האח הגדול (תוכנית טלוויזיה ישראלית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הבובלילים)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האח הגדול
האח הגדול - ישראל.png
מבוסס על האח הגדול
סוגה תוכנית מציאות
בימוי יורם זק (האח הגדול) (2008-2017)
רווית ליאור-מנדל[1] (2018 ואילך)
מנחים ארז טל (2008-2017)
אסי עזר (2008-2015)
קורין גדעון (2015-2017)
בר רפאלי[2] (2018 ואילך)
משתתפים ראו פירוט בגוף הערך
זוכים שפרה קורנפלד (עונה ראשונה)
דודי מליץ (עונת VIP 1)
אלירז שדה (עונה שנייה)
ג'קי מנחם (עונה שלישית)
קותי סבג (עונה רביעית)
טהוניה רובל (עונה חמישית)
טל גלבוע (עונה שישית)
מושיק עפיה (עונת VIP 2)
שי מיקה יפרח (עונה שביעית)
אביחי אוחנה (עונה שמינית)
פרסים מיליון ש"ח (עונות 1–6)
דירה בשווי 1.4 מיליון ש"ח (עונות 7–8)
ארץ מקור ישראלישראל  ישראל
שפות עברית
מספר עונות 8 עונות רגילות (קשת)
2 עונות VIP (קשת)
מספר פרקים 279 (נכון לעונה 8)
הפקה
מפיק אלעד קופרמן
חברת הפקה קופרמן הפקות
עורכים יורם זק (2008-2017)
רווית ליאור-מנדל[1] (2018 ואילך)
אתר צילומים "בית האח הגדול", נווה אילן
אורך פרק 90 - 120 דקות (ברוטו)
שידור
רשת שידור

קשת, ערוץ 2 (2008-2017)
ערוץ 13 (רשת) (2018 ואילך)

LIVE (ערוץ 20) עונות 1–5
האח הגדול LIVE (ערוץ 26) עונות 6–8
תקופת שידור מקורית 1 בספטמבר 2008 – רץ
קישורים חיצוניים

אתר התוכנית (mako)

אתר התוכנית (רשת)
דף התוכנית ב-IMDb

האח הגדול היא תוכנית מציאות ישראלית המבוססת על תוכנית האח הגדול העולמית - פורמט הולנדי ששודר לראשונה בשנת 1999 ומאז משודרת בקרוב ל-70 מדינות בעולם. בתוכנית נאספים מספר מתמודדים שנבחרו על ידי הפקת התוכנית ומוכנסים למרחב מגורים מרווח ומפואר, המכונה "בית האח הגדול". בזמן שהותם בבית, מצולמים ומוקלטים המתמודדים בכל רגע והתוכנית מאפשרת צפייה בהם בשידור חי או כתוכנית סיכום כל כמה ימים. המתמודדים שוהים ב"בית האח הגדול" למשך פרק זמן מוגדר (המשתנה מעונה לעונה) ובמהלכו עליהם למלא משימות שמטילה עליהם הפקת התוכנית. במהלך התוכנית, מודחים דיירי הבית (על פי רוב מתקיימת הדחה אחת לשבוע) עד לגמר בו לוקחים חלק חמשת הדיירים האחרונים שנשארו בבית. בסיום הגמר, מוכרז הדייר האחרון שנותר בבית כמנצח וזוכה בפרס.

שמה של התוכנית נלקח מהרומן "1984" מאת ג'ורג' אורוול, בו "האח הגדול" הוא דמות טוטליטארית, "רואה כול", השולטת ב"אוקיאניה" ובחיי תושביה.

בישראל, עלתה התוכנית לראשונה בספטמבר 2008 במסגרת שידורי קשת של ערוץ 2 בהנחיית ארז טל ואסי עזר. אך, בדצמבר 2015 פרש עזר מהנחיית התוכנית והחל מהעונה השביעית הנחו את התוכנית ארז טל וקורין גדעון. במאי ועורך הסדרה, וגם הקול מאחורי האח הגדול, היה יורם זק. במקביל לשידור התוכנית בטלוויזיה, באתר האינטרנט של התוכנית ובאפליקציה MakoTV של הזכיינית קשת (המשדרים מתוך בית האח הגדול במשך 24 שעות ביממה), חברת הכבלים HOT הקדישה לתוכנית ערוץ ייעודי ובו שידור מצלמה רצוף מהבית, במשך 24 שעות ביממה; והחל מהעונה השנייה גם חברת הלווין yes הקדישה ערוץ ייעודי לתוכנית, בדומה לזה של "HOT", שבעבר שודר בערוץ 20 ומאז עבר לשידור בערוץ מספר 26.

עם סיומה של העונה השביעית הכריזה הזכיינית "רשת" שבסיום העונה השמינית של התוכנית, בשל שינויי בעלות בחברות בתחום הפקת התוכן הטלוויזיוני,[3] הזכויות לשידורה של התוכנית יהיו בבעלותה.

