פרשת אחרי מות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "אחרי מות" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אחרי מות (פירושונים).
Arrow r.svg אחרי מות Arrow l.svg
פסוקים: ויקרא, ט"ז, א' - י"ח, ל'
מס' פסוקים: 80
תוכן: יום הכיפורים בבית המקדש, איסור שחוטי חוץ, מצוות כיסוי הדם, איסורי עריות
מצוות בפרשה ע"פ ספר החינוך
עשה (2)  לא תעשה (26)
עבודת יום הכיפורים בבית המקדש, כיסוי דם הקורבנות כניסה למקדש ללא צורך, שחיטת קדשים מחוץ לעזרה, קרבה לאחת מכל העריות, ביאה על האב, האם, אשת האב, האחות, בת הבן, בת הבת, הבת, אחות בת אביו ובת אמו, אחות האב, אחות האם, אחי האב, אשת אחי האב, אשת הבן, אשת האח, אישה ובתה, אישה ובת בנה, אישה ובת בתה, אישה ואחותה, ביאה על נידה, עבודה למולך, משכב זכר, משכב בהמה
הפטרה
אשכנזים עמוס, ט', ז'-ט"ו
ספרדים תימנים ואיטלקים יחזקאל, כ"ב, א'-ט"ז
שילוח השעיר לעזאזל, ציור של ויליאם ג'יימס ווב

פרשת אַחֲרֵי מוֹת היא פרשת השבוע השישית בספר ויקרא. היא מתחילה בפרק ט"ז, פסוק א' ומסתיימת בפרק י"ח, פסוק ל'. המילים הפותחת את הפרשה מתייחסות לאירועי פרשת שמיני: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן..."

בדרך כלל קוראים את פרשת אחרי מות בשבת שאחרי פסח. בשנים שאינן מעוברות קוראים את פרשת "אחרי מות" ביחד עם פרשת "קדושים".

נושאים בפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשה פותחת בפסוקים:

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה' וַיָּמֻתוּ. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָאָרֹן וְלֹא יָמוּת כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת. בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ...

לאחר מכן מפורטים התנאים לעבודת הכהן במקדש בכמה היבטים:

הפטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההפטרה היא בספר יחזקאל, פרק כ"ב, פסוקים א'-ט"ז, "הֲתִשְׁפֹּט הֲתִשְׁפֹּט", והיא מתארת את תוכחתו של יחזקאל על הפרת איסורי העריות.

קריאת הפטרת אחרי מות היא נדירה ביותר בגלל שבשנים פשוטות אחרי מות מחוברת ל"קדושים" וקוראים את הפטרת קדושים. בשנים מעוברות המתחילות ביום חמישי קוראים בשבת פרשת אחרי את הפטרת שבת הגדול ובשנים מעוברות בהם פסח יוצא ביום חמישי או בשבת קוראים עם פרשת אחרי מות את הפטרת פרשת קדושים, כי בשבת פרשת קדושים קוראים את הפטרת שבת ראש חודש או "מחר חודש"[1]. על כן, רק בשנים מסוג זחג (כ 6% מהשנים) קוראים את הפטרת אחרי מות "התשפוט התשפוט". גם בשנות זח"ג נחלקו הדעות איזו הפטרה יש לקרוא באחרי מות. הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי כתב שהוא בירר אצל בעלי הקריאה שבירושלים את המנהג וכולם העידו שקוראים באחרי מות את "התשפוט" ובקדושים את "הלא כבני כושיים". לעומת זאת, המרדכי, והרמ"א והב"ח והמגן אברהם כולם כתבו להפך[2]. הרב מאיר סטולביץ כתב שבעניין נדיר כזה אין להסתמך על עדות מנהג, שכן אין בירור אמיתי של מה היה המנהג מקדם ולכן יש לקרוא על פי מה שכתבו הפוסקים[3].

בראשונים מובאים מנהגים שונים להפטרת אחרי מות. הרמב"ם[4] וספר האשכול כותבים שיש לקרוא את "התשפוט התשפוט", בעוד רמזי רוקח כותב לקרוא "הלא כבני כושיים". האבודרהם כותב שקוראים בסוף עמוס מ"הנה ימים באים"[5] ושיש קוראים את התשפוט התשפוט.

בעבר, היה המנהג בהפטרת פרשות אחרי מות וקדושים הפוך, שהפטרת פרשת קדושים היא "התשפוט התשפוט", והפטרת פרשת אחרי מות היא "הלא כבני כושיים". המנהג היה להשתדל להימנע מקריאת הפטרת "התשפוט התשפוט", משום שהיא מדברת בגנותה של ירושלים, ולכן כאשר הפרשות היו מחוברות קראו את הפטרת "הלא כבני כושיים", וכן בשנים שבהן קראו בשבת אחרי מות את הפטרת שבת הגדול, הפטרת שבת ראש חודש או הפטרת "מחר חודש", קראו בשבת קדושים את הפטרת "הלא כבני כושיים".[6] המנהג היה מבוסס על דעת רבי אליעזר במשנה שלא לקרוא הפטרה דומה המדברת אף היא בגנות ירושלים. (אף כי לא נתקבלה דעתו להלכה). (מגילה ד', י')

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטקסט:

פרשנות:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אהרן נייוירטה, ‏על הפטרת אחרי/קדושים הנדירה, אור ישראל ז', עמ' קנז ואילך, באתר HebrewBooks
  2. ^ ניסן אהרן טוקצינסקי, ‏ע"ד הפטרות אחרי וקדושים, תבונה 3, תש"ג, עמ' קל"ד, באתר HebrewBooks
  3. ^ מאיר סטלביץ, ‏ע"ד הפטרות אחרי וקדושים, תבונה 4, תש"ד, עמ' ט'-י', באתר HebrewBooks
  4. ^ רמב"ם סדר התפילה (ה)
  5. ^ ספר עמוס, פרק ח', פסוק י"א
  6. ^ משנה ברורה, סימן תכח, ס"ק כו