יחסי אוסטרליה–ארצות הברית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי אוסטרליה–ארצות הברית
אוסטרליהאוסטרליה ארצות הבריתארצות הברית
Australia United States Locator.png
אוסטרליה ארצות הברית
שטחקילומטר רבוע)
7,741,228 9,833,517
אוכלוסייה
23,470,145 329,256,465
תמ"ג (במיליוני דולרים)
1,248,000 19,490,000
תמ"ג לנפש (בדולרים)
53,174 59,194
משטר
מונרכיה חוקתית פדרלית רפובליקה נשיאותית פדרלית

יחסי אוסטרליה–ארצות הברית הם היחסים הדיפלומטיים שבין ארצות הברית של אמריקה לבין קהיליית אוסטרליה. ברמה הממשלתית, היחסים בין אוסטרליה וארצות הברית מוסדרים בהסכם ANZUS ובהסכם הסחר החופשי בין אוסטרליה לארצות הברית (AUSFTA).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוסטרליה וארצות הברית כוננו יחסים דיפלומטיים ב-8 בינואר 1940. בעקבות הקמתן של צירויות אוסטרליות ואמריקאיות במרץ וביולי 1940 בהתאמה, הכריז הבית הלבן על העלאת מעמד הצירות לשגרירות ב-9 ביולי 1946. שגריר אוסטרליה הראשון ארצות הברית, נורמן ג'ו מאקין, הגיש את כתב האמנתו לממשלת ארצות הברית ב-11 בספטמבר 1946. שגריר ארצות הברית הראשון באוסטרליה, רוברט באטלר, הציג את כתב האמנתו לממשלת אוסטרליה ב-25 בספטמבר 1946[1].

השינויים הפוליטיים והכלכליים שחוללו בידי השפל הגדול ומלחמת העולם השנייה, ואימוץ חוק וסטמינסטר ב-1931, חייבו את הקמתו והרחבתו של הייצוג האוסטרלי מחוץ לגבולותיה, ללא קשר לנציגויותיו של משרד החוץ וחבר העמים. אוסטרליה הקימה את נציגותה הראשונה (מחוץ ללונדון) בינואר 1940. דיפלומט מוכר ראשון שנשלח על ידי אוסטרליה למדינה זרה היה ב. ג. קייסי, שמונה לנציג אוסטרליה בוושינגטון הבירה בינואר 1940.

שגרירות ארצות הברית בקנברה נפתחה ב-1943 ונבנתה בסגנון אדריכלות ג'ורג'יאנית.

יחסים צבאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – היסטוריה צבאית של אוסטרליה

ב-1908 הזמין ראש ממשלת אוסטרליה, אלפרד דיקין, את הצי הלבן הגדול לביקור באוסטרליה במהלך הקפת העולם. הצי עצר בסידני, במלבורן ובאלבני. דיקין, מצדד בולט של הצי המלכותי האוסטרלי העצמאי, השתמש בביקור כדי להגביר את ההתלהבות של הציבור כלפי חיל הים החדש.

הביקור היה משמעותי בכך שציין את הפעם הראשונה שבה חיל ים שאינו הצי המלכותי הבריטי ביקר בטריטוריה הימית של אוסטרליה. רבים ראו את ביקורו של הצי הלבן הגדול כנקודת מפנה מרכזית ביצירת הצי המלכותי האוסטרלי. זמן קצר לאחר הביקור הזמינה אוסטרליה את אניות המלחמה המודרניות הראשונות שלה, רכישה שהכעיסה את ההאדמירליות הבריטית.

במהלך מלחמת העולם השנייה מונה הגנרל האמריקאי דאגלס מקארתור למפקד העליון של כוחות בעלות הברית בדרום מערב האוקיינוס ​​השקט, שכללו חיילים אוסטרליים רבים[2]. מטהו של מקארתור שכן בבריזבן עד 1944 וכוחות אוסטרליים נותרו תחת פיקודו הכללי של מקארתור עד תום המלחמה.