כללי "בית האח הגדול"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברחבי "בית האח הגדול" פזורות מצלמות רבות, חלקן גלויות וחלקן נסתרות. כל דייר מצויד במיקרופון אישי, אותו עליו לשאת עמו בכל שעות היום ובמקרה ולא יעשה זאת, ייקנס בסכום כסף שיירד מהתקציב השבועי לרכישת מזון וסיגריות.

כל קשר של הדיירים עם העולם החיצון נמנע, ובמקרי חירום רפואיים, רופא מטפל במשתתפים בתוך הבית. הדיירים אינם מחזיקים בטלפון או במכשיר מדיה מכל סוג, אין להם גישה לאינטרנט והם אינם צופים בטלוויזיה. כמו כן אסור לדיירים להכניס לבית כל חומר קריאה או כלי כתיבה, למעט ספרי קודש. הדיירים אינם מצוידים בשעונים, מה שמקשה עליהם לעקוב אחר מהלך הזמן ותורם לתחושת הניתוק ואי-הוודאות בו הם נתונים כתוצאה מבידודם בבית. אסור למתמודדים לדבר בלי המיקרופון האישי שלהם, אסור להם לדבר על אסטרטגיות הדחה או לספר לעמיתיהם למי הצביעו. כמו כן, אסור למתמודדים לעשן בתוך הבית - אלא במקומות המיועדים לכך.

פורמט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר הדיירים שנכנסים לבית בתחילת העונה משתנה מעונה לעונה. בעונות 1 ו-2 נכנסו לבית שישה עשר דיירים, בעונות 3 ו-4 נכנסו שבעה עשר דיירים, בעונה 5 נכנסו שמונה עשר דיירים, בעונות 6, 7 ו-8 נכנסו חמישה עשר דיירים, בעונת ה-VIP נכנסו שלושה עשר דיירים, ובעונת ה-VIP השנייה נכנסו 11 דיירים, אולם לאחר תשעה ימים נכנסה דיירת נוספת לבית.

כמו כן, בכל עונה (למעט עונת ה-VIP) נכנסים דיירים חדשים באמצע העונה. בעונות 1 ו-3 נוספו ארבעה דיירים (בעונה 3 נכנסו חמישה דיירים לחלק נפרד של הבית ועל הדיירים הוותיקים היה לבחור איזה מן הדיירים לא יצטרף לבית כדייר מן המניין), בעונה 4 נוספו שלושה דיירים, בעונות 2 ו-5 נוספו חמישה דיירים, בעונה 6 נוספו חמישה דיירים (ארבעה דיירי עבר מעונות קודמות ודיירת אחת שהשתתפה בעונה הנוכחית ויצאה מהבית עקב סיבות רפואיות), ובעונה 7 נוספו שישה דיירים (ביום ה-24 נכנסו שתי דיירות חדשות וביום ה-53 נערכה כניסה שלישית לראשונה בתולדות האח הגדול, ונכנסו בה ארבעה דיירים חדשים נוספים).

בכל שבוע מקבלים הדיירים סכום התחלתי המשמש אותם לקניית מזון, שתייה, חומרי ניקיון וסיגריות בלבד. בעונה הראשונה בחרו הדיירים את אחוז הסכום שהם מוכנים לסכן. אם זכו במשימה, כספם יוגדל באחוז המשימה, ואם יפסידו הוא יוקטן באותו אחוז. החל מהעונה השנייה בוטלה שיטת האחוזים והדיירים זוכים בתקציב מותרות או בתקציב בסיסי. לכל אחד מהתקציבים מוגדר תעריף לכל דייר ולפיו מחושב התקציב הסופי.

בשבת,[דרושה הבהרה] נכנס כל דייר לחדר האח הגדול ומוסר לו שמות של שני דיירים אותם ירצה להעמיד להדחה. שלושת הדיירים אשר קיבלו את מרב הקולות יכנסו לרשימת ההדחה. במקרה של תיקו במספר הנמוך ביותר יכנסו יותר דיירים לרשימה.[דרוש מקור] במקרה שדייר מחליט להעמיד את עצמו להדחה, הוא יכנס אוטומטית לרשימת ההדחה. הצופים בבית מתבקשים לשלוח מסרון לאותם מועמדים שלדעתם צריכים להישאר, והמועמד שמקבל את מספר המסרונים הנמוך ביותר מודח. הפקת התוכניות יכולה להכריז על כל הדיירים כמועמדים להדחה, והיא אכן עשתה זאת בשבוע הרביעי של העונה הראשונה, בו הועמדו כולם להדחה ושניים עזבו את בית האח הגדול. אסור לדיירים לדבר על הדחות בשום צורה שהיא, אחרת ייקנסו. לראשונה באח הגדול ישראל, בעונה השביעית, התקיימה הדחה פומבית בסלון הבית מול כל הדיירים בכל שבוע בה הדייר שי חי העמיד שני דיירים להדחה והיה חייב לתת פירוט מדויק על כך.

