חלמיש (יישוב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חלמיש
נוה צוף (חלמיש) ונבי סלאח 2.JPG
חלמיש ומולה בתי נבי סאלח. תצלום אוויר, פברואר 2014
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית מטה בנימין
גובה ממוצע ‎559‏ מטר
תאריך ייסוד 1977
תנועה מיישבת אמנה
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2015:
  - אוכלוסייה 1,278 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-0.3%‏ בשנה עד דצמבר 2015
(למפת גוש דן רגילה)
Tel-aviv area.svg
 
חלמיש
חלמיש
32°00′21″N 35°07′33″E / 32.0058270241678°N 35.1257031091538°E / 32.0058270241678; 35.1257031091538קואורדינטות: 32°00′21″N 35°07′33″E / 32.0058270241678°N 35.1257031091538°E / 32.0058270241678; 35.1257031091538
מראה כללי של היישוב, נובמבר 2008

חַלָּמִישׁ (נקראת גם "נוה צוף") היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי באזור מערב הרי בנימין, השייך למועצה אזורית מטה בנימין. חלמיש נמצא על כביש חוצה בנימין, בסמוך לכפרים נבי סאלח ודיר ניזאם ומצפון-מזרח לעיר מודיעין.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכס ההר עליו יושב כיום היישוב חלמיש מזוהה, בהתאם לשם של הכפר הערבי ג'יפנה הנמצא מספר קילומטרים מזרחית ליישוב, עם חבל הארץ שנקרא "חבל גופנה" בימי החשמונאים.

ההתנחלות הוקמה בכ' בחשוון ה'תשל"ח, 1 בנובמבר 1977, על ידי גרעין דתי בשם "נוה צוף" וגרעין חילוני בשם "נוה צלח" במבנה המשטרה המנדטורי של נבי סאלח, בהמתנה להקמת יישובים זמניים נפרדים לכל גרעין. מבנה המשטרה שימש לאחר מלחמת ששת הימים את משמר הגבול, אך היה מוזנח במשך מספר שנים לפני כניסת התושבים. התושבים התגוררו במבנה המשטרה בצפיפות רבה, מספר משפחות בחדר, וחלקם התגוררו בתאי מעצר[1]. בעקבות התנאים הקשים עזבו אנשי הגרעין החילוני עד להקמת יישוב זמני מסודר[2]. בהמשך עזבו מרבית אנשי הגרעין הדתי. רציחתו על רקע לאומני של אחד התושבים בשער היישוב הביאה כמעט לנטישת שבע המשפחות שנותרו[3].

בפברואר 1978 נתבקש היועץ המשפטי לממשלה להכריז על קרקעות באזור כאדמות מדינה, לאחר בדיקה שאין מי שעיבד אותם ותפס חזקה[4]. במרץ 1978 הורה שר הביטחון, עזר ויצמן, על הקפאת תחילת העבודות להקמת היישוב הזמני והתושבים הפגינו נגד ההחלטה בירושלים. באמצע אפריל 1978 בעקבות שיחה של ראש הממשלה עם שר הביטחון, עלו הטרקטורים הראשונים להכשרת הקרקע דרומית מערבית למבנה המשטרה עבור היישוב הזמני. יישוב הקבע יועד לקום על גבעת החורש במקומו הנוכחי של היישוב[5]. לאחר תחילת העבודות פנו תושבי נבי סאלח לבג"ץ בעתירה נגד הקמת היישוב וטענו כנגד גדר שהוצבה במקום עוד בט"ו בשבט כדי להגן על נטיעות מפני רועי צאן[6]. בעקבות הצהרת מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, דורית ביניש, שהיא אינה יודעת מי הקים את הגדר, הוציאו השופטים צו הפסקת עבודות ל-45 יום כדי שהמדינה תוכל לברר את העובדות לאשורן[7][8]. באוגוסט 1979 כבר היה ליישוב 900 דונם[9]. בפברואר 1980 כרתו תושבי נוה צוף 150 עצי קטלב ואלון מוגנים ביער דיר ניזאם[10] לצורך הרחבת ההתנחלות.

ועדת השמות הממשלתית התנגדה לקריאה ליישוב על שם הגרעין "נוה צוף", בדומה להתנגדותה לשמה של קריית ספר, בגלל שמדובר בשם של יישוב עתיק הרחוק מרחק רב מנקודת ההתיישבות החדשה. על כן הוענק ליישוב השם "חלמיש"[11] המשמש את מוסדות המדינה הרשמיים, אולם אנשי המקום והאזור מכנים אותו "נוה צוף". מקור השם "חלמיש" הוא בספר דברים[12].

