בין גבולות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בין גבולות
סינגל
יצא לאור 1945 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
קבוצת ניצולי מחנה הריכוז בוכנוואלד על סיפון אוניית המעפילים מטרואה, בנמל חיפה, 15 ביולי 1945; מימין ומשמאל ניצבים לבושים בחולצות מפוספסות ממחנות ההשמדה, במרכז ניצב לבוש בבגדי חאקי כמקובל בכוחות המגן העבריים ביישוב; נושאים דגל כחול לבן, דגלה של התנועה הציונית
מעפילי אוניית המעפילים "מדינת היהודים" בנמל חיפה לקראת גירושם למחנות המעצר בקפריסין, אוקטובר 1947

בין גבולות הוא שיר מאת המשורר הישראלי חיים חפר. נכתב בשנים 19441945, בעת שחפר היה חבר בחוליה בפלמ"ח שעסקה בהעפלה יבשתית מסוריה ומלבנון. השיר מדבר על גבולות סוריה, לבנון וארץ ישראל המנדטורית ממנו הוברחו דרך היבשה מעפילים ניצולי השואה ואחרים לארץ ישראל בארגון אנשי "ההגנה", המוסד לעלייה ב' והפלמ"ח. ההעפלה נתקלה בהתנגדות ממשלת המנדט, הן בחקיקה מגבילה והן בפעולות מנע והפרעה של כוחות הביטחון הבריטיים; מעשי הבריטים עוררו את זעמו ומחאתו של היישוב, להם ניתן ביטוי בשיר.

בתחילתו, כלל השיר שני בתים בלבד. בכנס של הפלמ"ח שהיה בשנת 1945 דרש ארנן (סיני) עזריהו מחפר לחבר בית שלישי כדי שיהיה ניתן להקריאו בכנס וזאת חפר עשה. במשך השנים שעד סיום המנדט הבריטי, היה השיר למבטא הרגשתם של רבים באשר לכלל ההעפלה, שרובה הייתה העפלה ימית, באניות מעפילים, וכך גם נתפס בתודעה הציבורית לאחר הקמת המדינה.

הלחן[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחן השיר נלקח מהשיר הרוסי הידוע, "פרידה מהסלאביות"[1]רוסית: Прощание славянки). הלחן, שמילותיו ברוסית שונות, חובר ב-1912 על ידי המלחין וסילי איבנוביץ' אגפקין (אנ').

השיר הרוסי היה אחד מארבעת המארשים שנוגנו במצעד הניצחון על גרמניה הנאצית, בכיכר האדומה במוסקבה. עם הזמן הפך לאחד מגדולי המארשים הרוסים הצבאיים, והוא מושמע עד היום ברוסיה.

פרקי השיר ותכניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרסה העברית, "בין גבולות" בביצוע "מקהלת ירושלים" בליווי תזמורת, בניצוחו של שמעון כהן. ‬הוקלט על ידי קול ישראל ב-27.5.1964

השיר המחורז כולל שלושה בתים ופזמון, הכולל את תמצית עמדת הנהגת היישוב כלפי ניצולי השואה וההעפלה, והיא עזרה לכל היהודים הרוצים לעלות לארץ, בגילאים שונים ושמצבם ירוד - "מך"[2] - בשל מוראות המלחמה; הדוברים, גוף ראשון רבים, שמייצגים את אנשי "ההגנה", מכריזים:

לָעוֹלָל וְלָרַךְ –
שְׁעָרִים פֹּה נִפְתַּח.
לַמָּךְ וְלַזָּקֵן –
אָנוּ פֹּה חוֹמַת מָגֵן!

מילות הפזמון האחרונות "חומת מגן" נבחרו על ידי אלוף-משנה גל הירש לשמו של מבצע חומת מגן, שערך צה"ל בין ה-29 במרץ ל-10 במאי 2002.[3]

בבית הראשון מספרים הדוברים על דרכם שלהם, כחוליית פלמ"ח שמלווה את המעפילים, חוצים גבולות שלא בהיתר, יחידים וקבוצות ובשיירות, לאור היום ובמחשכים, בחשאי.

בֵּין גְּבוּלוֹת, בֵּין הָרִים, לְלֹא דֶּרֶךְ,
בְּלֵילוֹת חֲשׂוּכֵי כּוֹכָבִים -
שַׁיָּרוֹת שֶׁל אַחִים, בְּלִי הֶרֶף,
לַמּוֹלֶדֶת אָנוּ מְלַוִּים.

הבית השני מתאר את נחישות ואיתנותם של הדוברים להוביל את ניצולי השואה והמעפילים מעבר לכל גבול ומחסום עד להבאתם אל חופי ארץ ישראל:

 אִם הַשַּׁעַר סָגוּר, אֵין פּוֹתֵחַ –
אֶת הַשַּׁעַר נִשְׁבֹּר וְנִתֹּץ.
כָּל חוֹמָה בְּצוּרָה נְנַגֵּחַ,
וְכָל סֶדֶק נַרְחִיב וְנִפְרֹץ.

הבית השלישי מאשר את הנאמר בשני הבתים הראשונים, באמצעות ציטוט של הוראות והסברים במילים קצרות שניתנו למעפילים, הכוללות בקשה לאיפוק מ"בְּכִי" ומ"צַעַר", הגשת סעד ועזרה גופנית ונפשית לכל הנצרכים, והבטחה להפרע ממי שסוגר את גבולות הארץ ומנסה למנוע את כניסתם אליה.

בשתי השורות האחרונות של הבית השלישי בא לידי ביטוי שינוי היחס של הפלמ"ח כלפי שלטון המנדט הבריטי. שיתוף הפעולה שהתקיים בין השניים במהלך מלחמת העולם השנייה התחלף ביחס של חוסר אמון וכעס כלפי מדיניות הסגר הבריטית, והוביל בהמשך למלחמה גלויה כנגד שלטון המנדט.

 גַּם לָזֶה שֶׁסָּגַר אֶת הַשַּׁעַר
יוֹם יָבוֹא שֶׁל נָקָם וְשִׁלֵּם!

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "היי שלום אישה סלאבית"
  2. ^ "מך" הוא אדם ירוד ועני - על פי הפסוק בספר ויקרא, פרק כ"ז, פסוק ח'.
  3. ^ ראו: חן קוטסבר, מחנך הדור, באתר nrg.