הצבעות וקולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונה החמישית מנגנון ההדחות השתנה מארבע העונות הקודמות בהן לקהל הצופים ולדיירים לא היה ניתן לדעת מי הדייר שקיבל הכי הרבה מסרונים מהצופים. בהעמדה להדחה הראשונה הודיע "האח הגדול" לדיירים שבעונה זו בכל הדחה יועמדו לפחות ארבעה משתתפים, וכי לאחר יום מההכרזה על מועמדותם להדחה תתבצע ספירת מסרונים ראשונה והדייר שיקבל הכי הרבה מסרונים מהקהל יוכרז כי הוא ניצל מאותה הדחה. כאשר יתר המועמדים להדחה יישארו מועמדים להדחה עד ליום ההדחה. אולם בעונה השישית הדבר הופסק.

החל מהעונה השישית שיטת ההצבעה שונתה ובה המצביעים נדרשו להצביע דרך אפליקציית מאקו, שהחליפה את שיטת ההצבעה הקודמת בה הקהל סימס דרך הטלפונים הניידים. כמו כן, בכל שבוע הקהל בחר דרך אותה אפליקציה את הדייר שהוא מעוניין להעמיד להדחה ואותו דייר היה מועמד אף הוא יחד עם הדיירים שהמתמודדים עצמם העמידו להדחה.

בתחילת העונה השביעית חזרו לאפשרות להצביע דרך סמסים מהסלולרי, ובנוסף גם דרך האפליקציה.

משימות סודיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מהעונה השנייה הונהגה בבית שיטת המשימה הסודית. בכל עונה חלק מהדיירים בבית מקבלים בשבוע הראשון משימה סודית שאסור לשאר הדיירים לדעת ממנה. אם יעמדו במשימה, הם יהיו חסינים מההדחה הראשונה, אך אם יכשלו, הם יצטרפו לרשימת ההדחה יחד עם שאר דיירי הבית.

  • בעונה השנייה, מוטי ומעיין חודדה, קיבלו משימה להסתיר מדיירי הבית את העובדה שהם זוג נשוי. כדי שהדיירים לא יחשדו, הכריז האח הגדול על מוטי ואלין כזוג פיקטיבי. במשימה זו השתתפו מוטי, מעיין, אלין, אביב ושרה, אשר עמדו במשימה וזכו בחסינות מההדחה, למעט מעיין שהצטרפה לרשימת ההדחה עקב התנהגות בוטה כלפי אלין.
  • בעונה השלישית, רינת ושירן, קיבלו משימה להסתיר משאר דיירי הבית את העובדה שהן תאומות זהות, ולגרום להם להאמין שבבית קיימת רק דיירת אחת בשם רינת. לשם כך שתי הדיירות לא יכלו לשהות בבית באותו זמן ובכל פעם שאחת מהן שהתה בבית התאומה הייתה סגורה בחדר מיוחד ללא גישה לשאר הדיירים. במשימה זו השתתפו רינת, שירן, יגאל, ג'קי וליהיא שעמדו במשימה וזכו בחסינות מההדחה.
  • בעונה הרביעית, יוסי ויעל, קיבלו משימה לכפות את אופיים כביכול על דיירי הבית. המשימה של יוסי הייתה להציק לשאר הדיירים עד כדי כך שלא יוכלו לסבול אותו יותר, לעומת זאת המשימה של יעל הייתה להעמיד פני אישה אנטיפתית וביקורתית. שני הדיירים לא עמדו במשימה והצטרפו לרשימת ההדחה יחד עם שאר דיירי הבית.
