עמירם שוחט (אוניית מעפילים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"עמירם שוחט"
מסלול ההפלגה של "עמירם שוחט"

עמירם שוחט ("Ill dé la rose" בשמה המקורי) הייתה אוניית מעפילים, שארגן המוסד לעלייה ב', שהצליחה לפרוץ את הסגר הבריטי הימי על ארץ ישראל. האונייה נקראה על שמו של עמירם שוחט, מראשוני הימאים העבריים, שהיה אחד מכ"ג יורדי הסירה.

קורותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האונייה הייתה במקורה אוניית משא קטנה שנבנתה בפמפול שבצרפת בשנת 1913. היא נרכשה על ידי יהודה ברגינסקי בלה רושל. פיקד עליה איש הפלי"ם דוד בן חורין.

האונייה יצאה לכיוון ארץ ישראל ב-6 באוגוסט 1946 מנמל באקולי (מחנה המעפילים בוקה די מגרה) דרומית ללה ספציה באיטליה, מקום ממנו הפליגו כמה ימים לפני כן אוניות המעפילים כתריאל יפה וכ"ג יורדי הסירה. על סיפונה היו 183 מעפילים, רובם ככולם ניצולי שואה, והיא הפליגה תחת דגל צרפתי. במהלך ההפלגה טבע נער סיפון מטאנג'יר, שהצטרף לצוות הצרפתי בדרכה למרסיי.[1]

האונייה יצאה לדרכה בעיצומו של מבצע איגלו, מבצע הגירוש הראשון של מעפילים לקפריסין, בו תוגברו כוחות הצי המלכותי הבריטי בחופי ארץ ישראל. על מנת להטעות את הבריטים, על הנוסעים הוטלה משמעת חמורה והם חויבו לשהות במחסני האונייה המחניקים, ונאסר עליהם לעלות לסיפון במהלך היום. כמו כן, בהגיעה לחופיו המזרחיים של הים התיכון, פורקו והושלכו לים כל המבנים העילאיים שהיו על הסיפון: מטבח, בתי שימוש, ומקלחות. ב-15 באוגוסט התגלתה על ידי מטוס סיור והוזנקה לעברה המשחתת הבריטית "סאומרז", אך זו לא חשדה בה ולא הפריעה לתנועתה.[2]

אור ל-16 באוגוסט, הגיעה האונייה לחופי קיסריה. היא עגנה בזריזות בסיוע אנשי הפלי"ם שהיו ערוכים על החוף, וכל נוסעיה הורדו ממנה תוך שעה אחת.

על אף ממדיה הקטנים, הייתה הצלחה זו יוצאת דופן: בשבוע שלפני הגעתה, נתפסו ארבע אוניות מעפילים אחרות, ולמעלה מ-2,300 הנוסעים שהיו עליהן נשלחו למחנות המעצר בקפריסין. זו הייתה אוניית המעפילים הראשונה לפרוץ את הסגר הבריטי מזה שמונה חודשים, לאחר הצלחתה הקודמת של הספינה חנה סנש בדצמבר 1945, והיחידה לעשות זאת עד סוף אותה שנה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עמירם שוחט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 'עמירם שוחט' - טביעתו של נער, באתר הפלי"ם.
  2. ^ נחום בוגנר, ספינות המרי: ההעפלה 1948-1945, תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור; המרכז לתולדות כוח המגן ה"הגנה", תשנ"ג-1993, עמ' 293-292.