ANZUS[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ANZUS

לאחר המלחמה, הנוכחות האמריקנית בדרום מערב האוקיינוס השקט גדלה מאוד, בעיקר ביפן ובפיליפינים. לאור שיתוף הפעולה בין בעלות הברית במהלך המלחמה, ההסתמכות ההולכת ופוחתת של אוסטרליה וניו זילנד בממלכה המאוחדת, ורצונה של אמריקה לבסס את הסדר שלאחר המלחמה באוקיינוס השקט, נחתם הסכם ANZUS בין אוסטרליה, ניו זילנד וארצות הברית בשנת 1951[3]. ברית צבאית מלאה זו החליפה את הסכם אנזא"ק שהיה קיים בין אוסטרליה וניו זילנד מאז 1944.

אוסטרליה, יחד עם ניו זילנד, הייתה מעורב במרבית המהלכים הצבאיים העיקריים של ארצות הברית מאז מלחמת העולם השנייה, כולל מלחמת קוריאה, מלחמת וייטנאם, מלחמת המפרץ ומלחמת עיראק - ללא כל קריאה של חברות ANZUS. הברית נקראה רק פעם אחת, בפלישה לאפגניסטן לאחר פיגועי 11 בספטמבר על מרכז הסחר העולמי והפנטגון.

המלחמה בטרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות פיגועי 11 בספטמבר, שבהם נהרגו גם 11 אזרחים אוסטרלים, נרשמה התפרצות אדירה של אהדה באוסטרליה כלפי ארצות הברית. ראש הממשלה ג'ון הווארד הפך לאחד מתומכיו הבינלאומיים החזקים ביותר של נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש, ותמך בארצות הברית במהלך פלישותיה לאפגניסטן ולעיראק ב-2001 וב-2003 בהתאמה.

בשנת 2004 הטיל ממשל בוש "מסלול מהיר" אחר הסכם סחר חופשי עם אוסטרליה. העיתון "The Sydney Morning Herald" כינה את העסקה "פרס" על תרומת כוחות ההגנה של אוסטרליה לפלישה לעיראק[4][5].

עם זאת, ראש הממשלה קווין ראד ציין כי 550 לוחמים אוסטרליים בעיראק יושבו למולדתם עד אמצע שנת 2008. על אף דבריו של ראד, הגיעו הצעות מהממשלה האוסטרלית שעשויות להוביל לעלייה במספר החיילים האוסטרלים באפגניסטן לכ-1,000[6].

בשנת 2011, במהלך ביקורו של נשיא ארצות הברית ברק אובמה באוסטרליה, הוכרז כי חיל הנחתים של ארצות הברית ויחידות חיל האוויר של ארצות הברית יתפרסו באמצעות בסיסים של כוחות ההגנה האוסטרלית בצפון אוסטרליה במטרה לבצע הכשרה. על פריסה זו נמתחה ביקורת על ידי מאמר מערכת של העיתון הסיני יומון העם וכן על ידי שר החוץ של אינדונזיה, אך התקבלה בברכה על ידי ראש ממשלת אוסטרליה[7]. סקר שנערך על ידי מכון המחקר של מכון לואי הראה כי רוב (55%) מהאוסטרלים תומכים בפריסה הימית[8] ו-59% תומכים בברית הצבאית בין שתי המדינות[9].

יחסים פוליטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 1985, נערכת ועידת פסגה של התייעצויות שנתיות בין שתי המדינות, הידועה בשם AUSMIN. מיקום ועידת הפסגה נע בין שתי המדינות. ועידות הפסגה נערכות בהשתתפות שרי ממשלה בכירים כדוגמת שר החוץ של אוסטרליה, שר ההגנה של אוסטרליה, מזכיר ההגנה של ארצות הברית ומזכיר המדינה של ארצות הברית[10].

ביקורי נשיאי ארצות הברית באוסטרליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביקור הראשון של נשיא ארצות הברית מכהן באוסטרליה היה של לינדון ג'ונסון ב-1966. מטרת הביקור הייתה לחפש ולמצוא תמיכה במעורבותה המתמשכת של אוסטרליה במלחמת וייטנאם. אוסטרליה שלחה בעבר יועצים וכוחות צבאיים לווייטנאם. בשנת 1992, ג'ורג' הרברט ווקר בוש היה הראשון מבין ארבעת נשיאים אמריקאים, שנאמו בפני ישיבה משותפת של בתי הפרלמנט האוסטרלי.

