לדלג לתוכן

אבא יוסי בן חנן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אַבָּא יוֹסֵי בֶּן חָנָן, או אַבָּא יוֹסֵי בֶּן חָנִין, היה תנא בדור השני, שמאמרים רבים שלו מובאים בספרות חז"ל.

ממאמריו בהלכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דבריו של אבא יוסי בן חנן בענייני הלכה מופיעים בתלמוד הבבלי, במסכתות יבמות, סוטה וזבחים, ובתלמוד הירושלמי במסכת בבא קמא, אך הוא מוזכר כבר במדרשי ההלכה התנאיים, במשנה ובתוספתא:

אבא יוסי בן חנן איש ינוח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנא אחר בשם זה הוא אבא יוסי בן חנן איש ינוח (או: איש יאני וכדומה; מזוהה עם יאנוח-ג'ת[3]) שפעל בסוף תקופת התנאים לצד רבי אלעזר ברבי שמעון,[4] ומסר מימרא בשם אבא כהן ברדלא.[5][6] בברייתא בתלמוד הבבלי מוזכר אבא יוסי בן חנן איש ירושלים, שפעל בדור זה ומסר שמועה בשם רבי מאיר בן הדור הרביעי.[7] יש שהציעו לתקן גם בה ל"איש ינוח",[8] אך לדעת שמואל ספראי ייתכן ומדובר בחכם אחר.[9]

זיהויים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסכת דרך ארץ זוטא (ובגרסה אחרת שלה: "מסכת יראת חטא"), מוזכר פתגם שמסר אבא איסי בן יוחנן (ולנוסח אחר: אבא יוסי בן חנין) בשם שמואל הקטן:

העולם הזה דומה לגלגל עינו של אדם; לבן שבו – זה אוקיינוס שמקיף את כל העולם, שחור שבו – זה העולם, קמט שבשחור – זה ירושלים, פרצוף שבקמט – זה בית המקדש, שיבנה במהרה בימינו ובימי כל ישראל אמן.

יש שהציעו לזהות אותו עם אבא יוסי בן חנן הראשון.[10] לדעת יעקב נחום אפשטיין יש לזהותו עם איש ינוח.[11]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "אבא יוסי בן חנן", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ משנה, מסכת מדות, פרק ב', משנה ו'
  2. ^ תוספתא, מסכת סוכה, פרק ד, הלכה טו
  3. ^ בן־ציון רוזנפלד, "מקומות מושבם של החכמים בגליל, 70-400: פריפריה מול מרכז", Hebrew Union College Annual ‏69 (1998), עמ' עט.
  4. ^ תוספתא, כלאים, פרק ב', הלכה א' והלכה ד'; תלמוד ירושלמי, מסכת כלאים, פרק ב', הלכה ד'.
  5. ^ ספרי דברים, פרק א', פסוק ב' (לפי הגרסה בכתבי יד (מהדורת פינקלשטיין, עמ' 9); בנוסח הדפוסים חסרות המילים "איש ינוח").
  6. ^ ראו: שאול ליברמן, תוספתא כפשוטה, כלאים, פרק ב', הלכה א'.
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף נ"ג, עמוד ב' (בנוסח הדפוסים מופיע תחילה "בן יוחנן", אך לאחר מכן "בן חנן". וכן הוא בכתבי היד גם במופע הראשון).
  8. ^ היימן, עמ' 729; המקומות שנסמנו אצל ספראי. גם י"נ אפשטיין זיהה אותו עם "איש ינוח": מבוא לנוסח המשנה א, עמ' 286, הע' 1.
  9. ^ שמואל ספראי, "קהלא קדישא דבירושלם", ציון כב, ד' (תשי"ז), עמ' 188 הע' 33.
  10. ^ אלבק; מרגליות.
  11. ^ יעקב נחום אפשטיין, מבוא לנוסח המשנה א, עמ' 286, הע' 1.


ערך זה הוא קצרמר בנושא תנאים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.