התמיכה ברפורמה המשפטית – הבדלי גרסאות
החזרת הערת שוליים שהתקלקלה |
יש הבהרת חשיבות בדף השיחה תגית: הסרה או הוספה של תבנית הדורשת שינוי בערך |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{הבהרת חשיבות עם זמן|סוג=|זמן=2.04.2023}} |
|||
{{אקטואלי|כל הערך=כן}}{{מאבק אזרחי |
{{אקטואלי|כל הערך=כן}}{{מאבק אזרחי |
||
| תמונה = קובץ:הפגנת תמיכה ברפורמה המשפטית.jpg |
| תמונה = קובץ:הפגנת תמיכה ברפורמה המשפטית.jpg |
||
גרסה מ־11:49, 9 באפריל 2023
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
 | |||
| תאריכי המאבק | ינואר 2023 – הווה (כשנה ו־16 שבועות) | ||
|---|---|---|---|
| מקום |
מוקדים עיקריים: | ||
| עילה | רפורמת לוין, המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים ושבע | ||
| מטרה |
| ||
| שיטת המאבק | הפגנות, עצומות תמיכה, חסימות כבישים וסלקציה של הנוסעים, ידוי אבנים | ||
| סטטוס | פעיל | ||
| דמויות בולטות | |||
| |||
התמיכה ברפורמה המשפטית היא הפגנות תמיכה ועצומות בעד העברת חוקי הרפורמה במערכת המשפט. מפגני התמיכה החלו ב-27 במרץ בתגובה למחאה נגד הרפורמה במערכת המשפטב-27 במרץ[1][2] ערב השהיית החקיקה לצורך מגעים להידברות בבית הנשיא.
מוקדי הפגנות התמיכה ברפורמה העיקריים הם המתחם הכולל את מחלף השלום ורחוב קפלן בתל אביב וקריית הלאום בירושלים והם כללו כעשרים וחמש אלף משתתפים. הפגנות תמיכה נוספות נערכו בעשרות יישובים נוספים בישראל.
מספר ארגונים אזרחיים נוטלים חלק במחאה.
הפגנות תמיכה ברפורמה
נערכו עצרות תמיכה בעשרות מוקדים ברחבי הארץ.[3][4]
פברואר
בתחילת פברואר עלה קמפיין שילוט עם המוטו "הבטחתם - תקיימו" ובו קריאה ליריב לוין ולשמחה רוטמן להשלים את החקיקה.[5] בהמשך הוצב שילוט ברחבי הארץ עם מסרי עידוד ללוין ולרוטמן, והדגשת מספר הבוחרים בגוש הימין שבחרו בהם בתקווה לביצוע הרפורמה.
מרץ
ב-27 במרץ, על רקע פיטורי שר הביטחון יואב גלנט, התעצמות המחאות והשבתת ההסתדרות ומרכז השלטון המקומי, עלו בימין קולות התומכים בהשהיית החקיקה, ולעומתם עלו קולות המתנגדים בחריפות לעצירתה. בערב נערכה הפגנת ימין מול הכנסת בהשתתפות פוליטיקאים ואישי ציבור[6]. בזמן קיום ההפגנה הודיע ראש הממשלה נתניהו על השהיית החקיקה עד למושב הבא של הכנסת.
ב-30 במרץ, התקיים בתל אביב מפגן תמיכה ובמרכזו "צעדת החירות" ממוזיאון תל אביב לעבר רחוב קפלן.[7]
סמלים וסיסמאות
- סיסמאות מרכזיות: "העם דורש רפורמה משפטית", "אנחנו לא אזרחים סוג ב'", "לוין ורוטמן - העם אתכם", "64 מנדטים".
מימון
לארגוני התמיכה מספר מקורות כספיים, ביניהם קמפיין גיוס המונים, זאת במקביל לתרומות שמגיעות מאנשים פרטיים, עמותות ואנשי ציבור.
אנשי משפט
המשנה לראש לשכת עורכי הדין, יצחק נטוביץ, הביע גם הוא תמיכה ברפורמה. הועלו טענות כי בעקבות כך פוטר מתפקידו בידי ראש הלשכה - עורך הדין אבי חימי שהיה ממובילי המאבק בה עד להתפטרותו[8].
פרופסור נחום רקובר והמשנה לראש לשכת עורכי הדין יצחק נטוביץ, ערכו כנס מיוחד לתמיכה ברפורמה.[9] בין התומכים ברפורמה: פרופסור טליה איינהורן ועו"ד ציון אמיר.
