נשיא בבחירות 2008. ג'ינדאל הוסיף כי הוא מעולם לא דיבר עם הסנאטור (מקיין) על תפקיד סגן הנשיא או על מחשבותיו באשר לבחירת סגן נשיא. בסופו של דבר, ב-29 באוגוסט 2008 בחר מקיין במושלת אלסקה דאז שרה פיילין כבת זוגו למרוץ. בעוד שג'ינדאל קיבל את הזכות לנאום בפריים טיים בוועידת המפלגה, לא הוצע לו לשאת את הנאום המרכזי. במהלך מסע הבחירות לנשיאות הביע ג'ינדאל הערכה הן למקיין, הן לאובמה, וטען כי שניהם תרמו תרומה חיובית לאומה.

ב-2012 התחדשו הספקולציות סביב אפשרות היבחרותו של ג'ינדאל כמועמד לתפקיד סגן נשיא ארצות הברית, הפעם כסגנו של מיט רומני שזכה במועמדות הרפובליקנית לנשיאות[1][2]. בסופו של דבר נבחר פול ראיין על ידי רומני כמועמד למשרת סגן הנשיא.

תגובת הרפובליקנים לנאום אובמה בפני הקונגרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-24 בפברואר 2009 סיפק ג'ינדאל את התגובה הרפובליקנית הרשמית לנאומו של הנשיא אובמה, בפני מושב משותף של שני בתי הקונגרס. ג'ינדאל קרא לתוכנית התמריצים של הנשיא "חסרת אחריות" וטען נגד התערבות הממשל. הוא השתמש בהוריקן קתרינה על מנת להזהיר נגד פתרונות של הממשל למשברים כלכליים. "היום בוושינגטון, יש המבטיחים כי הממשל יציל אותנו מן הסערות הכלכליות שמשתוללות סביבנו", אמר ג'ינדאל. "לאלו מאיתנו ששרדו את הוריקן קתרינה, יש לנו את הספקות שלנו". הנאום זכה לביקורות עוקצניות, הן מחלק מחברי המפלגה הרפובליקנית, הן מהדמוקרטים. בהתייחסה לג'ינדאל כאל "נטול רעיונות מהותיים לשלטון במדינה", סיכמה הפרשנית הפוליטית הליברלית רייצ'ל מדאו את הערתו של ג'ינדאל ביחס להוריקן קתרינה: "[ג'ינדאל קובע כי] מאז שהממשל נכשל במהלך הוריקן קתרינה, עלינו להבין, כי לא שצריך להיאסר על הממשל להיכשל שוב, אלא שהממשל... לעולם אינו פועל. שהממשל אינו יכול לעבוד, ולכן עלינו להפסיק לחפש ממשל מתפקד". דייוויד ג'ונסון, יועץ פוליטי רפובליקני, ביקר את אזכור הוריקן קתרינה על ידי ג'ינדאל באומרו ש"הדבר היחיד שרפובליקנים רוצים לשכוח, הוא קתרינה". בעוד שנאומו של ג'ינדאל התקבל בצורה גרועה על ידי מבקרים דמוקרטים ורפובליקנים מסוימים, אחרים טענו שהנאום צריך להישפט בהתאם למהותו, ולא על הצורה בה בא לעולם. כמה פרשנים שמרנים נמנו עם מבקריו החריפים ביותר של ג'ינדאל כשאחד מהם קרא לדבריו "אסון למפלגה הרפובליקנית". הפרשנית הפוליטית של CNN, קאנדי קראולי, אמרה כי "פוליטיקאים לעיתים קרובות חוזרים מרגעים כאלו... יש הרבה זמן לשיקום". סיפורו של ג'ינדאל אודות פגישה עם הארי לי מיד לאחר הוריקן קתרינה נחקר בעקבות הנאום, מכיוון שג'ינדאל לא היה בניו אורלינס באותה העת. ב-27 בפברואר 2009 הבהיר דובר מטעם ג'ינדאל את עיתוי הפגישה בהצהירו כי הסיפור התרחש ימים לאחר הסערה. ההזדמנות לשאת את נאום התגובה לנשיא אובמה שנהנה אז מפופולריות גבוהה מאוד, הושוותה על ידי פרשנים לזכייה ב"פרס השני בתחרות יופי", בהתייחסות למעין בדיחה בין שחקנים במשחק המונופול.