  • בעונה החמישית, כל דיירי הבית, למעט רוני וגילי מיילי, קיבלו משימה להתחזות לזוגות ולגרום לאב והבן מיילי לחשוב שזוהי עונת הזוגות של האח הגדול, כשבפועל רוני וגילי הם הזוג היחיד בבית. הדיירים עמדו במשימה, אך חלקם בכל זאת הועמדו להדחה יחד עם רוני וגילי כיוון שביום ה-8 האח הגדול הטיל על רוני וגילי משימה לגלות איזה זוג מכל זוגות הדיירים הוא זוג פיקטיבי. רוני וגילי בחרו ב-4 זוגות בלבד ולא הצליחו לגלות שלמעשה הם הזוג היחיד בבית, וארבעת הזוגות שאותם בחרו הצטרפו לרשימת ההדחה.
  • בעונה החמישית, גרמה ההפקה לדיירים להאמין שבמהלך כל שהותם בבית, התקיים בית אח גדול שני עם דיירים כמותם. לדיירים התבשר שהם יתמודדו נגד בית האח הגדול השני בשלל משימות, ובית אחד ייסגר ובית שני יישאר. למעשה – האנשים שהוצגו בפני הדיירים כדיירי האח הגדול השני, היו רובם שחקנים ומקורבי ההפקה. בין הדיירים הללו היו גם חמישה דיירים חדשים שנכנסו לבית ביום ה-66.
  • בעונה השישית, שחקן של ההפקה בשם יאיר פיש, קיבל משימה סודית להתחזות לדייר בבית. הצופים בבית היו צריכים להצביע ולהחליט האם יאיר יכנס לבית בתור מגדל בקר, או בתור עשיר. בסיום ההצבעה נקבע שיאיר יכנס לבית כיאיר קידר, מגדל הבקר. הדיירים לא הצליחו לגלות כי מדובר בשחקן ועל כן יאיר הצליח במשימה והדיירים זכו בתקציב מותרות.
  • בעונה השביעית, דודו כהן, הדייר הראשון שנכנס לבית, קיבל משימה סודית במהלכה היה צריך לבחור שמונה דיירים אשר יקבלו תנאים שונים במהלך השבוע הראשון שלהם בבית. בזמן המשימה, האח הגדול "עצר את הזמן", מה שאומר שכל החלטותיו תקפות לכל העונה וניתנות לשינוי בהתאם להחלטת האח הגדול. כמו כן ביום התקציב יוכלו המתמודדים להחליף ביניהם את התנאים. החלטותיו קבעו: דייר עם מים חמים כל היום, דייר שיבחר שיר כל יום, שני דיירים כאחד, דייר שיעמיד להדחה באופן פומבי, דייר שלא יקבל את מזוודתו, דייר שמועמד להדחה כל שבוע, ודייר חסין מהדחה.
  • בעונה השמינית, שמוליק, כוכב וחיים קיבלו משימה סודית לשבוע הראשון של העונה במהלכה כוכב וחיים צריכים לשכנע את יתר הדיירים כי הם אמא ובן. במקביל, הזוג הנשוי שמוליק וכוכב נדרשו לשכנע כי אין ביניהם שום קשר קודם. השלושה הצליחו להסתיר את העובדה על הנישואים של שמוליק וכוכב ולכן עמדו במשימה.

