שמעון בן נתנאל
רבי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל היה תנא בדור השני, מגדולי תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, שכינה אותו ירא חטא[1]. ייתכן שהיה כהן ונשא לאישה את בתו או נכדתו של רבן גמליאל הזקן.
אמרותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]במשנה שבה מסופר על חמשת תלמידיו של רבי יוחנן בן זכאי, שהאחד מהם רבי שמעון בן נתנאל, מסופר, כי רבי יוחנן בן זכאי אמר לחמשת תלמידיו: "צאו וראו איזה דרך יבחר בו האדם... רבי שמעון אומר, הרואה את הנולד... אמר להם צאו וראו איזה היא דרך רעה שיתרחק ממנה האדם... רבי שמעון אומר, הלווה ואינו משלם, אחד הלווה מן האדם כלווה מן המקום, שנאמר לווה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן".[2]
בתלמוד הירושלמי נכתב:
מעשה ברבן יוחנן בן זכאי שהיה מהלך על הדרך רוכב על החמור ורבי אלעזר בן ערך מהלך אחריו, אמר לו למדני פרק אחד במעשה מרכבה, וכיון ששמעו רבי יוסי הכהן ורבי שמעון בן נתנאל אף הם פתחו במעשה המרכבה, אמרו יום אחד בתקופת תמוז היה ורעשה הארץ ונראתה הקשת בענן ויצאה בת קול ואמרה להן הרי המקום פנוי לכם והטרקלין מוצע לכם, אתם ותלמידיכם מזומנים לכת שלישית.[3]
זיהויו עם שמעון בן נתנאל הכהן
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתוספתא[4] מסופר שרבן גמליאל הזקן השיא את בתו או נכדתו[5] לאדם בשם "שמעון בן נתנאל הכהן". בשל הדמיון בשם, במחקר מקובל לזהותו עם רבי שמעון בן נתנאל, תלמידו של רבן יוחנן בן זכאי.
עם זאת, לפי שפירו זיהוי זה מוטל בספק: בכל עדי הנוסח של התוספתא נזכר האיש בתואר "הכהן", וללא התואר "רבי", בשונה מהופעותיו הקבועות בספרות חז"ל. בכתב יד וינה - כתב היד הבכיר של התוספתא - הנוסח אף מעיד שאינו מדובר בקרוב משפחה כלל אלא סתם נישואין שגרתיים. כבר בפרשנות המסורתית הועלתה הסתייגות קלה מן הזיהוי הזה, ובראשם רבי דוד פארדו, שכתב "שמא הוא שמעון בן נתנאל תלמידו של ריב"ז - דדילמא (=שאולי) כהן הוה (=היה)", אך לא הכריע בעניין.
שפירו הקדיש לנושא זה בחינה פילולוגית מקיפה. לדעתו, יש לראות בזיהוי זה אפשרות סבירה ואף גבוהה, אך לא ודאית.[6]
קברו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקום קבורתו על פי מסורת מאוחרת מצוי בעלמה סמוך לקבר רבי אלעזר בן ערך, הקבר אותר וסומן לראשונה על ידי ועד "אהלי צדיקים".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ משנה, מסכת אבות, פרק ב', משנה י"א.
- ↑ משנה, מסכת אבות, פרק ב', משנה ט'
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, פרק ב', הלכה א'
- ↑ תוספתא עבודה זרה ג, ג
- ↑ אין מקור המאמת את הנוסח הטוען שמדובר בנכדתו. בהוצאות עדכניות שונה הנוסח ל"בת בתו" מאחר שבאחד עדי הנוסח נכתב "בן בתו" - והעורכים נדרשו לתקן את הנוסח המעוות והבלתי מובן.
- ↑ דייוויד שפירו, שמעון הכהן: בחינת המסורות השונות אודות חתנו של רבן גמליאל הזקן (דיונים היסטוריים-תורנים, ינואר 2025)