השימוש במסוקים של המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע 2009, כתב העת The Advocate של באטון רוז' סקר רשומות שהושגו באמצעות בקשה לקבלת מידע ציבורי ודיווח כי בין 2 במרץ ל-10 ביולי 2009 השתמש ג'ינדאל במסוקים של המדינה שהוטסו על ידי טייסים של המדינה, לצורך התניידות בחלקים שונים של המדינה על מנת להשתתף בתפילות בכנסייה ולפגוש נציגים של הקהילה. בסך הכל התקיימו 14 טיולים בעלות של 1,200 דולר לשעה, בערך 45,000 דולר בסך הכל. ג'ינדאל הצהיר שטקסי יום ראשון לא היו פוליטיים וכי הוא הוזמן לפגוש מתפללים כפריים. הוא ציין כי לאירועים אלו היה ערך במסגרת של "לשמוע מה יש לעם להגיד". לאחר התפילות קבע ג'ינדאל פגישות עם גורמים מקומיים אשר הראו לו בתי ספר, כבישים ומפעלים וחלקו איתו את חששותיהם. סנאטור המדינה, ג'ו מקפירסון, דמוקרט מוודוורת', אמר כי ג'ינדאל הוא מושל נגיש מאוד וכי נסיעות יום ראשון אלו סיפקו הזדמנות להושיט יד לקהילה.

מינוייו של ג'ינדאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ינדאל מינה בתפקידו כמושל הן רפובליקנים, הן דמוקרטים, למשרות ממלכתיות בולטות. הוא מינה את סנאטור המדינה היוצא, ג'רלד טוניסן הרפובליקני מג'נינגס, למועצת המעבר המייעצת לו בתחום החינוך. הוא שמר על 23 מינויים של המושלת לשעבר קת'לין בלנקו. אחד המינויים המתוקשרים הראשונים של ג'ינדאל היה של סנאטור המדינה לשעבר, הרפובליקני רוברט ברהם מקהילת מורהאוס, כמזכיר מחלקת חיות הבר והדיג. נציג נוסף שמונה לפרק זמן מוגבל, ג'וזף טוּמי מגרטנה שבקהילת ג'פרסון מונה לרשות הנמלים בת חמשת החברים של ניו אורלינס.

נציג המדינה לשעבר, הרפובליקני הנרי "טנק" פאואל מ-Ponchatoula שב-Tangipahoa Parish, לצד השריף לשעבר הדמוקרטי, לאונרד "פופ" האת'וויי מקהילת גראנט, מונו לדירקטוריון החנינות רב ההשפעה של לואיזיאנה. הדמוקרטים סידני מיי דוראן וכריס אולו מונו למועצת הרוקחות של המדינה ולמועצת קשרי ניו אורלינס, בהתאמה. ג'ינדאל גם מינה מחדש את חברי הקולג' הקהילתי והטכני, מייקל מרפי מבוגאלוסה וסטיבן טופס מבאטון רוז'. ג'ינדאל ויו"ר האספה המחוקקת, ג'ים טאקר, מינו את הדמוקרט ג'יימס פאנין מג'ונסבורו כיו"ר ועדת ההקצבות החשובה, של בית הנבחרים המקומי.

ספקולציות אודות עתידו הפוליטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ינדאל הוזכר כמועמד אפשרי בבחירות לנשיאות ארצות הברית 2012. ב-10 בדצמבר 2008 עלה מדבריו של ג'ינדאל כי הוא ככל הנראה לא ירוץ לנשיאות ב-2012 באומרו שהוא יתמקד בבחירתו מחדש ב-2011 וכי הדבר עלול להקשות על מעבר לקמפיין לאומי, אם כי לאחר מכן הוא ניסה להשאיר עצמו פתוח לאפשרות שישנה את דעתו בעתיד - הוא לא פסל הצעה אפשרית לנשיאות ב-2012. הספקולציות גברו כאשר בחרו הרפובליקנים בג'ינדאל לספק את המענה לנאומו הראשון של אובמה בפני מושב משותף של שני בתי הקונגרס. ה-Political action committee) PAC, כל ארגון אמריקאי המבצע מסעות פרסום בעד או נגד מועמדים פוליטיים, יוזמות הצבעה או חקיקה) לצורך גיוס כספים לריצה לנשיאות בעתיד, כבר נוסד. ג'ינדאל קבע כי אין לו כל קשר עם ה-PAC. באפריל 2010, בעת שנשא דברים בכנס המנהיגות הרפובליקני הדרומי, שלל ג'ינדאל את האפשרות שירוץ לנשיאות ב-2012.