משדרים הקשורים לתוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "הדוח היומי" הוא תוכנית אינטרנטית שמסכמת בקצרה מדי יום את המתרחש בבית האח הגדול באתר mako.
  • "חוזרים הביתה" הוא פרק איחוד של האח הגדול, המשודר שבוע לאחר סיום העונה והגמר הגדול. כל מתמודדי העונה חוזרים אל בית האח הגדול, ודנים לראשונה כולם יחד על השהות שלהם בבית, הקשיים, הסליחות, וההתפשרויות. המשדרים משודרים מהעונה הראשונה. בעונה השנייה והרביעית, ספיישל "חוזרים הביתה" לא צולם בבית האח הגדול כי אם תועד ליווי של כמה מהפיינליסטים בדרכם מהגמר הביתה וחזרה לשגרת חייהם, את המפגש עם התקשורת, המעריצים והקהל, ואת קורותיהם ביום שלאחר התוכנית. ספיישל במתכונת זו שודר גם בתום עונת ה-VIP השנייה. בעונה השביעית של התוכנית, לראשונה לא הופק כלל ספיישל "חוזרים הביתה". גם לעונה השמינית לא הופק ספיישל זה, אולם דיירי העונה שבו אל בית האח הגדול למסיבת סיום מספר ימים לאחר תוכנית הגמר.
  • "הבית של האח שווה יותר" היא תוכנית ספיישל מאחורי הקלעים המונחת על ידי דניאל חסון או ליאת תימור, שבו נחשפים בפניי הצופים בבית סודות העיצוב של בית האח, את העיצובים, הרעיונות, מי עומד מאחורי זה, מלווה בסיור מדורך בבית. התוכנית משודרת החל מהעונה הרביעית, וחושפת את הספיישל לפני אירוע הפתיחה.
לוגו התוכנית
  • "האחות הקטנה" - במהלך העונות הראשונות שודרה במקביל לשידורי האח הגדול בערוץ 2 התוכנית האחות הקטנה (או האחות הקטנה VIP במקביל לאח הגדול VIP) בערוץ ביפ בטלוויזיה בכבלים, שהציעה פרשנות סאטירית והומוריסטית לנעשה בבית האח הגדול. בניגוד לתוכניות אחרות מסוגה (דוגמת "חדר הלבשה" למרוץ למיליון ו"מהדורת השבט" להישרדות), האחות הקטנה הופקה על ידי חברת הפקה שונה מחברת ההפקה של האח הגדול (קופרמן הפקות). התוכנית, שודרה במהלך העונות: הראשונה, ה-VIP והשנייה בהגשתה של אפרת אברמוב, ושודרה שלוש פעמים בשבוע: בשתיים מהן עסקה התוכנית באירועי 48 השעות האחרונות בבית האח הגדול ולאחר מכן שודרה תוכנית לסיכום וניתוח אירועי השבוע החולף בבית האח הגדול. בכל פרק הצטרף אל אברמוב אורח, לרוב קומיקאי. האחות הקטנה זכתה להתייחסות תקשורתית[4][5] בזכות עצמה. בשתי העונות הראשונות שלה שימשה ככלי במאבק שהתנהל בין זכייניות ערוץ 2, שידורי קשת (שהיא גם הבעלים של ערוץ ביפ) ורשת, על רקע עלייתה של התוכנית שבוע סוף! ברשת, שנתפסה על ידי שידורי קשת כחיקוי הפורמט של ארץ נהדרת. תוכנית סיכום השבוע של האחות הקטנה, ששודרה בערוץ ביפ בעונתה הראשונה בשישי בערב מול שבוע סוף! בערוץ 2, הצליחה למשוך צופים רבים, בהתחשב בכך ששודרה בערוץ נישה, ונגסה באחוזי הצפייה של "שבוע סוף!". "האחות הקטנה" לא שבה ללוות את העונה השלישית של "האח הגדול", מאחר ששידורי ערוץ ביפ הסתיימו בסמוך לתחילת העונה.
  • "דברים שנשארים בחדר האח" היא תוכנית קצרה, ששודרה במהלך העונה השישית כל יום חמישי לאחר המהדורה, שבה הצופים צופים בשיחות האישיות והפרטיות של הדיירים עם האח הגדול. התוכנית הניפה רף בינוני באחוזי הרייטינג.[6] "סודות מחדר האח" - גרסתה המחודשת של התוכנית שחזרה לקצרה גם בעונה השביעית.
  • "רגע לפני" היא תוכנית קצרה לפני תחילתה של כל עונה החל מעונת ה-VIP השנייה, ובהגשת חיים אתגר. בתוכנית מתראיינים המתמודדים הבולטים מהעונה הקודמת, ושומעים גם מה יש למנחים לאחל למתמודדים החדשים.
  • "משחקי האח" היא תוכנית קצרה, המשודרת בערוץ 2 החל מעונת ה-VIP השנייה בימי חמישי, יום לאחר חשיפת רשימת המועמדים להדחה של השבוע. כל המועמדים מתחרים ביניהם בשלושה שלבים של חידון. הזוכה מקבל חסינות וצריך להעמיד במקומו דייר אחר. בעונה השמינית "משחקי האח" משודרת בימי שני בשעה 21:00.
  • "אח עד הבית" החל מהעונה השביעית שודרה במקביל לתוכנית "האח הגדול" גם תוכנית אינטרנטית בהנחייתו של גיא הוכמן. בתוכנית מלווה גיא את המודחים מ"בית האח הגדול" בדרכם הביתה ומספק לצופים הצצה אחרונה במתמודד המודח וברכילות וחדשות מתוך הבית, מנקודת מבטו של המודח הטרי. התוכנית משודרת באתר mako. בעונה השמינית לירון שמם נבחרה להגיש את התוכנית האינטרנטית לליווי המודח, והשם שונה ל"אחות עד הבית".

