פרשת אחרי מות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Arrow r.svg אחרי מות Arrow l.svg
פסוקים: ויקרא, ט"ז, א' - י"ח, ל'
מספר פסוקים: 80
תוכן: יום הכיפורים בבית המקדש, איסור שחוטי חוץ, מצוות כיסוי הדם, איסורי גילוי עריות
מצוות בפרשה
 
עשה לא תעשה
החינוך:
מצוות עבודת יום הכיפורים, מצוות כיסוי דם חיה ועוף איסור כניסה למקדש ללא צורך, איסור שחיטת קדשים מחוץ לעזרת ישראל, איסור התענגות בנשים האסורות לאדם ("קריבה לעריות"), איסור ביאה על האב, איסור ביאה על האם, איסור ביאה על אשת האב, איסור ביאה על האחות, איסור ביאה על בת הבן, איסור ביאה על בת הבת, איסור ביאה על הבת, איסור ביאה על אחות בת אביו ובת אמו, איסור ביאה על אחות האב, איסור ביאה על אחות האם, איסור ביאה על אחי האב, איסור ביאה על אשת אחי האב, איסור ביאה על אשת הבן, איסור ביאה על אשת האח, איסור ביאה על אישה ובתה, איסור ביאה על אישה ובת בנה, איסור ביאה על אישה ובת בתה, איסור ביאה על אישה ואחותה, איסור ביאה על אישה נידה, איסור עבודה למולך, איסור משכב זכר, איסור זכר לשכב עם בהמה, איסור נקבה לשכב עם בהמה
הפטרה
אשכנזים עמוס, ט', ז'-ט"ו
ספרדים תימנים ואיטלקים יחזקאל, כ"ב, א'-ט"ז
שילוח השעיר לעזאזל, ציור של ויליאם ג'יימס ווב

פרשת אַחֲרֵי מוֹת היא פרשת השבוע השישית בספר ויקרא. היא מתחילה בפרק ט"ז, פסוק א' ומסתיימת בפרק י"ח, פסוק ל'. המילים הפותחת את הפרשה מתייחסות לאירועי פרשת שמיני: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן..."

בשנים שאינן מעוברות קוראים את פרשת "אחרי מות" ביחד עם פרשת "קדושים".

נושאים בפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשה פותחת בפסוקים:

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה' וַיָּמֻתוּ. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָאָרֹן וְלֹא יָמוּת כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת. בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ...

לאחר מכן מפורטים התנאים לעבודת הכהן במקדש בכמה היבטים:

הפטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההפטרה היא בספר יחזקאל, פרק כ"ב, פסוקים א'-ט"ז, "הֲתִשְׁפֹּט הֲתִשְׁפֹּט", והיא מתארת את תוכחתו של יחזקאל על הפרת איסורי העריות.

קריאת הפטרת אחרי מות היא נדירה ביותר בגלל שבשנים פשוטות אחרי מות מחוברת ל"קדושים" וקוראים את הפטרת קדושים. בשנים מעוברות המתחילות ביום חמישי קוראים בשבת פרשת אחרי את הפטרת שבת הגדול ובשנים מעוברות בהם פסח יוצא ביום חמישי או בשבת קוראים עם פרשת אחרי מות את הפטרת פרשת קדושים, כי בשבת פרשת קדושים קוראים את הפטרת שבת ראש חודש או "מחר חודש". על כן, רק בשנים מסוג זחג (כ 6% מהשנים) קוראים את הפטרת אחרי מות "התשפוט התשפוט".

בעבר, היה המנהג בהפטרת פרשות אחרי מות וקדושים הפוך, שהפטרת פרשת קדושים היא "התשפוט התשפוט", והפטרת פרשת אחרי מות היא "הלא כבני כושיים". המנהג היה להשתדל להימנע מקריאת הפטרת "התשפוט התשפוט", משום שהיא מדברת בגנותה של ירושלים, ולכן כאשר הפרשות היו מחוברות קראו את הפטרת "הלא כבני כושיים", וכן בשנים שבהן קראו בשבת אחרי מות את הפטרת שבת הגדול, הפטרת שבת ראש חודש או הפטרת "מחר חודש", קראו בשבת קדושים את הפטרת "הלא כבני כושיים".‏[1] המנהג היה מבוסס על דעת רבי אליעזר במשנה שלא לקרוא הפטרה דומה המדברת אף היא בגנות ירושלים. (אף כי לא נתקבלה דעתו להלכה). (מגילה ד', י')

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקסטים באחרי מות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משנה ברורה, סימן תכח, ס"ק כו