הקמפיין לבחירה מחדש, 2011[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות התקיימו ב-22 באוקטובר בהשתתפות עשרה מועמדים: ארבעה מועמדים דמוקרטים, מועמד אחד ליברטריאני וארבעה מועמדים עצמאיים. ג'ינדאל זכה ב-673,239 קולות, 65.8% מהקולות ונבחר לכהונה שנייה.

כהונה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2011 העניקה המועצה המחוקקת האמריקנית לניירות ערך (the American Legislative Exchange Council) לג'ינדאל את פרס החירות על שם תומאס ג'פרסון בעבור "שירות ציבורי יוצא מן הכלל".

ב-25 באוקטובר 2011, בעת שהוא מצוי בהכנות לקראת כהונתו השנייה, הודיע ג'ינדאל על מינוי נציג בית הנבחרים של לואיזיאנה מטעם המפלגה הרפובליקנית, צ'אק קלקלי מלייק צ'ארלס, לואיזיאנה וסנאטור המדינה, ג'ון אלאריו מווסטווגו כיו"ר בית הנבחרים של לואיזיאנה וכנשיא הסנאט של לואיזיאנה, בהתאמה. חברי בתי המחוקקים אישרו בהליך שגרתי את בחירותיו של ג'ינדאל לשתי משרות המנהיגות הללו. אלאריו השתייך במשך שנים רבות למפלגה הדמוקרטית ועבר למפלגה הרפובליקנית קודם לבחירות 2011. בסופו של דבר, רק אחד מ-39 הסנאטורים, בארו פיקוק הרפובליקני משרבפורט, הצביע נגד בחירתו של אלאריו. ג'ינדאל תמך במתחרתו של פיקוק בבחירות לסנאט המדינה, ג'יין סמית' מבוסייר סיטי, בבחירות הכלליות שנערכו ב-19 בנובמבר 2011. בהמשך מינה ג'ינדאל את סמית' כסגנית מזכיר מחלקת ההכנסות של לואיזיאנה. קבוצה של מורים, אשר הוטרדה מרפורמות החינוך בהן דגל ג'ינדאל, יזמה עצומה להגשת עתירה. דירקטוריון התאחדות המחנכים של לואיזיאנה הצביע פה אחד בעד תמיכה בעתירה ב-7 ביוני 2012. זהו הניסיון השישי לעתור נגד ג'ינדאל. אף אחת מהעתירות הקודמות לא גייסו מספיק חתימות על מנת לאלץ קיום בחירות חדשות.

עמדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפלות ומחקר בתאי גזע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לג'ינדאל רקורד הצבעה של 100% נגד הפלות, על פי ארגון ה-National Right to Life Committee. הוא מתנגד לכל ההפלות ללא יוצא מן הכלל, אך אינו מגנה הליכים רפואיים אשר נועדו להציל את היולדת, ומסתיימים בעקיפין במותו של תינוק שטרם נולד. בשנת 2003 הצהיר ג'ינדאל כי איננו מתנגד לשימוש בגלולת היום שאחרי במקרה של אונס, אם הקורבן מבקשת זאת. כשכיהן כחבר בבית הנבחרים תמך בשתי הצעות חוק אשר אוסרות על הסעת קטינים ממדינה למדינה, לצורך ביצוע הפלה; החוקים נועדו למנוע מרופאים ומאנשים אחרים לסייע לקטינים להתחמק מחוקים שמחייבים דיווח להורים במדינת הבית שלהם, באמצעות ביצוע הפלה במדינה אחרת.