שופט בית המשפט העליון בדימוס יעקב טירקל אמר שהוא בעד לחוקק את החוקים המתקנים ולבחון את ההשלכות עם חלוף הזמן. לדעתו, יש לנהוג בזהירות בתיקונים אך אין ברפורמה סכנה לדמוקרטיה.[10]
פרופ׳ ריצ׳רד אפשטיין (אנ'), משפטן אמריקני שמרני, פרסם מאמר דעה בעיתון וול סטריט ג'ורנל האמריקאי ויצא להגנתה של הרפורמה במערכת המשפט. במאמר נטען, כי הרפורמה איננה קיצונית והיא חיונית ליצירת בלם הכרחי לבית המשפט העליון, שמחזיק בכוח כמעט בלתי מוגבל שבאמצעותו הוא מכתיב את החיים הכלכליים והפוליטיים בישראל.[11] התובע הכללי של ארצות הברית לשעבר, מייקל מוקאסי (אנ'), פרסם מאמר תמיכה ברפורמה וסבר שהיא אף מתונה מדי.[12]
תומכים חלקית
סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב בדימוס עודד מודריק הביע תמיכה ברוב חלקי הרפורמה, חלקם תוך הצעת שינוי כלשהו, והסתייגות מאחד הרכיבים.[13]
שר המשפטים לשעבר פרופסור דניאל פרידמן הביע בה תמיכה חלקית, אך הביע תמיכה בעילת הסבירות במקרים מסויימים, תומך ברוב גדול מהמוצע לפסקת התגברות ומתנגד לשינוי המוצע בוועדה למינוי שופטים. [14] הוא הציע מתווה לפשרה.[15]
עורך הדין אלן דרשוביץ אמר כי אף שהוא מתנגד לרוב סעיפי הרפורמה, אין שחר לטענה שהדבר יפגע בהיותה של מדינת ישראל מדינה דמוקרטית וכן להשוואה לפולין, אלא שבעקבות יישום הרפורמה תחל ישראל להיות כמו "קנדה, ניו זילנד, אוסטרליה ומדינות אירופאיות רבות".[16]
אנשי צבא
בעקבות מחאת טייסים נגד הרפורמה, הודיעו טייסים שאינם במילואים כי הם מוכנים לשוב ולטוס. אל"ם במילואים מאיר מוסט, מפקד טייסת 69 לשעבר, הוקיע את סרבנות הטייסים והביע את תמיכתו ברפורמה.[17] לאחר עצירת החקיקה ב-27 במרץ, הביעו עשרות טכנאי חיל האוויר במכתב את אי שביעות רצונם מדברי הטייסים על סרבנות.[18]
כלכלנים
גם פרופסור אבי שמחון תמך ברפורמה.[19] 250 רואי חשבון וכלכלנים חתמו ב-14 במרץ על עצומה בעד הרפורמה שבה נטען "כי הרפורמה המוצעת תסייע בהסרת חסמים, הפחתת הבירוקרטיה, ותזניק את הכלכלה בישראל והשוק החופשי".[20]
תומכים חלקית
פרופסור ירון זליכה טען כי הרפורמה תסייע לכלכלת ישראל, אך הוא מציע שינויים באחוזים הנדרשים לפסילת חוק ובהצעה להרכב הוועדה לבחירת שופטים.[21] זוכה פרס נובל לכלכלה פרופסור ישראל אומן הביע תמיכה ברבים מסעיפי הרפורמה והתנגדות לפסקת ההתגברות,[22] ודחה את הטענות לפגיעה כלכלית בעקבותיה[דרוש מקור].