תאריכים הנשיא המבקר מיקומי הביקור מטרת הביקור
20 - 23 באוקטובר 1966 לינדון ג'ונסון קנברה, מלבורן, סידני, בריזבן וטאונסוויל ביקור ממלכתי; נפגש עם המושל הכללי ריצ'רד קייסי, ברון קייסי וראש הממשלה הרולד הולט. בכך היה לנשיא ארצות הברית הראשון שביקר באוסטרליה[11].
21 - 22 בדצמבר 1967 מלבורן השתתפות בטקס הנצחת ראש הממשלה הרולד הולט ופגישות עם ראשי מדינות אחרים.
31 בדצמבר 1991 -
3 בינואר 1992
ג'ורג' הרברט ווקר בוש סידני, קנברה, מלבורן נפגש עם ראש הממשלה פול קיטינג ובכירים אוסטרליים בכירים ונאם בפני ישיבה משותפת של הפרלמנט האוסטרלי.
19 - 23 בנובמבר 1996 ביל קלינטון סידני, קנברה, פורט דאגלס ביקור מדיני שבמהלכו נאם בפני הפרלמנט וביקר בשונית המחסום הגדולה.
22 באוקטובר 2003 ג'ורג' ווקר בוש קנברה נפגש עם ראש הממשלה ג'ון הווארד ונאם בפני הפרלמנט.
2 - 5 בספטמבר 2007 סידני כינוס הפורום לשיתוף פעולה כלכלי אסיה - האוקיינוס השקט לשנת 2007.
16 - 17 בנובמבר 2011 ברק אובמה קנברה ודרווין פגישה עם ראשת הממשלה ג'וליה גילארד ונאום בפני הפרלמנט
15 - 16 בנובמבר 2014 בריזבן כינוס פורום G-20 לשנת 2014.

בממשל טראמפ[עריכת קוד מקור | עריכה]

עת שיחת הטלפון הראשונה בין נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לבין ראש ממשלת אוסטרליה מלקולם טרנבול, שהתקיימה בפברואר 2017 ונמשכה כ-25 דקות[12], טראמפ חלק עם טרנבול על הסכם שנחתם בתקופת נשיאותו של ברק אובמה. בהסכם התחייבה ארצות הברית לקלוט כ-1,250 מבקשי מקלט אשר לא התקבלו באוסטרליה ומוחזקים במחנות מעבר באיים באוקיינוס השקט בהם נאורו ועל האי מאנוס על ידי הרשויות האוסטרליות[13].

ב-2 בפברואר 2017, צייץ טראמפ ברשת החברתית טוויטר וכינה הסכם זה "עסקה מטומטמת"[14] על אף המחלוקת בינו לסגן הנשיא מייק פנס, שהצהיר בעת שביקר באוסטרליה באפריל 2017 כי ארצו תציית לעסקה. באוגוסט 2017, העיתון וושינגטון פוסט פרסם את התמליל מלא של שיחת הטלפון, בו נשמע טראמפ "השיחה הגרועה ביותר שקיימתי" ולאחר מכן ניתק את הטלפון בפתאומיות בפניו של טרנבול[15].

בתגובה לאיום הגובר של קוריאה הצפונית בדבר פיתוח טילים בליסטיים בין יבשתיים, הדגיש ראש הממשלה טרנבול באוגוסט 2017 את הברית הצבאית בין אוסטרליה לארצות הברית ואת מחויבותה של אומתו לסייע לארצות הברית בקונפליקט אפשרי: "... אם תיתכן התקפה על ארצות הברית, אמנת ANZUS תופעל ואוסטרליה תגיע לעזרתה של ארצות הברית, כפי שאמריקה תבוא לעזרתנו אם יתקיפו אותנו"[16].