נישואים חד-מיניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ינדאל מתנגד ללגליזציה של נישואים חד-מיניים. הוא הצביע בעד תיקון חוק הנישואים הפדרלי כך שיקבע כי נישואים הם איחוד בין גבר אחד לאישה אחת. בדצמבר 2008 הודיע ג'ינדאל על הקמת נציבות לואיזיאנה לנישואים ומשפחה.

שחיתות ואתיקה ממשלתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ינדאל הטיל וטו על חקיקה של המדינה שנועדה להגדיל את התשלום למחוקקים. עם זאת, משרד מושל לואיזיאנה דורג במקום האחרון בשקיפות בארצות הברית, הן לקראת בחירתו של ג'ינדאל, הן מאז, כפי שדווח על ידי תחנת הטלוויזיה הווירטואלית WDSU, המזוהה עם NBC. מחוקקים אחדים מייחסים את הדירוג לחקיקה שהסירה את רשומות המושל מהתחום הציבורי. נציגי בית המחוקקים המדינתי, ווקר היינס וניל אברמסון טענו כי החקיקה הוכנסה בחשאי כתיקון של הרגע האחרון לתוך הצעת חוק החינוך על ידי משרדו של ג'ינדאל, ביום האחרון של מושב 2008, כך שלא נשאר זמן לבדוק אותם בטרם הועברו על ידי המחוקקים ונחתמו לחוק על ידי ג'ינדאל.

התיקון השני לחוקת ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ינדאל הכריז על תמיכתו בתיקון השני לחוקת ארצות הברית, המשריין את הזכות לשאת נשק. הוא התנגד למאמצים להגביל את הזכות לשאת כלי ירייה וזכה לתמיכת איגוד הרובאים הלאומי. ג'ינדאל זכה לדירוג הגבוה ביותר של מחזיקי הנשק בארצות הברית, בעת שכיהן בקונגרס של ארצות הברית.

מדיניות מיסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאזרח פרטי הצביע ג'ינדאל ב-2002 בעד תיקון חוקת לואיזיאנה המכונה Stelly Plan, אשר הפחית מסי קנייה מסוימים בתמורה למס הכנסה גבוה יותר. כמושל, התנגד ג'ינדאל בתחילה לרפורמות ב-Stelly Plan שהיו מסתכמות בקיצוץ בתקציב בסך למעלה מ-300 מיליון דולר, בשל דאגות תקציביות. מאוחר יותר הסכים ג'ינדאל לקיצוץ המס, לאחר שהמחוקקים קידמו את ביטול מס ההכנסה על יחידים לו התנגד ג'ינדאל.

לאחר שנכנס לתפקיד, קיצץ המושל ג'ינדאל את מס ההכנסה בשש הזדמנויות שונות, כולל קיצוץ מס ההכנסה הגדול בתולדות לואיזיאנה - קיצוץ של 1.1 מיליארד דולר במשך חמש שנים, לצד האצת ביטול המס על השקעות עסקיות.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ינדאל הציע להטיל קיצוץ על התקציבים למימון השכלה גבוהה בלואיזיאנה, דבר שהוביל למחאות של סטודנטים ושוחרי חינוך. ג'ינדאל יצר הצעה שנויה במחלוקת לרפורמה בחינוך, אשר קוממה עליה מתנגדים מכל עבר. רפורמת החינוך המוצעת של ג'ינדאל כללה מתן שוברים לתלמידים בעלי הכנסה נמוכה הלומדים בבתי ספר ציבוריים, על מנת שיוכלו ללמוד בבתי ספר פרטיים באמצעות שימוש בקרנות Minimum Foundation Program. החקיקה כללה גם שינויים שנויים במחלוקת בתחומי הפנסיה, קביעות והערכת מורים. מורים המתנגדים לרפורמות המוצעות ביטלו שיעורים כדי להשתתף בהפגנות והחלו במחזור של עתירות על מנת לשחזר את עשייתם של ג'ינדאל ושל יו"ר בית הנבחרים של לואיזיאנה, צ'אק קלקלי. באפריל 2012, תוכנית טלוויזיה בערוץ ציבורי בלואיזיאנה בחנה קונפליקטים אפשריים בין היבטים מסוימים בתוכנית הרפורמה בחינוך של ג'ינדאל לבין הוראות הדה-סגרגציה הפדרליות שעדיין נמצאות בתוקף בחלקים נרחבים של לואיזיאנה.