אנשי אקדמיה
120 פרופסורים הביעו את דעתם כי "רפורמה מקיפה במערכת המשפט היא חיונית... ככל שניתן, טוב לקיים הידברות ולחתור להסכמות רחבות אך אסור לפגוע בתהליך החיוני של תיקון מערכת המשפט, שבשנים האחרונות הסיגה באופן מופרז מאוד את גבול הרשויות האחרות".[23][24] כ-400 פרופסורים ודוקטורים נוספים, בהם מספר זוכי פרס ישראל, הצטרפו לעצומה.[25][26]
אישי ציבור נוספים
20 רבנים מהציונות הדתית שיגרו מכתבי תמיכה בהמשך חקיקת הרפורמה.[27]
בעולם
פרופסור ריצ'רד אפשטיין ועמיתו מקס רסקין, משפטנים בארצות הברית, פרסמו מאמר תמיכה ברפורמה ודחו את מכתב הכלכלנים שיצאו נגדו.[28] מייקל מוקייסי, התובע הכללי של ארצות הברית לשעבר, פרסם אף הוא מאמר תמיכה ברפורמה תוך מתיחת ביקורת על מערכת המשפט בישראל.[29]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ יוצא לגשרים: לפיד: "הממשלה לא מייצגת את תוצאות הבחירות" - בחזית, באתר בחזית, 5 בנובמבר 2022
- ^ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםמחאות - ^ הפגנת תמיכה ברפורמה המשפטית, באתר מקור ראשון, 12.3.2023
- ^ ארגוני הימין מאחדים כוחות בקמפיין משותף: "הרפורמה טובה לישראל", באתר מקור ראשון, 19.3.2023
- ^ "הבטחתם – תקיימו": קמפיין חדש עלה היום ברחבי ת"א
- ^ חגית רוזנבאום, "הבנו שבחירות זה לא מספיק", באתר ערוץ 7, 30 במרץ 2023
- ^ בסדר מופתי: כ-50 אלף השתתפו בצעדת הימין בתל אביב | גלריה, באתר עכשיו 14, 2.1.2023
- ^ שמעון כהן וחזקי ברוך, אבי חימי הדיח את המשנה שלו: "קטנוניות", באתר ערוץ 7, 19 בדצמבר 2022
- ^ שלמה פיוטרקובסקי, "אנשים נהרגו בגלל פסיקות של בג״ץ": 150 משפטנים התכנסו כדי לתמוך ברפורמה המשפטית, בעיתון מקור ראשון, 12 בפברואר 2023
- ^ השופט יעקב טירקל: הייתי מעביר את הרפורמה, אין סכנה לדמוקרטיה, באתר ערוץ 7, 30 בינואר 2023
- ^ Israel’s Proposed Judicial Reforms Aren’t ‘Extreme’, באתר הוול סטריט ג'ורנל
- ^ אריאל כהנא, המשפטן האמריקני הבכיר נגד התערבות הממשל האמריקני ברפורמה: "הפתרון צריך להתקבל על ידי תושבי ישראל", באתר ישראל היום, 04.03.2023
- ^ פרופ' עודד מודריק, השופט עודד מודריק: "אין רע הכרחי בבחירת השופטים בידי נבחרי הציבור", באתר גלובס, 24 בינואר 2023
- ^ הרפורמה במשפט? "קצת מרחיקת לכת", 9.1.2023
- ^ צימוקי, טובה (2023-01-23). "פשרת דניאל פרידמן: המתווה של שר המשפטים לשעבר לפתרון המשבר". Ynet. נבדק ב-2023-02-23.
- ^ ציטוט מדברי אלן דרשוביץ
- ^ "מוקיע את הנושא": מפקד טייסת 69 לשעבר נגד מחאת הטייסים, באתר מעריב, 6.3.2023
- ^ טכנאי חיל האוויר לסרבנים: "שרפתם לנו את הקול', באתר סרוגים, 1.4.2023
- ^ טל שלו, לא נותן למציאות לבלבל אותו: נתניהו מתעלם מאזעקות הקריסה הכלכליות והפוליטיות, באתר וואלה!, 24 בפברואר 2023
- ^ מאות רואי חשבון: "הרפורמה המשפטית תזניק את הכלכלה", באתר סרוגים
- ^ פרופ' ירון זליכה: הרפורמה במערכת המשפט תסייע לכלכלת ישראל, באתר ערוץ 7, 6.2.2023
- ^ ועדת החוקה קיימה דיון ראשון בחוק יסוד: השפיטה, באתר הכנסת, 22.1.2023
- ^ נוסח העצומה התומכת ברפורמה מקיפה במערכת המשפט
- ^ 120 פרופסורים בעד מהפכת המשפט: "רפורמה חיונית", באתר סרוגים
- ^ 100 פרופסורים נוספים חתמו על העצומה בעד הרפורמה המשפטית, באתר עכשיו 14, 10.3.2023
- ^ 500 אנשי אקדמיה: 'הרפורמה המשפטית חיונית', באתר סרוגים
- ^ 20 רבנים בכירים: "להמשיך ברפורמה"., באתר סרוגים, 19.2.2023
- ^ Richard A. Epstein and Max Raskin, Opinion | Israel’s Proposed Judicial Reforms Aren’t ‘Extreme’, WSJ (באנגלית אמריקאית)
- ^ Netanyahu’s Judicial Reform Doesn’t Go Far Enough, 26.2.2023
