שנת בשה

שנת בשה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג בשה היא שנה המתחילה ביום שני (ב), היא שלמה (ש) ועל כן יש 30 ימים גם בחשוון וגם בכסלו, וחג הפסח חל ביום חמישי (ה). שנה מסוג בשה היא שנה פשוטה (לא שנה מעוברת) ואורכה 355 ימים שבהם 50 שבתות.

בערך 12% מהשנים בלוח העברי הן מהסוג של שנת בשה. לאחרונה הייתה שנת בשה בה'תשנ"ו ובה'תשנ"ט והיא צפויה שוב בשנת ה'תש"ף ובה'תשפ"ג.

לוח שנה

יום טוב / שבתון

חג שאיננו שבתון

יום זיכרון או צום

מועדים

• בשנה מסוג בשה חל ראש חודש בשבת פעמיים. ראש חודש טבת חל בשבת וביום ראשון וראש חודש אייר חל בימים שישי ושבת.
• צום גדליה חל ביום רביעי, עשרה בטבת חל ביום שלישי, תענית אסתר חלה ביום שני, תענית בכורות חלה ביום רביעי, ושבעה עשר בתמוז ותשעה באב חלים שניהם ביום חמישי.
• חנוכה חל בימים שני עד שני, הדלקת נר ראשון ביום ראשון בערב.
• ט"ו בשבט חל ביום שני.
• פורים חל ביום שלישי ובירושלים ביום רביעי.
• יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות חלים בימי שלישי ורביעי, ד' וה' אייר.
• שבועות חל ביום שישי.

קריאה בתורה והפטרות

בשנת בשה 50 שבתות כאשר בשתיים מתוכן לא קוראים פרשה: שבת חול המועד סוכות ושבת חול המועד פסח. על מנת להתאים את מספר הפרשות הנקראות בשבת (53, פרשת וזאת הברכה נקראת בשמחת תורה) עם מספר השבתות שבהן קוראים פרשה (48), מחוברות הפרשות ויקהל ופקודי, תזריע ומצורע, אחרי מות וקדושים, בהר ובחוקותי ופרשות מטות ומסעי. בנוסף, מחוברות פרשות ניצבים ווילך, כך שיוצא שפרשת וילך נקראת פעמיים בשנה מסוג בשה. בחוץ לארץ, מכיוון שהיום השני של שבועות חל בשבת, קוראים ביחד גם את פרשות חוקת ובלק, כך שכל הפרשות שניתן לחבר מחוברות בשנים מסוג בשה.

פרשות בהן לא קוראים את ההפטרה הרגילה:

• פרשת מקץ - שבת חנוכה קוראים את הפטרת "רני ושמחי"
• פרשת משפטים - שבת שקלים קוראים את הפטרת פרשת שקלים
• פרשת תצוה - קוראים הפטרה של שבת זכור
• פרשת כי תשא - קוראים את הפטרת פרשת פרה.
• פרשת ויקהל-פקודי - קוראים את הפטרת פרשת החודש.
• פרשת צו - ברוב הקהילות נהוג לקרוא הפטרת שבת הגדול
• פרשת תזריע ומצורע - קוראים את הפטרת שבת ראש חודש "השמים כסאי".