חירויות אזרחיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ינדאל התנגד ל-Fairness Doctrine (מדיניות של ה-FCC, נציבות התקשורת הפדרלית, אשר הוצגה ב-1949 וחייבה בעלי רישיונות שידור להציג שתי זוויות של סוגיות שנויות במחלוקת ולעשות זאת באופן כן, הוגן ומאוזן), בטענה שהיא מהווה הפרה ברורה של חופש הביטוי המוגן על ידי חוקת ארצות הברית. ג'ינדאל הצביע בעד הארכת חוק הפטריוט, תמך ב-Military Commissions Act of 2006 שמטרתו המוצהרת להסמיך ועדות צבאיות לשפוט בגין הפרת דיני מלחמה ומטרות אחרות, תמך בתיקון לחוקה האוסר על שריפת דגל ארצות הברית והצביע בעד ה-REAL ID Act. ב-2009 הביע ג'ינדאל תמיכה בהצעת חוק של ג'ים מוריס שמטרתה לאפשר לרוכבי אופנוע לבחור האם לחבוש או לא לחבוש קסדה. הצעתו של מוריס צלחה בקלות את ההצבעה בבית הנבחרים, אך נבלמה בוועדת הבריאות של הסנאט.

הגירה לא חוקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבנם של מהגרים הצהיר ג'ינדאל כי הגירה חוקית מביאה יתרונות רבים לארצות הברית. לעומת זאת, מתח ג'ינדאל ביקורת על הגירה לא חוקית כמאפיין הפוגע בכלכלת ארצות הברית, כמו גם כזה הפוגע באלו אשר נכנסים לארץ באמצעים חוקיים. הוא הצביע בעד בניית גדר ההפרדה בין ארצות הברית למקסיקו ומתנגד למתן חנינה לשוהים בלתי חוקיים.

ביטוח בריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ינדאל תומך בהגברת הניידות בין ביטוחי בריאות, חוקים המקדמים כיסוי של מצבים רפואיים קיימים, מכסה על תביעות רשלנות רפואית, הקלות על ייבוא של תרופות מרשם, יישום מערכת רשומות רפואיות אלקטרוניות יעילות, דגש על קידום רפואה מונעת על פני טיפול בחדר מיון, והטבות מס שמטרתן הפיכת ביטוח בריאות זול יותר עבור הבלתי מבוטחים ואשר ממוקדות בקידום גישה אוניברסלית לרכישת ביטוח בריאות. מאז נכנס ג'ינדאל לתפקידו כמושל, למעלה מ-11,000 ילדים שאינם מבוטחים נוספו לתוכנית ביטוח הבריאות לילדים של מדינת לואיזיאנה. ג'ינדאל מתנגד לתוכנית פדרלית למשלם יחיד (single-payer), אך תומך במאמצים מדינתיים לצמצם את אוכלוסיית הבלתי מבוטחים. הוא תמך גם בהרחבת השירותים לילדים עם אוטיזם וקידם הקמת מסד נתונים לאומי לסרטן אצל ילדים.

בשיתוף פעולה עם שר הבריאות אלן לוין, גיבש המושל ג'ינדאל את יוזמת הבריאות הראשונה של לואיזיאנה. תוכנית זו מתמקדת בהרחבת כיסוי ביטוח הבריאות לאוכלוסיית הנזקקים של המדינה, הגדלת הבחירה במדיקייד, הפחתת הונאה, אישור מימון של בתי חולים חדשים המתבססים על צדקה והגברת השקיפות של מדיקייד על ידי ביצוע פעולות הזמינות דרך האינטרנט.

