רבי זכריה בן הקצב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי זכריה בן הקצב
לידה המאה ה־1 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה כפר חנניה, בגליל התחתון
מקום מגורים ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות דור ראשון לתנאים
תלמידיו רבי יוסי בר יהודה, רבי אלעזר בר יוסי - אמרו משמו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי זכריה בן הקצב (ג'ת"ת-ג'תת"מ, 80-40 לספירה) היה תנא בארץ ישראל בן הדור הראשון.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי זכריה בן הקצב היה כהן, וחי בירושלים בתקופת חורבן בית המקדש השני.

מסופר בתלמוד[1] כי מכיבוש ירושלים לא התייחד רבי זכריה עם אשתו, מפאת ההלכה האוסרת נשים שנאנסו על בעליהן הכהנים.[2] זאת על אף שרבי זכריה העיד על עצמו: "המעון הזה! לא זזה ידה מתוך ידי משעה שנכנסו עובדי כוכבים לירושלים ועד שיצאו". עם זאת לא גירש רבי זכריה את אשתו אלא עשה לה בית בחצר, והיה פוגש אותה לפעמים בנוכחות בניהם.

תורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קראו את המגלה באדר הראשון ונתעברה שנה צריכין לקרותה באדר השני, שכל מצוות שנוהגות באדר השני אין נוהגות באדר הראשון. ר' אלעזר בר' יוסי אומר משום ר' זכריה בן הקצב אין צריכין לקרותה באדר השני, שכל מצוות שנוהגות באדר השני נוהגות באדר הראשון.

וכשם שהבן קודם את הבת בנכסי האב כך קודם הבן את הבת בנכסי האם. ר' אלעזר בר' יוסי אומר משם ר' זכריה בן הקצב וכן היה ר' שמעון בן יהודה איש כפר איבוס אומר משום ר' שמעון, אחד הבן ואחד הבת שוין בנכסי האם.

בשאלה האם לפסוק כרבי זכריה במה שאמר שהבן והבת שוין בנכסי האם, הייתה מחלוקת גדולה בין האמוראים, שכללה דברים חריפים שאמר רב נחמן לרבי טבלא ורב הונא בר חייא שרצו לפסוק כרבי זכריה. הכרעת הגמרא היא כדברי האמורא שמואל שאמר "אפס זכריה",[3] ופירש הרשב"ם: "אין הלכה כמותו".[4]

מקום קבורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מסורת מתלמיד הרמב"ן,[5] רבי זכריה בן הקצב נקבר במערה בכפר ענן (כיום: כפר חנניה) שבגליל התחתון. על פי ספר טוב ירושלים נקברו לצידו גם תלמידיו. במשך כמה שנים, עד לשנת 2007 קברו היה מצוין במקום אחר מתיאורי עולי הרגל, המקום המדויק נמצא וסומן על ידי אגודת אהלי צדיקים. תוצאות המחקר פורסמו בספר מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף כ"ז, עמוד א' וב'
  2. ^ "עיר שכבשוה כרכום כל כהנות שנמצאו בתוכה פסולות, ואם יש להן עדים, אפילו עבד אפילו שפחה - הרי אלו נאמנין, ואין נאמן אדם על ידי עצמו"
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קי"א, עמוד א'
  4. ^ רשב"ם, בבא בתרא קיא, א
  5. ^ תוצאות ארץ ישראל