רבי אליעזר בן יעקב (השני)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי אליעזר בן יעקב השני היה לפי ההשערה תנא מתלמידי רבי עקיבא, שפעל בארץ ישראל בדור הרביעי של התנאים.

ההשערה בדבר קיומו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרות העוסקת בתולדות התנאים והאמוראים, מקובלת הייתה עד העת החדשה, ההנחה בדבר קיומו של תנא אחד בשם רבי אליעזר בן יעקב. ואולם הנחה זו עוררה קשיים; רבי אליעזר בן יעקב היה מוכר כתנא שחי בשלהי ימי בית המקדש השני ובתקופה שלאחר חורבנו (המאה הראשונה לספירה). בקטעים המיוחסים לו בתלמוד הוא מרבה למסור פרטים על בית המקדש ועבודתו, והתלמוד הבבלי אף מייחס לו את חיבורה של מסכת מידות, המתארת בפרוטרוט את בית המקדש השני. וישנן עדויות נוספות בכתבי חז"ל התומכות בהשערה לפיה הוא חי בימי הבית השני.

מאידך, במדרש בראשית רבה[1] הוא נמנה בין אחרוני תלמידיו של רבי עקיבא: "שנים עשר אלף תלמידים היו לרבי עקיבא... וכולם בפרק אחד מתו... ובסוף העמיד שבעה: רבי מאיר, ורבי יהודה, רבי יוסי, ור' שמעון... ור' אליעזר בן יעקב"[2]. הוא מוזכר גם כמי שהשתתף בעיבור השנה עם תלמידי רבי עקיבא[3]. כמו כן, בכמה מקורות מובאת דעתו לצד דעה של אחד מתלמידי רבי עקיבא הללו, ומשתמע שהיה בן דורם וחברם.

לאור זאת, שוררת הסכמה בין חוקרי העת החדשה, רבנים קונסרבטיבים כמו הרב זכריה פרנקל[4] לצד אורתודוקסים כמו הרב יצחק אייזיק הלוי[5], כי היו שני תנאים בשם רבי אליעזר בן יעקב. ואף הועלתה השערה בדבר קרבה משפחתית ביניהם.

ישנם קשיים בהשערה זו, כמו למשל העובדה שהמשנה מביאה מדברי שני האישים ואינה טורחת לתת בהם סימן היכר, כמו "הזקן" או "הגדול" וכדומה. ואף נראה שחלק מהראשונים סברו שמדובר באדם אחד. אך כאמור, ההשערה המקובלת היא כי אכן היו שני תנאים בשם זה, והחוקרים מתמודדים עם הטענות שהוזכרו וטענות נוספות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בראשית רבה, פרשה סא, פסקה ג
  2. ^ מקור זה בעייתי במקצת, כי בהמשך המדרש מופיעה רשימה חלופית של שבעת התלמידים, ממנה נשמט רבי אליעזר בן יעקב. וכמו כן, במקור מקביל (תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ב, עמוד ב') נמנו חמישה תלמידים בלבד, ורבי אליעזר בן יעקב אינו ביניהם.
  3. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, פרק ג', הלכה א'
  4. ^ דרכי המשנה, עמ' 73.
  5. ^ דורות הראשונים, חלק א, כרך ה, פרק מח "ר' אליעזר בן יעקב הראשון". הלוי טוען כי הדבר ידוע וברור לכל מי שבקי בדברי התנאים ובדרכי המשנה, ומאריך להשיב על טענותיו של פראנקל, ובעקבותיו גם טענותיו של אייזיק הירש וייס, שטענו כי כבר עורכי התלמוד לא ידעו מעובדת קיומם של שני תנאים בשם זה.