ג'ינדאל תומך ב-co-payments (תשלום המוגדר על ידי פוליסת הביטוח ששילם המבוטח בכל פעם שפנה לשירות רפואי) במדיקייד. בשל הירידה בשיעורי המימון הפדרליים של מדיקייד, שהוכתבה על ידי הקונגרס, בחר ממשל ג'ינדאל להטיל את הפרוסה הגדולה ביותר של הקיצוצים על רשת המרפאות ובתי החולים האוניברסיטאיים המבוססים על צדקה, מה שדרש סגירה של כמה מתקנים.

נושאים סביבתיים וקידוח בים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושל ג'ינדאל הוציא צו רשמי המגדיל את המיחזור במשרדים, מפחית פסולת מוצקה ומקדם פרקטיקות של אי-שימוש בנייר, הציע זיכוי מס למכוניות היברידיות, הגדיל את יעדי צריכת הדלק הממוצעים בשנת 2010, והגדיל את היעדים והסטנדרטים לחיסכון באנרגיה של המדינה.

ג'ינדאל הצהיר על התנגדותו לקרטלים דוגמת אופ"ק והצביע בעד הגדרת פעילותם כעבירה פלילית. כנציג בבית הנבחרים תמך ג'ינדאל בהצעת החוק שתיקצבה את שיקום חופי לואיזיאנה ב-300 מיליון דולר. בנוסף, ג'ינדאל היה נותן החסות הראשי לחקיקה המוצלחת להרחבת הפארק הלאומי ההיסטורי ז'אן לאפיט בלמעלה מ-12 קילומטר רבוע.

ג'ינדאל התחייב לתמיכת המדינה בפיתוח של מכוניות ידידותיות מבחינה כלכלית, בשיתוף עם פרקליט האנרגיה החלופית טי בוּן פיקנס. הוא הצביע בעד צִנזור אתר אינטרנט שקידם את מאגר הפסולת הגרעינית השנוי במחלוקת, Yucca Mountain nuclear waste repository.

הקצאות ייחודיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2007 הוביל ג'ינדאל את נציגי בית הנבחרים מלואיזיאנה ודורג במקום ה-14 בין חברי בית הנבחרים בכלל, בפעילותו למען הקצאת כספים ייחודיים, בסכום שהסתכם ב-97,913,200 דולר. עם זאת, ב-99% מהקצאות הכספים הללו ג'ינדאל היה רק אחד מה"מממנים" ולא היוזם העיקרי. חמישה מיליון דולר מהבקשות לכספים ייחודיים שקידם ג'ינדאל היו למטרות של הגנת המדינה ולהוצאות הקשורות לשירותי בריאות לחסרי אמצעים. עוד 50 מיליון דולרים יועדו להגברת הבטיחות של נתיבי המים והסכרים של לואיזיאנה לאחר הפרצות בעקבות הוריקן קתרינה, והשאר היו ממוקדים בשיקום החוף ובמחקר לקידום אנרגיה חלופית. כמושל השתמש ג'ינדאל בזכות הווטו שלו למעלה מ-250 פעם, על מנת לסכל הקצאות של כספים ייחודיים בתקציב לואיזיאנה ל-2008, מספר כפול מהשימוש שעשו מושלי לואיזיאנה הקודמים בזכות הווטו שלהם ב-12 השנים שקדמו לכך.

אבולוציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ינדאל חתם על חוק המאפשר למורים בבתי ספר ציבוריים להשלים את תוכנית הלימודים האבולוציונית הרגילה, עם ניתוח וביקורת שיכולים לכלול תכנון תבוני. החוק אוסר על "הקידום של כל דוקטרינה דתית ועל האפליה של דת או של כל שאינו דת". מנכ"לית האיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות, מרג'ורי אזמאן, אמרה שאם החוק ינוצל כפי שנכתב, הוא יושב על בסיס חוקתי מוצק, אולם הוא מכיל בתוכו פוטנציאל חזק לשימוש לרעה, בקובעה שהחוק "רגיש לאתגר חוקתי". למרות קריאות להטלת וטו שבאו מצד קבוצות כמו National Review ומצד כמה מהפרופסורים לגנטיקה של ג'ינדאל מאוניברסיטת בראון, ג'ינדאל חתם על חוק החופש האקדמי של לואיזיאנה שעבר ברוב של 94-3 בבית הנבחרים של לואיזיאנה, וברוב של 35-0 בסנאט של לואיזיאנה, ב-2008. כתוצאה מכך, ה-Society for Integrative and Comparative Biology דחתה את ניו אורלינס כאתר אפשרי לפגישתם בשנת 2010, וה-American Society for Biochemistry and Molecular Biology, לא תקיים פגישות עתידיות בלואיזיאנה.