תכונות דיירי הבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמקובל במתכונת תוכניות "האח הגדול", נבחרו לשהות בבית אנשים בעלי רקע ותכונות שונים זה מזה במידה רבה. שונות הדיירים מתבטאת בלאום, זיקה לדת, מוצא עדתי, מעמד חברתי, אזור מגורים, גיל, נטייה מינית ועוד. שונות זו מפיקה מעין מיקרו-קוסמוס לא מייצג של החברה הישראלית, וחלק מהמתחים המאפיינים אותה משתקפים גם בתוכנית. חדר הווידויים בבית האח הגדול ("חדר האח הגדול") משמש את הדיירים כפינה סגורה לפריקת המתח הגואה לפרקים, ולווידויים אישיים בפני האח הגדול - ובפני הצופים. כמו כן, משמש חדר זה להודעות אישיות מאת האח הגדול לדיירים. חדר זה משמש גם לשיחות עם פסיכולוג, המלווה את הדיירים מחוץ לגבולות השידור.

עונות התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה תאריכי שידור מספר דיירים מספר ימים מקום ראשון מקום שני מקום שלישי מקום רביעי מקום חמישי מנחים פרסים ערוץ שידור
1 1 בספטמבר - 16 בדצמבר 2008 20 דיירים 107 ימים שפרה קורנפלד יוסי בובליל איתי זיו עינב בובליל לאון שניידרובסקי ארז טל ואסי עזר מיליון ש"ח קשת
VIP 1 1 במרץ - 31 במרץ 2009 13 דיירים 31 ימים דודי מליץ שימי תבורי מנחם בן פנינה טורנה קורין אלאל
2 15 בנובמבר 2009 - 4 במרץ 2010 21 דיירים 110 ימים אלירז שדה סער שיינפיין אלין לוי פותנה ג׳אבר גואל פינטו
3 8 בדצמבר 2010 - 26 במרץ 2011 21 דיירים 109 ימים ג׳קי מנחם ליהיא גרינר נופר מור עמיר גולדברג סיוון אברהמי
4 1 בינואר - 2 באפריל 2012 21 דיירים 93 ימים קותי סבג תמיר ורדי סער סקלי שרי שימחוב יאנה יוסף
5 5 במאי - 27 באוגוסט 2013 23 דיירים 115 ימים טהוניה רובל לבנה גוגמן לאון שוובסקי דור דמרי איתי וולך
6 14 במאי - 30 באוגוסט 2014 19 דיירים 109 ימים טל גלבוע אלדד גל-עד לינור שפר דנית גרינברג נופר מור
VIP 2 10 במאי - 16 ביוני 2015 12 דיירים 38 ימים מושיק עפיה ניר (נירו) לוי שיר אלמליח איציק זוהר סטלה עמר ג׳יפ
7 16 בדצמבר 2015 - 6 באפריל 2016 22 דיירים 113 ימים שי מיקה יפרח ברק אדרי עמרי בר נתן דודו כהן ארז טל וקורין גדעון דירה בשווי 1.4 מיליון ש"ח
8 18 בדצמבר 2016 - 28 במרץ 2017 19 דיירים 101 ימים אביחי אוחנה שני גולדשטיין חיים שועי שרון גל מעיין אשכנזי
9[7] טרם שודרה בר רפאלי וצביקה הדר לא ידוע רשת

האח הגדול LIVE[עריכת קוד מקור | עריכה]

העונה הראשונה נפתחה כאשר ברקע שוררת אי ודאות לגבי הצלחתה העתידית של התוכנית ומידת הצלחת הפורמט בקרב צופי הטלוויזיה בישראל. בעונה זו נחתם הסכם עם הוט לשידור חי של אירועי האח הגדול. בשל אי הוודאות לגבי הצלחת התוכנית, נפתח ערוץ 20 לכלל הצופים ללא תשלום, כדי להגדיל את חשיפת התוכנית לכמה שיותר צופים. בעונות הבאות, כאשר מעמד התוכנית היה ברור יותר וניכר היה שהתוכנית מעוררת עניין בקרב חלק ניכר מהצופים, הוחלט לגבות תשלום בעבור הצפייה. החלטה זו התבררה כנכונה, תרמה להכנסות הזכייניות והעידה כי התוכן נתפס אצל צופים רבים כמעניין מספיק כדי שיבחרו להוציא סכום כסף נוסף כדי לצפות בו. כמו כן, בעונות השנייה והשלישית נחתם הסכם גם עם yes, כך שכל לקוחות הטלוויזיה הרב ערוצית בישראל יכלו להירשם לצפייה. בעונת ה-VIP ובעונה השנייה המשיך השידור באינטרנט להיות בחינם. בעונה השלישית השידור בחינם באינטרנט הוגבל לשעה ביממה, וניתנה אפשרות לפתוח אותו ללא הגבלה תמורת תשלום. לא פורסמו נתונים לגבי ההצלחה הכלכלית של השידור באינטרנט בתשלום. בעונה הרביעית ניתן היה לצפות בשידור החי מהבית גם דרך אפליקציית "האח הגדול Live", שהייתה זמינה באייפון ובמכשירים מבוססי אנדרואיד. החל מהעונה החמישית השידור החי עבר לאפליקציית MakoTV של הזכיינית קשת.

הרייטינג הגבוה של השידור בערוץ 20 שימש אף הוא כלי במאבק בין הזכייניות "קשת" ו"רשת". כך, למשל, כניסתם של המנחים לבית בעונה השנייה התבצעה ביום שישי, שנקבע כיום השידורים של "רשת", על-פי תנאי הזיכיון שקיבלה מהרשות השנייה. "רשת" מחתה על כך וטענה שהצעד פגע בהכנסותיה, משום שהאירוע ששודר בערוץ 20 גרם לצופים רבים לנטוש את הצפייה בערוץ 2, לטובת צפייה בו.

עקב "תקרית דנה רון" בעונה השלישית הוחלט על ידי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו והמועצה לשידורי כבלים ולוויין על קוד אתי וכללים שנועדו להגן על הצופים והמשתתפים בתוכנית ובהם: הגנה על כבודם של המשתתפים בתוכנית, מניעת שימוש באלימות או הטרדה מינית בתוכנית, מתן אפשרות למשתתף שלא מעוניין ליטול חלק במשימות מסוימות להימנע מלהשתתף בהן ועוד.

