שמעון הפקולי
שמעון הפָּקוֹלי היה תנא מהדור השני של התנאים. נזכר בספרות חז"ל כמי שסידר את תפילת שמונה עשרה לפני רבן גמליאל דיבנה.[1]
הכינוי 'פקולי'
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי פירוש רש"י, הכינוי "הפקולי" נבע מכך שהתפרנס ממכירת צמר גפן.[2] אחרים כתבו שהכינוי "הפקולי" מכוון למי שמעבד פשתן.[3] הרמב"ם בפירושו למסכת אבות מציין את שמעון הפקולי במנותו חכמים שהתפרנסו ממלאכה.
לפי דעות אחרות, נקרא על שם מוצאו - הכפר פיקולה (או פיכולה) הסמוך לירושלים,[4] או העיר פקולי, המזוהה היום עם העיר עפולה.[5]
נוסח התפילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – שמונה עשרה
בברייתא המובאת בבבלי, מסכת ברכות: "שמעון הפקולי הסדיר י"ח ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה".[6] לפירוש הבבלי: "שמעון הפקולי מאי הסדיר? שכחום וחזר וסדרום".[7] לפי מסורת זו נחתמה תפילת שמונה-עשרה בתקופת הכנסת הגדולה, אולם עקב שכחה ושיבושים, הסדיר שמעון הפקולי את נוסח התפילה כיאות לפני בית הוועד ביבנה.[8]
על מהות מלאכת ההסדרה כתב ספר החינוך: "וכל נוסח התפילות עזרא ובית דינו תקנום [...] והם זכרונם לברכה, סדרום כסדר שהן סדורות היום בפי כל ישראל; השלש ראשונות בשבח השם יתברך והאמצעיות בבקשת צרכים, ואחרונות בהודאת האל על כל הטובה שעושה עמנו ברוך הוא, ואחר כך לזמן רב, נשכח כוון סידורם, ושמעון הפקולי ידע אותם והסדירם על הסדר המכון, כמו שסגרום עזרא ובית דינו".[9]
שמעון הפקולי לא ערך את ברכת המינים שנתקנה על ידי שמואל הקטן.[6]
זמנו ופעולתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בניגוד לרווח במחקר ובשונה ממשמעות הברייתא, טען הרב אהרן היימן, כי שמעון הפקולי חי ופעל לפני חורבן בית שני, בדור הראשון לתנאים. מסיבה זו שמעון אינו מכונה בתואר 'רבי', כיון שבזמן הבית לא נעשה שימוש בתואר זה. היימן מזהה את 'רבן גמליאל' המופיע במקורות כרבן גמליאל הזקן, לפניו הסדיר שמעון את תפילת שמונה-עשרה. זאת ועוד, סבור היימן, כי באותו מעמד תיקן גם שמואל הקטן את ברכת המינים.[10] גם הרב יחיאל היילפרין בספרו סדר הדורות מזהה את רבן גמליאל הזקן כנשיא שלפניו סידר שמעון הפקולי את סדר התפילה.[11]
לדעתה של החוקרת נעמי כהן, שמעון הפקולי לא נמנה כלל על קבוצת החכמים, אלא נבחר על ידי רבן גמליאל למשימה זו כדי להוכיח את עמדתו במחלוקת עם ר' יהושע, לפיה חייב כל אדם, תלמיד חכם והדיוט כאחד, להתפלל תפילת שמונה-עשרה:[12]
"על רקע מחלוקת זו, מצא רבן גמליאל לנחוץ להוכיח ולהדגים את יכולתו של ההדיוט להתפלל י״ח [...] על כן הזמין ר״ג את שמעון הפקולי, הדיוט, שזו הפעם היחידה שהוא נזכר במקורות, והעמיד אותו שיסדיר י״ח ברכות לפניו ולפני החכמים, ׳על הסדר ביבנה׳ — על־פי מה שנקבע בסדר ביבנה — כדי להדגים את קיומו של מעין נוסח קבוע ושגור בפי העם, ועל ידי כך לחזק את דעתו, שכל אדם חייב להתפלל י״ח ממש, ולא רק ׳מעין י׳׳ח׳, כדעתו של ר' יהושע".[13]
את העמדה המוסכמת ניסח בתמציתיות עזרא פליישר: "נוסח העמידה, על לשונותיה כולן, נתקן במצות רבן גמליאל נשיא בית-דין גדול של יבנה, על-ידי שמעון הפקולי. [...] דרך עבודתו של שמעון הפקולי בניסוח העמידה אינה ידועה לנו, וגם אי אפשר שננסה לשחזרה. צריך להניח, שר׳ שמעון לא עבד לבדו, אלא בשיתוף עם חכמים אחרים, ובוודאי על־פי הנחיות ברורות מפי רבן גמליאל".[14]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב אהרן הימן, "שמעון הפקולי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, עמודים 1217, באתר היברובוקס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ י"מ אלבוגן, התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית, תל אביב 1972, עמ' 177-194; עזרא פליישר,'לקדמוניות תפילות החובה בישראל', בתוך: שולמית אליצור וטובה בארי (עורכים), תפילות הקבע בישראל בהתהוותן ובהתגבשותן, א, עמ' 441-397, בייחוד עמ' 426: "נמצאנו אומרים בהכרח, שהתפילה, במובן השגור בפינו, לא ניתקנה אלא אחרי החורבן, ועל־ידי רבן גמליאל ובית דינו ביבנה"
- ↑ רש"י, מסכת ברכות דף כח עמוד ב; מסכת מגילה דף יז עמוד ב
- ↑ Paul Rieger, Versuch einer Technologie und Terminologie der Handwerke in der Misnah, p. 9 note 20; Krauss, Lehnworter, p. 433 (Low's remark); Elbogen, Jewish Liturgy, ed. Scheindlin, p. 202 and footnote 19.
- ↑ מאיר איילי, 'ההתייחסות הערכית למלאכה בספרות חז"ל', מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, 1(ד) (1982), עמ' 51, הערה 241 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- ↑ יצחק גולדהאר, אדמת קודש, ירושלים תרע"ג, עמ' 226, באתר היברובוקס: "ובעברנו בעמק יזרעאל במסילת הברזל ההולכת מעיר חיפה לבית שאן נעבור על פני העיר פקולי היא עירו של שמעון הפקולי שהסדיר י"ח ברכות לפני ר"ג (רבן גמליאל). שם העיר הזאת לא נשתנה, הערבים קורין לה אל-אפולי"
- 1 2 ראו: תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ח, עמוד ב'; פליישר, לעיל הערה 1, עמ' 435
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ח, עמוד א'
- ↑ לדברי גדליה אלון: "אין אפוא לומר בבירור מה היה טיבם של מעשי העריכה של רבן גמליאל בתפלה", ראו: תולדות היהודים בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, א, תל אביב תשי״ג, עמ' 168
- ↑ ספר החינוך, תלג
- ↑ ערך 'שמואל הקטן', תולדות תנאים ואמוראים, ג, עמ' 1148
- ↑ ערך שמעון הפקולי
- ↑ משנה, מסכת ברכות, פרק ד', משנה ג'
- ↑ נ' כהן, 'שמעון הפקולי הסדיר י"ח ברכות', תרביץ, נב, ד (תשמ"ג), עמ' 547-555, באתר Academia
- ↑ לעיל הערה 1, עמ' 427, 433