התנגדות לחוק ההתאוששות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ינדאל התנגד ל-American Recovery and Reinvestment Act of 2009 על בסיס העובדה שהחוק אינו מלווה בגידול בהכנסות ושהוא צפוי להחמיר עוד את החוב הלאומי התופח. בצטטו חששות כי הגדלת ביטוח האבטלה עשויה לחייב את המדינה להעלות את המיסוי על עסקים, הצביע ג'ינדאל על כוונתו לוותר על כספים מתוכנית התמריצים הפדרלית, בסך 98 מיליון דולר, שנועדו להגדיל את ביטוח האבטלה בלואיזיאנה. מאז, חויבה לואיזיאנה להעלות את המיסים על עסקים, כי קרן הנאמנות למקרי אבטלה ירדה מתחת לסף שנקבע. נקבע כי לואיזיאנה תקבל 3.8 מיליארד דולר בסך הכל. בכוונתו של ג'ינדאל לקבל לפחות 2.4 מיליארד דולר מתוכנית התמריצים. הוא קרא לחלקים מהתוכנית "חסרי אחריות" ואמר כי "הדרך להוביל היא לא להעלות את המיסים ולשים יותר כסף וכוח בידיהם של הפוליטיקאים בוושינגטון".

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ינדאל גדל בבית הינדי, אך התנצר בהיותו תלמיד בבית הספר התיכון Baton Rouge Magnet High School. הוא התקבל לכנסייה הקתולית במהלך השנה הראשונה שלו באוניברסיטת בראון. משפחתו משתתפת במיסה השבועית בקהילת Saint Aloysius בבאטון רוז'.

אביו של ג'ינדאל, עמאר ג'ינדאל, קיבל תואר ראשון במדעים בהנדסה אזרחית ב-Guru Nanak Dev University. אִמו של ג'ינדאל, ראז (פאל) ג'ינדאל, היא מנהלת טכנולוגיית מידע בוועדת כוח העבודה (לשעבר משרד העבודה של לואיזיאנה) ושימשה כעוזרת למזכיר העבודה לשעבר של המדינה, גארי פורסטר, בתקופת ממשלו של המושל מרפי ג'יי "מייק" פוסטר ג'וניור. לפני ההגירה לארצות הברית, הוריו של ג'ינדאל שימשו שניהם כמרצים ב-Indian engineering college. לפי דברי ג'ינדאל, אמו הייתה בחודש הרביעי להריונה, כשהם הגיעו מהודו. לג'ינדאל אח צעיר, ניקש, רפובליקני רשום שתמך בקמפיין של ג'ינדאל לתפקיד המושל. ניקש למד בדארטמות' קולג' שם סיים את לימודיו בהצטיינות, ולאחר מכן למד בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ייל. כעת הוא עובד כעורך דין בוושינגטון די. סי. מקור הכינוי של ג'ינדאל בדמות סיטקום ששודרה בילדותו. על כך אמר ג'ינדאל, "כל יום לאחר בית הספר, הייתי חוזר הביתה וצופה ב"משפחת בריידי". ואני מזוהה עם בובי, אתה יודע? הוא היה בערך בגילי ו'בובי' נתקע". הוא ידוע בכינויו זה מאז, אף על פי ששמו החוקי נותר פיוש ג'ינדאל.

