בין גבולות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"בין גבולות" בביצוע "מקהלת ירושלים" בליווי תזמורת, בניצוחו של שמעון כהן. ‬הוקלט על ידי קול ישראל ב-27.5.1964
קבוצת ניצולי מחנה הריכוז בוכנוואלד על סיפון אוניית המעפילים מטרואה, בנמל חיפה, 15 ביולי 1945; מימין ומשמאל ניצבים לבושים בחולצות מפוספסות ממחנות ההשמדה, במרכז ניצב לבוש בבגדי חאקי כמקובל בכוחות המגן העבריים ביישוב; נושאים דגל כחול לבן, דגלה של התנועה הציונית
מעפילי אוניית המעפילים "מדינת היהודים" בנמל חיפה לקראת גירושם למחנות המעצר בקפריסין, אוקטובר 1947

בין גבולות (נקרא גם "שיר ההגנה") הוא שיר מאת המשורר הישראלי חיים חפר. נכתב בשנים 19441945, בעת שחפר היה חבר בחוליה בפלמ"ח שעסקה בהעפלה יבשתית מסוריה ומלבנון. השיר מדבר על גבולות סוריה, לבנון וארץ ישראל המנדטורית ממנו הוברחו דרך היבשה מעפילים ניצולי השואה ואחרים לארץ ישראל בארגון אנשי "ההגנה", המוסד לעלייה ב' והפלמ"ח. ההעפלה נתקלה בהתנגדות ממשלת המנדט, הן בחקיקה מגבילה והן בפעולות מנע והפרעה של כוחות הביטחון הבריטיים; מעשי הבריטים עוררו את זעמו ומחאתו של היישוב, להם ניתן ביטוי בשיר.

בתחילתו, כלל השיר שני בתים בלבד. בכנס של הפלמ"ח שהיה בשנת 1945 דרש ארנן (סיני) עזריהו מחפר לחבר בית שלישי כדי שיהיה ניתן להקריאו בכנס וזאת חפר עשה. במשך השנים שעד סיום המנדט הבריטי, היה השיר למבטא הרגשתם של רבים באשר לכלל ההעפלה, שרובה הייתה העפלה ימית, באניות מעפילים, וכך גם נתפס בתודעה הציבורית לאחר הקמת המדינה.

לחן השיר נלקח משיר רוסי ידוע שלחנו חובר ב-1912 על ידי המלחין וסילי איבנוביץ' אגפקין (אנ').

פרקי השיר ותכניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר המחורז כולל שלושה בתים ופזמון, הכולל את תמצית עמדת הנהגת היישוב כלפי ניצולי השואה וההעפלה, והיא עזרה לכל היהודים הרוצים לעלות לארץ, בגילאים שונים ושמצבם ירוד - "מך"[1] - בשל מוראות המלחמה; הדוברים, גוף ראשון רבים, שמייצגים את אנשי "ההגנה", מכריזים:

לָעוֹלָל וְלָרַךְ –
שְׁעָרִים פֹּה נִפְתַּח.
לַמָּךְ וְלַזָּקֵן –
אָנוּ פֹּה חוֹמַת מָגֵן!

מילות הפזמון האחרונות "חומת מגן" נבחרו על ידי אלוף משנה גל הירש לשמו של מבצע חומת מגן, שערך צה"ל בין ה-29 במרץ ל-10 במאי 2002.[2]

בבית הראשון מספרים הדוברים על דרכם שלהם, כחוליית פלמ"ח שמלווה את המעפילים, חוצים גבולות שלא בהיתר, יחידים וקבוצות ובשיירות, לאור היום ובמחשכים, בחשאי.

הבית השני מתאר את נחישות ואיתנותם של הדוברים להוביל את ניצולי השואה והמעפילים מעבר לכל גבול ומחסום עד להבאתם אל חופי ארץ ישראל:

 אִם הַשַּׁעַר סָגוּר, אֵין פּוֹתֵחַ –
אֶת הַשַּׁעַר נִשְׁבֹּר וְנִתֹּץ.
כָּל חוֹמָה בְּצוּרָה נְנַגֵּחַ,
וְכָל סֶדֶק נַרְחִיב וְנִפְרֹץ.

הבית השלישי מאשר את הנאמר בשני הבתים הראשונים, באמצעות ציטוט של הוראות והסברים במילים קצרות שניתנו למעפילים, הכוללות בקשה לאיפוק מ"בְּכִי" ומ"צַעַר", הגשת סעד ועזרה גופנית ונפשית לכל הנצרכים, והבטחה להפרע ממי שסוגר את גבולות הארץ ומנסה למנוע את כניסתם אליה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "מך" הוא אדם ירוד ועני - על פי הפסוק בספר ויקרא, פרק כ"ז, פסוק ח'.
  2. ^ ראו: חן קוטסבר, מחנך הדור, באתר nrg.