לדלג לתוכן

ועדת החוקה, חוק ומשפט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
ועדת החוקה, חוק ומשפט
ישיבת ועדת חוקה, חוק ומשפט בראשות ח"כ יזהר הררי, בשנת 1952 לערך.
ישיבת ועדת חוקה, חוק ומשפט בראשות ח"כ יזהר הררי, בשנת 1952 לערך.
גוף פרלמנטרי הכנסת
ייסוד הוועדה 1949
יו"ר שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
חברים
הליכוד: חנוך מילביצקי, אריאל קלנר, גלית דיסטל-אטבריאן, אופיר כץ
יש עתיד: קארין אלהרר, יואב סגלוביץ'
המחנה הממלכתי: מתן כהנא
ש"ס: אברהם בצלאל, ארז מלול
יהדות התורה: יעקב אשר
עוצמה יהודית: יצחק קרויזר
ישראל ביתנו: יוליה מלינובסקי
רע"מ: מנסור עבאס
חד"ש-תע"ל: עופר כסיף
העבודה: גלעד קריב
אתר רשמי

ועדת החוקה, חוק ומשפט (או בקיצור ועדת חוקה) של הכנסת היא אחת מוועדות הכנסת הקבועות. הוועדה עוסקת בחוקת המדינה, בחוקי היסוד, בחוקים הרגילים הנוגעים לסדרי המשפט ולשאלות מתחומי המשפט, ובחוקים כגון: בחירות ועוד.

הסיבות להקמת הוועדה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהחלטת החלוקה של העצרת הכללית של האומות המאוחדות בכ"ט בנובמבר 1947 נאמר: "האספה המכוננת של כל מדינה (היהודית והערבית) תתקין חוקה דמוקרטית למדינתה". במגילת העצמאות נקבע: "אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט הלילה ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתקבע על ידי האספה המכוננת הנבחרת, לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948 - תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית". אם כן, עצרת האו"ם חייבה כינון חוקה וכל נציגי המפלגות העיקריות חתמו על הכרזת העצמאות שאישרה קביעה זו, ואף קבעה תאריך יעד לכינון החוקה. ברוח דברים אלו הוקמה בסמוך לקום המדינה ועדה לענייני חוקה בראשות ד"ר זרח ורהפטיג. דוד בן-גוריון, אז ראש הממשלה, הכריז כי תפקידה הוא לעבד הצעת חוקה לפרלמנט הבא. אפשר להסיק שהייתה כוונה לחוקק חוקה פורמלית אחרת לא היו מקימים ועדה מיוחדת לשם כך.

רוב חברי הוועדה ראו בשני מסמכים אלה מסמכים המחייבים כינון חוקה באופן מיידי, גם מבחינה משפטית וגם מבחינה מוסרית. עוד הם טענו שמיד לאחר אישור החוקה, על האספה המכוננת להתפזר, כי מטרתה היה לכונן חוקה ורק לאחר מכן תיבחר הכנסת הראשונה.

דעת המיעוט סברה שאין צורך לחייב את האספה המכוננת לכונן חוקה. הם גם קבעו שמועצת המדינה הזמנית תמשיך לכהן לצד האספה המכוננת, קביעה זו זכתה לתמיכת ראש הממשלה דוד בן-גוריון ואף עוגנה בחוק כפקודת המעבר לאספה מכוננת.

כאמור לעיל, לא הייתה תמימות דעים בקשר להכרח המיידי, ולהכרח בכלל בכינון חוקה. בהכללה ניתן לומר, כי תומכי החוקה היו מפלגות ימין, מרכז ושמאל, מפלגות אלו היו מפלגות מיעוט אשר מנהיגיהן היו חסרי אונים מול מפא"י הדומיננטית. כל המפלגות שתמכו בחוקה, למעט המפלגה הפרוגרסיבית, ישבו באופוזיציה. טיעוניהם של התומכים בכינון החוקה נשענו בעיקר על הצורך בהגנה על זכויות הפרט והסדרתם בחוקה.

את המתנגדים לחוקה אפשר לחלק לשלושה סוגים.

  • המתנגדים לכינון חוקה באופן מיידי. לדעתם, יש צורך לחכות עם כינון החוקה משום שחוקה צריכה להיכתב בסופה של מהפכה כדי להנציח עקרונות מסוימים ומדינת ישראל במצבה היא רק בתחילתה של המהפכה. בנוסף הם טענו, שחוקה אמורה להתבסס על אמונו של העם בה ואנו איננו יודעים עדיין מה דעתם של היהודים העתידים לבוא שכן המדינה הייתה עוד בתקופה של קליטת עלייה מאסיבית.
  • אנשים שחושבים שאפשר להסתפק בחוקי יסוד.
  • אלה המתנגדים לכינון חוקה באופן עקרוני, אותם אנשים השתייכו ברובם למפלגות הדתיות.

התוצאה של הוויכוח היא, שלמדינת ישראל אין היום חוקה. הדיונים בנושא החוקה הסתיימו בהצעה שהוגשה בפני הכנסת, על ידי חבר הכנסת יזהר הררי.

ערך מורחב – החלטת הררי

על-פי ההצעה, הכנסת הראשונה הטילה על ועדת חוקה, חוק ומשפט להכין הצעת חוקה למדינה, והחוקה תהיה בנויה מפרקים, כך שכל פרק יהווה חוק יסודי בפני עצמו. הפרקים יובאו לאישור בפני הכנסת, וכאשר והוועדה תסיים את עבודתה, כל הפרקים יתאגדו לחוקת המדינה.