ב-1997 התחתן ג'ינדאל עם Supriya Jolly שנולדה בניו דלהי ועברה עם הוריה לבאטון רוז' כשהייתה בת ארבע. הם למדו באותו בית ספר תיכון, אך משפחתה של אשתו עבר מבאטון רוז' לניו אורלינס לאחר שנת הפרשמן שלה והם החלו לצאת רק לאחר מכן, כשג'ינדאל הזמין אותה למסיבת מרדי גרא לאחר שידידה אחרת ביטלה את השתתפותה. סופרייה ג'ינדאל סיימה תואר ראשון בהנדסה כימית ותואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת טוליין. היא עובדת כמרצה לשיווק ב-Louisiana State University. היא הקימה את The Supriya Jindal Foundation for Louisiana's Children, ארגון שלא למטרות רווח שמכוון לשיפור החינוך במתמטיקה ומדעים בבתי ספר יסודיים. לזוג ג'ינדאל שלושה ילדים. אחד מהם נולד עם מום לב מולד ונאלץ לעבור ניתוח בתקופת הינקות. בני הזוג ג'ינדאל הביעו תמיכה קולנית בילדים בעלי מומים מולדים, בעיקר אלו שמחוסרי ביטוח. בשנת 2006 ילדו ג'ינדאל ואשתו את ילדם השלישי בבית. ג'ינדאל, שבקושי הספיק לצלצל לשירותי החירום לפני הלידה, קיבל הדרכה רפואית באמצעות הטלפון ויילד את בנו ששקל ארבעה קילוגרם.

רקורד בחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחירות למשרת מושל לואיזיאנה, 2003
מינימום לניצחון בסיבוב הראשון: > 50%
סיבוב ראשון: 4 באוקטובר 2003
מועמד שיוך מפלגתי תמיכה תוצאה
בובי ג'ינדאל רפובליקני 443,389 (33%) העפיל לסיבוב השני
קת'לין בלנקו דמוקרטית 250,136 (18%) העפילה לסיבוב השני
ריצ'רד ליוּב דמוקרטי 223,513 (16%) הובס
קלוד "באדי" ליץ' דמוקרטי 187,872 (14%) הובס
אחרים לא זמין 257,614 (19%) הובסו
בחירות למשרת מושל לואיזיאנה, 2003
סיבוב שני: 15 בנובמבר 2003
מועמד שיוך מפלגתי תמיכה תוצאה
קת'לין בלנקו דמוקרטית 731,358 (52%) ניצחה בהתמודדות
בובי ג'ינדאל רפובליקני 676,484 (48%) הובס
בחירות למשרת נציג בבית הנבחרים, 2004
מינימום לניצחון בסיבוב הראשון: > 50%
סיבוב ראשון: 2 בנובמבר 2004
מועמד שיוך מפלגתי תמיכה תוצאה
בובי ג'ינדאל רפובליקני 225,708 (78%) ניצח בהתמודדות
רוי ארמסטרונג דמוקרטי 19,266 (7%) הובס
אחרים לא זמין 42,923 (15%) הובסו
בחירות למשרת נציג בבית הנבחרים, 2006
מינימום לניצחון בסיבוב הראשון: > 50%
סיבוב ראשון: 7 בנובמבר 2006
מועמד שיוך מפלגתי תמיכה תוצאה
בובי ג'ינדאל רפובליקני 130,508 (88%) ניצח בהתמודדות
דייוויד Gereighty דמוקרטי 10,919 (7%) הובס
אחרים לא זמין 6,701 (5%) הובסו
בחירות למשרת מושל לואיזיאנה, 2007
סיבוב ראשון: 20 באוקטובר 2007
מועמד שיוך מפלגתי תמיכה תוצאה
בובי ג'ינדאל רפובליקני 699,672 (54%) ניצח בהתמודדות
וולטר בואסו דמוקרטי 226,364 (17%) הובס
ג'ון Georges עצמאי 186,800 (14%) הובס
פוסטר קמפבל דמוקרטי 161,425 (12%) הובס
אחרים לא זמין 23,682 (3%) הובסו
בחירות למשרת מושל לואיזיאנה, 2011
סיבוב ראשון: 22 באוקטובר 2011
מועמד שיוך מפלגתי תמיכה תוצאה
בובי ג'ינדאל רפובליקני 672,950 (66%) ניצח בהתמודדות
טארה הוליס דמוקרטית 182,755 (18%) הובסה
קארי ג'יי. דיטון דמוקרטית 49,988 (5%) הובסה
איוו "טריי" רוברטס דמוקרטי 33,194 (3%) הובס

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בובי ג'ינדאל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]