במשך שנות קיומו של היישוב אירעו בסביבתו פיגועים רבים בהם נהרגו ונפצעו כמה מתושביו[13].

בליל שבת 25 בנובמבר 2016 ניזוק היישוב כתוצאה משריפה במהלך גל השריפות. היישוב פונה מיושביו, חלקם ליישוב הקרוב, עטרת. כ-18 בתים נשרפו כליל וקרסו וכ-25 בתים נוספים ניזוקו קשות מהאש. לא היו נפגעים בנפש[14].

ב-21 ביולי 2017 נרצחו ביישוב שלושה בני משפחה בידי המחבל הפלסטיני בן 19 מהכפר הערבי הסמוך כובאר[15].

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלמיש מתגוררות מעל 250 משפחות, מזוגות צעירים ועד קשישים, כ-1,278 תושבים[16]. זוגות רבים נולדו ביישוב ובו הכירו. כ-75% מתושבי היישוב ילידי ישראל, והשאר עולים שהגיעו ממדינות רבות כמו ארצות הברית, בריטניה, צרפת, ארגנטינה, רוסיה וקנדה. רב היישוב הוא הרב יונתן בלס.

שירותים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב יש שני בתי ספר: בית ספר יסודי ממלכתי דתי, אולפנה למוזיקה ומחול, וכן תלמוד תורה לילדי בית הספר היסודי בשעות אחר הצהריים. כמו כן נמצאים ביישוב גם מכינה קדם צבאית, בריכת שחייה, קופת חולים, מרכז להתפתחות הילד, סניף יד שרה, סניף של תנועת הנוער בני עקיבא וארבעה בתי כנסת.

ביישוב יש קהילה מתנדבת המחזיקה גמ"ח "חסדי שרה", וצוותי מד"א, כבאות וכיתת כוננות.

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרבת היישוב נמצאות שמורת יער אום צפא ושמורת יער דיר ניזאם, המשולבת בחורש ים תיכוני עם עצי אורן. שתי שמורות אלו הן מהשמורות הבודדות שנותרו בהרי יהודה.

בתוך תחומי היישוב נמצא אתר ארכאולוגי הקרוי "חובלתא".

מבנה המשטרה ההיסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה המשטרה הבריטית והכניסה האחורית ליישוב, 11/08

בשולי היישוב ניצב בניין מצודת טגארט שהוקם כחלק ממערך הביטחון של השלטון המנדאטורי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, על ידי המחלקה לעבודות ציבוריות. בדומה למצודות נוספות, הוקמה מצודה זו על גבי מבנה ביטחון ישן, ובשל כך המשיכה את המאפיינים הארכיטקטוניים של המבנה הישן בזה החדש. מצודה זו מורכבת מאגף ראשי בן שתי קומות, מגדל ביטחון ומספר אגפים התוחמים שתי חצרות פתוחות. ייחודה של מצודה זו הוא בכך שהמבנה מצופה באבן, וכן השימוש בקשתות בחזיתות הפונות לחצרות הפנימיות (ממאפייני המבנה הישן שנבלע במצודה המאוחרת). כיום משמש המבנה את מערך החינוך ביישוב. במקום פועל גן ילדים, אולפנה וסניף של בני עקיבא.

מעיין הקשת ("עין אל-קוס")[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבריכה הנמוכה במעיין מאיר

בסמוך להתנחלות נמצא מעיין הקשת (בערבית: "עין אל-קוס"), מעיין שמאז 2009 הפך למוקד סכסוך בין תושבי הכפרים הפלסטינים הסמוכים, דיר ניזאם ונבי סאלח, ופעילי שמאל לתושבי חלמיש[17]. ב-2006 נוקה המעיין ושופץ על ידי בני נוער מחלמיש המכנים אותו "מעיין מאיר"[18]. לטענת תושבי הכפרים במשך מאות שנים הם עשו שימוש במי המעיין. מנגד טוענים התושבים שהמעיין לא היה בשימוש עד שהם שיפצו אותו. בכל יום שישי מקיימים הפלסטינים ביחד עם פעילי שמאל הפגנות במקום[19] [20][דרושה הבהרה].