ההצעה התקבלה ב-13 ביוני 1950, על ידי חברי הכנסת, והיא ידועה כ"החלטת הררי", אשר קובעת את הדרך לכינון חוקה. מדובר בה במפורש על ועדה שתכין חוקה, ומשמעות הדבר, שגם לאחר הסבת שמה של האספה המכוננת לכנסת הראשונה, היא תמשיך להיות רשות מכוננת. למרות ההחלטה, נותרו שאלות פתוחות לגבי הנושאים בהם יעסקו החוקים היסודיים, האם באמת יש חובה לכונן חוקה? הרי נאמר בה שהכנסת "מטילה" על ועדת חוקה חוק ומשפט להכין חוקה, אך כתוב "במידה שהוועדה תסיים את עבודתה", מכך ניתן להבין, שכינון החוקה אינו מחויב.

לא ברור גם האם חוק יסודי הופך לפרק בחוקה מיד עם חקיקתו, או רק לאחר איגוד כל החוקים לחוקה? וכיצד יאוגדו כל החוקים? האם לאחר חקיקת האחרון שביניהם תהיה התאגדותם לחוקה אוטומטית או שיש צורך בהחלטה טכנית כדי שיהיו לחוקה? ובכלל מהו תוקפה המשפטי של החלטת הררי? בהמשך להחלטה זו, חוקקה הכנסת שלושה עשר חוקי יסוד כתשתית לחוקת המדינה:

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת השש עשרה נטלה על עצמה את המלאכה לבחון את חוקי היסוד שנחקקו עד אז (כלומר, למעט "חוק יסוד: משאל עם" ו"חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי" שעדיין לא נחקקו), להתאים אותם למסמך חוקתי, לצרף הצעות לפרקים החסרים ולאגד את כל אלה למסמך אחד הכולל הצעות לחוקה.

יושבי ראש הוועדה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
כנסת שנות פעילות יושב ראש תמונה סיעה
1 הכנסת הראשונה 29 במרץ 1949 - 20 באוגוסט 1951 נחום ניר-רפאלקס מפ"ם
2 הכנסת השנייה 18 בספטמבר 1951 - 12 בדצמבר 1955 משה אונא הפועל המזרחי
הכנסת השלישית חזית דתית לאומית, הפועל המזרחי, מפד"ל
3 12 בדצמבר 1955 - 14 בנובמבר 1956 זרח ורהפטיג
(1) 14 בנובמבר 1956 - 30 בנובמבר 1959 נחום ניר-רפאלקס אחדות העבודה - פועלי ציון
(3) הכנסת הרביעית 1 בדצמבר 1959 - 4 בספטמבר 1961 זרח ורהפטיג מפד"ל
(2) הכנסת החמישית 4 בספטמבר 1961 - 17 במאי 1966 משה אונא
הכנסת השישית
4 17 במאי 1966 - 17 בנובמבר 1969 יצחק רפאל
5 הכנסת השביעית 23 בדצמבר 1969 - 4 באפריל 1971 ישראל שלמה בן-מאיר
6 11 במאי 1971 - 21 בינואר 1974 יוסף גולדשמידט
(3) הכנסת השמינית 12 במרץ 1974 - 13 ביוני 1977 זרח ורהפטיג
7 הכנסת התשיעית 28 ביוני 1977 - 20 ביולי 1981 דוד גלס
8 הכנסת העשירית 20 ביולי 1981 - 21 בנובמבר 1988 אליעזר קולס הליכוד
הכנסת האחת עשרה
9 הכנסת השתים עשרה 23 בינואר 1989 - 13 ביולי 1992 אוריאל לין
10 הכנסת השלוש עשרה 22 ביולי 1992 - 17 ביוני 1996 דוד צוקר מרצ
11 הכנסת הארבע עשרה 16 ביולי 1996 - 2 במרץ 1998 שאול יהלום מפד"ל
12 2 במרץ 1998 - 7 ביוני 1999 חנן פורת מפד"ל, האיחוד הלאומי
13 הכנסת החמש עשרה 19 ביולי 1999 - 19 במרץ 2001 אמנון רובינשטיין מרצ
14 19 במרץ 2001 - 17 ביולי 2002 אופיר פינס-פז ישראל אחת, עבודה-מימד
15 17 ביולי 2002 - 17 באפריל 2006 מיכאל איתן הליכוד
(15) הכנסת השש עשרה
16 הכנסת השבע עשרה 30 ביוני 2006 - 24 בפברואר 2009 מנחם בן-ששון קדימה
17 הכנסת השמונה עשרה 6 במאי 2009 - 31 במרץ 2015 דוד רותם ישראל ביתנו
הכנסת התשע עשרה
18 הכנסת העשרים 1 ביוני 2015 - 30 באפריל 2019 ניסן סלומינסקי הבית היהודי
הכנסת העשרים ואחת הוועדה לא הוקמה בשל התפזרות מיידית של הכנסת בגלל המשבר הפוליטי
הכנסת העשרים ושתיים
19 הכנסת העשרים ושלוש 27 במאי 2020 - 6 באפריל 2021 יעקב אשר יהדות התורה
20 הכנסת העשרים וארבע 28 ביוני 2021 - 15 בנובמבר 2022 גלעד קריב העבודה
20 הכנסת העשרים וחמש 4 בינואר 2023 - מכהן שמחה רוטמן הציונות הדתית

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]