חברות HOT ו-yes התחייבו בפני המועצה כי אם ישודרו דברים פוגעניים שיש בהם משום ביזוי והשפלה של משתתפי התוכנית או פגיעה מהותית ברגשות הצופים בבית, ידרשו מפיקי הערוץ לשדר התנצלות מיידית שתשודר בערוץ לאלתר או במועד סמוך לכך. כדי לאפשר למפיקי התוכנית לעמוד בהוראות אישור הערוץ ולפקח על התכנים המשודרים, נקבע כי ערוץ "האח הגדול" ישדר את השידור החי לאחר השהייה בת דקה.

בינואר 2012 בעקבות עתירה לבג"ץ של עמותת אוויר נקי והאגודה למלחמה בסרטן ותלונות נוספות שהתקבלו במועצה לשידורי כבלים ולווין על עישון מאסיבי בתוכנית, הוחלט כי במהלך שידור התוכנית בערוץ 20, תשודר בין השעות 19:00 ועד 23:00 כתובית כי "העישון מזיק לבריאות" פעמיים בכל שעה.

החל מהעונה החמישית, משודרת באתר אך ורק המצלמה הראשית ולא ניתן לבחור בין המצלמות כפי שהתאפשר בעונות שקדמו לה וכמו כן ניתן לראות הקלטה של השעות האחרונות ששודרו.

החל מהעונה השישית עבר "האח הגדול LIVE" לערוץ 26.[8] בערוץ החדש נוסף חידוש בצורת פופ-אפים על המסך שבאמצעותם נמסר מידע רב יותר על המתמודדים. כמו כן, השידור לווה בעונה זו בפרשנות על המתרחש בבית בקבוצת וואטסאפ על גבי הערוץ בהשתתפות מפורסמים, כתבים ודיירים מעונות קודמות.[9] הצפיה בערוץ הוגבלה החל מגיל 14. בעונה השביעית של התוכנית, ערוץ 26 היה פתוח בחינם ביום השידורים הראשון של העונה בלבד, להבדיל מעונות אחרות בהן הערוץ היה פתוח בחינם במהלך השבוע הראשון.

מינוף הפרסום[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב משתתפי תוכניות "האח הגדול" (למעט תוכנית ה-VIP) היו אלמוניים למדי טרם כניסתם לבית האח הגדול. במהלך התוכנית זוכים המשתתפים לחשיפה תקשורתית נרחבת אך רובם המוחלט שבים עם סיומה לאלמוניותם, לאחר שזכו ב"חמש עשרה דקות התהילה" שלהם. עם זאת, בין המשתתפים בעונות השונות היו כמה שהצליחו למנף את החשיפה לה זכו לכדי מיצובם כדמויות ידוענים, תוך מעבר לתחומי עיסוק כגון דוגמנות, משחק או הגשת תוכנית טלוויזיה.

דוגמאות בולטות למשתתפים שכאלו הן:

  • שפרה קורנפלד: זוכת העונה הראשונה, שבעקבותיה הפכה למגישת רדיו ("ציפורי לילה") והוציאה ספר.
  • אלירז שדה: זוכה העונה השנייה, שבעקבותיה הנחה כמה תוכניות טלוויזיה, הגיש תוכניות רדיו והשתתף בסדרות טלוויזיה.
  • ליהיא גרינר: השתתפה בעונה השלישית, שבעקבותיה הפכה לידוענית, המרבה להופיע באירועים והשקות.
  • דנה רון: השתתפה בעונה השלישית, שבעקבותיה החלה בהגשת תוכניות בוקר בערוץ 2 עבור הזכיינית "קשת" וכן הפכה לפרזנטורית.
  • קותי סבג: זוכה העונה הרביעית, שבעקבותיה הנחה מספר תוכניות טלוויזיה והשתתף באחרות.
  • טהוניה רובל: זוכת העונה החמישית, שבעקבותיה השתתפה במספר פרסומות ובתוכניות טלוויזיה, הפכה למגישה ולפרזנטורית וקידמה את קריירת הדוגמנות שלה.
  • שי חי: השתתף בעונה השביעית, שבעקבותיה קיבל תוכנית שבועית ברדיו ללא הפסקה.[10]

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה ארגון קטגוריה תוצאה סימוכין
עונה 7
2016 פרסי עכבר העיר סדרת / תוכנית המקור הטובה ביותר מועמדות [11]
עונה 8
2017 האקדמיה הישראלית לטלוויזיה תוכנית מציאות (ריאליטי) מועמדות [12]

תביעות נגד מפיקי התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחדים ממשתפי תוכני "האח הגדול" הגישו תביעות לפיצויים נגד מפיקי התוכנית:

  • עדנה קנטי תבעה פיצוי בסך שני מיליון ש"ח, בטענה לכליאת שווא, פגיעה בפרטיות ולשון הרע. תביעותיה בעניין כליאת שווא ופגיעה בפרטיות נדחו, אך בתביעת לשון הרע נפסק לה פיצוי בסך 30 אלף ש"ח, על שכונתה בתוכנית "מכחישת שואה" ונאמר כי היא "מרביצה לחיילי צה"ל וקוראת להם נאצים".[13]
  • מפיקי העונה השנייה של התוכנית נתבעו בידי שלושה מהמשתתפים בתוכנית, סער שיינפיין, ארז דה דרזנר ובנצי שני, בטענה שבמהלך שהותם בבית "האח הגדול" קיבלו כדורים פסיכיאטריים מד"ר אילן רבינוביץ', ללא הסבר על תופעות לוואי חמורות. בפברואר 2013, לאחר הליך של גישור, דווח באמצעי התקשורת שמפיקי ״האח הגדול״ ורבינוביץ' ישלמו סכום של כ-1.5-2 מיליון ש"ח כפיצוי לשלושת התובעים.[14]

גם צופים בתוכנית הגישו תביעות נגד מפיקי התוכנית:

  • יעקב ארז ויוחנן ירון הגישו בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית, בהטענה שבשידור פרק שבו נראו משתתפי התוכנית מתווכחים על אודות כוונת אחת המשתתפות להכניס את ספר התנ"ך לחדר השירותים על מנת לקרוא בו, יש משום פגיעה חמורה ברגשות הדת של המבקשים ושל הקבוצה אותה הם מבקשים לייצג. התובעים ביקשו לפסוק לקבוצה המיוצגת פיצויים בגין עוגמת נפש בסך 912 מיליון ש"ח. הבקשה נדחתה, והמבקשים חויבו לשלם למשיבות, שידורי קשת בע"מ וקופרמן הפקות בע"מ, הוצאות בסך 20,000 ש"ח.[15] התובעים ערערו על החלטה זו לבית המשפט העליון וערעורם נדחה, תוך חיובם בהוצאות המשיבים בסך 10,000 ש"ח.[16]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא האח הגדול בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 פרייס נועה‏, האחות הגדולה: רווית ליאור מנדל תערוך את "האח הגדול" ברשת, באתר וואלה! NEWS‏, 6 ביולי 2017
  2. ^ שטרן איתי, בר רפאלי ככל הנראה תנחה את "האח הגדול", באתר הארץ, 27 בספטמבר 2017
  3. ^ נתי טוקר, עוזבים את ערוץ 2: רשת רוצה לעבור לשדר בערוץ חדש ברישיון, באתר TheMarker‏, 13 באוקטובר 2016
  4. ^ ניר קיפניס, ‏אחות לנו קטנה, באתר גלובס, 12 בנובמבר 2009
  5. ^ גילי איזיקוביץ | תצלום: גבריאל בהרליה, אפרת אברמוב: זאת הקטנה, באתר עכבר העיר, 13 בנובמבר 2009
  6. ^ האתר הרשמי עם הפרקים בפנים
  7. ^ רז שכניק, נא להיערך בהתאם: רשת מתכוננת ל"האח הגדול", באתר ynet, 3 בפברואר 2016
  8. ^ ספיר חבקין, ‏עוברים דירה: הבית החדש של האח הגדול, באתר ‏mako‏‏, ‏13 באפריל 2014‏
  9. ^ מערכת תכניות קשת, ‏מ'נשמע: קותי וטהוניה מחכים לכם בוואטס אפ, באתר ‏mako‏‏, ‏12 במאי 2014‏
  10. ^ שי חי מקבל תוכנית רדיו משלו, ‏2016-07-07
  11. ^ מועמדי סדרת / תוכנית המקור הטובה ביותר, באתר עכבר העיר
  12. ^ רשימת העולים לגמר תחרות הטלוויזיה 2016, באתר האקדמיה
  13. ^ תא (ת"א) 31084-04-13 עדנה קנטי נגד קופרמן הפקות בע״מ ושידורי קשת בע"מ, ניתן ב-30 במאי 2017
    נועה פרייס‏, אחר שתבעה 2 מ' ש' מקשת - משתתפת "האח הגדול" תפוצה ב-30 א' בלבד, באתר וואלה! NEWS‏, 1 ביוני 2017
  14. ^ רז שכניק, ידיעות אחרונות, פרשת הכדורים הפסיכיאטריים: "האח הגדול" יפצה את נפגעי התוכנית בכ-2 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 7 בפברואר 2013
  15. ^ תצ (י-ם) 50876-02-11‏ ‏יעקב ארז ויוחנן ירון נגד שידורי קשת בע"מ וקופרמן הפקות בע"מ, ניתן ב-16 באוקטובר 2012
  16. ^ ע"א 8717/12 יעקב ארז ויוחנן ירון נגד שידורי קשת בע"מ וקופרמן הפקות בע"מ, ניתן ב-16 ביוני 2014


הקודם:
2008 - הישרדות 10
פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה - תוכנית מציאות
2009, 2010, 2011 - האח הגדול
הבא:
2012 - The Voice ישראל