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נוה צוף, באתר המועצה האזורית מטה בנימין

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מתנחלים בנבי סאלח מתגוררים בתאי מעצר, מעריב, 3 בפברואר 1978
  2. ^ דליה מזורי, גרעין נוה צלח עזב, גרעין נוה צוף קולט, מעריב, 17 בפברואר 1978
  3. ^ ההיסטוריה של נוה צוף/חלמיש, באתר היישוב.(הקישור אינו פעיל, 29 ביולי 2017)
  4. ^ הממשל ביו"ש ומשרד החינוך, מעריב, 5 בפברואר 1978
  5. ^ דליה מזורי, טרקטור ראשון עלה על הקרקע להכשרת התנחלות בנוה צוף, מעריב, 17 באפריל 1978
  6. ^ דליה מזורי, מתנחלי נוה צוף: הגדר הוצבה להרחיק עדרים, מעריב, 28 במאי 1978
  7. ^ עמוס לבב, האם שני קילומטר גדר באו מהשמים?, מעריב, 26 במאי 1978
  8. ^ אהרון דולב, היושבים על גדר המריבה, מעריב, 2 ביוני 1978
  9. ^ גוש אמונים טוען למחסור חמור בקרקע, מעריב, 7 באוגוסט 1979
  10. ^ דליה מזורי, "אנחנו מעדיפים א"י עם יהודים ובלי יער מאשר עם יער ובלי יהודים, מעריב, 13 בפברואר 1980
  11. ^ חלמיש, מעריב, 25 ביולי 1978 (מודעה)
  12. ^ ספר דברים, פרק ל"ב, פסוק י"ג.
  13. ^ פצוע קשה בפיגוע ירי, באתר ynet, 14 בדצמבר 2000.
    יהונתן ליס ועלי ואקד, הקצין שנהרג ליד רמאללה: סגן יאיר נבנצאל, באתר ynet, 19 במאי 2001
    פליקס פריש ואפרת וייס, כדור חדר לאוטובוס הממוגן - וצעירה נהרגה, באתר ynet, 24 במרץ 2002
    אפרת וייס, פיגוע ירי בשטחים: ישראלי נפצע בינוני עד קשה, באתר ynet, 18 בינואר 2004
    אפרת וייס, פיגוע ירי בגדה: 3 מטיילים נפצעו ליד נוה צוף, באתר ynet, 20 ביוני 2006
    אפרת וייס, פצוע קל בפיגוע ירי ליד חלמיש, באתר ynet, 24 בדצמבר 2006
    חגי סגל, ‏בשר תותחים, באתר בשבע - ערוץ 7
  14. ^ עומרי אפרים, רועי ינובסקי ואליאור לוי, ליל בלהות בחלמיש: "בתים בערו וקרסו באפקט דומינו", באתר ynet, 26 בנובמבר 2016,
    אלישע בן קימון ואטילה שומפלבי, בנט בחלמיש: "מחבלי אש רצו להרוג יישוב בישראל", באתר ynet, 27 בנובמבר 2016.
  15. ^ יואב זיתון, אילנה קוריאל ואלישע בן קימון, טבח משפחת סלומון: יוסף וילדיו חיה ואלעד נרצחו, באתר ynet.(הקישור אינו פעיל, 29 ביולי 2017)
  16. ^ נתוני הלמ"ס
  17. ^ גם במהלך השבת התפרעויות של פלסטינים סמוך לנוה צוף, באתר ערוץ 7, 9 בינואר 2010.
    תיעוד: מתנחלים מיידים אבנים במהלך הפגנה של פלסטינים ליד רמאללה, באתר nana10‏, 10 בינואר 2010
    "אלוף פיקוד המרכז הורה לחקור חיילים שלא עצרו מתנחלים שיידו אבנים", באתר nana10‏, 11 בינואר 2010
    יהושע בריינר‏, למתנחלים והפלסטינים יש סיבה חדשה לריב, באתר וואלה! NEWS‏, 12 בינואר 2010
    עלי ואקד, זירת העימות החדשה בגדה: הכול בגלל מעיין, באתר ynet, 26 בינואר 2010
    "מעיין מאיר" הושחת שוב על ידי פורעים ערבים, באתר ערוץ 7, 5 במרץ 2010
    יאיר אלטמן, סכסוך לדורות בנבי סלאח: "ילדינו יסבלו? גם אתם", באתר ynet, 18 בדצמבר 2010
    קלמן ליבסקינד, "החדשות בישראל באדיבות צלמי התעמולה הפלסטינים", nrg 4.7.10
    רינת אביגדור ודן טמיר, נבי זעם, "במחנה", 21 ביולי 2010
  18. ^ עין מאיר, באתר "ארץ המעיינות"
    אל הבריכות המטופחות במעיין מאיר, אתר "מסלולים"
  19. ^ גדעון לויגם הכפר נבי סאלח מצטרף ל"אינתיפאדה הלבנה", באתר הארץ, 16 באפריל 2010.
  20. ^ Is This Where the Third Intifada Will Start?