יחסי טורקמניסטן-ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יחסי טורקמניסטן-ישראל
טורקמניסטןטורקמניסטן ישראלישראל
Israel-Turkmenistan Locator.svg
טורקמניסטן ישראל
שטחקילומטר רבוע)
488,100 20,770
אוכלוסייה
5,351,277 8,299,706
תמ"ג (במיליוני דולרים)
95,530 300,600
תמ"ג לנפש (בדולרים)
17,852 36,218
משטר
רפובליקה דמוקרטיה פרלמנטרית

היחסים בין מדינת ישראל לבין רפובליקת טורקמניסטן כוננו בשנת 1992 עם עצמאותה של טורקמניסטן.

היחסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחסים הפוליטיים שבין ישראל לטורקמניסטן הם יחסים סבירים עקב לחץ מאיראן. ישראל מכבדת את הנייטרליות של טורקמניסטן בארגונים בינלאומיים ומכירה ביחסיה עם טורקמניסטן כיחסים חשובים. עם זאת, הטורקמנים דחו פעמיים שגרירים ישראלים (דינאל וקורן) וכאשר בכיר נסע לביקור בישראל, הרי שביקר גם ברשות הפלסטינית.[1]

שיתופי הפעולה בין שתי המדינות מתבטאים בנושאים כמו: בריאות, מים וחקלאות והם משמעותיים לטורקמניסטן.[2]

תקרית דינאל-קורן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009 הוחלט לפתוח שגרירות ישראלית בטורקמניסטן ומונה לה השגריר ראובן דינאל. דינאל נדחה, לאחר שבשנת 1996 גורש מרוסיה לאחר שנתפס על ידי גורמי ביטחון במוסקבה, כשקיבל תצלומי לוויין מסווגים מקצינים רוסים, אז שימש כראש שלוחת המוסד הראשון במוסקבה.

באוגוסט 2010 הוחלט על מינוי הדיפלומט המקצועי חיים קורן לתפקיד השגריר הישראלי הראשון באשגבאט. במשך עשרה חודשים לא נתנו השלטונות הטורקמנים את הסכמתם למינויו של קורן. תקופה ארוכה לא הצליחו במשרד החוץ בירושלים להבין את הרקע לגרירת הרגליים של משרד החוץ של טורקמניסטן. אולם, ביוני 2011 התבררו הדברים.

בכירים במשרד החוץ של טורקמניסטן נפגשו עם דיפלומטים ישראלים בכירים והבהירו להם כי הם מתנגדים למינויו של קורן כיוון שבקורות החיים שלו, שהועברו אליהם לפני כמעט שנה, צוין שהאחרון שימש במשך שלוש שנים מדריך במכללה לביטחון לאומי בגלילות. לדברי מקור במשרד החוץ בירושלים, הבכירים הטורקמנים טענו כי זו ראיה לכך שקורן הוא איש המוסד ולא דיפלומט.

משרד החוץ הישראלי ניסה להסביר למשרד החוץ הטורקמני שהמכללה לביטחון לאומי היא מוסד לימודי ולא גוף מודיעיני, הטורקמנים לא קיבלו את הסברו של משרד החוץ הישראלי וסירבו למינויו של קורן. "אנחנו רוצים שתשלחו שגריר שיתעסק ביחסים בין המדינות ולא מרגל שיאסוף מודיעין על איראן", הדגישו הבכירים הטורקמנים.

הפרשה גרמה למבוכה רבה במשרד החוץ, במיוחד בשל העובדה שמעולם לא קרה שמדינה זרה דחתה פעמיים את המועמד שאותו רצתה ישראל למנות. בנוסף, דחיית מינויו של קורן הייתה לא מובנת בעיני רבים מכיוון שלא מדובר במינוי פוליטי, אלא בדיפלומט מקצועי.[3]

בסופו של דבר, הוחלט על מינויו של שמי צור לתפקיד השגריר הראשון בטורקמניסטן לאחר שנדחו שני שגרירים. ביוני 2013 הוא הגיש את כתב האמנתו לנשיא טורקמניסטן, גורבנגולי ברדימוחמדוב והתקבל במדינה.[4] צור הוחלף בהמשך על ידי יצחק כגן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]