דעת קהל[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי סקר של BBC World Service לשנת 2014, ל-44% מאזרחי אוסטרליה הייתה השקפה חיובית על ארצות הברית ו-46% היו בעלי השקפה בעיקר שלילית. לא נערך סקר דומה כדי לברר את התפיסה האמריקאית על אוסטרליה[17]. על פי דוח המנהיגות העולמית של ארצות הברית לשנת 2012, 55% מהאוסטרלים בוטחים בהנהגת ארצות הברית, 21% הביעו את מורת רוחם ו-24% חושבים שלא ניתן לסמוך עליה[18]. בסקר שנערך לאחרונה ב-2016 בידי מרכז המחקר פיו, 60% מהאוסטרלים בוטחים בנהגת ארצות הברית[19].

בשנת 2017, סקר גדול שנערך באוסטרליה על ידי מכון לואי ליחסים בינלאומיים הראה כי 77% מהאוסטרלים סברו כי הברית הצבאית והפוליטית עם ארצות הברית חשובה לביטחון אוסטרליה[20][21]. עם זאת, הסקר הראה כי 60% מהאוסטרלים פיתחו השקפה שלילית על ארצות הברית כתוצאה מבחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית. הסקר גם הראה גם ארצות הברית כבר איננה נחשבת ה"ידידה הטובה ביותר של אוסטרליה", תואר שנלקח לטובת ניו זילנד[22].

סקר שנערך ב-2017 על ידי מכון המרכז פיאו הראה כי רק 29% מהאוסטרלים סומכים על הנשיא הנוכחי דונלד טראמפ, לעומת 87% שהביעו אמון בנשיא ארצות הברית לשעבר, ברק אובמה[23]. הסקר גם הראה ש-70% מהאוסטרלים אינם בוטחים בדונלד טראמפ[24].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ United States of America country brief, באתר משרד החוץ האוסטרלי
  2. ^ On this day: 1942 > WW2
  3. ^ Full text of the ANZUS Treaty
  4. ^ President Bush Signs U.S.-Australia Free Trade Agreement, באתר הבית הלבן, 3 באוגוסט 2004
  5. ^ US House approves free trade pact, באתר The Sydney Morning Herald‏, 15 ביולי 2004
  6. ^ Australia shifts course, away from US, באתר BBC‏, 26 בנובמבר 2007
  7. ^ Obama visit: Australia agrees US Marine deployment plan, באתר BBC‏, 16 בנובמבר 2011
  8. ^ 2011 Lowy Institute Poll
  9. ^ Australians Happy Hosting U.S. Troops
  10. ^ Australia-United States Ministerial Consultations Joint Communique 2005
  11. ^ Harold Holt - Australia's Prime Ministers
  12. ^ 'Big personality': Australian PM puts brave face on phone call with Trump, באתר הגרדיאן, 3 בפברואר 2017
  13. ^ רויטרס, "עסקה מטופשת": טראמפ נגד אוסטרליה, באתר nrg‏, 2 בפברואר 2017
  14. ^ העימות החדש של טראמפ: "אלמד העסקה המטומטמת עם אוסטרליה", באתר ynet, 2 בפברואר 2017
  15. ^ עמרי נחמיאס‏, טראמפ טרק את הטלפון לראש ממשלת אוסטרליה: "השיחה הכי גרועה שהייתה לי", באתר וואלה! NEWS‏, 2 בפברואר 2017
  16. ^ North Korea: Australia would support United States in conflict, Malcolm Turnbull says
  17. ^ Negative views of Russia on the Rise: Global Poll
  18. ^ U.S. Global Leadership Project Report - 2012
  19. ^ A look at America's International Image- Pew Research
  20. ^ Lowy survey paints depressing picture of national mood and it’s got a lot to do with Trump
  21. ^ Australians May Not Like Trump, But They Value the U.S
  22. ^ Aussies name NZ as their new 'best friend' as Uncle Sam's allure fades
  23. ^ U.S. Image Suffers as Publics Around World Question Trump’s Leadership
  24. ^ Worldwide, few confident in Trump or his policies באתר מרכז המחקר פיו