דוד הנגיד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף דוד מימוני)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי דוד הנגיד (כ"ד בטבת ד'תתקע"ג, 1212א באלול ה'ס', 1300) היה בנו של רבי אברהם בן הרמב"ם, שימש כנגיד לקהילות היהודים במצרים, סוריה וארץ ישראל.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בקהיר, נתמנה לנגיד לאחר פטירת אביו בשנת ד'תתקצ"ח (1237), וכיהן במשרה זו בהפסקה של חמש שנים עד לפטירתו. לחם כנגד מתנגדי הרמב"ם. ב-1285 עלה לארץ ישראל והתיישב בעכו. עם כיבוש העיר עכו וחורבנה בידי הממלוכים בשנת 1291 שב רבי דוד לקהיר עד לפטירתו. הובל לקבורה בטבריה ונטמן בסמוך לקבר הרמב"ם סבו. בשנת תרצ"ב (1922) נמצאה מצבת קבורתו, עליה נכתב: "זה קבר רבינו דוד נכדו של רבינו הגאון משה בן רבינו מימון מורינו מאור הגולה". המצבה הועברה למוזיאון הקהילה היהודית בקהיר הנמצא בבית הכנסת שער השמים.

בנו היה רבי אברהם הנגיד, אביו של רבי יהושע הנגיד.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המסורת, לרבי דוד הנגיד מיוחסים שלשה חיבורים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת חייו של הרב דוד הנגיד על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.