מערת הנטיפים (שורק) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: ארכאולוג
Asaf fink (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 11: שורה 11:
אמנם ה[[מערה]] אינה בין מערות הנטיפים הגדולות בעולם, אך היא עשירה במגוון רחב של [[נטיף|נטיפים]] ו[[זקיף|זקיפים]] ונחשבת לאחת ממערות הנטיפים היפות ביותר.
אמנם ה[[מערה]] אינה בין מערות הנטיפים הגדולות בעולם, אך היא עשירה במגוון רחב של [[נטיף|נטיפים]] ו[[זקיף|זקיפים]] ונחשבת לאחת ממערות הנטיפים היפות ביותר.


פתח המערה נמצא ברום 385 מ' מעל פני הים, אורכה המרבי 91 מ', רוחבה המרבי 80 מ' וגובהה המרבי 15 מ' - ס"ה שטחה כ-4,800 מ"ר ונפחה כ-25,000 [[מטר מעוקב]].
פתח המערה נמצא ברום 385 מ' מעל פני הים, אורכה המרבי 91 מ', רוחבה המרבי 80 מ' וגובהה המרבי 15 מ' - ס"ה שטחה כ-4,800 מ"ר ונפחה כ-25,000 [[מטר מעוקב]]. התופעות הגיאולוגיות במערה נוצרו במשך מיליוני שנים.


המערה מצויה בלב [[שמורת טבע]] במורדות המערביים של [[הרי יהודה]], סמוך ל[[בית שמש]].
המערה מצויה בלב [[שמורת טבע]] במורדות המערביים של [[הרי יהודה]], סמוך ל[[בית שמש]].

גרסה מ־19:50, 14 באוקטובר 2017


שגיאות פרמטריות בתבנית:מערה

פרמטרים [ שנת הגילוי ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

מערת הנטיפים
מערת אבשלום
מידע כללי
מדינה ישראלישראל ישראל
מיקום בית שמש, ישראל
קואורדינטות 31°45′21″N 35°01′24″E / 31.755833333333°N 35.023333333333°E / 31.755833333333; 35.023333333333
אורך 91 מטר
רוחב 80 מטר
תאריך גילוי 1968 עריכת הנתון בוויקינתונים
גאולוגיה מערת נטיפים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
"רומיאו ויוליה" / "אהבה נכזבת", זקיף ונטיף נפגשים במערת אבשלום

מערת הנטיפים או מערת שורק, הידועה גם בשם מערת אבשלום, היא מערת נטיפים הנמצאת בהרי יהודה, כשלושה קילומטרים ממזרח לעיר בית שמש. שמה של המערה נקבע לזכרו של החייל תבנית:נזכור את כולם שנפצע אנושות במלחמת ההתשה ונפטר מפציעתו לאחר 3 שנים. אבשלום שוהם נקרא על שם אבשלום פיינברג, אחיה של צילה סבתו, והמשפחה אף תרמה לשיקום המערה וקריאתה על שמו.

אמנם המערה אינה בין מערות הנטיפים הגדולות בעולם, אך היא עשירה במגוון רחב של נטיפים וזקיפים ונחשבת לאחת ממערות הנטיפים היפות ביותר.

פתח המערה נמצא ברום 385 מ' מעל פני הים, אורכה המרבי 91 מ', רוחבה המרבי 80 מ' וגובהה המרבי 15 מ' - ס"ה שטחה כ-4,800 מ"ר ונפחה כ-25,000 מטר מעוקב. התופעות הגיאולוגיות במערה נוצרו במשך מיליוני שנים.

המערה מצויה בלב שמורת טבע במורדות המערביים של הרי יהודה, סמוך לבית שמש.

היסטוריה

המערה נתגלתה באקראי על ידי אלכס שנברג ואהרון פניג'ל בשנת 1968 לאחר שנחשפה בעקבות פיצוצים שנערכו בשטחה של מחצבה בהר טוב שסיפקה חצץ לבנייה. בעקבות המצאות כמות קטנה יחסית של חצץ אחרי אחד הפיצוצים, גילה שנברג מתחת לערמה חור שגודלו היה כ-60 ס"מ על 60 ס"מ. שנברג זחל לתוך החור וגילה מערת נטיפים גדולה. לימים תיאר את התחושה כ"תחושת בראשית, מקום שבו רגל אדם לא דרכה מעולם". לפי המלצתו של שנברג להנהלת המחצבה, הוחלט לשמר את המערה ולהודיע לרשויות על התגלית.

דבר גילויה נשמר בסוד לתקופת מה מחשש שגלי מבקרים שיגיעו למערה יגרמו לחורבנה, אולם הסוד דלף במהירות והמונים הגיעו לבקר במערה. שמירה הוצבה על המערה והארכאולוג מיכאל אסף הופקד על מחקר המערה[1]. לאחר שהוכשרה לביקור נפתחה לקהל הרחב בשנת 1977[2], ונחנכה רשמית בספטמבר 1977[3].

בשלוש השנים הראשונות היו הביקורים בתיאום מראש בלבד. בתקופה זאת ביקרו במערה כמיליון מבקרים[4].

ב-2012 ביצעה רשות הטבע והגנים שורה של שיפוצים במערה, בהם התקנת מערכת ניטור ממוחשבת והתקנת תאורת LED אקולוגית במגוון צבעים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים